Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

מקס איט פיננסים

קואורדינטות: Coordinates: חסר קו רוחב
 
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
גרסה מ־07:33, 2 בפברואר 2026 מאת imported>דוד שי (←היסטוריה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
מקס איט פיננסים בע"מ
(בעבר, לאומי קארד בע"מ)
סמליל החברה max
סמליל החברה max
נתונים כלליים
תקופת הפעילות
מיקום המטה "בית MAX", בני ברק
קואורדינטות

Coordinates: חסר קו רוחב
 {{#coordinates:|||||||| | |name=

}}
בעלות כלל החזקות
ענפי תעשייה שירותים פיננסיים
מוצרים עיקריים כרטיסי אשראי, שירותי סליקה, הלוואות, ביטוח
הכנסות 1,339 מיליון שקל (2019)
רווח 248 מיליון שקל (2022)
יו"ר מיה ליקוורניק
מנכ"ל שגית דותן
עובדים 1,800
נתוני חברת תעופה
יאט"א
{{#property:P229}} 		ICAO
{{#property:P230}} 		אות קריאה
{{#property:P432}}
 
max.co.il

מקס איט פיננסים בע"מ, שנקראה עד מרץ 2019 "לאומי קארד בע"מ", היא אחת משלוש חברות כרטיסי האשראי בישראל. החברה מציעה הנפקת כרטיסי אשראי של ויזה ומסטרקארד וכן שירותי סליקת כרטיסי תשלום ופתרונות אשראי, תחת המותג "MAX". החברה מפעילה חיובים של כ-2.6 מיליון כרטיסים תקפים ומשרתת למעלה מ-40 אלף בתי עסק. משרדי החברה ממוקמים ברחוב בן-גוריון בבני ברק ומועסקים בה כ-1,600 עובדים.

יושבת ראש הדירקטוריון היא עו"ד מיה ליקוורניק.[1]

היסטוריה עריכה

בשנת 1996 הקימו הבנק הבינלאומי וקבוצת עורק חברה לכרטיסי אשראי שנקראה "אלפא קארד". החברה השיקה כרטיס אשראי ויזה חדש, "ויזה אלפא", שהתחרה בכרטיסי הויזה של כ.א.ל[2]. ללא תמיכה של אף אחד משלושת הבנקים הגדולים במדינה, חדירתה לשוק הייתה מצומצמת.

לאחר שהבעלות על חברת כרטיסי האשראי "כאל", שהייתה משותפת לבנק לאומי ולבנק דיסקונט עברה במלואה לבנק דיסקונט - הקים בנק לאומי, ב-15 בפברואר 2000, את חברת "לאומי קארד". מנהלה של החברה החדשה היה יהושע אגסי.

באפריל 2000 רכש לאומי את הפעילות של חברת "אלפא קארד", והעביר אותה לחברה החדשה[3]. צעד זה הביא לפרישתו של אגסי ולהחלפתו באריה היילוייל, שעמד בראש החברה עד לפטירתו באוקטובר 2008. מותג "אלפא קארד" הפסיק להתקיים ביוני 2000[4], וחברת לאומי קארד החלה לפעול ב-3 בינואר 2001[5].

בינואר 2001 החל מהלך במסגרתו הוחלפו רוב כרטיסי האשראי של לקוחות בנק לאומי, מכרטיסי האשראי שהונפקו על ידי חברת כאל לכרטיסים חדשים שהנפיקה לאומי קארד[6]. באוגוסט 2001 החלה החברה בהנפקת כרטיסי אשראי ללקוחות כל הבנקים.

בשנת 2003 ניסתה לאומי קארד לרכוש את מלוא מניות חברת גמא ניהול וסליקה, אך לא קיבלה לכך את אישור רשות התחרות. בשנת 2006 רכשה לאומי קארד 20% ממניות גמא, וניסתה שוב להגדיל את החזקותיה בחברה, אך לא קיבלה לכך את אישור רשות התחרות. בשנת 2008 נמכרו לקבוצת הפניקס 49% מהון המניות של גמא[7] (20% מהון מניות גמא אשר הוחזקו על ידי לאומי קארד ו-29% נוספים).

ביוני 2007 נפתח ממשק משותף בין שלוש חברות כרטיסי האשראי בישראל בסליקת שוברי מסטרקארד וויזה. צעד זה אפשר תחרות מלאה: לאומי קארד וכאל החלו לסלוק כרטיסי מסטרקארד, וישראכרט החלה לסלוק כרטיסי ויזה.

במאי 2008 רכשה קבוצת עזריאלי, באמצעות חברת הבת "קנית – ניהול השקעות ומימון", 20% מלאומי קארד, תמורת כ-360 מיליון ש"ח. 80% נותרו בבעלות בנק לאומי[8].

