https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%9C_%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%AAתל צפית - היסטוריית גרסאות2026-09-14T10:57:48Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%9C_%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%AA&diff=114822&oldid=previmported>בנצי: /* החפירות */ - נשתמרה. לא "נשמרה", אלא נשתמרה - אלו הם שני פעלים שונים.2025-07-26T15:39:45Z<p><span class="autocomment">החפירות: </span> - נשתמרה. לא "נשמרה", אלא נשתמרה - אלו הם שני פעלים שונים.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{אתר ארכאולוגי<br />
| שם =<br />
| שם בשפת המקור =<br />
| תמונה = [[קובץ:מראה כללי של תל צפית.jpg|250px]]<br />
| כיתוב = מראה כללי של תל צפית<br />
| שמות נוספים =<br />
| מיקום =בקרבת כפר מנחם<br />
| קואורדינטות =<br />
| אורך =<br />
| רוחב =<br />
| שטח = 400–500 [[דונם]]<br />
| קוטר =<br />
| גובה מעל פני הים = 180 מטר<br />
| תרבויות =[[כנען|התרבות הכנענית]]{{ש}}[[פלשתים|התרבות הפלישתית]].<br />
| תקופות =[[התקופה הכלקוליתית]]{{ש}}[[ארץ ישראל בעת העתיקה#ברונזה בייניימית|ברונזה בייניימית]]{{ש}}[[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל|תקופת הברונזה המאוחרת]]{{ש}}[[תקופת הברזל בארץ ישראל|תקופת הברזל I]]{{ש}}תקופת הברזל II{{ש}}[[התקופה הצלבנית בארץ ישראל]]{{ש}}[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל]]<br />
| בונה =<br />
| עשוי מ =<br />
| נבנה =<br />
| ננטש = [[1948]]<br />
| סוג = [[תל]]<br />
| מאורעות =<br />
| התגלה =<br />
| חפירות =[[1899]]{{ש}} [[1996]]-[[2018]]{{ש}}<br />
| ארכאולוגים = [[1899]], [[פרדריק בליס]] ו[[רוברט מקאליסטר]]{{ש}} [[1996]]–[[2018]], [[אהרן מאיר (ארכאולוג)|אהרן מאיר]]<br />
| מצב = הרוס<br />
| גישה לציבור = כן<br />
| הערות =<br />
| אתר אינטרנט =<br />
| מפה = {{ממי|סוג=אתר ארכאולוגי}}<br />
| כיתוב מפה =<br />
| מפה מפורטת =<br />
| כיתוב מפה מפורטת =<br />
}}<br />
'''תל צָפִית''' היא [[תל]] בקרבת [[יער חרובית]] ו[[כפר מנחם]] ב[[שפלת יהודה]], המזוהה עם העיר [[גת (עיר פלשתית)|גת]] ה[[פלשתים|פלשתית]]. במקום שכן הכפר הערבי תל א-צאפי שנכבש במסגרת [[מבצע אנ-פאר]] ב[[מלחמת העצמאות]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_ALEPH990023676050205171/NLI#$FL7073629|כותרת=מפה בהוצאת צבא בריטניה, 1918 עם סימון הכפר (גליון Jibrin)|אתר=הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור}}</ref><br />
<br />
