https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%A0%22%D7%9A_%D7%91%D7%92%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9Dתנ"ך בגובה העיניים - היסטוריית גרסאות2026-09-14T04:23:30Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%A0%22%D7%9A_%D7%91%D7%92%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=798730&oldid=prev~2025-27952-54 ב־10:56, 9 בנובמבר 20252025-11-09T10:56:31Z<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''תנ"ך בגובה העיניים''' הוא כינוי לגישה בלימוד [[פרשנות הפשט למקרא|פשט]] הפסוקים ב[[תנ"ך]] שפותחה על ידי הרב [[יואל בן נון]], הרב [[יעקב מדן]] ורבנים נוספים מ[[ישיבת הר עציון]] ומהחוגים הקרובים אליה. עיקרה של הגישה הוא חידוש פרשנויות נוספות בדרך הפשט, לעיתים בניגוד לדברי המדרש והפרשנים הקדומים; ושימוש בכלים מודרניים ומדעיים בלימוד התנ"ך, לרבות כלים ספרותיים, ארכאולוגיים, וגישות מתחום [[ביקורת המקרא]].<br />
<br />
הגישה עוררה התנגדות רבה מצד חלקים מהציבור ה[[דתיים לאומיים|דתי לאומי]], בעיקר בשל נכונותה לדון באופן ביקורתי במעשיהם של [[דמות מקראית|אישי התנ"ך]] בנימוק שיש לראותם כבני אדם שניתן לייחס להם חסרונות, חטאים וכישלונות כפשוטם, ולא תמיד על פי הפרשנות החז"לית. הוויכוח העז, שנקרא לעיתים '''פולמוס התנ"ך'''{{הערה|שם=רוזן}}, מתנהל בעיקר בין ישיבת [[הר עציון]] ובין ישיבות [[חרדים לאומיים|חרדיות לאומיות]].<br />
<br />
==רקע==<br />
ב[[תקופת האחרונים]] (מ[[המאה ה-16]] ואילך) ובפרט ב[[ישיבה|עולם הישיבות]], מיעטו בלימוד תנ"ך בדרך ה[[פשט]] (ועוד יותר מכך בלימוד [[נ"ך]]). מלבד זאת, כאשר נלמדו פרשיות מן התנ"ך מקובל היה ללמוד אותן על פי [[מדרש]]י [[חז"ל]]. לאחר שהוקמה ישיבת הר עציון החלו ללמוד בה תנ"ך בפרשנות הפשט. בשנת 1992 ([[תשנ"ב]]) פרסם הרב יעקב מדן מאמר בכתב העת [[מגדים]]{{הערה|התפרסם בכתב העת "מגדים", תשנ"ג, יח-יט, עמודים 67-167}}{{הערה|התפרסם עם הרחבה בשנת תשס"ב כחוברת בשם '''דוד ובת שבע- החטא, העונש והתיקון''', בהוצאת תבונות}} בשם "מגילת בת שבע", אודות חטא [[דוד ובת שבע]], ובו טען כי דוד חטא עם בת שבע, בהתאם לדברי [[נתן הנביא]] שאמר לדוד {{ציטוטון|מַדּוּעַ בָּזִיתָ אֶת-דְּבַר יה' לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינַי}}{{הערה|{{תנ"ך|שמואל ב|יב|ט}}}}, ולדברי דוד עצמו שאמר "חָטָאתִי לַה'"{{הערה|{{תנ"ך|שמואל ב|יב|יג}}}}, אך בניגוד לדברי האמורא [[רבי יונתן]], שאמר כי: {{ציטוטון|כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה}}{{הערה|{{בבלי|שבת|נו|א}}}}, ובהסתמכות על דברי מפרשים אחרים שסברו כי דוד חטא. בשנת 1996 ([[תשנ"ו]]) פרסם הרב [[יהודה ברנדס]] מאמר בכתב העת מגדים{{הערה|מגדים כח, [https://www.hatanakh.com/articles/%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%99-%D7%A7%D7%9E%D7%99%D7%A4%D7%9C%D7%92%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%98%D7%90%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%93%D7%95%D7%93 במאי קמיפלגי? - למחלוקת האחרונים בפרשנות חטאו של דוד], מאת הרב יהודה ברנדס.}}. בעקבות המאמר התפרסמו מאמרים נוספים בנושא מאת הרבנים יעקב מדן{{הערה|[https://www.hatanakh.com/articles/איך-ללמד-סנגוריה-על-דוד-תגובה-למאמרו-של-י-ברנדס-במאי-קמיפלגי איך ללמד סנגוריה על דוד? תגובה למאמרו של י' ברנדס "במאי קמיפלגי"], מאת הרב יעקב מדן, מתוך מגדים כו, עמודים 129-134}} ואברהם וולפיש{{הערה|[https://www.hatanakh.com/articles/בהא-קמיפלגי-תגובה-לדיון-בין-רי-ברנדס-ורי-מדן בהא קמיפלגי! - תגובה לדיון בין ר"י ברנדס ור"י מדן], מאת אברהם וולפיש, מתוך מגדים כח, עמודים 87-103}}, אשר היו יותר מתונים בדעתם לגבי חטאו של דוד, אך בכל זאת סברו שחטא.<br />
<br />
בשנת 2002 ([[תשס"ב]]) פרסם הרב [[צבי טאו]] סדרת מאמרים, שאחד מהם יצא בתור חוברת בשם '''צדיק באמונתו יחיה''', אשר בהם ביקר את דרך לימוד התנ"ך הנהוגה בישיבת הר עציון ובאקדמיה. לאחר מכן התפרסמו מספר מאמרים של רבנים, בעיקר מישיבות הקו, כמו הרב [[שלמה אבינר]]{{הערה|הרב שלמה אבינר, "תנ"ך בגובה העיניים", [[באהבה ובאמונה]] 338}} בעיתון [[הצופה]], וכן של הרב [[אביגדור נבנצאל]]{{הערה|הרב אביגדור נבנצאל, "לפני עיוור לא תתן מכשול – גם בין אדם לעצמו", [[הצופה]], ג' באדר תשס"ב, עמ' 14}} ומאמרי תגובה של רבני ובוגרי ישיבת הר עציון, וביניהם הרב [[יובל שרלו]]{{הערה|הרב יובל שרלו, [https://ethics.tzohar.org.il/דוד-מלך-ישראל-חי-וקיים/ "דוד מלך ישראל חי וקיים"], התפרסם ב[[הצופה]], כ"ו בשבט תשס"ב, עמ' 14}} והרב [[יואל בן נון]]{{הערה|הרב יואל בן נון, "כן, תנ"ך בגובה העיניים!" הצופה, י"ב בשבט תשס"ב, עמ' 12|שם=בן נון}}.<br />
<br />
בשנת 2012 ([[תשע"ב]]) פורסמה תוכנית חדשה ללימוד תנ"ך ב[[חינוך ממלכתי דתי|חינוך הממלכתי דתי]], ורבנים רבים יצאו כנגדה בטענה שהיא כוללת את שיטת "תנ"ך בגובה העיניים". היו רבנים שכינו את התכנית "תוכנית תועבה", והיו כאלה שאף טענו שחובה לעבור לבית ספר אחר, שאינו כולל את שיטת הלימוד החדשה, על מנת לא ללמוד בעזרתה{{הערה|שם=אבינר|{{כיפה|אורי פולק|הרב אבינר: פולמוס התנ"ך מוכיח שהציונות הדתית אכן מפולגת|חדשות/הרב-אבינר-פולמוס-התנך-מוכיח-שהציונות/|19 ביולי 2012}}}}. בין השאר יצאו כנגד הגישה הרבנים [[אליהו בקשי דורון]]{{הערה|שם=הארץ|{{הארץ|טלילה