https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%9C_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%99%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9D תל קריית יערים - היסטוריית גרסאות 2026-09-14T05:02:10Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%9C_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%99%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=418995&oldid=prev imported>אלעדב.: הגהה, אחידות במיקום הערות שוליים 2026-04-29T10:02:06Z <p>הגהה, אחידות במיקום הערות שוליים</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{אתר ארכאולוגי<br /> | שם =<br /> | שם בשפת המקור =<br /> | תמונה = [[קובץ:Abu Ghosh police station.jpg|250px|תל קריית יערים בשנת 1948]]<br /> | כיתוב = תל קריית יערים בשנת 1948, בראש התל נראים [[כנסיית גבירתנו של ארון הברית|המנזר והכנסייה של גבירתנו של ארון הברית]]<br /> | שמות נוספים = קריית בעל {{ש}}דיר אל עזאר{{ש}}קריית אל ענב<br /> | מיקום = [[אבו גוש]]<br /> | קואורדינטות =<br /> | אורך =<br /> | רוחב =<br /> | שטח = 50 דונם<br /> | קוטר =<br /> | גובה מעל פני הים = כ-750 מטר<br /> | תרבויות = [[כנען|התרבות הכנענית]]<br /> | תקופות = [[התקופה הנאוליתית]]{{ש}}[[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל|תקופת הברונזה המאוחרת]]{{ש}}[[תקופת הברזל בארץ ישראל|תקופת הברזל I]]{{ש}}תקופת הברזל II{{ש}}[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|תקופה ההלניסטית]]{{ש}}[[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]]{{ש}}[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל]]{{ש}}[[התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל|התקופה המוסלמית המוקדמת]]{{ש}}[[התקופה הצלבנית]]{{ש}}[[התקופה העות&#039;מאנית בארץ ישראל|התקופה העות&#039;מאנית]]{{ש}}<br /> | בונה =<br /> | עשוי מ =<br /> | נבנה =<br /> | ננטש =<br /> | סוג = [[תל]]<br /> | מאורעות =<br /> | התגלה =<br /> | חפירות = [[בית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה]]{{ש}}[[רשות העתיקות]]{{ש}}[[אוניברסיטת תל אביב]]<br /> | ארכאולוגים = [[ז&#039;אן פרו]]{{ש}}[[ישראל פינקלשטיין]]{{ש}}[[תומאס רמר]]<br /> | מצב = הרוס<br /> | גישה לציבור = כן<br /> | הערות =<br /> | אתר אינטרנט =<br /> | מפה = {{ממי|סוג=אתר ארכאולוגי}}<br /> {{מפה דינמית|זום=13}}<br /> | כיתוב מפה =<br /> | מפה מפורטת =<br /> | כיתוב מפה מפורטת =<br /> }}<br /> [[קובץ:NotreDamedelArchedAllianceJune042022 01.jpg|ממוזער|תל קריית יערים בשנת 2022, בראש התל נראים [[כנסיית גבירתנו של ארון הברית|המנזר והכנסייה של גבירתנו של ארון הברית]]. סביב לתל, בתי [[אבו גוש]] והישוב [[קריית יערים]]. מרחוק [[גבעת יערים]] ומאחוריה [[הר הטייסים]] ו[[רמת רזיאל]].|טקסט=תל קריית יערים בשנת 2022, בראש התל נראים המנזר והכנסייה של גבירתנו של ארון הברית. סביב לתל, בתי אבו גוש והישוב קריית יערים. מרחוק גבעת יערים ומאחוריה הר הטייסים ורמת רזיאל.