פורטל:יהדות/שמיטה

שמיטה הוא שמה של השנה השביעית במחזור של שבע שנים, שבה מצווה עם ישראל לשבות מעבודה בשדות חקלאיים בארץ ישראל ולהפקיר את הפירות לכל המעוניין לקוטפם. הפירות הגדלים בשנת השמיטה קדושים בקדושת שביעית ולכך מיועדים לאכילה ואסור לסחור בהם, לאבד אותם שלא בדרך אכילה, לנהוג בהם בביזיון, להוציאם לחוץ לארץ ועוד. לערך המלא – ראו גם: מלאכות שביעית – איסור ספיחין

פולמוס השמיטה. עם התחדשות ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, התעורר הצורך להתמודד עם ציוויי שנת השמיטה. חקלאי ארץ ישראל חששו ששמירת השמיטה תשאיר אותם ללא מקור פרנסה. בעקבות זאת, התכנס דיון של רבני חובבי ציון בדיון האם ניתן להסתמך על מכירה של הקרקעות לנכרים כדי לעקוף את מצוות השמיטה, ולהפקיע את קדושת הקרקע למשך שנת השמיטה. לערך המלא – ראו גם: היתר מכירה – אוצר בית דין

שמיטת כספים. בשנת שמיטה קיימת גם מצוות שמיטת כספים. על פי מצווה זו, נמחלים בשנת השמיטה כל החובות הכספיים. בקרב חוקרי מקרא רבים נפוצה הסברה כי אין הכוונה לביטול מוחלט של החובות, אלא לפסק זמן בגבייתם. לערך המלא – ראו גם: תקנת הפרוזבול