השם הערבי של תל צפית הוא '''תל א-צאפי''' ("התל הבוהק"{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = יואב רגב|שם = [[מדריך ישראל החדש]], כרך 10: השפלה|מו"ל = כתר, ידיעות אחרונות ומשרד הביטחון|שנת הוצאה = 2001}}}}), בעקבות המִסלָע הלבן הבוהק שלו. תל צפית הוא בין הגדולים בתלי ארץ ישראל הקדומים. שטחו הכולל של התל 400–500 [[דונם]], הוא מתנשא לגובה 180 מטרים מעל פני הים ומהווה נקודת התצפית הגבוהה ביותר בשפלה הפנימית.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
על פי [[ממצא ארכאולוגי|הממצאים הארכאולוגיים]] היה התל מיושב כמעט ברציפות למן [[התקופה הכלקוליתית]] ועד ל[[העת החדשה|תקופה המודרנית]]. מחפירות שנעשו בתל עולה שהעיר יושבה לראשונה בסוף [[פרהיסטוריה|העידן הפרהיסטורי]]. התל מתחלק לעיר עליונה שהייתה מיושבת לאורך כל התקופות, ועיר תחתית שהייתה מיושבת רק ב[[תקופת הברזל בארץ ישראל|תקופת הברזל]], עת הייתה [[פלשתים|פלישתית]].<br />
<br />
===תקופת הברונזה===<br />
בתל צפית הוקמה עיר גדולה ומבוצרת ב[[תקופת הברונזה הקדומה]], במחצית השנייה של [[האלף ה-4 לפנה"ס]]. ב[[תקופת הברונזה הביניימית]] הפך התל לעיר קטנה ולא מבוצרת עם מעט ממצאים ארכאולוגיים מתקופה זו. ב[[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל|תקופת הברונזה המאוחרת]], עם ירידת כוחה של [[מצרים העתיקה|מצרים]] בארץ ישראל, הפך התל שוב לעיר גדולה. מתקופה זו נמצאו שרידי קטורת מ[[אגוז מוסקט|אגוזי מוסקט]] ו[[אופיום]], עדות למסחר בינלאומי ששורשיו מגיעים עד [[סרי לנקה]] בה גדלים עצי המוסקט. קטורת זו שימשה [[הלוצינוגן|סם הזיה]] בעת טקסי [[פולחן]].<br />
<br />
===תקופת הברזל===<br />
ב[[המאה ה-10 לפנה"ס|מאה ה-10 לפנה"ס]] התקיימה בתל צפית העיר גת, הגדולה מבין ערי הפלשתים, ושטחה היה כ-500 דונם, כאשר ירושלים השתרעה באותה תקופה רק על כ-120 דונם, בדומה לערים אחרות, כגון [[תל מגידו|מגידו]] ו[[תל באר שבע|באר שבע]], כך שהייתה העיר הגדולה באזור באותה עת. העיר ששכנה על התל הייתה גדולה ומבוצרת, דבר שעשוי להעיד על כך שהפלשתים שלטו באזור שפלת יהודה בתקופה זו.{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|חפירות חדשות בתל צפית עשויות להצביע על ממדיה הצנועים של מלכות דוד ושלמה|1.2699232|4 באוגוסט 2015}}}} להערכת חופר האתר הארכאולוג [[אהרון מאיר (ארכאולוג)|אהרון מאיר]], גת הייתה האחראית לחורבן [[חורבת קייאפה|קייאפה]], שייתכן והייתה יהודאית, בראשית המאה ה-10, ולא סביר שהייתה בת חסותה של [[ממלכת יהודה]], כטענת חוקרים אחרים.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=אהרון מאיר|שם=חידושים בחקר הפלשתים לאחר עשרים וחמש שנות מחקר בתל צפית-גת|כתב עת=קדמוניות|כרך=163|שנת הוצאה=2022|עמ=6-7}}</ref><br />
<br />
