Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

חמור (תת-סוג)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־01:16, 1 בספטמבר 2024 מאת imported>Idoiz (קידוד קישורים, ניסוח)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קריאת טבלת מיוןחמור
חמור בית
חמור הבית
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מפריטי פרסה
משפחה: סוסיים
סוג: סוס
תת־סוג: חמור
מינים

(ומינים נכחדים נוספים)

שם מדעי
קובץ:Wikispecies-logo.svg Asinus
קובץ:Kulan.jpg
פרא

חמור (שם מדעי: Asinus) הוא תת-סוג בסוג סוס שבמשפחת הסוסיים בו כלולים שלושה מינים חיים: הערוד, הפרא והקיאנג. חמור הבית הוא תת-מין המבוית במין ערוד.

החמורים הם בעלי דמיון לסוס הרמכי, אך גם בעלי מאפיינים חיצוניים השונים ממנו – ראשם גדול יותר, אוזניהם ארוכות יותר ("אוזני חמור"), והם בעלי רעמת שיער דלילה יותר. בעוד הסוס צוהל, החמורים נוערים. כמו סוסיים אחרים, גם החמורים יכולים להזדווג עם סוס או עם זברה, אך אז נולד יצור כלאיים כמו פרד או זברואיד – בעל חיים עקר שאינו מסוגל להמליט צאצאים.

בעברית קרויים נקבת החמור אָתון, וצאצא החמור הצעיר קרוי עַיִר.

קולו של החמור מכונה – נעירה.[1]

מינים ותת-מינים עריכה

תחת התת-סוג חמור ממוינים המינים והתת-מינים הבאים:

בתרבות עריכה

חמור זוכה בתרבויות אחדות ליחס שלילי והוא מהווה משל לטיפשות, עקשנות ותמימות אווילית, הגם שבפועל מדובר בבעל חיים ידידותי, נבון וחיובי. סיבה אפשרית לכך היא מקומו השלילי של החמור בתרבויות קדומות, למשל בתרבות המצרית הקדומה שתארה את היהודים כעובדים לחמור.[4]

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|חמור]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ האקדמיה ללשון עברית, קולות בעלי חיים, באתר האקדמיה ללשון עברית, ‏11 בינואר 2018
  2. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  3. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  4. ^ מתתיהו מיזיש, העמים העתיקים וישראל: המצרים, הפרסים, היונים, הרומים, הנוצרים הקדמונים, הערבים והתייחסותם לישראל - ניסיון לבאר את התהוות האנטישמיות הקדמונית, פאדגורזע, דפוס ש.ל. דייטשער, תרס"ט (1909), עמ'5