עלי טהראני
פעולות נוספות
| קובץ:Ali-Morad Tehrani - 1979.jpg |
שייח' עלי טהראני (בפרסית: علی مرادخانی ارنگه; 25 באפריל 1926 – 19 באוקטובר 2022)[1] היה תאולוג וסופר אסלאמי שיעי איראני. הוא כיהן כנציג מחוז ח'וראסאן (אנ') באספת המומחים לחוקה של איראן (אנ'). היה נשוי לבדרי ח'אמנאי, אחותו של עלי ח'אמנאי.
ביוגרפיה עריכה
בנעוריו, הוא לחם בשושלת פהלווי. בעקבות כך הוא נעצר, נכלא ונשלח לגלות. הוא היה מוג'תהד, תלמידם של סייד חוסיין בורוג'רדי ורוחאללה ח'ומייני. לאחר המהפכה האיראנית והמשך הקריירה הפוליטית שלו, הוא נשלח לכלא במשהד ושוחרר בסופו של דבר לאחר חודשים.[2] כאשר ח'ומייני מינה את ח'אמנאי לאימאם תפילת יום השישי המרכזית של טהרן, טהראני התנגד למהלך. טהראני נמלט בחשאי מלעיראק ממעצר הבית שהוטל עליו במרץ 1984. משם, הוא הטיף נגד הרפובליקה האסלאמית ושליטיה, בשידורים ברדיו ובטלוויזיה לדוברי פרסית מבגדד.[3] הוא חזר לאיראן בשנת 1995 ונידון ל-20 שנות מאסר אך שוחרר עשר שנים מאוחר יותר בשנת 2005. אשתו הייתה בדרי ח'אמנאי, והוא היה גיסו של עלי ח'אמנאי.[4]
עלי טהראני הסתכסך עם הנהגת הרפובליקה האסלאמית זמן קצר לאחר המהפכה האסלאמית, כאשר דגל במערכת פוליטית ליברלית יותר. לכן, הוא בחר לתמוך בפלג ה"ליברלי" בתוך הרפובליקה האסלאמית שזה עתה הוקמה. על פי דיווחי ה-CIA, הוא היה תומך של ארגון המוג'אהדין ח'לק.[5]
בשנת 1980, לקראת הבחירות לנשיאות איראן, גברה המתיחות בין טהראני להנהגת הרפובליקה האסלאמית בנוגע לתמיכה במועמדים לנשיאות. טהראני תמך באבולחסן בני-סדר, בעוד שעלי ח'אמנאי, מוחמד בהשתי ואכבר האשמי רפסנג'אני תמכו בג'לאלדין פרסי (אנ'), שהיה מועמד מפלגת הרפובליקה האסלאמית. עם זאת, בהמשך נאסר על פרסי להתמודד לאחר שנודע כי הוא ממוצא אפגני, נקודה שהעלה טהראני, שכתב מכתב לחומייני, ובו קבע כי פרסי אינו יכול להיות מועמד בשל מוצאו האפגני. בסופו של דבר, ניצח בניסאדר בבחירות.[6]
נקודת מחלוקת נוספת הייתה סביב עבאס אמיר-אנטזם. אנטזם נידון למאסר עולם באשמת ריגול למען ארצות הברית. טהראני טען כי שניים מתוך שלושה חברים בהנהגת הרפובליקה האסלאמית, דהיינו עלי ח'אמנאי, האשמי רפסנג'אני ומוחמד בהשתי, שיתפו פעולה עם אנטזם.
כאשר חומייני מינה את ח'אמנאי לאימאם תפילת יום השישי של טהרן, גינה טהראני את ההחלטה. ח'אמנאי אמר לכתבים על עמדתו של טהראני: "אני חייב לומר שעלי טהראני, למרבה הצער, נפל קורבן לקנוניה. הוא אדם נאיבי ולכן אחרים הצליחו לתמרן אותו בזממם". תקרית זו סיימה את כל היחסים בין השניים.