|285x285 פיקסלים]]<br /> [[קובץ:Inscription of the Roman Legion in the Crusader Church in Abu Ghosh.jpg|ממוזער|מצבת זיכרון של הלגיון העשירי שנמצאה באבו גוש ומשולבת כיום בכנסייה]]<br /> [[קובץ:וCrusader Church in Abu Ghosh.jpg|ממוזער|הכנסייה מהתקופה הצלבנית]]<br /> [[קובץ:Abu Ghosh Flag.svg|ממוזער|סמל אבו גוש, אשכול הענבים לזכר השם קריית אל ענב המשמר את השם המקראי]]<br /> &#039;&#039;&#039;תל קריית יערים&#039;&#039;&#039; הוא [[תל|תל ארכאולוגי]] מערבית ל[[ירושלים]]. התל ממוקם בתוך הכפר [[אבו גוש]] (שנקרא בעבר קריית אל ענב), ומזוהה עם היישוב המקראי בשם קריית [[בעל (אל)|בעל]] או בעלה שלאחר מכן נקרא בשם קריית יערים והיה ממוקם על גבול [[נחלת שבט בנימין]] ו[[נחלת שבט יהודה]]{{הערה|[[יוחנן אהרוני]] &#039;&#039;&#039;ארץ ישראל בתקופת המקרא : גאוגרפיה היסטורית&#039;&#039;&#039;, ירושלים, [[יד יצחק בן-צבי]], 1987; עמוד: 200}}, העיר נקראה ככל הנראה על שם היערות, שהיו בסביבתה. ממערב לאתר ההיסטורי הוקם יישוב חדש בשם [[קריית יערים]] (טלז סטון).<br /> <br /> ==ארכאולוגיה בקריית יערים==<br /> מאחר שבראש התל ממוקמים [[כנסיית גבירתנו של ארון הברית|המנזר והכנסייה של גבירתנו של ארון הברית]], לא ניתן לבצע [[חפירה ארכאולוגית]] במרכז התל, אך במשך השנים נערכו עשרות חפירות בנקודות שונות סביבו ובתחומי הכפר אבו גוש. בסוף שנות השבעים נחפר אתר למרגלות התל ממזרח לו, על ידי משלחת של [[בית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה]] בראשות [[ז&#039;אן פרו]], בו נמצאו שרידי כפר מ[[התקופה הנאוליתית]]. ב-1995 נחפר שוב חלק מן האתר על ידי רשות העתיקות בעקבות תוכניות פיתוח ונחשפו שרידים נוספים של היישוב הנאוליתי{{הערה|שם=חלאילה|{{חדשות ארכאולוגיות|חמודי חלאילה ועמרי ברזילי|אבו ע&#039;וש|671|112|גיליון 119, 20 בדצמבר 2007}}}}. חפירות רבות נערכו על ידי רשות העתיקות בתחילת המאה-21 במסגרת [[חפירות הצלה]], עקב הפיתוח העירוני של האזור, עם התרחבות היישובים אבו גוש ו[[קריית יערים]] (טלז סטון):<br /> * בחודשים ינואר-פברואר ויולי-אוגוסט 2003, נערכה חפירה הצלה לקראת בניית מבנה מסחרי והנחת קו ביוב מדרום מזרח לתל{{הערה|{{חדשות ארכאולוגיות|אירנה זילברבוד|אבו ע&#039;וש (א&#039;)|560|112|גיליון 119, 23 ביולי 2007}}}}{{הערה|{{חדשות ארכאולוגיות|אירנה זילברבוד|אבו ע&#039;וש (ב&#039;)|559|112|גיליון 119, 23 ביולי 2007}}}}.<br /> * באפריל 2003 נערכה חפירת הצלה באתר הנאוליתי לקראת הרחבת בית הספר הסמוך{{הערה|שם=חלאילה}}.<br /> * באוקטובר 2009 נערכו סקר וחפירת הצלה מדרום לתל סמוך לעין מזרוק{{הערה|{{חדשות ארכאולוגיות|דניאל עין מור|אבו ע&#039;וש, עין מזרוק|24832|122|גיליון 127, 26 בנובמבר 2015}}}}.<br /> * באוגוסט 2011 נערך סקר בתחומי האתר דיר א-שיח&#039; כ-500 מ&#039; מצפון-מערב לתל{{הערה|{{חדשות ארכאולוגיות|רועי גרינולד ולטיציה ברדה|אבו ע&#039;וש (צפון), סקר|1973|119|גיליון 124, 3 במרץ 2012}}}}.<br /> * בחודשים יולי–אוגוסט 2014, נערכה חפירת בדיקה בשטח הכפר מדרום לתל, לקראת בנייה במקום{{הערה|{{חדשות ארכאולוגיות|זוביר עדוי|אבו ע&#039;וש|24913|124|גיליון 128, 25 בספברואר 2016}}}}.