imported>אביהו: קישור

2026-05-01T13:39:48Z

קישור

דף חדש

{{מיון
|שם=''Haemophilus influenzae''
|תמונה=[[קובץ:Haemophilus influenzae.jpg|150px]]
|ממלכה=[[חיידקים|חיידקים אמיתיים]]
|מערכה=[[פרוטאובקטריה]]
|מחלקה=Gamma Proteobacteria
|סדרה=[[pasteurellales]]
|משפחה=[[Pasteurallaceae]]
|סוג=''[[Haemophilus]]''
|מין='''''H. influenzae'''''
|שם מדעי= Haemophilus influenzae}}
'''''Haemophilus influenzae''''' ([[ראשי תיבות|בקיצור]]: ''H. influenzae'', ב[[תעתיק]] ל[[עברית]]: '''המופילוס אינפלואנזה'''. נקרא בעבר '''Pfeiffer's bacillus''', וגם '''''Bacillus influenzae''''') הוא [[מין (טקסונומיה)|מין]] של [[חיידקים גראם-שליליים|חיידק גראם-שלילי]], בעל צורה [[קוקוס (חיידק)|נקדית]]-[[בצילוס (חיידק)|מתגית]] (Coccobacillus), {{מונחון|קפנופילי|קפנופילי|אורגניזם שזקוק לרמות מוגברות של CO2 על מנת לשרוד}}, [[אל-אווירני פקולטטיבי]], ששייך ל[[משפחה (טקסונומיה)|משפחת]] Pasteurellaceae{{כ}}<ref>Kuhnert, P; Christensen, H, eds. (2008). Pasteurellaceae Biology, Genomics and Molecular Aspects''. Caister Academic Press. ISBN <bdi>978-1-904455-34-9</bdi>.</ref>.{{כ}} ''H. influenzae'' תואר לראשונה בשנת [[1892]] על ידי ריצ'רד פייפר במהלך מגפת [[שפעת]]<ref>About the J. Craig Venter Institute, J. Craig Venter Institute website, retrieved November 21, 2015</ref>.
עד לשנת [[1933]], טרם גילוי [[נגיפי שפעת|נגיפי השפעת]], נחשב החיידק בטעות כמחולל מחלת ה[[שפעת]]. ''H. influenzae'' אחראי על מגוון רחב של [[זיהום (רפואה)|זיהומים]] אופורטוניסטיים מקומיים ופולשניים. מין זה היה ה[[אורגניזם]] החי הראשון שכל ה[[גנום|רצף הגנומי]] שלו פוענח <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.jcvi.org/about|הכותב=J. Craig Venter|כותרת=About the J. Craig Venter Institute, J. Craig Venter Institute website, retrieved|אתר=https://www.jcvi.org/about|תאריך=November 21, 2015}}</ref>.
[[קובץ:Hinfluenzae satillite.jpg|ממוזער|מושבות לווין של ''Haemophilus influenzae'' ליד ''Staphylococcus aureus'' (צהובות) על צלחת אגר דם.]]