בסוף המאה ה-9 לפנה"ס חרבה העיר, באירוע המזוהה במחקר עם כיבושה בשנת 836 בידי [[חזאל]] מלך [[ארם דמשק]], עליו מסופר בספר [[מלכים ב']]: {{הדגשה|אָז יַעֲלֶה, חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם, וַיִּלָּחֶם עַל-גַּת, וַיִּלְכְּדָהּ; וַיָּשֶׂם חֲזָאֵל פָּנָיו, לַעֲלוֹת עַל-יְרוּשָׁלִָם|מלכים ב יב יח|י"ב, יח}}. מסביב לאתר נתגלו שרידי דייק ומערכת [[מצור]] אדירת ממדים, שאין שנייה לה בעולם כולו. לאחר חורבן זה בסוף המאה ה-9 לפנה"ס, זוהתה פעילות מועטה בלבד בחלקו המערבי של השטח הקרוב יותר למרכז התל.{{הערה|{{הארץ|עמירם ברקת|חוקרים: נמצאה כתובת בדרום עם הגירסה המקורית לשם "גוליית"|1.1056920|9 בספטמבר 2005}}}}<br />
<br />
===התקופה הצלבנית, האיובית והממלוכית===<br />
המלך ה[[צלבנים|צלבני]] [[פולק מאנז'ו]] הקים בשנת [[1142]] מצודת משמר על תל צפית, שנקראה בשם ה[[לטינית|לטיני]] - '''Castrum Album (מצודה לבנה)''' ובשם ה[[צרפתית|צרפתי]] - '''Blanche Garde (משמר לבן),''' בשל צבעם הלבן של סלעי התל{{הערה|כיוון=שמאל|* Adrian J. Boas and Aren M. Maeir, "[https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/28327861.2009.12220126 The Frankish Castle of Blanche Garde]",''Crusade'' 8, 2009, pp. 1–22}}. האתר היווה חלק משרשרת מבצרים שהקימו הצלבנים כנגד הפשיטות [[השושלת הפאטמית|הפאטמיות]] שיצאו מכיוון אשקלון (ביניהם מצודת בית ג'וברין). המצודה נהרסה בידי [[צלאח א-דין]] בשנת 1192{{הערה|Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. [https://archive.org/stream/surveyofwesternp02conduoft#page/440/mode/1up 440]|כיוון=שמאל}} והוקמה מחדש בידי [[ריצ'רד הראשון, מלך אנגליה]] בזמן [[מסע הצלב השלישי]]. זמן קצר לאחר מכן כבשה [[השושלת האיובית]] שוב את האזור אך שרידי המצודה בעלת ארבעת המגדלים נותרו על התל עד [[המאה ה-19]].{{הערה|[https://archive.org/details/etudesurlesmonum00reye/page/124/mode/1up?view=theater תרשים המצודה הצלבנית] הובא בספרו של [[עמנואל גיום-ריי]] מ-1871}}{{הערה|Denys Pringle, ''Secular buildings in the Crusader Kingdom of Jerusalem: an archaeological Gazetter'', CUP, 1997, p. [https://books.google.com/books?id=-_NbE5obqRMC&pg=PA93 93]|כיוון=שמאל}}<br />
<br />
בשנת 1220 תיאר ה[[ביוגרף]] וה[[גאוגרף]] [[יאקות אל-חמאווי]] את התל כ"מצודה על ראש גבעה ליד [[בית ג'יברין]] שבמחוז [[רמלה]]".{{הערה|Le Strange, 1890, [https://archive.org/stream/palestineundermo00lestuoft#page/544/mode/1up p.544]|כיוון=שמאל}} תיאור נוסף של האתר נכתב בשנת 1495 על ידי הגאוגרף הירושלמי [[מוג'יר א-דין]].{{הערה|Le Strange, 1890, p. [https://archive.org/stream/palestineundermo00lestuoft#page/41/mode/1up 41]</|כיוון=שמאל}}<br />
<br />
===התקופה העות'מאנית ועד מלחמת העצמאות===<br />
ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית בארץ ישראל]] שכן באתר הכפר הערבי '''"תל א-צאפי"'''. ברשומות המס ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאני]] משנת 1596, מופיע הכפר ב[[סנג'ק (האימפריה העות'מאנית)|סנג'ק]] עזה עם 88 בתי אב ו-484 תושבים. תושבי הכפר שילמו מס של 25% על גידולי חיטה, שעורה, זיתים, פירות ועל [[כוורת]] דבורים לייצור דבש.{{הערה|1={{cite book | last1= Hütteroth |first1=Wolf-Dieter |first2=Kamal | last2=Abdulfattah | title = Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century |url= https://books.google.com/books?id=wqULAAAAIAAJ | year = 1977 | publisher = Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft|isbn= 3-920405-41-2}}p. 222|כיוון=שמאל}}<br />
<br />
בשנת 1863 ביקר חוקר ארץ ישראל [[ויקטור גרן]] בכפר וציין שיש בו שני מבני "קבר [[מקאם (מבנה)|מקאם]]".{{הערה|Guérin, 1869, pp. [https://archive.org/stream/descriptiongog02gu#page/90/mode/1up 90] -96|כיוון=שמאל}}<br />
<br />
בסקר של [[הקרן לחקר ארץ ישראל]] משנת [[1882]] מתואר הכפר עם בתים רבים מ[[בנייה באדמה|לבני בוץ]], באר הכפר ממוקמת מצפון לו בעמק.{{הערה|Conder and Kitchener, 1882, pp. [https://archive.org/stream/surveyofwesternp02conduoft#page/415/mode/1up 415] - [https://archive.org/stream/surveyofwesternp02conduoft#page/416/mode/1up 416] Quoted in Khalidi, 1992, p. 222|כיוון=שמאל}}<br />
<br />
בתקופת [[המנדט הבריטי]] השתייך הכפר ל[[נפת חברון (המנדט)|נפת חברון]]. ב[[מפקד 1922]] שנערך על ידי שלטונות המנדט, מנתה אוכלוסיית הכפר 644 מוסלמים,{{הערה|Barron, 1923, Table V, Sub-district of Hebron, p. [https://archive.org/stream/PalestineCensus1922/Palestine%20Census%20(1922%29#page/n12/mode/1up 10] |כיוון=שמאל}} וב[[מפקד 1931]] היא גדלה ל-925 מוסלמים אשר שכנו ב-208 בתים.{{הערה|Mills, 1932, p. [https://archive.org/details/CensusOfPalestine1931.PopulationOfVillagesTownsAndAdministrativeAreas 34]</|כיוון=שמאל}}<br />
<br />
ב-28 ביולי 1937 הוקם קיבוץ [[כפר מנחם]] במסגרת מבצעי [[חומה ומגדל]], על שטח אדמה שנרכש מהכפר [[אידניבה]] כקילומטר מצפון ל"תל א-צאפי".{{הערה|{{דבר||העליה על אדמת כפר-מנחם|19370813|39}}}}<br />
<br />
ב[[סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל|סקר הכפרים בארץ ישראל משנת 1945]] מנתה אוכלוסיית הכפר 1,290 תושבים, שטח הקרקע הכולל היה 27,794 דונם, שמתוכם 19,716 דונם שימשו לגידולי דגנים.{{הערה|Government of Palestine, Department of Statistics. ''Village Statistics, April, 1945''. Quoted in Hadawi, 1970, p. [http://www.palestineremembered.com/download/VillageStatistics/Table%20II/Hebron/Page-094.jpg 94]. Quoted in Khalidi, 1992, 222|כיוון=שמאל}} השטח הבנוי של הכפר היה 68 דונם.{{הערה|Government of Palestine, Department of Statistics. ''Village Statistics, April, 1945.'' Quoted in Hadawi, 1970, p. [http://www.palestineremembered.com/download/VillageStatistics/Table%20III/Hebron/Page-144.jpg 144]</|כיוון=שמאל}}<br />