<br /> * בחודשים נובמבר–דצמבר 2014 נערכה חפירת בדיקה בשוליים הצפוניים-מערביים של התל{{הערה|{{חדשות ארכאולוגיות|נתן בן-ארי|תל קריית יערים, מערב|25061|124|גיליון 128, 4 בספטמבר 2016}}}}.<br /> * בחודשים מאי–יוני 2015 נערכה חפירת בדיקה מצפון לתל לקראת בניית שכונה חדשה במקום{{הערה|{{חדשות ארכאולוגיות|זוביר עדוי|תל קריית יערים (אבו ע&#039;וש)|25295|125|גיליון 129, 2 בדצמבר 2017}}}}.<br /> * מ-2017 חופרים סביב פסגת התל משלחת משותפת בראשות [[ישראל פינקלשטיין]], [[תומאס רמר]], ו[[כריסטוף ניקול]] מה[[קולז&#039; דה פראנס]]. הם איתרו קטע של קיר תמך גדול. לדעתם הוא חלק ממפעל להגבהת שיא הגבעה לצורכי פעילות פולחנית. הם מייחסים את קירות התמך לימי [[ירבעם השני]]. לדבריהם, הפולחן עבר מקריית יערים לירושלים לאחר הרפורמה הדתית של המלך היהודאי [[יאשיהו]]{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|חפירות קרית יערים מציעות שישראל שלטה ביהודה - ולא להיפך|1.6725306|9 בדצמבר 2018}}}}.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> הממצאים שנמצאו בחפירות באזור התל מתוארכים החל מ[[התקופה הנאוליתית]]. מתקופה זו נמצאו שרידי ארכיטקטורה מרשימה, בלטו בעיקר מרחבים בנויים ששימשו לשמירת בעלי חיים והיו עדות ראשונה לתהליך ביות העז ב[[לבנט]], וקברים שתוארכו, על סמך תעשיית הצור ל[[האלף ה-8 לפנה&quot;ס|אלף ה-8 לפנה&quot;ס]].<br /> <br /> מהתקופה הרומית התגלו שלוש כתובות של [[הלגיון העשירי פרטנסיס]] שהובא ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[66]] כדי לדכא את [[המרד הגדול]], ולאחר מכן נותר ב[[ירושלים]] ובסביבתה. אחת מהכתובות קבועה כיום על הקיר החיצוני ליד הכניסה ל[[קריפטה]] של כנסיית [[המנזר הבנדיקטיני באבו גוש|המנזר הבנדיקטיני]].<br /> <br /> [[קוהורטה]] של [[הלגיון העשירי פרטנסיס]] ישבה באבו גוש, הממוקמת באמצע הדרך בין [[ירושלים]] ו[[אמאוס]], והייתה תחנת דרכים חשובה{{הערה|שלוש כתובות של הלגיון העשירי התגלו באבו גוש, ראו: Roll,I., There, There; Fischer, M., Isaac, B., in: Fischer/Isaac/Roll, (n. 213), p.120}}. חשיבותה של אבו גוש נבעה לא רק ממיקומה המועדף, אלא גם משפע המעיינות באזור{{הערה|Fischer, M., Isaac, B., in: Fischer/Isaac/Roll, (n.213), p.117|כיוון=שמאל}}. אחת מהכתובות - שהוקדשה על ידי אחת הקוהרטות של הלגיון העשירי פרטנסיס ועל ידי סקסטוס יוליוס באסוס (מושל יהודה בשנים [[71]]–[[73]] וכובש [[הרודיון]] בשנת [[72]]) לכבוד [[אספסיאנוס]] ו[[טיטוס]] - מוכיחה כי הלגיון העשירי פרטנסיס ישב באבו גוש לכל המאוחר משנת 73{{הערה|Werner Eck, &#039;Sectus Lucillius Bassus, der Eroberer von Herodium, in einer Bauinschrift von Abu Gosh&#039;, SCI 18,{{כ}} 1999, עמ&#039; 109–120}}.<br /> <br /> תל קריית יערים בצדו המערבי של היישוב זוהה החל בתקופה ה[[האימפריה הביזנטית|ביזנטית]] עם [[קריית יערים]] העתיקה, ועובדה זו קידשה את המקום ל[[נצרות|נוצרים]], וב[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]] הוקמה כנסייה על התל, אולם היא נהרסה בעת כיבוש הארץ בידי ה[[האימפריה הסאסאנית|סאסאנים]] בשנת [[614]] במהלך מלחמת פרס-האימפריה הביזנטית (602 - 628). באמצע [[המאה ה-7]] הוקמה הכנסייה מחדש, אך היא הייתה קטנה וצנועה מקודמתה, והיא נהרסה באופן סופי בראשית [[המאה ה-11]] וקיומה נשכח. בתקופה המוסלמית נקרא היישוב &#039;&#039;&#039;קַרְיַת אלְ-עִנַבּ&#039;&#039;&#039; (&quot;קריית ענבים&quot;){{הערה|[https://www.crwflags.com/fotw/flags/il-lcags.html Abu Ghosh (Israel)]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}. סמל היישוב כיום כולל גם הוא גפנים כמוטיב.