==סרוטיפים==
בשנת [[1930]] הוגדרו שתי קבוצות עיקריות של ''H. influenzae'': [[תת-מין|זנים]] שהם ללא [[קפסולה (בקטריולוגיה)|קפסולה]] (unencapsulated) וזנים שהם בעלי קפסולה (encapsulated). זנים בעלי קפסולה סווגו על בסיס [[אנטיגן|האנטיגנים]] הקפסולריים הנבדלים שלהם. ששת סוגי הזנים של ''H. influenzae'' הם: a, b, c, d, e ו-f <ref>Ryan, KJ; Ray, CG, eds. (2004). ''Sherris Medical Microbiology'' (4th ed.). McGraw Hill. pp. 396–401. ISBN <bdi>978-0-8385-8529-0</bdi>.</ref>. השונות הגנטית בין זנים חסרי קפסולה גדולה יותר מזו שבקבוצה בעלת הקפסולה. זנים חסרי קפסולה נחשבים כלא ניתנים לאפיון (נקראים nontypable-NTHi) בשל העדר {{קישור שפה||Serotype|סרוטיפ|סרוטיפים}} קפסולריים; עם זאת, ניתן לסווגם על פי רצף הבסיסים ה[[נוקלאוטיד]]ים. ה[[פתוגניות|פתוגנזה]] של זיהומים על רקע ''H. influenzae'' אינה ברורה במלואה, אם כי נוכחות של הקפסולה בסוג B {{כ}}(Hib), סרוטיפ הגורם למצבים כגון [[דלקת מכסה הגרון]], ידועה כגורם מרכזי לאלימות החיידק. הקפסולה שלהם מקנה להם עמידות כנגד [[פגוציטוזה|פגוציטוזיה]] ו[[ליזיס (ביולוגיה)|ליזיס]] בתיווך [[מערכת המשלים]] של ה[[פונדקאי|מאכסן]] הבלתי מחוסן. זנים חסרי קפסולה הם כמעט תמיד פחות פולשניים; עם זאת, הם עלולים, לייצר תגובה [[דלקת]]ית בבני אדם, אשר עלולה להוביל ל[[תסמין|תסמינים]] רבים. חיסון עם תרכיב נגד Hib יעיל במניעת זיהום Hib, אך לא מונע זיהום עם זני NTHi <ref>Slack, MP; et al. (1998). "Enhanced surveillance of invasive ''Haemophilus influenzae'' disease in England, 1990 to 1996: impact of conjugate vaccines". ''Pediatr Infect Dis J''. '''17''' (9 suppl): S204–7. doi:10.1097/00006454-199809001-00026. {{PMID|9781764}}.</ref>.

==מחלות==
רוב הזנים של ''H. influenzae'' הם [[פתוגניות|פתוגנים]] אופורטוניסטים; כלומר, הם בדרך כלל חיים ב[[פונדקאי]] שלהם מבלי לגרום בהם למחלה, אך גורמים לבעיות בשילוב עם גורמים אחרים (כגון מ[[זיהום ויראלי]], מירידה בתפקוד ה[[מערכת החיסון|מערכת החיסונית]] או ברקמות דלקתיות כרוניות, למשל מ[[אלרגיה|אלרגיות]]) ליצירת הזדמנות. הם מדביקים את הפונדקאי על ידי כך שהם נדבקים לתא הפונדקאי באמצעות חלבוני הדבקות חוץ [[ממברנה ביולוגית|ממברנליים]] (trimeric autotransporter adhesins).

מחלה נרכשת באופן טבעי, שנגרמה על ידי ''H. influenzae'', מתרחשת כנראה בבני אדם בלבד. אצל תינוקות וילדים קטנים הזן Hib עלול לגרום ל[[בקטרמיה]], [[דלקת ריאות]], [[דלקת מכסה הגרון]], ו[[דלקת קרום המוח|דלקת קרום המוח חיידקית חריפה]]. לפעמים, נגרמים גם [[צלוליטיס]], [[דלקת העצם]], וכן [[דלקת מפרקים זיהומית]]. זוהי גם אחת מהסיבות ל[[זיהום ולדי]]<ref>Baucells, B.J.; Mercadal Hally, M.; Álvarez Sánchez, A.T.; Figueras Aloy, J. (2015). "Asociaciones de probióticos para la prevención de la enterocolitis necrosante y la reducción de la sepsis tardía y la mortalidad neonatal en recién nacidos pretérmino de menos de 1.500g: una revisión sistemática". ''Anales de Pediatría''. '''85''' (5): 247–255. </ref>.

בשל השימוש השגרתי בחיסון תרכיב Hib בארצות הברית מאז [[1990]], שכיחות מחלת Hib הפולשנית ירדה ל-1.3 לכל 100,000 ילדים. ברם, Hib נשאר כגורם העיקרי לדלקות בדרכי הנשימה התחתונות אצל תינוקות וילדים במדינות מתפתחות, שבהן החיסון אינו מצוי בשימוש נרחב. זנים לא קפסולרים של ''H. influenzae'' אינם מושפעים על ידי תרכיב Hib, וגורמים לדלקות אוזניים ([[דלקת האוזן התיכונה]]), דלקות עיניים ([[דלקת הלחמית]]) ו[[סינוסיטיס]] אצל ילדים, וכן ל[[דלקת ריאות]] במבוגרים.