נשר|תוכנית ללימודי תנ"ך "בגובה העיניים" בחינוך הממלכתי-דתי מסעירה את הרבנים|0000017f-eefe-ddba-a37f-eefef2400000|21 באוגוסט 2012}}}}, [[יעקב אריאל]]{{הערה|שם=הארץ}}, שלמה אבינר{{הערה|שם=אבינר}}, [[ישראל רוזן]]{{הערה|שם=רוזן|{{ערוץ7|ישראל רוזן|פולמוס התנ"ך לתפארת המחלוקת|516582|5 באוגוסט 2012}}}}, [[אביגדור נבנצאל]]{{הערה|הרב אביגדור נבנצאל, [https://www.yeshiva.org.il/ask/74077 שינוי תוכנית הלימודים בתנ"ך], באתר [[ישיבה (אתר אינטרנט)|ישיבה]]}}, [[דוב ליאור]], [[אליקים לבנון]] ו[[דוד חי הכהן]]{{הערה|{{סרוגים|אריה יואלי|תכנית הלימודים בתנ"ך: בגידה ושקר במסורת ישראל|33894-תכנית-הלימודים-בתנך-בגידה-ושקר-במסורת|9 ביולי 2012}}}}.<br />
<br />
==שם הגישה==<br />
הביטוי "תנ"ך בגובה העיניים" משמש בעיקר בקרב המתנגדים לגישה, כדי להדגיש את לימוד התנ"ך וראייתם של אישי התנ"ך כאנשים רגילים, בעלי כישלונות וחולשות אנושיות כפי שהן מוכרות לנו, על ידי בחינת הדברים בהבנה שכלית עצמאית ולא על פי דברי חז"ל{{הערה|[http://shlomo-aviner.net/index.php?title=לימוד_תנ%22ך_בגוב שו"ת תנ"ך בגובה העיניים], באתר הרב [[שלמה אבינר]]}}, וחלקם משתמשים בביטוי "תנ"ך בגובה השמיים" כדי לתאר את ההסתכלות המסורתית והרצויה, לדעתם, על אישי התנ"ך{{הערה|מוריה יאיר, [https://www.hidabroot.org/article/1143938 לא סתם עוד ספר: תנ"ך בגובה השמים], י"ב באלול תש"פ, באתר [[הידברות (ארגון)|הידברות]]}}. עם זאת, גם חלק מהתומכים בגישה קוראים לה בשם "תנ"ך בגובה העיניים", וביניהם הרב [[יואל בן נון]]{{הערה|שם=בן נון}}.<br />
<br />
==דוגמאות==<br />
* '''חטא [[דוד ובת שבע]]''' - בספר שמואל כתוב שנתן הנביא האשים את [[דוד]] בגרימת מותו של [[אוריה החיתי]] ובלקיחת אשתו לאישה, ודוד ענה "חטאתי לה'"{{הערה|{{תנ"ך|שמואל ב|יב}} פסוקים ט'-י', י"ג}}, אולם לפי חז"ל לא מדובר בחטא של בעילת אשת איש, משום ש[[בת שבע]] קיבלה גט מאוריה טרם צאתו למלחמה, וגם גרימת מותו של אוריה הוצדק מדין [[מורד במלכות]]. יש המפרשים כי חטאו היה קטן יותר ויש המפרשים כי לא חטא כלל{{הערה|הרב [[אביגדור נבנצאל]], '''שיחות לספר בראשית''', בעריכת יוסף אליהו, תשס"ה, "כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה", עמוד שפא|שם=נבנצאל}}. רבנים התומכים בגישת תנ"ך בגובה העיניים קוראים את הפסוקים כפשוטם (לפי הפשט), שדוד חטא עם בת שבע והביא למותו של אוריה{{הערה|שם=מדן}}.<br />
