כתב ליניארי א'
פעולות נוספות
כתב ליניארי א', כתב קווי א' (מיוונית: Γραμμικη Α - ליניאר A) הוא כתב שטרם פוענח והיה בשימוש ביוון העתיקה. הכתב בנוי מכתב הברות ואידאוגרמות, והתגלה על ידי ארתור אוונס, שנתן להם את שמם.
פענוח הכתב עריכה
כתב ליניארי ב', ששימש את השפה המיקנית, פוענח בשנת 1952 על ידי מייקל ונטריס. לינאר A אינו מפוענח כולו, אך הוא מובן חלקית וניתן לקרוא בו דרך ערכי הכתב הקווי השני. אף על פי ששני הכתבים חולקים סמלים רבים, אם משתמשים בהברות השייכות ללינאר B בכתבי לינאר A נוצרות מילים שאינן שייכות לשום שפה ידועה. שפה זו מכוּנה מינואית או אטאוכרתית, ומקורה בתקופה שקדמה לפלישות של יוונים מיקנים במאה ה-14 לפנה"ס.
מקורותיה ושורשיה של השפה שהשתמשה בכתב הקווי א', אינם ברורים, וקיימות מספר תאוריות בנושא. מכיוון שהשפה המינואית מעורפלת בימינו, קשה להחליט אם פענוח נתון הוא פענוח נכון של השפה. עם זאת, הגישה הפשוטה ביותר לפענוח היא ההנחה שערכי קווי א' תואמים פחות או יותר את ערכי קווי ב' כתב שפוענח במלואו.
סיווג לשוני עריכה
כורש גורדון סבר שהכתב מבטא שפה שמית צפון מערבית, והדגים זאת במשפטים שלמים שפיענח, כמו "ki te-te-bi qi-re-ya-tu", "כי תיטיב הקריה" (לפני היחלשות סיומת ת' הנקבה ל-ה').[1] את הסברה חיזק הבלשן וההיסטוריון עדיה חורון.[2] בשנת 2001, פרסם המגזין Ugarit-Forschungen מאמר שדן בהבדלי תנועות בין לינאר A ו-B. המאמר טען שלינאר A הוא כתב ששירת שפה שהיא צורה קדומה של פיניקית. זהו ניסיון נוסף לחזק את התאוריה המקשרת בין מינואית לשפות שמיות.[דרוש מקור][מפני ש...] המתודולוגיה הזאת ספגה ביקורת.[דרוש מקור][מפני ש...]
אחת ממעט המילים הידועות, KURO, פירושה כנראה "כול" או "הכול", מקורה יכול להיות מהשפות האינדו-אירופיות (kwol או kwel) או מהשפות השמיות (כּ.ל. - כמו "כול" בעברית). זהו מקרה שמייצג היטב את מצב של ליניארי א': מספר האלמנטים הידועים של השפה כל-כך מועט עד שקשה לבנות הנחה מדעית על הצירוף ה"תורשתי" של השפה המינואית.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- ע. ג. חורון, "כנען ויוון בתקופת הברונזה", בתוך: יונתן רטוש (עורך), מניצחון למפולת, הוצאת הדר, 1976, עמ' 209–215
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:National Library IL logo.svg כתובות, לינארי א, דף שער בספרייה הלאומית
- כתב ליניארי א', באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
- סקירה אקדמית מהו הכתב, התיארוך (בערך 1800–1450 לפנה״ס), תפוצה, סוג הכתב (לוגו־סילברי), ומצב הפענוח של Ester Salgarella ב-Oxford Research Encyclopedia
- הקורפוס הקלאסי של כתובות ליניארי א׳ (צילומים/פאקסימילים/תעתיקים וכו’ לפי כרכים). מידע ביבליוגרפי וקישור למסגרת הקורפוס
- Linear A Texts in phonetic transcription
הערות שוליים עריכה
- ^ Cyrus H. Gordon, Before the Bible - The Common Backgroung of Greek and Hebrew Civilizations, London: Collins, 1962
- ^ ע. ג. חורון, "כנען ויוון בתקופת הברונזה", בתוך: יונתן רטוש (עורך), מניצחון למפולת, הוצאת הדר, 1976, עמ' 212