==אבחון==
[[קובץ:Haemophilus influenzae sputum 1000x edited.jpg|טקסט=הגדלה של X1000 מצביעת גראם של דגימת כיח שנלקחה מחולה דלקת ריאות כתוצאה מ-H. influenzae. החיידקים הגראם-שליליים מודגמים על רקע נויטרופילים|ממוזער|תמונת צביעת גראם-שלילית של חיידקי H. influenzae בהגדלה של X1000 מדגימת כיח של חולה בדלקת ריאות מחיידק ''H. influenzae''. הקוקוביצילים מודגמים על רקע נויטרופילים.]]
תכונות קליניות עשויות לכלול סימפטומים ראשוניים של דלקת בדרכי הנשימה העליונות המחקות זיהום וירלי, כרוכה לעיתים בחום, בדרך כלל ברמה נמוכה. הדבר עלול להתקדם תוך כמה ימים לדרכי הנשימה התחתונות, עם סממנים הדומים לעיתים קרובות לאלה של [[ברונכיטיס]] חרחורי. ה[[ליחה|כיח]] עשוי להיות צמיגי ולעיתים קרובות בעל צבע אפור או קרם. השיעול עלול להימשך שבועות ללא הטיפול ההולם. מקרים רבים מאובחנים רק לאחר הדגמת זיהומים שאינם מגיבים ל[[פניצילין]] בחזה או לדור הראשון של [[צפלוספורין|צפלוספורינים]]. ב[[צילום רנטגן]] חזה או ב[[טומוגרפיה ממוחשבת]] של הראות (CT) ניתן לזהות קונסולידציה אלוואולרית<ref>{{צ-מאמר|מחבר=WHO|שם=Measuring impact of
Streptococcus pneumoniae and
Haemophilus influenzae type b
conjugate vaccination|כתב עת=Immunization, Vaccines and Biologicals}}</ref>.

אבחון קליני של ''H. influenzae'' מבוצע בדרך כלל על ידי [[תרבית חיידקים]] או על ידי מבחן אגלוטינצית לטקס חלקיקית. האבחנה נחשבת כמאושרת כאשר החיידק מבודד מאתר סטרילי בגוף. במובן זה, ''H. influenzae'' שתורבת מחלל הלוע והאף (nasopharyngeal), או מהכיח, לא יהווה אישור חד-משמעי למחלה של ''H. influenzae'', כיוון שבאתרים אלו ניתן למצוא את החיידק באנשים ללא מחלה<ref>Puri J; Talwar V; Juneja M; Agarwal KN; et al. (1999). "Prevalence of antimicrobial resistance among respiratory isolates of ''Haemophilus influenzae''". ''Indian Pediatr''. '''36''' (10): 1029–32. PMID</ref>. עם זאת, ''H. influenzae'' המבודד מ[[נוזל שדרה-מוח]], או מדם יהווה אינדיקציה לזיהום ודאי.

===תרבית===
תרבית חיידקים של ''H. influenzae'' מתבצעת על צלחות [[אגר]], בעדיפות לאגר שוקולד, תוך הוספת הגורמים X ([[המין]]) ו- V [[NAD|(ניקוטינאמיד אדנין דינוקלוטיד - NAD)]] והדגרה ב-37 מעלות צלזיוס ב[[אינקובטור (מיקרוביולוגיה)|אינקובטור]] בסביבה מועשרת ב-[[פחמן דו-חמצני|CO<sub>2</sub>]] <ref>Levine OS; [[אן שוחט|Schuchat A]]; Schwartz B; Wenger JD; Elliott J; Centers for Disease Control (1997). "Generic protocol for population-based surveillance of ''Haemophilus influenzae''type B" (PDF). World Health Organization. WHO/VRD/GEN/95.05.</ref>. צמיחת אגר הדם מושגת רק כתופעת לוואי סביב חיידקים אחרים. מושבות של ''H. influenzae'' מופיעות כמושבות קמורות, חלקות, חיוורות, אפורות או שקופות.

בחינה מיקרוסקופית של תבחינים בצביעת גראם של ''H. influenzae'' תדגים קוקובצילים גראם-שליליים. ניתן לאפיין יותר את האורגניזם המתורבת באמצעות בדיקות [[קטלאז]] ו[[אוקסידאז]], ששניהם אמורים להיות חיוביים. יש צורך ב[[בדיקה סרולוגית]] נוספת כדי להבחין ב[[רב-סוכר|פוליסכריד]] הקפסולרי ולהבחין בין ''H. influenzae'' למינים שאינם קפסולריים.

