יאקופו פלמה איל וקיו
פעולות נוספות
| דיוקן דמיוני, סביב 1648 | |
| דיוקן דמיוני, סביב 1648 |
יָאקוֹפּוֹ פַּלְמָה אִיל וֶקְיוֹ (באיטלקית: Jacopo Palma il Vecchio; ) ונודע גם בשם יאקופו נגרטי (Jacopo Negretti), היה צייר ונציאני מתקופת שיא הרנסאנס (אנ') האיטלקי. הוא נקרא "פלמה איל וקיו" באיטלקית ("פלמה הזקן") כדי להבדיל בינו לבין "פלמה איל ג'ובאנה" (אנ') ("פלמה הצעיר"), אחי-נכדו שגם הוא היה צייר.
קורות חייו עריכה
פלמה נולד בסרינה אלטה (אנ') ליד ברגמו, שהייתה תחת שליטת הרפובליקה של ונציה, אך כל הקריירה המתועדת שלו התנהלה בוונציה או בקרבתה. התיעוד הראשון שלו בוונציה הוא משנת 1510, אך כנראה שהה שם כבר פרק זמן מסוים. ייתכן שהיה שוליה של אנדראה פרוויטאלי (אנ'), שגם הוא הגיע מברגמו ושב אליה ב-1511. יצירותיו המוקדמות של פלמה מציגות את השפעתו של ג'ובאני בליני, מורו של פרוויטאלי ומי שהיה אז זקן הציירים של הציור הוונציאני, אך פלמה החל לאמץ את הסגנון החדש ואת הנושאים שפרצו את הדרך על ידי ג'ורג'ונה וטיציאן.[1] לאחר מותם של בליני וג'ורג'ונה, ועזיבתם של סבסטיאנו דל פיומבו, לורנצו לוטו ופרוויטאלי את ונציה, בתוך זמן קצר הפך פלמה, אחרי טיציאן, כצייר המוביל בוונציה, שזכה לביקוש רב עד למותו בטרם עת בגיל 47 (על פי וזארי; תאריך לידתו מחושב על סמך נתון זה). מעמדו עלה במידת מה במאה ה-21, שכן יותר ויותר יצירות שיוחסו בעבר לג'ורג'ונה ולטיציאן מיוחסות כיום אליו; "יכולתו הציורית הצרופה" בטיפול בצבע ובגוון היא מעולה ביותר.[2]
הוא צייר את המיתולוגיות הפסטורליות[א] החדשות ודיוקנאות באורך חצי-גוף, לעיתים קרובות של יפהפיות אידיאליות שאז כמו היום נחשדו באופן מפתה כדיוקנאות של הקורטיזנות המפורסמות של ונציה. הוא צייר גם יצירות דתיות, ובמיוחד פיתח את סוגת הסאקרה קונוורסציונה (אנ') ("שיחה קדושה", המתארת את המדונה והילד יחד עם קבוצת קדושים ולעיתים גם עם תורמים (אנ')) בתבנית אופקית עם רקע של נוף. בקבוצות אחרות, חילוניות, נראה כי משהו מתרחש בין הדמויות, אף על פי שמה בדיוק מתרחש שם נותר לא ברור. כל סוגי הציורים הללו זכו לחסותם של ונציאנים עשירים שרכשו אותם עבור בתיהם.
הוא צייר גם תמונות מזבח (אנ') אנכיות מסורתיות עבור כנסיות בתוך ונציה וברחבי הטריטוריות הוונציאניות ביבשת, כגון "תמונת מזבח של הצגת הבתולה", הנמצאת כיום בסרינה (אנ'). עם זאת, הוא לא קיבל הזמנה לצייר מזבח ראשי בוונציה עד 1525, בכנסיית סנט'אלנה (אנ') (כיום בפינאקוטקה די בררה (אנ') שבמילאנו). הוא מיהר לספוג השפעות מאזורים אחרים באיטליה, ולעיתים העתיק תנוחות ממיכלאנג'לו, ושאב השראה ממרכז איטליה החל מסביבות 1515 ועד לשנות ה-20 של המאה ה-16.
יצירתו הבשלה של פלמה משנות ה-20 מציגה סגנון של שיא הרנסאנס, המאופיין בשליטתו בקונטרה פוסטו, בהעשרת פלטת הצבעים הבהירה שלו, ובפיתוח רפרטואר מכובד ומגוון של טיפוסי אדם אידיאליים בקומפוזיציות שמרניות. איכויות אלו שלטו ביצירתו, ודחקו הצידה שימוש דרמטי בקיארוסקורו, ניסיונות מרחביים,[ב] אקספרסיוניזם וקומפוזיציה חדשנית. הדעות בקרב המבקרים חלוקות במידת מה בשאלה האם אמנותו, זמן קצר לפני מותו הפתאומי, המשיכה להתפתח, או שמא איבדה מאנרגיה וכיוון. היסטוריון האמנות האמריקאי סידני ג'וזף פרידברג (אנ') רואה בקריירה שלו כמתנודדת בין השפעותיו של טיציאן לבין מגמות אחרות בצפון ומרכז איטליה, כולל מנייריזם. הייתה לו סדנה שמעט מאוד ידוע עליה בוודאות, וייתכן שלימד את בוניפציו פיטאטי (אנ'), שעליו בהחלט השפיע, כפי שהשפיע על ג'ובאני בוזי (אנ').