<br />
הכפר נכבש בידי [[חטיבת גבעתי (תש"ח)|חטיבת גבעתי]] ב-[[9 ביולי]] [[1948]].{{הערה|{{קול העם||צבאי ההגנה כובש|19480711|39}}}}{{הערה|{{על המשמר||..אתם חכיתם אלפיים שנה עבשיו אנחנו מחכים ...|19680813|30}}}}<br />
<br />
===לאחר הקמת מדינת ישראל===<br />
בשנת 1954 נערכו באזור התל קידוחים לחיפושי נפט והוקם במקום מחנה עבודה לפועלים ולציוד.{{הערה|{{דבר||מחנה־נפט חדש ליד תל־'א-סאפי|19541011|86}}}} כמן כן החליטה [[ועדת השמות הממשלתית]] להחליף את שם התל ל"תל צפית".{{הערה|{{זמנים||שמוות עבריים למפעלי פיתוח שמות|19541017|38}}}} הקידוח הגיע לעומק של 8,000 [[רגל (יחידת מידה)|רגל]] ונמצא יבש.{{הערה|{{הבוקר|אלחנן קרמר|חיפושי הנפט בישראל|19550925|16}}}}<br />
<br />
בשנת 1990 הוקמה בצמוד לתל [[תחנת הכוח צפית]] ותחנת מיתוג ומעברים לקווי חשמל ראשיים של [[חברת החשמל]]. באתר פועלות משנת 1990 שתי יחידות ייצור המוסקות ב[[סולר]] בעלות הספק כולל של 220 [[מגוואט|מגה-וואט]] (יחידות המיועדות לייצור חשמל לשעת שיא, דחק וחירום).{{הערה|אריאל כהן, ברק שחם ואבי ציפורי "[https://www.iec.co.il/environment/Documents/דין%20וחשבון%20שנתי/tzafit_10_11.pdf ניטור תחנת הכוח "צפית" - דו"ח מסכם לחורף 2011 - 2010]", היחידה הסביבתית, רשות הטבע והגנים}} באוקטובר 2006 הושלמה הקמת השלב הראשון של יחידת ייצור חדשה ב[[מחזור משולב]] בעלת הספק של 248 מגה-וואט המוסקת בסולר.{{הערה|{{הארץ|שרון קדמי|חברת החשמל השלימה שלב ראשון בהקמת תחנת הכוח צפית בגדרה|1.1149392|29 באוקטובר 2006}}}} ב-2007 הושלמה הקמת טורבינה קיטורית נוספת כך שהספק היחידה הגיעה ל-370 מגה-וואט. במאי 2010 עברה לשימוש ב[[גז טבעי]].{{הערה|{{TheMarker|אבי בר-אלי|תחנת הכוח צפית בדרום חוברה לגז טבעי; 45% מכושר ייצור החשמל בישראל מבוססים על גז|0000017f-e8b0-df5f-a17f-fbfe7e560000|6 במאי 2010}}}} ביולי 2015 החלה לפעול, בצמוד ל[[תחנת הכוח צפית]], [[תחנת הכוח דליה]] תחנת הכוח הפרטית הגדולה בישראל בעלת הספק מקסימלי של 900 מגה-וואט.{{הערה|{{גלובס|שי שלו|ג'ורג' חורש ישקיע 200 מ' ש' בתחנת הכוח דליה|1001206148|25 בספטמבר 2017}}}}<br />
<br />
==החפירות ==<br />
תל צפית נחפר לראשונה בין השנים 1898–1900 על ידי משלחת של [[הקרן לחקר ארץ ישראל]] בראשותם של [[פרדריק בליס]] ו[[רוברט מקאליסטר]], במסגרת מחקר בו חפרו במקביל גם באתרים סמוכים ב[[מרשה]], [[תל גודד]] ו[[עזקה]].{{הערה|{{הצופה||המגילה שבבולי המועדים מהי?|19481003|61}}}} החל משנת [[1996]] ובמשך 25 שנה נחפר התל בידי [[אהרן מאיר (ארכאולוג)|אהרן מאיר]] מ[[המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן|המחלקה לארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן]]. <br />
<br />