בשנת 2010 הגיע מחזור העסקאות בכרטיסי האשראי שהונפקו על ידי לאומי קארד ל-48 מיליארד ש"ח ונתח השוק שלה היה השני בגודלו בארץ[9].

באוגוסט 2011, בעקבות חקיקה שמטרתה הייתה לפתוח את שוק האשראי לתחרות[10], נשבר המונופול שהיה לחברת האשראי "ישראכרט" על סליקת מותג כרטיסי האשראי הפרטי שלה הקרוי על שמה. בחוק נקבע כי כל חברה המנפיקה מעל 10% מסך כרטיסי האשראי בארץ מחויבת לתת גם לחברות אשראי אחרות לסלוק את המותג שלה. בכך, התאפשר גם לחברת לאומי קארד להתחיל לסלוק את כרטיסי האשראי מסוג "ישראכרט". נכון לאמצע העשור השני של המאה ה-21, כ-40 אלף בתי עסק מבצעים את סליקת כרטיסי האשראי באמצעות שירותיה של החברה.

בנובמבר 2014 עובד שפרש מהחברה, אלירן רוזנס, והעתיק טרם פרישתו נתונים מבסיס הנתונים של החברה, ניסה לסחוט את בנק לאומי באמצעות איום לפרסם את הנתונים אם לא ישולם לו כופר בסך שלושה מיליון דולר. דרישת הכופר עוררה חרדה בבנק ובמטה הסייבר הלאומי, ונשמרה בסוד כדי שלא לעורר בהלה בקרב לקוחות הבנק. במאמץ משותף של יחידת הסייבר של משטרת ישראל וגורמי ביטחון נוספים הסוחט אותר בתאילנד וגורש לישראל.[11] הוא הועמד לדין, הורשע בשלל עבירות, בהן סחיטה באיומים, פגיעה בפרטיות וקבלת דבר במרמה, ונדון ל-11 שנות מאסר ולתשלום פיצוי של עשרת אלפים ש"ח ל"לאומי קארד".[12]

ביולי 2018 נמכרה החברה לקרן ההשקעות ורבורג פינקוס האמריקאית, בתמורה ל-2.5–2.7 מיליארד ש"ח[13]. זאת, בעקבות המלצות ועדת שטרום להפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים בישראל, כדי לעודד תחרות במערכת הבנקאית. לרכישה הצטרפו חברות נוספות, וביוני 2019 החזיקה קרן ורבורג פינקוס ב-75% מהבעלות, קבוצת כלל החזקות וקבוצת מנורה מבטחים החזיקו ב-10% כל אחת, וקבוצת אלייד החזיקה ב-5% הנותרים.[14] במרץ 2019, בעקבות המכירה, עברה החברה מיתוג מחדש. כעת היא ממותגת בשם "MAX"[15]. שם החברה שונה ל"מקס איט פיננסים בע"מ".

ב-2021 הטיל הפיקוח על הבנקים עיצום כספי בסכום של 900 אלף ש"ח על החברה בעקבות מקרים שבהם החברה אישרה חיובים שהתקבלו על כרטיסי אשראי לאחר ביטולו.[16]

באפריל 2022 כלל החזקות רכשה את חברת MAX לפי שווי של 2.47 מיליארד ש"ח[17], והעסקה הושלמה במרץ 2023.[18]

שירותי החברה עריכה

קובץ:MAX offices.jpg
בכניסה למשרדי מקס איט פיננסים בבני ברק

החברה מספקת מגוון של שירותי הנפקה, סליקה פתרונות אשראי, כגון הלוואות ואפשרויות תשלום גמישות וכן ביטוח. השירותים הדיגיטליים של החברה מאפשרים, בין היתר, קבלת מידע שוטף על הפעולות ומצב החשבון, רכישת הטבות, העברה וקבלת כספים. באמצעות האינטרנט, החברה מאפשרת ללקוחותיה ביצוע פעולות וקבלת מידע במגוון נושאים, כמו גם פירוט חיובים ומכתבים למייל, מידע על עסקאות באמצעות מסרונים וכו'.

החברה מנפיקה ומתפעלת מגוון כרטיסי אשראי בשתי קטגוריות:

  1. כרטיסים בנקאיים - אותם היא מנפיקה בשיתוף בנקים שונים, עקב רפורמת שטרום שמחייבת בנקים לעבוד עם מספר מנפיקים.
  2. כרטיסים חוץ בנקאיים - אותם היא מנפיקה ללקוחות כל הבנקים, רובם בשיתוף פעולה עם גורמים חיצוניים.