<br /> <br /> ב-[[1141]] עבר השטח עליו שוכן כיום הכפר אבו גוש לידי ה[[הוספיטלרים]], ואלה הקימו כנסייה אחרת, כ-400 מטר ממזרח לכנסיית גבירתנו של ארון הברית. כנסייה זו הידועה כיום ככנסייה הצלבנית ב[[המנזר הבנדיקטיני באבו גוש|מנזר הבנדיקטיני באבו גוש]], הייתה בשימוש עד [[1187]], ושוב מסוף [[המאה ה-14]] עת הוקם בה המנזר. שרידים ראשונים של הכנסייה הביזנטית על תל גבעת יערים התגלו ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], וה[[כומר]] וחוקר ה[[מקרא]] ה[[ארצות הברית|אמריקאי]], [[אדוארד רובינסון]], חידש את המסורת לפיה התל מזוהה עם קריית יערים המקראית. הוויכוחים אודות הסוגיה נמשכו עד שהתגלו שרידים נוספים בתחילת [[המאה ה-20]] (ראו לעיל), ומאז התקיימה הסכמה כי התל הוא ככל הנראה היישוב המקראי.<br /> <br /> לאחר חשיפת המקדש ב[[מוצא]], שלפי הממצאים התקיים ופעל לאורך כל [[תקופת בית ראשון|ימי הבית הראשון]], הציע החוקר [[עודד ליפשיץ (פרופסור)|עודד ליפשיץ]] כי קריית יערים המקראית היא בעצם במוצא, והזיהוי הביזנטי הנוכחי שגוי&lt;ref&gt;עודד ליפשיץ, [https://www.youtube.com/watch?v=Dd4Wlaaoq1k&amp;ab_channel=TAUVOD הסיפור שלא סופר על &quot;מקדש שלמה&quot; בתל מוצא], באתר YouTube&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> הכנסייה המודרנית הניצבת כיום על התל הוקמה על ידי ה[[נזירה|אחות]] ז&#039;וזפין רומב, חברת מסדר האחיות &quot;יוסף הקדוש של ההתגלות&quot;. ז&#039;וזפין רומב נולדה בשנת [[1850]] והגיעה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[1869]]. היא התוודעה למשמעותו ההיסטורית של התל, בו נותרו שרידי מבנים עתיקים והוא כונה בפי תושבי הסביבה בכינוי &quot;ג&#039;בל מוקדס&quot;, היינו &quot;ההר הקדוש&quot;. בשנת [[1901]] ביקרה האם הראשית העולמית של מסדר הנזירות בארץ, ולאחר שצפתה על הנוף מהתל, החליטה לרוכשו. היא הפקידה את המשימה בידיה של ז&#039;וזפין. חלק מהשטח נרכש בשנת [[1903]] תמורת סכום של 20,732 [[פרנק צרפתי]], יותר מפי ארבעה מהסכום שהוקצה לכך מלכתחילה, וסביב עובדה זו נרקמה מסורת בדבר נס שבמהלכו התרבו מטבעות הזהב. בשנת [[1905]] רכשה ז&#039;וזפין את יתרת שטח הפסגה לאחר שאיכר מקומי חשף בה, בין היתר, שרידים של קיר חצי מעגלי ו[[פסיפס]]. ב-[[17 במאי]] [[1911]] קידש ה[[הפטריארכיה הלטינית|פטריארך של ירושלים]] את [[אבן פינה|אבן הפינה]] למנזר, והקמת מבני המנזר ובית ההבראה החלה. הקמת המנזר נשלמה תוך שנה, אך בית ההבראה הושלם רק בשנת [[1935]] בשל קשיי מימון. [[מלחמת העולם הראשונה]] שפרצה ב-[[1914]] הביאה לגירוש כל הנתינים הצרפתים מארץ ישראל, ועבודות הבניה פסקו.