* '''[[מעשה ראובן ובלהה]]''' - בפסוקי התורה כתוב ש[[ראובן]] חטא ושכב עם [[בלהה]] שפחת אביו{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לה|כב}}}}, אולם [[רבי שמואל בר נחמני]] אמר כי ראובן לא חטא, אלא "בלבל יצועי אביו", והעלה עליו הכתוב כאילו חטא{{הערה|{{בבלי|שבת|נה|ב}}}}{{הערה|הרב [[אביגדור נבנצאל]], '''שיחות לספר בראשית''', בעריכת יוסף אליהו, תשס"ה, "כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה", עמוד שסט}}. רבנים התומכים בגישת תנ"ך בגובה העיניים קוראים את הפסוקים כפשוטם (לפי הפשט), שראובן שכב עם בלהה.<br />
<br />
==נימוקי התומכים והמתנגדים לגישה==<br />
===נימוקי התומכים בגישה===<br />
* אף חז"ל מפרשים פעמים רבות את מעשיהם של אנשים במקרא כחטאים{{הערה|על [[אדם הראשון]] אמרו שהיה כופר ומושך בערלתו, {{בבלי|סנהדרין|לח|ב}}, על יוסף כתוב שיצא ממנו [[זרע לבטלה]], {{בבלי|סוטה|לו|ב}}, ועל דוד כתוב שהוא ואנשיו הפכו לבעלי קרי בגלל [[אביגיל]], {{בבלי|מגילה|יד|ב}}}}, ובמקרה שיש דעה בחז"ל שיותר קרובה לפשט הפסוקים, שלפיהם הם חטאו, יש להעדיף אותה על פני דעה שאומרת כי הם לא חטאו{{הערה|הרב [[יעקב מדן]], '''דוד ובת שבע - החטא, התיקון והעונש''', תשס"ב, הוצאת תבונות, עמוד 13|שם=מדן}}.<br />
* ישנם פרשנים, כדוגמת ה[[אבן עזרא]], ה[[רשב"ם]], ה[[רמב"ן]], ה[[רד"ק]] וה[[יצחק אברבנאל|אברבנאל]], המפרשים את מעשיהם של אנשים במקרא כחטאים, לעיתים בניגוד לדברי חז"ל{{הערה|לדוגמה, אברבנאל על {{תנך|שמואל ב|יב|יג}}: "שגם כן חטא לאוריה אשר המיתו"}}.<br />
* דברי חז"ל שאישי התנ"ך לא חטאו, הם דברי [[אגדה (יהדות)|אגדה]] שנאמרו בדרשות, ולא דברי [[הלכה]], ולכן אין לקבל את דבריהם כאמת מוחלטת{{הערה|חגי משגב, [https://musaf-shabbat.com/2012/07/27/עוד-על-פולמוס-התנך-חגי-משגב-ושמוליק-בן/#more-9509 עוד על פולמוס התנ"ך: חגי משגב ושמוליק בן דוד], 27 ביולי 2012, במוסף "שבת" של [[מקור ראשון]]}}.<br />
* לדברי הרב [[יואל בן נון]], לימוד תנ"ך "בגובה השמים" לא מאפשר ללומדים להסיק מסקנות מוסריות וערכיות מן המסופר במקרא.<br />
<br />
===נימוקי המתנגדים לגישה===<br />
* כשם שאת חלקי ההלכה שבתורה נלמד הפסוק רק בעזרת דברי חז"ל{{הערה|לדוגמה, [[עין תחת עין]]}}, גם יתר התנ"ך ראוי להילמד רק עם דברי חז"ל, ורק עם דבריהם, המבארים בדרך כלל את חטאיהם של אישי התנ"ך בדרך מורכבת יותר מהעולה בקריאה פשטנית של הפסוקים{{הערה|לדוגמה, אמרו חז"ל שראובן התחרט ושב בתשובה אחרי חטאו, {{בבלי|סוטה|ז|ב}}, ורש"י כתב ש[[ראובן]] לא שכב עם [[בלהה]], אלא בלבל יצועי אביו, והעלה עליו הכתוב כאילו חטא, רש"י על {{תנ"ך|בראשית|לה|כב}}}}, אפשר להבין את מעשיהם וחטאיהם.<br />