בתל התגלו ממצאים פלשתיים רבים, בהם [[מזבח]] ששימש לפולחן, שרידי מבנים, מתקנים לעיבוד מתכת ואלפי חרסים וכלים, בהם חפצי פולחן, כולל קונכייה ששימשה קערית פולחן שנפוצה מאוד ב[[תרבויות אגאיות]] של אזור [[יוון]], מקום מוצאם המשוער של הפלשתים. ממצא המעיד על כך שהתרבות האגאית נשתמרה גם 200 שנה אחרי שהפלשתים הגיעו לאזור. המזבח, שגובהו מטר ומידותיו 50 ס"מ על 50 ס"מ, מזכיר בצורתו את התיאורים של מזבחות במקרא. כך, למשל, מתואר מזבח הקטורת (מזהב) בבית המקדש בספר שמות: "אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קמתו ממנו קרנתיו". אמה היא בערך 50 ס"מ, בהתאם למידותיו של המזבח באתר, דבר המעיד על קרבה תרבותית דווקא בין תושבי [[ממלכת יהודה]] והפלשתים.{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|מזבח פלישתי התגלה באתר העיר גת הקדומה|1.1181642|26 ביולי 2011}}}} מאידך, המזבח כולל שתי קרניים בלבד, ובהנחה שמדובר בעיצובו המקורי, מדובר במאפיין המוכר מן הפולחן האגאי.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=אהרון מאיר|שם=חידושים בחקר הפלשתים לאחר עשרים וחמש שנות מחקר בתל צפית-גת|כתב עת=קדמוניות|כרך=163|שנת הוצאה=2022|עמ=14}}</ref><br />
<br />
בחפירות נמצאה קערת חרס מהמאה ה-9–10 ועליה חרותים בכתב אלפביתי השמות "ולת" ו"אלות", ייתכן וזוהי עדות חוץ מקראית לשמו של גלית שעל פי המקרא התגורר בגת. מנגד, מאוחר יותר, מתמעטים הממצאים הפלשתיים וכן גת כמעט ולא נזכרת במקרא (לאחר [[המאה ה-9 לפנה"ס]]).{{הערה|{{הארץ|עמירם ברקת|חוקרים: נמצאה כתובת בדרום עם הגירסה המקורית לשם "גוליית"|1.1056920|9 בספטמבר 2005}}}}<br />
<br />
נמצאו באתר עדויות לסחר עם מצרים בתקופת הברזל I, וסחר עם פיניקיה, קפריסין ויוון מתקופת הברזל II, נוסף לממצאי נחושת מ[[ואדי פינאן|פינאן]] שבערבה. אפשר שעוצמתה של העיר נבע ממיקום בצומת מסחרי חשוב.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=אהרון מאיר|שם=חידושים בחקר הפלשתים לאחר עשרים וחמש שנות מחקר בתל צפית-גת|כתב עת=קדמוניות|כרך=163|שנת הוצאה=2022|עמ=8-9}}</ref><br />
<br />
מערכת ביצורים מתקופת הברזל II נחשפה לא רק בחלקו העליון של התל, אלא גם בעיר התחתית בגובה פני הקרקע התגלה שלב המסד של חומה רחבה. בהמשך נחשפה החומה לאורך כשלושים מטרים, ממצאים המעידים על קיומו של מגדל שמירה וכן שרידים שאולי מעידים על הימצאותו של שער עיר גדול. אהרון מאיר מציע ששרידי הביצורים המרשימים לאחר חורבן גת הביא לצמיחת [[ענק#הענקים במקרא|האגדות]] [[ענק#הענקים במקרא|המקראיות]] על תושביה הענקים, בדומה לבנייה הקיקלופית במיתוס היווני.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=אהרון מאיר|שם=חידושים בחקר הפלשתים לאחר עשרים וחמש שנות מחקר בתל צפית-גת|כתב עת=קדמוניות|כרך=163|שנת הוצאה=2022|עמ=8}}</ref><br />
<br />