על אף רגישותה של תרבית החיידקים לבידוד החיידק, שימוש ב[[אנטיביוטיקה]] לפני איסוף הדגימה מפחית במידה נכרת את שיעור בידודי ''H. influenzae''<ref>John TJ; Cherian T; Steinhoff MC; Simoes EA; et al. (1991). "Etiology of acute respiratory infections in children in tropical southern India". ''Rev Infect Dis''. '''13''': Suppl 6:S463–9. doi:10.1093/clinids/13.supplement_6.s463. {{PMID|1862277}}.</ref>. מעבר לכך, ''H. influenzae'' הוא חיידק הדורש תשומת לב מרובה לגידולו בתרבית, וכל שינוי של נוהלי התרבית עלל להפחית מאוד את שיעורי הבידוד. הרמה הנמוכה של [[מעבדה רפואית|מעבדות רפואיות]] במדינות מתפתחות גרמה לשיעור בידודו הנמוך.

''H. influenzae'' יכול לצמוח בסביבה ה[[המוליזה|המוליטית]] של ''[[Staphylococcus aureus]]'' על צלחות אגר דם; המוליזה של כדוריות דם אדומות באגר דם על ידי ''Staphylococcus aureus'' משחררת פקטור V החיוני לצמיחתו של ''H. influenzae''. לכן ''H. influenzae'' לא יצמח מחוץ לאזור ההמוליטי של ''S. aureus'', בשל היעדר בחומרים מזינים כמו פקטור V באזורים אלה. אגר פילדס מועדף לצורכי בידוד. במדיום לוינטל, זנים קפסולויים מדגימים נצנוץ ססגוני מובהק (Iridescence).

===אגלוטינצייה חלקיקית בלטקס===
מבחן אגלוטינציה חלקיקית בלטקס (agglutination particle latex -LAT) היא שיטה רגישה יותר לגילוי ''H. influenzae'' מאשר בתרבית<ref>Kennedy WA, Chang SJ, Purdy K, LE T, et al. (2007). "Incidence of bacterial meningitis in Asia using enhanced CSF testing: polymerase chain reaction, latex agglutination and culture". ''Epidemiol Infect''. '''135''' (7): 1217–26. doi:10.1017/S0950268806007734. PMC 2870670. {{PMID|17274856}}</ref>. מכיוון שהשיטה מסתמכת על מציאותו של [[אנטיגן]] ולא על חיידקים ברי קיימא, התוצאות אינן מופרעות בגין שימוש קודם באנטיביוטיקה. יש לה גם את היתרון הנוסף של שיטה מהירה בהרבה משיטות תרבית. עם זאת, בדיקת רגישות לאנטיביוטיקה אינה אפשרית בשיטת LAT בלבד, ולכן יש צורך להשתמש במקביל בשיטת התרבית.

=== שיטות מולקולריות ===
סוג אבחון נוסף הוא אבחון מולקולרי באמצעות PCR, שהוא רגיש יותר מאשר מבחני הלטקס או תרבית חיידקים. שיטות PCR הוכחו כרגישות יותר מבדיקות LAT או תרבית, והן ספציפיות ביותר<ref>Kennedy WA, Chang SJ, Purdy K, LE T, et al. (2007). "Incidence of bacterial meningitis in Asia using enhanced CSF testing: polymerase chain reaction, latex agglutination and culture". ''Epidemiol Infect''. '''135''' (7): 1217–26. doi:10.1017/S0950268806007734. PMC 2870670. {{PMID|17274856}}.</ref>. עם זאת, מבחני PCR טרם הפכו לשגרה במסגרות קליניות.