<br /> <br /> ז&#039;וזפין שבה לארץ עם תום המלחמה והתמקדה בהקמת הכנסייה. ב-[[1919]] היא הנהיגה תפילת מיסה שבועית על שרידי הכנסייה הביזנטית, וב-[[8 בינואר]] [[1920]] קודשה אבן הפינה למבנה החדש. הבנייה נמשכה כשלוש שנים ועלתה כמיליון פרנק שגויסו בצרפת מכספי תרומות. המבנה המודרני חופף לשרידי המבנה הביזנטי ההיסטורי, תוך שילוב קטעי פסיפס אותנטיים ברצפת הכנסייה ושילוב ממצאים עתיקים במבנה החדש. הכנסייה נחנכה ב-[[20 באוגוסט]] [[1924]] בידי הארכיבישוף של ירושלים, והוקדשה ל[[מרים, אם ישו]] הנמשלת ב[[נצרות]] ל[[ארון הברית]] שנשא את ישוע המייצג את הברית החדשה. פסל [[המדונה והילד]] שעל גג המבנה נשלם והוצב במקומו בשנת [[1931]]. הנזירה ז&#039;וזפין נפטרה בשנת [[1927]] ונקברה תחילה בגן הכנסייה, אך לאחר מכן הועברו שרידיה אל החדר שמדרום ל[[אפסיס]].<br /> <br /> ב[[מלחמת העצמאות]] שימש המנזר כ[[בית חולים]] קדמי של [[חטיבת הראל]], ואף הופעל בו חדר ניתוח, ללא מים וחשמל, בפיקודו של ד&quot;ר יששכרי. מדי בוקר היו מגיעים פצועי והרוגי הקרבות מהלילה הקודם ולאחר מיון היו מטופלים ומנותחים. אחד הסיפורים המפורסמים, הוא הסיפור על מפקד הפלוגה הנערץ, [[אהרן (ג&#039;ימי) שמי|ג&#039;ימי שמי]], שנפל בקרב בבית שמש וגופתו הובאה למנזר. אביו, הצייר [[מנחם שמי]], הוזמן להפרד מבנו, הוריד את השמיכה מהגופה וצייר את פני בנו המת ([[יורם קניוק]] - תש&quot;ח). עם השנים חדל בית ההבראה לשמש לייעוד זה, וכיום הוא משמש כאכסניה לעולי רגל. בכנסייה נערכים קונצרטים על בסיס קבוע.<br /> <br /> ==היסטוריוגרפיה==<br /> ברשימת טופונימים, היינו שמות מקומות, המכילה כ-150 שמות אותם כבש [[שושנק הראשון]] [[מלך]] [[מצרים העתיקה|מצרים]] [[המאה ה-10 לפנה&quot;ס|במאה ה-10 לפנה&quot;ס]] נזכרת העיר קרייתיים שיש מזהים אותה עם קריית יערים{{הערה|[[יוחנן אהרוני]] &#039;&#039;&#039;ארץ ישראל בתקופת המקרא : גאוגרפיה היסטורית&#039;&#039;&#039;, ירושלים, [[יד יצחק בן-צבי]], 1987, עמוד 248}}.<br /> <br /> ה[[תנ&quot;ך]] מציג את שני שמותיה של העיר – קריית יערים והשם הקשור ל[[בעל (אל)|אל בעל]], כנראה על שם המקדש לבעל שהיה קיים שם. בספר שמואל א ו, יט-כא מסופר כי ארון הברית הועבר מבית שמש לקריית יערים, לאחר שה&#039; הכה בתושבי בית שמש אשר &quot;רָאוּ בַּאֲרוֹן יְהוָה&quot;, אולי משום שבית שמש לא הייתה מקודשת לה&#039;, ולא היה בה מקום ראוי להציב את הארון. בקרית יערים ישבו נביאים (לדוגמה: אוריה בן שמעיהו הנביא, &#039;הרואה&#039; בנו של שובל בן כלב) וגם כוהנים (אלעזר מבית אבינדב). [[ארון הברית]] שהה בקריית יערים במשך 20 שנה עד להעלאתו לירושלים בידי המלך דוד:{{ציטוטון|וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ דָּוִד, וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, מִבַּעֲלֵי, יְהוּדָה לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם, אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר-נִקְרָא שֵׁם שֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים, עָלָיו. וַיַּרְכִּבוּ אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, אֶל-עֲגָלָה חֲדָשָׁה, וַיִּשָּׂאֻהוּ, מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה; וְעֻזָּא וְאַחְיוֹ, בְּנֵי אֲבִינָדָב, נֹהֲגִים, אֶת-הָעֲגָלָה חֲדָשָׁה}}. ( [[ספר שמואל|שמואל]] ב&#039;, ו&#039;, ב&#039;-ג&#039;), ברוב המקרים נזכרת העיר בשם קריית יערים.