דוד פסיפיקו
פעולות נוספות
דוד פסיפיקו (בפורטוגזית: David Pacifico; מוכר גם בשם דון פסיפיקו; 1784 – 12 באפריל 1854) היה סוחר יהודי פורטוגזי, שהיה במרכזה של תקרית בין-לאומית לאחר שרכושו ביוון נפגע באירועים אנטישמיים.
חייו עריכה
פסיפיקו, צאצא למגורשי ספרד, נולד בשנת 1784 בגיברלטר[1], טריטוריה של האימפריה הבריטית, ועל כן היה בעל נתינות בריטית. פסיפיקו גדל בפורטוגל ואף קיבל אזרחות פורטוגזית. בשנות ה-30 של המאה ה-19 השתקע ביוון, כיהן כקונסול כללי של פורטוגל במשך חמש שנים, וקשר קשרי מסחר.
פרשת דון פסיפיקו עריכה
בסמוך לחג הפסחא של שנת 1847 הגיע ג'יימס מאיר רוטשילד לאתונה כדי לדון במתן הלוואה לממשלת יוון. מתוך התחשבות ביהדותו של רוטשילד, אסרה ממשלת יוון באותה שנה לקיים את מנהג שריפת בובה בדמות יהודה איש קריות בחג הפסחא.[2] בתגובה לאיסור פרצו מהומות אנטישמיות, במהלכן נבזז ונשרף ביתו של פסיפיקו בידי ההמון.
פסיפיקו תבע את ממשלת יוון, באמצעות שגריר הממלכה המאוחדת באתונה, על הנזקים שנגרמו לו לטענתו. בין היתר טען כי בשריפת ביתו אבדו שטרי חוב שבהם אחז בשיעור 26,000 ליש"ט, כ-3.5 מיליון ליש"ט בערכי ימינו, כסף מזומן, כולל כספים שהחזיק עבור הקהילה היהודית באתונה ותכשיטים. פסיפיקו טען כי בין הפורעים היו שוטרים יוונים וכן בניו של שר המלחמה היווני. ממשלת יוון סירבה לפצותו, וטענה שנזקיו הנטענים מוגזמים וכי לא ראוי ליישב התביעה בפנייה ישירה באמצעות השגריר לרשות המבצעת, אלא בהגשת תביעה אישית לבית המשפט ביוון.
בתגובה הורה שר החוץ הבריטי, לורד פלמרסטון, על מצור ימי על חופי יוון עד שישולמו לפסיפיקו הפיצויים. המצור נמשך למורת רוחן של רוסיה וצרפת, אשר אף החזירה את השגריר מלונדון. לאחר חודשיים של מצור הורה פלמרסטון לצי המלכותי לתפוס אוניות יווניות ולהחזיק בהן. צעד זה הביא בשנת 1850 להסכמת ממשלת יוון לשלם את הפיצויים שדרש פסיפיקו.
הפעולה הצבאית עלתה לדיון בפרלמנט הבריטי ב-25 ביוני 1850. בדיון הכריז פלמרסטון כי כל אזרח בריטי זכאי להגנה מממשלת בריטניה בכל מקום שהוא בעולם. כפי שאזרח האימפריה הרומית היה זוכה להגנה בהכריזו "Civis Romanus Sum" ("אני אזרח רומאי"), כך גם פסיפיקו, ואינו יוצא דופן בשל היותו יהודי. הכרזה זו אושרה ברוב קולות בפרלמנט.
פרשת פסיפיקו הייתה אחת הפעמים הראשונות בהן הפעיל פלמרסטון את המדיניות שנודעה לאחר מכן כ"דיפלומטיית ספינות תותחים" בה כפתה בריטניה את רצונה על אומות אחרות, באמצעות האיום בכוחה הימי.
כספי הפיצויים שקיבל אפשרו לפסיפיקו לבלות את שארית חייו בלונדון, שם נפטר ב-12 באפריל 1854.
קישורים חיצוניים עריכה
- נאומו של לורד פלמרסטון בזכות המדיניות התקיפה כלפי יוון (באנגלית)
- David Steele, "Pacifico, David [Don Pacifico] (1784?–1854)", Oxford Dictionary of National Biography, Oxford University Press, 2004 (נדרשת הרשמה)
הערות שוליים עריכה
- ^ בית הנבחרים של ארצות הברית, First session forty-third congress executive documents (עמ' 1339) (באנגלית), ראו גם שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ James Brown Scott (editor), Cases on international law, principally selected from decisions of English and American courts. West Publishing Company, 1922. pp. 510