===ריצוף===
''H. influenzae'' היה האורגניזם הראשון שכל הגנום שלו רוצף. הפרויקט הושלם על ידי [[קרייג ונטר]] (Craig Venter and his team) וצוותו ב"מכון לחקר הגנום" ( [[:en:J._Craig_Venter_Institute|The Institute for Genomic Research]]). חיידק זה נבחר מכיוון שאחד ממובילי הפרויקט, חתן פרס נובל המילטון סמית', עבד על כך במשך עשרות שנים והצליח לספק ספריות DNA איכותיות. הגנום מורכב מ־1,830,140 זוגות בסיסים של DNA בכרומוזום מעגלי יחיד המכיל 1740 גנים המקודדי חלבון, 2 גנים של [[tRNA]] ו- 18 גנים נוספים של RNA. שיטת הרצוף ששימשה הייתה של ריצוף גנום שלם "בשיטת רובה הציד", שהושלם ופורסם בעיתון המדעי ''Science'' בשנת 1995<ref>Fleischmann R; Adams M; White O; Clayton R; et al. (1995). "Whole-genome random sequencing and assembly of ''Haemophilus influenzae'' Rd". ''Science''. '''269''' (5223): 496–512. Bibcode:1995Sci...269..496F. doi:10.1126/science.7542800. {{PMID|7542800}}.</ref>.

==אינטראקציה עם החיידק ''Streptococcus pneumoniae''==
הן את ''H. influenzae'' והן את ''[[Streptococcus pneumoniae|S. pneumoniae]]'' ניתן למצוא בדרכי הנשימה העליונות של בני האדם. במחקר שנערך התברר ש-''S. pneumoniae'' תמיד התגבר על השפעתו של ''H. influenzae'' על ידי התקיפה שלו ב[[מימן על-חמצני|הידרוגן פרארוקסיד]], תוך הסרת מולקולות השטח החיוניות להישרדותו של ''H. influenzae''<ref>Pericone, Christopher D.; Overweg, Karin; Hermans, Peter W. M.; Weiser, Jeffrey N. (2000). "Inhibitory and Bactericidal Effects of Hydrogen Peroxide Production by Streptococcus pneumoniae on Other Inhabitants of the Upper Respiratory Tract". ''Infect Immun''. '''68''' (7): 3990–3997. doi:10.1128/IAI.68.7.3990-3997.2000. PMC 101678. {{PMID|10858213}}.</ref>.

כאשר שני החיידקים ממוקמים יחד בתוך חלל האף, תוך שבועיים, רק ''H. influenzae'' שורד. כאשר כל אחד מהם ממוקם בנפרד בחלל האף, כל אחד מהם שורד. כאשר בדקו את רקמת דרכי הנשימה העליונות בעכברים שנחשפו בו זמנית לשני מיני החיידקים, נמצא מספר גדול במיוחד של [[נויטרופילים]] (תאי חיסון). בעכברים שנחשפו רק לאחד המינים, לא נצפתה נוכחות של תאים נויטרופילים.

בבדיקות המעבדה נמצא כי נויטרופילים שנחשפו לחיידקי ''H. influenzae'' מתים, היו תוקפניים יותר בתקיפת ''S. pneumoniae'' מאשר נויטרופילים שלא נחשפו. לחשיפה לחיידקי ''H. influenzae'' מתים לא הייתה כל השפעה על חיידקי ''H. influenzae'' חיים.

שני תרחישים עשויים להיות אחראים לתגובה זו:

# כאשר חיידקי ''H. influenzae'' מותקפים על ידי חיידקי ''S. pneumoniae'' קיים איתות למערכת החיסון לתקוף את ''S. pneumoniae''.
# השילוב של שני המינים מעורר תגובה של מערכת החיסון שאינה מתרחשת על ידי אף אחד מהמינים בנפרד.

לא ברור מדוע ''H. influenzae'' אינו מושפע על התגובה החיסונית<ref>Lysenko E; Ratner A; Nelson A; Weiser J (2005). "The role of innate immune responses in the outcome of interspecies competition for colonization of mucosal surfaces". ''PLoS Pathog''. '''1''' (1): e1. doi:10.1371/journal.ppat.0010001. PMC 1238736. {{PMID|16201010}}.</ref>.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}{{מידע טקסונומי}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{שם שגוי|''Haemophilus influenzae''}}
{{בקרת זהויות}}
{{הסתייגות|רפואית}}
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:חיידקים אמיתיים]]
[[קטגוריה:חיידקים ארגמניים]]

Haemophilus influenzae - היסטוריית גרסאות

imported>אביהו: קישור