הכרטיסים המונפקים על ידי החברה מסווגים באופן נוסף:

  • כרטיסי חיוב נדחה - כל העסקות שהלקוח מבצע בכרטיס נדחות למועד החיוב לפי בחירתו (2, 10, 15 בחודש)
  • כרטיסי אשראי מתגלגל - הלקוח בוחר בסכום החודשי בו הוא מעוניין להיות מחויב, ויתרת חובו נדחית לחודש הבא וצוברת ריבית
  • כרטיס נטען - הסכום שניתן לבצע באמצעותו פעולות בכרטיס זה נטען בכרטיס מראש.
  • החל משנת 2019 מפעילה חברת "מקס" את זיכיון "קרנות" המיועד לאנשי הביטחון המשויכים למועדון "קרנות השוטרים" עבור אנשי משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, הכולל בתוך הכרטיס הטבות והנחות רבות עבור חברי קרנות, וכן מפעילה חברת "מקס" את הכרטיס הנטען עבור מחזיקי כרטיס קרנות הנקרא "קרנות הטבות" כרטיס בו ניתן להטעין כסף מכרטיס קרנות ולקבל החזר כספי עבור ביצוע קנייה בעשרות רשתות שעובדות בתיאום עם מקס וקרנות השוטרים.

בשנת 2020 החלה החברה לשווק מוצרי ביטוח והראשון שבהם, ביטוח רכב.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מקס איט פיננסים בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ עירית אבישר, מיה ליקוורניק מונתה ליו"ר חברת כרטיסי האשראי מקס, באתר כלכליסט, 3 באפריל 2023
  2. ^ אורה קורן, ‏כרטיס ויזה אלפא יוצא לדרך, באתר גלובס, 7 ביולי 1998
  3. ^ הבינ"ל: הרווח הוכפל בזכות מכירת ויזה אלפא, באתר ynet, 15 באוגוסט 2000
  4. ^ ג'ודי מלץ, ‏הסכם מכירת אלפא-קארד ייחתם הערב; המותג "אלפא" יפסיק להתקיים ביוני 2001, באתר גלובס, 23 באפריל 2000
  5. ^ בל"ל: משנה את התדמית ומשיק את לאומי קארד, באתר ynet, 3 בינואר 2001
  6. ^ דורית בר, תחרות מלאה בענף האשראי? לא בדיוק, באתר ynet, 10 בינואר 2001
  7. ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., הפניקס קונה 49% מחברת גמא ב, באתר ynet, 10 במרץ 2008
  8. ^ רונית גודמן, עזריאלי רכש 20% מלאומי קארד בכ-360 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 21 במאי 2008
  9. ^ עירן פאר, ‏רווחי חברות כרטיסי האשראי עלו ב-2010 ב-3.8%, באתר גלובס, 1 במרץ 2011
  10. ^ טל שחף, אמש אושר "חוק ישראכרט" בתחום הסליקה, באתר nrg‏, 4 באוגוסט 2011
  11. ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., כך נפל ברשת החשוד בסחיטה בלאומי קארד, באתר ynet, 16 בנובמבר 2014
  12. ^ גלי גינת‏, הסחיטה ב"לאומי קארד": הנאשם המרכזי הודה והורשע בגניבת נתוני לקוחות, באתר וואלה, 18 באפריל 2016;
    זוהר שחר לוי, "סיפרתי לחברים בוואטסאפ על ניסיון הסחיטה מלאומי", באתר כלכליסט, 15 במרץ 2015;
    אביתר מתניה ועמיר רפפורט, סייברמאניה: איך הפכה ישראל לכוח עולמי בזירה שמעצבת את עתיד האנושות, הוצאת כנרת–זמורה–דביר, 2021, הפרק "המרחב האפל - פרשת לאומי קארד", עמ' 91–113
  13. ^ גולן חזני, נחתם סופית: לאומי קארד נמכרה לקרן ורבורג פינקוס, באתר כלכליסט, 28 ביולי 2018
  14. ^ מקס איט פיננסים, באתר "מידרוג", דצמבר 2019
  15. ^ אליצפן רוזנברג, גוף פיננסי חדש: לאומי קארד הופכת ל-max, באתר ynet, 5 במרץ 2019
  16. ^ בנק ישראל - הודעות לעיתונות - הפיקוח על הבנקים הטיל עיצום כספי על חברת כרטיסי האשראי – מקס בשל חיוב עסקה בכרטיס מבוטל, באתר www.boi.org.il
  17. ^ אלמוג עזר, כלל החזקות רוכשת את MAX לפי שווי של 2.47 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 10 באפריל 2022
  18. ^ עירית אבישר, אחרי שמונה חודשים מהחתימה: מקס עברה לבעלות קבוצת כלל, באתר כלכליסט, 27 במרץ 2023


חברות כרטיסי אשראי ישראליות
ישראכרט • כרטיסי אשראי לישראל • מקס איט פיננסים

{{#coordinates:||type:landmark|||||| |primary |name= }}

אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=מקס_איט_פיננסים&oldid=102188"