Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אינולין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־19:24, 11 באפריל 2026 מאת ~2026-22474-25 (שיחה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

אִינוּלִינִים הם קבוצה של פוליסכרידים טבעיים המיוצרים על ידי מספר סוגי צמחים. האינולינים שייכים למשפחה של סיבים הידועים בשם פְרוּקְטַאנים (פולימרים של פְרוּקְטוֹז). הצמחים משתמשים באינולין כאמצעי לאחסון אנרגיה, ובדרך כלל ניתן למצוא את האינולין בשורש או בקנה השורש. רוב הצמחים המסנתזים ומאחסנים אינולין לא מייצרים פחמימות אחרות כגון עמילן.

אינולין משמש כתוסף פרוביוטי, ונחשב לממתיק היחיד (חוץ מסוכר תמרים) שאינו סינתטי. אינולין נחשב לממריץ עיכול אך הבוטיראט שבו יכול להפחית רגישות להתכווצויות במעיים.[1]

בבדיקת פינוי אינולין, האינולין משמש לצורך מדידה של קצב הסינון של הכליה בדרך של הזרקתו לגוף האדם ומדידת כמות האינולין בשתן. לאינולין שתי תכונות שהופכות אותו לחומר מועדף למדידה:

  1. משקלו המולקולרי קטן מ-400 דלטון, ולכן הוא יכול לחדור לתוך הנפרון.
  2. האינולין לא נספג מחדש בניגוד לסוכר.

קצב הסינון הכלייתי נתון בנוסחה הבאה:

<math>GFR = \frac { \mbox{Urine Concentration} \times \mbox{Urine Flow} }{ \mbox{Plasma Concentration} }</math>

קישורים חיצוניים עריכה

  • אינולין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים עריכה


קובץ:Chem template.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.