* אישי התנ"ך אינם אנשים "רגילים" ופשוטים, אלא אנשים קדושים. מפני זאת לא ניתן לפרש שהם חטאו את חטאיהם כפי ההבנה הפשטנית והראשונית בתנ"ך, אלא יש לפרש את חטאיהם על פי פרשנות חז"ל המעמידה את חטאיהם באור מורכב ועדין יותר{{הערה|[https://musaf-shabbat.com//2012/07/06/פולמוס-לימוד-התנך-הרב-שלמה-אבינר-והרב/ פולמוס לימוד התנ"ך: הרב שלמה אבינר והרב אמנון בזק], 6 ביולי 2012, במוסף "שבת" של מקור ראשון|שם=אבינר1}}{{הערה|[http://shlomo-aviner.net/index.php?title=לימוד_מקרא_עפ%22י_%22מהפכת_התנ%22ך%22_(מאמר) לימוד על פי מהפכת התנ"ך], באתר הרב שלמה אבינר}}. בנוסף, יש דעה האומרת כי אם חטאיהם היו חמורים כפי ההבנה הפשוטה בפסוקי בתנ"ך, הם לא היו זוכים להתגלות [[אלוהים (יהדות)|אלוהים]] ול[[רוח הקודש (יהדות)|רוח הקודש]]{{הערה|שם=נבנצאל}}.<br />
* אם מסתכלים על אישי התנ"ך כאנשים רגילים, אין לנו לאן לשאוף ולהתעלות, והלימוד לא מושך אותנו כלפי מעלה כדי להגיע לרמתם, כפי שיש בלימוד על פי דברי חז"ל{{הערה|שם=אבינר1}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[שיטת הרבדים]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* הרב [[צבי טאו]], '''צדיק באמונתו יחיה - על הגישה ללימוד תנ"ך''', שבט תשס"ב<br />
* הרב [[יעקב מדן]], '''דוד ובת שבע - החטא, התיקון והעונש''', תשס"ב, בהוצאת תבונות<br />
* הרב [[צבי טאו]], '''[[לאמונת עיתנו]]''', חלק ג'<br />
* הרב [[אמנון בזק]], '''עד היום הזה''', הוצאת [[ידיעות ספרים]], 2013<br />
* בעריכת הרב יהושע רייס, '''היא שיחתי - על דרך לימוד התנ"ך''', [[הוצאת מגיד]] ותבונות, תשע"ג<br />
* הרב [[עזרא ביק]] ויונתן פיינטוך (עורכים), '''תורת עציון: פשטות מתחדשים בפרשיות השבוע''', הוצאת מגיד, בראשית (2014), שמות (2015), ויקרא (2015), במדבר (2016), דברים (2015)<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://jewiki.org.il/w/פולמוס_התנ%22ך פולמוס התנ"ך], באתר האנציקלופדיה היהודית<br />
* {{וידאו}} [https://www.youtube.com/watch?v=WfTOUq46bSE תנ"ך בגובה העיניים ע"פ מניטו - הרב אורי שרקי], 10 בנוב׳ 2020, באתר [[יוטיוב]]<br />
* הרב [[אמנון בזק]], [http://www.hatanakh.com/sites/herzog/files/herzog/11פולמוס%20התנך%20-%20הרב%20בזק.pdf פולמוס התנ"ך: בין הקו והמרחב], מתוך הספר '''היא שיחתי - על דרך לימוד התנ"ך''', [[הוצאת מגיד]], תבונות וישיבת הר עציון, תשע"ג, עמ' 195–205<br />
* הרב ד"ר [[יואל בן נון]], [https://www.hatanakh.com/sites/herzog/files/herzog/08על%20לימוד%20תנך%20בישיבות.pdf על לימוד תנ"ך בישיבות], באתר [[המכללה האקדמית הרצוג|מכללת הרצוג]]<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חקר המקרא]]<br />
[[קטגוריה:פרשנות המקרא]]<br />
[[קטגוריה:ציונות דתית: חינוך]]<br />
[[קטגוריה:מחלוקות ופולמוסים ביהדות]]<br />
[[קטגוריה:התנ"ך בישראל]]</div>~2025-27952-54