הצד הרחוק של הירח
פעולות נוספות
הצד הרחוק של הירח הוא צידו של הירח שאותו לא ניתן לראות מכדור הארץ. תפיסה שגויה הקשורה לצד הרחוק של הירח היא שמדובר בצד חשוך, אך הדבר נכון רק בזמן "ירח מלא". בעת מולד הירח, דווקא צדו הרחוק של הירח הוא הצד המואר.
כיוון שהירח מצוי בתהודת סיבוב־מסלול עם כדור הארץ, זמן ההקפה של הירח מסביב לכדור הארץ שווה לזמן הסיבוב סביב צירו, ולכן רק צד אחד פונה אל כדור הארץ. תופעות הליברציה והנוטציה גורמות לכך שניתן לראות מכדור הארץ כ־59% משטחו הכולל של הירח.
פני השטח עריכה
פני השטח של שני צדי הירח שונים באופן משמעותי זה מזה. הצד הפונה אל כדור הארץ מכוסה ברובו בימים, מישורים בזלתיים נרחבים שנראים בקלות בעין בלתי מזוינת, אך בצד הרחוק של הירח נראים מכתשי פגיעה רבים יותר ושני ימים בלבד – ים מוסקבה (Mare Moscoviense) וים הגאונות (Mare Ingenii).
חקר הצד הרחוק של הירח עריכה
בעוד שמפות של צדו הנראה של הירח קיימות מאז המאה ה־17, רק ב־1959 נגלה צדו הרחוק. ב־7 באוקטובר 1959 הקיפה הגשושית הסובייטית לונה 3 את הירח וצילמה את הצד הרחוק. בני האדם הראשונים שראו במישרין אזור זה בירח היו שלושת אנשי הצוות שטסו בחללית אפולו 8. בעת בחירת אתר הנחיתה לחללית אפולו 17 הציע האסטרונאוט הריסון שמיט לנחות במכתש ציולקובסקי (Tsiolkovskiy) תוך שימוש בלוויין תקשורת במסלול ירחי להעברת תשדורות אך בכירי NASA פסלו אפשרות זו כיוון שהיא מסוכנת מדי. החללית הסינית צ'אנג־אה 4, נחתה במכתש פון קרמן בצד הרחוק ב־3 בינואר 2019.
בשנת 2019, בתאריך 4 באפריל, היום ה41 למסעה, גשושית החלל בראשית חלפה ואף תיעדה את הצד הרחוק של הירח, והפכה את מדינת ישראל למדינה השביעית ששלחה גשושית שהקיפה את הירח מצידו הרחוק, ולגשושית הפרטית הראשונה שעשתה זאת[1].
מאיץ ששיגר את צ'אנג-אה 5 T1 למסלול ב-2014 התרסק על הצד הרחוק של הירח ב-4 במרץ 2022. זו הפעם הראשונה שפסולת חלל ישנה התנגשה בירח.[2][3]
החללית צ'אנג-אה 6 שוגרה לחלל ב-3 במאי 2024[4] ונחתה על הצד הרחוק של הירח ב-2 ביוני 2024.[5][6] נחתת צפויה לאסוף דגימות של כ-2 ק"ג מקידוחים מתחת לפני השטח, ותעביר אותן לחללית שתשוגר ותמריא מהירח, תבצע תמרון אוטונומי למקפת ותחזור לכדור הארץ.[6] המשימה צפויה להימשך 53 ימים.[6] ביוני 2024 נחתה הקפסולה בכדור הארץ עם דגימות המגיעות בפעם הראשונה מהצד "האפל" של הירח[7].
במסגרת משימת החלל ארטמיס 2, בתאריך 06 באפריל 2026, חלפה לראשונה החללית המאוישת אוריון על פני הצד הרחוק של הירח. במהלך המעבר, ביצע הצוות תצפיות ויזואליות ותיעוד ברזולוציה גבוהה של פני השטח, לצד מדידות של רמות הקרינה הקוסמית העמוקה באזור זה[8]. נתונים אלו ישמשו בסיס למשימה ארטמיס 3 המתוכננת לביצוע בשנת 2027, אשר במהלכה אסטרונאוטים ינחתו בקוטב הדרומי של הירח, המהווה קו תפר בין הצד הקרוב לצד הרחוק של הירח.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Israel To The Moon, חליפה וצילום גשושית החלל בראשית על פני הצד הרחוק של הירח, באתר X (Tweeter, 05/04/2019
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ מומחים מאשרים: "שאריות טיל פגעו בירח", באתר מאקו, 4 במרץ 2022
- ^ Simone McCarthy, Marc Stewart, China launches moon probe as space race with US heats up, CNN, 2024-05-03 (ב־English)
- ^ המשימה ההיסטורית להבאת דגימות: סין הנחיתה חללית בצד הרחוק של הירח, באתר ynet, 2 ביוני 2024
- ^ 1 2 3 אתר למנויים בלבד גשושית סינית נחתה על הצד האפל של הירח ותנסה לראשונה להביא משם דגימות, באתר הארץ, 3 ביוני 2024
- ^ ינון בן שושן, היסטוריה: חללית של סין חזרה לכדור הארץ עם דגימות מהצד האפל של הירח, באתר וואלה, 25 ביוני 2024
- ^ Artemis II Flight Day 6: Lunar Flyby Updates - NASA, 2026-04-06 (ב־English)
