Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

יהודה קיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־15:32, 25 בינואר 2026 מאת imported>AutoMod (סידור קטגוריות לידה ופטירה בסוף הערך)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
יהודה קיל
יהודה קיל
יהודה קיל
לידה האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית פטרוגרד, רוסיה
פטירה ישראלישראל ירושלים, ישראל

יהודה קיל (191616 ביוני 2011) היה מנהל האגף לחינוך ממלכתי דתי במשרד החינוך והתרבות ויושב ראש מפעל פרשנות המקרא דעת מקרא, עליו זכה בפרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשנ"ב ופרס הרב קוק לשנת תשמ"ד.

קורות חייו עריכה

קיל נולד בסנקט פטרבורג בירת האימפריה הרוסית. בילדותו עברו הוריו, בעקבות המהפכה הבולשביקית לפוניבז' שבליטא, בה עבד אביו מרדכי כרואה חשבון ומנהל חנות כלבו. לאחר מכן, היגרה המשפחה לאנטונופול, לטביה, בה ייסד אביו את הגימנסיה הממשלתית היהודית. קיל החל ללמוד בעיר לימודי יהדות וגמרא מפי רב העיר חיים לובוצקי. הוא הצטיין בלימודיו ושוחרר מבחינות הבגרות. בסיום לימודיו, בשנת 1935, נשלח קיל להכשרה של תנועת "המזרחי", לאחריה קיבל סרטיפיקט לארץ ישראל.

קיל נקלט תחילה בחיפה, ולאחר מכן עבר לפתח תקווה והחל לעבוד כסבל. שנתיים לאחר עלייתו הצטרפה אליו אחותו, בעוד הוריו ושני אחיו נותרו באירופה ונספו בשואה. בעקבות המיתון בארץ ישראל פוטר קיל מעבודתו ועבר לירושלים, בה החל לימודי ידיעת הארץ, היסטוריה, סוציולוגיה ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. לפרנסתו הוא עבד באגודת הסטודנטים והיה למזכיר ההנהלה הארצית של בני עקיבא. את לימודיו סיים בשנת 1940[1], לאחריהם נשלח להורות בכפר הרוא"ה. יחד עמו נקלטה בהוראה תמר, אותה נשא בשנת 1941.

הרב יעקב ברמן, המפקח הראשי על בתי הספר של "המזרחי", נוכח בדרך הוראתו וקלט את קיל לשורות מחלקתו. בשנת 1942 נשלח להקים[2] ולנהל את התיכון הדתי בעפולה[3][4]. בשנת 1950 הוא נבחר כנציג היחיד של המזרחי והפועל המזרחי למועצת עירית עפולה[5]. הוא פרש מתפקיד זה בתחילת 1955 כשעבר לירושלים[6]. בשנת 1952 מונה קיל למפקח על החינוך הדתי בצפון הארץ[7] וכעבור שנתיים למפקח ארצי על בתי הספר היסודיים והמוסדות להכשרת מורים במשרד החינוך. לצורך מילוי תפקידו עברה המשפחה בשנת 1954 לירושלים[8]. תמר עבדה בהוראה וניהלה את בית הספר המקצועי "לפידות". קיל, לצד עבודתו במשרד החינוך והתרבות, הרצה במכללה ירושלים ובאוניברסיטת בר-אילן ובשבתות לימד תנ"ך לחוג הנשים "אוהל רבקה".

ב-1962 סיים את תפקידו כמפקח על בתי הספר היסודיים ועבר לתפקיד מפקח על בתי הספר העל-יסודיים במשרד החינוך.[9]

ב-1968 נבחר יהודה קיל לעמוד בראש האגף לחינוך דתי במשרד החינוך והתרבות.[10] בתקופתו עוצב החינוך הממלכתי-דתי, כפי שהוא נראה היום, לבתי ספר יסודיים, לישיבות תיכוניות ואולפנות. יהודה קיל, קידם את נושא לימוד תעודת ההוראה במסגרת ישיבות ההסדר, מסלול שנקרא "תוכנית קיל"[11].

במקביל לעבודתו החינוכית עסק קיל בניהול המפעל הפרשני על התנ"ך "דעת מקרא", תחילה עם מינויו ליו"ר הוועדה למפעל הפרשנות במשרד החינוך ובמוסד הרב קוק בשנת 1964,[12] ובהמשך, ביתר שאת, עם פרישתו מתפקידיו החינוכיים ב-1977. קיל היה העורך הראשי של המפעל והרוח החיה בו עד סיומו לאחר כ-30 שנה. בסך הכל עבד במוסד הרב קוק כארבעים שנה, עד מחצית שנת ה'תשס"ב (2002).[13] מלבד עבודת העריכה כתב קיל בעצמו את הפירוש לספרי בראשית, יהושע, שמואל, מלכים, חלק מספרי תרי עשר, משלי, דניאל ודברי הימים. על מפעלו הגדול קיבל קיל את פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשנ"ב. כרכי "דעת מקרא" פורסמו לאורך עשרות שנים והיו לספרי פרשנות המקרא הרשמיים של מערכת החינוך. יש שרואים בעבודתו המשך לפירושי רש"י וקאסוטו.

קיל זכה בתואר יקיר ירושלים בשנת ה'תשס"ב (2002). עיריית ירושלים קראה כיכר על שמו בשכונת קטמון בצומת רחוב הפלמ"ח ורחוב כובשי קטמון.

נפטר ב-16 ביוני 2011 בגיל 95 מסרטן. הותיר אחריו חמישה ילדים. בין חתניו: פרופסור בנימין אנגלמן ופרופסור יוסף יהלום. בין נכדיו: מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, פרופ' שלם יהלום ואחיו פרופ' אשר יהלום.

קובץ:Yehuda Kiel Square - Jerusalem - Street Sign.jpg
כיכר יהודה קיל (קטמון)

לקריאה נוספת עריכה

  • משה קרונה, ר' יהודה קיל - שבילי חינוך ודעת מקרא, בתוך: אישים וניחוחים: מגיד שיחות, ת"א: מורשת, 1991, עמ' 263–273.

קישורים חיצוניים עריכה

ממאמריו:

הערות שוליים עריכה