בעקבות הדחתו של בניסאדר מתפקיד הנשיאות והמרד של מוג'אהדין ח'לק נגד הממשל האיראני, נעצר טהראני לתקופה מסוימת בשנת 1981. עם זאת, הוא שוחרר לאחר שהביע חרטה וביקש חנינה. מאוחר יותר, בשנת 1984, לאחר שמוג'אהדין ח'לק ביסס נוכחות בעיראק, הוא נמלט מאיראן וקיבל מקלט בעיראק תחת ממשלתו של סדאם חוסיין, שם המשיך להתבטא נגד ההנהגה האיראנית באמצעות שידורים ברדיו דובר פרסית בבגדאד, פעולה שפגעה בפופולריות שלו בקרב הציבור הרחב.[7]
כאשר בדרי ח'אמנאי ביקשה אישור מאחיה, עלי ח'אמנאי, להצטרף לבעלה, הוא סירב. לאחר מכן היא עזבה את איראן באופן בלתי חוקי עם חמשת ילדיהם. בני הזוג חזרו לאיראן בשנת 1995, וטהראני נידון ל-20 שנות מאסר. הוא שוחרר לאחר 10 שנים ומאז שמש על פרופיל נמוך.[8][9]
חיים אישיים עריכה
טהראני נשא בשנות ה-50 את בדרי ח'אמנאי, אחותו של עלי ח'אמנאי, ששנים לאחר מכן מיה הנהיג העליון של איראן. שניהם היו מבקרים בולטים של עלי ח'אמנאי. לזוג נולדו שלוש בנות ושני בנים. ארבעה מהם התרחקו מפוליטיקה, בניגוד לאביהם. אחת מבנותיו, פרידה מוראדקני (אנ'), ידועה בהתנגדותה לרפובליקה האסלאמית. היא קיבלה תשומת לב בתקשורת המערבית במהלך ההפגנות באיראן (2022–2023).[10][11]
טהראני מת ב-19 באוקטובר 2022, בגיל 96.
ג'וואד ח'אמנאי
ג'וואד ח'אמנאי
|
ח'אדיג'ה מירדאמאדי
ח'אדיג'ה מירדאמאדי
|
||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|||||||||||||||||||
|
|
|
||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
| עלי ח'אמנאי | ||
|---|---|---|
| נשיא איראן השלישי (1981–1989) • המנהיג העליון של איראן השני (1989–2026) | ||
| פוליטיקה | הבחירות לנשיאות איראן 1985 • הבחירות לנשיאות איראן 1981 (אוקטובר) • ניסיון ההתנקשות בעלי ח'אמנאי • הבחירות למנהיג העליון של איראן (1989) • טבח המפגינים באיראן (2026) • ההפגנות באיראן (2025–2026) • ההפגנות באיראן (2022–2023) • ההתנקשות בעלי ח'אמנאי | בסיסית |
| מדיניות | אנטי-ציונות • הפרדה מגדרית • שלטון חכם ההלכה • הפתווה של עלי ח'אמנאי נגד נשק גרעיני | |
| חיבורים | אדם בן 250 שנה • מתווה כללי של המחשבה האסלאמית בקוראן • גנה (ספר) (אנ') • פלסטין (ספר) • הסברו של שם ("שרח-י אסם", Sharh-e Esm) (אנ') • פתווה של עלי חמינאי נגד העלבת דמויות סוניות נערצות (אנ') • לנוער באירופה ובצפון אמריקה (אנ') • לנוער במדינות המערב • ישראל לא תהיה קיימת בעוד 25 שנה | |
| משפחה | מנסורה ח'וג'סתה באקר-זאדה (אשתו) • מוג'תבא ח'אמנאי (בנו) • מוסטפא ח'אמנאי (בנו) • מסעוד ח'אמנאי (בנו) • האדי ח'אמנאי (אחיו) • בדרי ח'אמנאי (אחותו) • עלי טהרני (גיסו) • פרידה מוראדחאני (אחייניתו) | |
| שונות | עושרה של משפחת ח'אמנאי • מוות לדיקטטור | |
