Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

מנחם בן-שושן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־05:49, 24 באפריל 2026 מאת imported>Assayas (התפרסם גם בארה"ב)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
מנחם בן שושן
Менахем Бенсусан
המנצח והמלחין מנחם בן-שושן
המנצח והמלחין מנחם בן-שושן
לידה 8 בנובמבר 1901
רוסה, נסיכות בולגריה
פטירה יולי 1970 (בגיל 68)
ניו יורק ארצות הברית
מוקד פעילות ממלכת בולגריה, ארצות הברית
תקופת פעילות 19251968 (כ־43 שנים)
עיסוק פסנתרן, מנצח, מלחין ומעבד מוזיקלי, מנצח ומנהל מקצועי של מקהלת צדיקוב
פרופיל ב-IMDb

מנחם בן-שושן (וגם מנחם בן-סוסן, בבולגרית: Менахем Бенсусан, באנגלית: Menahem Bensussan;‏ 8 בנובמבר 1901, רוסה, נסיכות בולגריהיולי 1970 ניו יורק, ארצות הברית) היה מנצח, מלחין, מעבד מוזיקלי ומנהל מקהלת צדיקוב בבולגריה.

קורות חיים עריכה

באירופה עריכה

מנחם דוד בן-שושן נולד ברוסה אשר לגדות הדנובה. בילדותו החל לנגן בפסנתר ובהמשך סיים את האקדמיה למוזיקה של בולגריה ([[:en:National Academy of Music (Bulgaria) |אנ']]). הוא למד באוניברסיטה למוזיקה ואמנויות הבמה של וינה, שם היה תלמידו של אמיל פון זאואר (אנ'). בעקבות תאונת סקי במהלכה שבר בן-שושן את פרק ידו, זנח את הפסנתרנות כקריירה מרכזית והתמקד גם בניצוח. ב-1925 עבר לברלין ושם שימש כקורפטיטור ועוזר מנצח באופרה של מגדבורג (אנ').

ב-1933 בעקבות עליית הנאצים לשלטון עזב בן-שושן את גרמניה ושב לבולגריה. בבולגריה התמנה לסגנו של משה צדיקוב בניצוח על מקהלת צדיקוב, וכן הקים טריו לפסנתר. הוא כתב סימפוניה שנקראה "הסוויטה הבולגרית" אשר בוצעה בביצוע בכורה על ידי התזמורת הפילהרמונית של סופיה (אנ'). בן-שושן כתב יצירות לתיאטרון וכן כתב, הלחין ועיבד שירים בלאדינו.

בן-שושן ניצח גם על "התזמורת הסימפונית של יהדות סופיה" אשר כללה גם מקהלת חובבים, ערכה סבב הופעות ברחבי בולגריה וזכתה להדים תקשורתיים בעיתונות הבולגרית. עם חברי התזמורת נמנו ביטוש דוידוב וליאון סורוז'ון.[1] במקביל בין השנים 1933–1937 השתתף בן-שושן בפסטיבל המוזיקה של וארנה שימוש בתבנית בול עבור "Варненски музикални тържества" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(בול') שהיה פסטיבל המוזיקה הראשון בבולגריה המודרנית לצד אמנים ידועי שם כגון דוברי חריסטוב, כריסטינה מורפובה, סלאבקו פופוב שימוש בתבנית בול עבור "Славко Попов" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(בול'), צווטאנה טבקובה ופנצ'ו ולאדיגרוב.[2]

התגברות האנטישמיות הממוסדות בבולגריה הובילו לפרישתו של משה צדיקוב מניצוח על מקהלתו בשלהי 1938 ולהגר לארצות הברית. מנחם בן שושן מונה רשמית למנצח המקהלה.[3] במרץ 1939 ביצעה המקהלה את האורטוריה "שאול" של גאורג פרידריך הנדל (אנ'). במהלך הקונצרט שנערך בבית האופרה והבלט הלאומיים בסופיה, בלווי תזמורת האופרה, ולאחריו התפרע המון מוסת שכלל חברי ראטניק השליכו חפצים וניסו להכות את הצופים וחברי המקהלה. היה זה הקונצרט האחרון של המקהלה לפני מלחמת העולם השנייה.[4] עם החלת החוק להגנת האומה הופסקה כליל פעילות המקהלה. מנחם בן-שושן עזב את בולגריה, והיגר לארצות הברית.

בארצות הברית עריכה

בתחילה התיישב בן שושן בהוליווד, קליפורניה, ובהמשך ב-1944 הוסמך ברפואת שיניים באוניברסיטת פיטסבורג. לאחר הסמכתו התיישב במנהטן, ניו יורק. בן-שושן פתח קליניקה לרפואת שיניים ברחוב 85 (אנ') במנהטן, ובמקביל הלחין ופרסם יצירות לפסנתר ומוזיקה קאמרית, חקר את המוזיקה העממית היהודית-ספרדית ובין השאר כתב והלחין 7 שירים בלאדינו. שבעת השירים, בכתב היד הסדור של המלחין, אותרו בארכיונים על ידי המוזיקולוג אדווין סרוסי, והוקלטו ב-1997 על ידי זמרת הסופרן רובין וייזל-קפסוטו והפסנתרנית מירי זמיר-קפסוטו. השירים נמצאים בארכיון הספרייה הלאומית. ב-1952 בוצעה הסימפוניה "הסוויטה הבולגרית" בניצוחו על ידי התזמורת הסימפונית של צ'אוטקואה, בפני קהל של 7,000 צופים.[5]

כתב היד של מנחם בן-שושן הופקד למשמרת ככל הנראה בידי אחותו, מרגריטה, בעת ביקורה בארץ לרגל ביצועה של הסוויטה הבולגרית שכתב אחיה בידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית בשנות השבעים של המאה העשרים. בעיבודי השירים עשה בן-שושן שימוש ברה-הרמוניזציות בבתים השונים של השירים, תוך הדגשת תפקיד הפסנתר הכולל מרקמים עשירים ומאתגרים טכנית. ייצירותיו זכו לעיבוד מחודש על ידי נגן הקונטרבס רון מרחבי.[6]

ב-1967 ביקר בן-שושן בישראל במטרה לבחון עלייה. לאחר שובו לארצות הברית חלה בסרטן המוח והלך לעולמו ב-1970 בניו יורק.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|מנחם בן-שושן]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אלברט מיכאל, היהודים באמנות, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 757–758.
  2. ^ Solemn musical and literary evening, באתר varnasummerfest.org (בבולגרית).
  3. ^ מוני שלום, יובל למקהלת מ.צדיקוב, בתוך: א.חן ציון, מוני שלום (עורכים), ליובלה של מקהלת הפועלים על שם משה צדיקוב, המחלקה לתרבות של ההסתדרות הכללית, הוצאת אחדות, 1959, עמודים 18–20.
  4. ^ מוני שלום, יובל למקהלת מ.צדיקוב, עמודים 21–22.
  5. ^ ENTIST'S OPUS PLAYED; Chautauqua Hears Premiere of Bensussan's Bulgarian Suite, 20 באוגוסט 1952, באתר הניו יורק טיימס (באנגלית).
  6. ^ Menachem Bensussan (1901–1970): Sephardic Songs, Trans. Ron Merhavi – Three Performances, באתר ronmerhavi.com (באנגלית).