שמרנים איראנים
פעולות נוספות
| מדינה | איראן |
|---|---|
| מנהיגים | מוחמד באקר קאליבאף |
| אידאולוגיות | תאוקרטיה, אסלאמיזם, שמרנות |
| שיא כוחה | 221 חברי מג'לס (2020) |
הפרינציפליסטים (בפרסית: اصول گرایان, 'חסידי עקרונות, פונדמנטליסטים')[1], הידועים גם כשמרנים האיראנים,[2] הם אחד משני המחנות הפוליטיים המרכזיים באיראן שלאחר המהפכה, ואילו המחנה השני הוא הרפורמיסטים. בדרך כלל, כשמדברים על קיצוניים באיראן, מתייחסים לפלג הזה.[3] השמרנים מתנגדים לתרבות המערב ולהשפעותיה, ודוגלים בערכי תאוקרטיה מבוססת אסלאם שיעי, וכחלק מהזרם התריסרי מאמינים בשלטון חכם ההלכה, שהוא המנהיג העליון של איראן.
דמוגרפיה עריכה
לפי סקר שנערך על ידי סוכנות ההצבעה האיראנית לסטודנטים (ISPA) באפריל 2017, 15% מהאיראנים מזדהים כנוטים לשמרנים. בהשוואה לכך, 28% מזדהים כנוטים לרפורמיסטים.[4]
באפריל 2021, סקר דעת קהל משותף שנערך על ידי המועצה לעניינים גלובליים של שיקגו ו-IranPoll מצא כי 19% מהאיראנים זיהו את עצמם כשמרנים בעוד 7% נוטים לשמרנות, לעומת רפורמיסטים (21%) ונוטים לרפורמיסטים (10%). הם גם ציינו כי "בסיס התמיכה ברפורמיסטים הצטמצם בכ-8 נקודות אחוז מאז 2017, בעוד שבסיס התמיכה בשמרנים גדל ב-4 נקודות אחוז".[5]
פלגים עריכה
- אולטרה-שמרנים – הידועים גם כנאו-קונסרבטיבים. הקבוצה הזו אגרסיבית יותר ומתעמתת בגלוי עם המערב. רבים מהם הם חילוניים הקשורים למשמרות המהפכה האסלאמית.[6]
- השמרנים המסורתיים הם פלג פוליטי שסייע לחולל את המהפכה האיראנית ויכולים להצביע על קשרים אישיים לרוחאללה ח'ומייני.[6] השמרנים האלה תומכים בממשלה האסלאמית ובשלטון אנשי הדת.
- זרם הסטייה הוא פלג פוליטי בראשות מחמוד אחמדינז'אד, התומך בפופוליזם האסלאמי ובלאומיות איראנית (אנ').
הישגים בבחירות עריכה
בחירות לנשיאות עריכה
| שנה | מועמדים | קולות | % | תוצאה |
|---|---|---|---|---|
| 1997 | עלי אכבר נאטק-נורי | 7,248,317 | 24.87 | מקום שני |
| 2001 | אחמד תווכולי | 4,387,112 | 15.58 | מקום שני |
| 2005/1 | מחמוד אחמדינז'אד | 5,711,696 | 19.43 | מקום שני |
| מוחמד באקר קאליבאף | 4,095,827 | 13.93 | מקום רביעי | |
| עלי לאריג'אני | 1,713,810 | 5.83 | מקום שישי | |
| סך הכל | 11,521,333 | 39.19 | סיבוב שני | |
| 2005/2 | מחמוד אחמדינז'אד | 17,284,782 | 61.69 | ניצחון |
| 2009 | מחמוד אחמדינז'אד | 24,527,516 | 62.63 | ניצחון |
| מוחסן רזאי | 678,240 | 1.73 | מקום שלישי | |
| סך הכל | 25,205,756 | 64.36 | ניצחון | |
| 2013 | מוחמד באקר קאליבאף | 6,077,292 | 16.56 | מקום שני |
| סעיד ג'לילי | 4,168,946 | 11.36 | מקום שלישי | |
| מוחסן רזאי | 3,884,412 | 10.58 | מקום רביעי | |
| עלי אכבר ולאיתי | 2,268,753 | 6.18 | מקום שישי | |
| סך הכל | 16,399,403 | 44.68 | אבודים | |
| 2017 | אבראהים ראיסי | 15,835,794 | 38.28 | מקום שני |
| מוסטפא מיר-סלים (אנ') | 478,267 | 1.16 | מקום שלישי | |
| סך הכל | 16,314,061 | 39.44 | הפסד | |
| 2021 | אבראהים ראיסי | 18,021,945 | 72.35 | ניצחון |
| מוחסן רזאי | 3,440,835 | 13.81 | מקום שני | |
| סך הכל | 21,462,780 | 86.16 | ניצחון | |
| 2024/1 | סעיד ג'לילי | 9,473,298 | 40.38 | מקום שני |
| מוחמד באקר קאליבאף | 3,363,340 | 14.34 | מקום שלישי | |
| מוסטפא פור-מוחמדי | 206,397 | 0.88 | מקום רביעי | |
| סך הכל | 13,043,035 | 55.60 | סיבוב שני | |
| 2024/2 | סעיד ג'לילי | 13,538,179 | 45.24 | מקום שני |
הבחירות למג'לס עריכה
| שנה | מושבים |
|---|---|
| 2000 | 54/290 (19%) |
| 2004 | 196/290 (68%) |
| 2008 | 195/290 (67%) |
| 2012 | 184/290 (63%) |
| 2016 | 86/290 (30%) |
| 2020 | 221/290 (76%) |
| 2024 | 199/290 (69%) |
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ What is Islamism? History and Definition of a Concept, www.semanticscholar.org
- ^ Siavush Randjbar-Daemi, Intra-State Relations in the Islamic Republic of Iran: The Presidency and the Struggle for Political Authority, 1989- 2009., 2012
- ^ Intra-Elite Factionalism and the 2004 Majles Elections in Iran, www.semanticscholar.org
- ^ نتایج نظرسنجی از تمایل مردم به اصولگراها و اصلاحطلبان/ هیچکدام؛ پاسخ ۳۰درصد مردم به نظرسنجی ایسپا, خبرآنلاین, 2017-04-28 (ב־فارسی)
- ^ Brendan Helm,Dina Smeltz,Amir Farmanesh, Disappointed in Rouhani, Iranians Seek a Different Sort of Leader in June Elections, globalaffairs.org, 2021-04-09 (ב־English)
- ^ 1 2 Clifton W. Sherrill, After Khamenei: Who Will Succeed Iran's Supreme Leader?, Orbis 55, 2011-01-01, עמ' 631–647 doi: 10.1016/j.orbis.2011.07.002