יצירותיו עריכה
ציוריו מציגים לעיתים קרובות את מי שכונתה בתו, ויולנטה, שעליה נאמר כי טיציאן היה מאוהב בה. יצירות מפורסמות של פלמה כוללות קומפוזיציה של שישה ציורים בכנסייה הוונציאנית סנטה מריה פורמוזה, עם ברברה הקדושה במרכז, מתחת לישו המת, ומימין ומשמאל הקדושים דומיניקוס, סבסטיאן, יוחנן המטביל ואנטוניוס. יצירה שנייה נמצאת במוזיאון הציירים הגדולים בדרזדן, המציגה שלוש אחיות היושבות באוויר הפתוח; היא מכונה לעיתים קרובות "שלוש הגרציות". יצירה שלישית, שהתגלתה בוונציה בשנת 1900, היא דיוקן שאמור לייצג את ויולנטה.
דוגמאות בולטות נוספות הן: "הסעודה האחרונה" בגלריה הלאומית לאמנות זרה (אנ'); "מדונה", בכנסיית סנטו סטפנו בויצ'נצה; "ההתגלות" (בגלריית בררה, מילאנו); "המשפחה הקדושה עם רועה צעיר" (בלובר בפריז), "המשפחה הקדושה עם קתרינה הקדושה, יוחנן הקדוש ותורם" וכן "דיוקן עצמי" (בארמון הלבן (אנ'), בלגרד), "סטפנוס הקדוש וקדושים אחרים", "ישו ואלמנת נעים" וכן "עליית הבתולה", (בגלריית האקדמיה, ונציה), "המשפחה הקדושה עם יוחנן המטביל כתינוק ומרים המגדלית" (באופיצי), "גברת עם לאוטה" (בטירת אניק, אנגליה), "ישו באמאוס" (בארמון פיטי) ו"המשפחה הקדושה עם יוחנן המטביל וקתרינה הקדושה". יצירותיו של פלמה מאוירות ומנותחות בקטלוג המקיף (אנ') של מבקר האמנות פיליפ ריילנדס.
מקובל כיום שטיציאן השלים את "סאקרה קונוורסציונה (אנ')" של פלמה, כנראה לאחר מותו; הוא כנראה עשה את אותו הדבר עבור ג'ורג'ונה לאחר מותו. הוא צבע מחדש שתיים מהדמויות, וערך שינויים ברקע. היצירה נמצאת כיום בגלריית האקדמיה בוונציה.
גלריה עריכה
-
"דיוקן של משורר", סביב 1516
-
"אישה צעירה בפרופיל", סביב 1512–1514
-
"נימפה בנוף", סביב 1518–1520
-
"אישה צעירה בשמלה כחולה, עם מניפה", 1512–1514
-
"אלגוריה", עד 1515, מוזיאון פילדלפיה לאמנות
-
"עליית הבתולה", תמונת מזבח גדולה, 1512–1514
-
"תחיית לזרוס", סביב 1514
-
סאקרה קונוורסציונה (אנ'), 1516–1518
-
"לה בלה", 1518–1520
-
"אישה בלונדינית", סביב 1520
-
"סלווטור מונדי", סביב 1518–1522
-
"דיוקן של קורטיזנה" מפורש באופן יוצא דופן, 1520
-
"מדונה והילד עם יוחנן המטביל ומרים המגדלית", 1520–1522
-
"מדונה והילד עם תורמים", 1525
-
אישה עם חזה חשוף, 1525
-
"הערצת האמגושים עם הלנה הקדושה", 1525–1526
-
"יהודית", 1525–1528
-
"ישו והאישה שנתפסה בניאוף", 1525–1528
-
דיאנה וקליסטו, או "נימפות רוחצות", 1525–1528
_-_Madonna_and_Child_with_Saint_John_the_Baptist_and_Magdalene_-_Google_Art_Project.jpg){kind=link}
לקריאה נוספת עריכה
- Freedberg, Sydney J. Painting in Italy, 1500–1600, 3rd edn. 1993, Yale, ISBN 0300055870
- Jaffé, David (ed), Titian, The National Gallery Company/Yale, London 2003, ISBN 1 857099036
- "RC", Lucy Whitaker, Martin Clayton, The Art of Italy in the Royal Collection; Renaissance and Baroque, Royal Collection Publications, 2007, ISBN 9781902163291
- Rylands, Philip, "Palma." Grove Art Online. Oxford Art Online. Oxford University Press. Web. 26 February 2017. subscription required
- Rylands, Philip, Palma Vecchio, 1988, Cambridge, the standard monograph in English
- Steer, John, Venetian painting: A concise history, 1970, London: Thames and Hudson (World of Art), ISBN 0500201013
קישורים חיצוניים עריכה
- יאקופו פלמה איל וקיו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ביאורים עריכה
- ^ ז'אנר ציור ברנסאנס הוונציאני המתאר סצנות טבע שלוות ואידיאליות, שבהן משתלבים בני תמותה (כגון רועי צאן) ודמויות מהמיתולוגיה, תוך שימת דגש על אווירה פואטית והרמונית ולא על סיפור עלילתי דרמטי.
- ^ שימוש בטכניקות ציור מתקדמות, כגון פרספקטיבה חדה או הקצרה (foreshortening), שנועדו ליצור אשליית עומק וחלל תלת-ממדי מורכב ודרמטי על גבי הבד השטוח.
הערות שוליים עריכה
- ^ Palma, Jacopo, 1911 Encyclopædia Britannica
- ^ Freedberg, 160