<br /> <br /> העיר נזכרת לראשונה ב[[ספר יהושע]] כאחת מארבע ערי ה[[גבעונים]] {{ציטוטון|וַיִּסְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, וַיָּבֹאוּ אֶל-עָרֵיהֶם--בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי; וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה, וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים}} (יהושע ט&#039;, יז), שמה באותה תקופה היה ככל הנראה בעלה או קריית בעל. {{ציטוטון|קִרְיַת בַּעַל הִיא קִרְיַת יְעָרִים עִיר בְּנֵי יְהוּדָה}} יהושע י&quot;ח, יד, {{ציטוטון|בַּעֲלָה הִיא קִרְיַת יְעָרִים}} (יהושע טו, ט). שמה הנוסף שדה יער מופיע ב[[ספר תהילים]] קל&quot;ב, ו&#039;:{{ציטוטון|הִנֵּה-שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה; מְצָאנוּהָ, בִּשְׂדֵי-יָעַר}}. נראה כי זהו כינוי פיוטי לעיר קריית יערים. כמו כן ייתכן, שזהו גיזרון לשמה המקורי של קריית יערים{{הערה|[[יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות)|יואל אליצור]], &#039;&#039;&#039;שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגוליהם&#039;&#039;&#039;, ירושלים, [[יד יצחק בן-צבי]], 2012, עמ&#039; 248}}.<br /> <br /> ב[[תקופת השופטים]] ישבו בה בני שבט בנימין והיא שימשה כנקודת ציון בגבול בין [[שבט יהודה]] ל[[שבט בנימין]], האזכור הבוטה לשם הבעל הביא לשינוי שם העיר מקרית בעל לקריית יערים על שם היערות הרבים שהיו בסביבה והמוזכרים גם בשמות שעיר וכתף יערים. [[שלמה המלך]] ביצר את העיר ובתקופת [[ממלכת יהודה]] הייתה העיר בירת מחוז, שהשתרע מ[[נחל שורק]] ועד גבול ממלכת יהודה.<br /> <br /> ==גלריה==<br /> &lt;gallery widths=&quot;150px&quot; heights=&quot;150px&quot; perrow=&quot;4&quot;&gt;<br /> CovenantChurchView1.jpg|נוף הנשקף מהתל<br /> CovenantChurchView2.jpg|נוף הנשקף מהתל<br /> CovenantChurchView3.jpg|נוף הנשקף מהתל<br /> CovenantChurchView6.jpg|נוף הנשקף מהתל<br /> CovenantChurchView7.jpg|נוף הנשקף מהתל<br /> CovenantChurchView8.jpg|נוף הנשקף מהתל<br /> CovenantChurchView9.jpg|נוף הנשקף מהתל<br /> CovenantChurchView10.jpg|נוף הנשקף מהתל<br /> CovenantChurchView11.jpg|נוף הנשקף מהתל<br /> CovenantChurchView12.jpg|נוף הנשקף מהתל<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://mikranet.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=13726&amp;source=577 קריית יערים - בעלה | מחבר: ישראל רוזנסון], באתר מקראנט<br /> * {{יוטיוב|e37aoTS7vhI|שם=פרופסור ישראל פינקלשטיין - קרית יערים וסיפור ארון הברית|אורך=41:43}}<br /> * {{הארץ|ניר חסון|חפירות קרית יערים מציעות שישראל שלטה ביהודה - ולא להיפך|1.6725306|9 בדצמבר 2018}}<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תקופת השופטים}}<br /> {{בקרת זהויות}}<br /> [[קטגוריה:יישובי המקרא]]<br /> [[קטגוריה:נחלת שבט יהודה]]<br /> [[קטגוריה:קריית יערים]]<br /> [[קטגוריה:אתרים ארכאולוגיים כנעניים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:אתרים ארכאולוגים נאוליתים בארץ ישראל]]</div> imported>אלעדב.