שכבת חורבן עשירה, המכונה שכבה A3, נחשפה בכל שטחי החפירה. בחפירות התגלתה [[חפיר|תעלה גדולה]] מוקפת מגדלים, שנבנתה ככל הנראה במהלך המצור על העיר בידי [[חזאל]] מלך [[ארם דמשק]] בשנת 836 לפני הספירה. הממצאים חושפים את שיטת המצור הייחודית של הארמים וכן את החורבן וההרס בעיר, אותם גרמו החיילים הארמים. בעיר נמצאו בתים שקרסו בשלמותם. תעלת המצור חצובה בסלע באורך 2.5 קילומטרים, מקיפה את חומות העיר ברדיוס של כ-300 מטרים, עומקה חמישה מטרים ורוחבה ארבעה. התעלה נועדה למנוע מהנצורים לפרוץ החוצה כדי להצטייד במזון או כדי לתקוף את הצרים. כמות הסלע שנחצבה לצורך הקמת התעלה נאמדת ב-60 אלף קוב.{{הערה|{{הארץ|עמירם ברקת|התגלו ממצאים ארכיאולוגיים מהעיר הפלשתית גת|1.1034003|8 באוגוסט 2005}}}}<br />
<br />
בתחתית התל חשף הארכאולוג עמית דגן תקופת התיישבות נוספת המתוארכת לאחר כיבוש העיר והריסתה בידי חזאל. מוערך שמדובר בתושבים שנמלטו מהעיר בשל המלחמה, שבו אליה וניסו לשקם את מה שניתן. המבנים מתקופה זו דלים, ואחריה הידרדר היישוב הפלישתי במקום, ולא התאושש לאחר כיבוש האזור על ידי [[האימפריה האשורית החדשה|האימפריה האשורית]] בסוף [[המאה ה-8 לפנה"ס]].<br />
<br />
==גן לאומי תל צפית==<br />
בשנת [[2008]] הוכרז אתר "תל צפית" כ[[גן לאומי]]{{הערה|[http://old.parks.org.il/BuildaGate5/general2/data_card.php?Cat=~30~~52490731~Card3~&ru=&SiteName=parks&Clt=&Bur=363 טקס חנוכת גן לאומי תל צפית], באתר [[רשות הטבע והגנים]], 11 במרץ 2008}}. במקום מסלול הליכה עד לראש התל ולאורכו שלטים עם פסוקים מה[[תנ"ך]] הנוגעים ל[[פלשתים]]. המסלול הוא מעגלי ומסומן ב[[סימון שבילים]] בצבע ירוק. בפסגה הוקם מצפור ובו לוחות הסבר לכל הכיוונים וכן עמוד ובו שלטי הכוונה לערי הפלשתים: [[עזה]], [[עקרון (עיר מקראית)|עקרון]], [[אשדוד (עיר פלשתית)|אשדוד]] ו[[אשקלון (עיר עתיקה)|אשקלון]]. לאורך המסלול ניתן להבחין גם בשרידי הכפר תל א-צאפי ובבית הקברות שלו וכן בחפירות ארכאולוגיות.<br />
<br />
==גלריית תמונות==<br />
<gallery widths="140px" heights="140px" perrow="6"><br />
קובץ:שלט בתל צפית (3).jpg|שלט בנושא שם האתר<br />
קובץ:שלט תל א-צאפי על רקע תל צפית.jpg|שלט תל א-צאפי על רקע תל צפית<br />
קובץ:מראה כללי של תל צפית.jpg|מראה כללי של תל צפית<br />
קובץ:3132 תל צפית.JPG|תל צפית<br />
קובץ:המצפור בפסגת תל צפית.jpg|המצפור בפסגת תל צפית<br />
קובץ:Pole in Tel Zafit.jpg|עמוד ההכוונה לערי הפלשתים בפסגת תל צפית<br />
קובץ:בית קברות מוסלמי בתל צפית.jpg|בית קברות מוסלמי בתל צפית<br />
קובץ:Cafit034.jpg|קבר מוסלמי בראש התל שעליו מצבה ובה רשום "עבד אל-עזז 1942"<br />
קובץ:חפירות ארכאולוגיות בתל צפית.jpg|חפירות ארכאולוגיות בתל צפית<br />
קובץ:Cafit033.jpg|תצפית מהתל לכיוון מזרח<br />
קובץ:Cafit031.jpg|תצפית מצפון לכיוון [[יער חרובית]]<br />
קובץ:Cafit037.jpg|תצפית מתל צפית לכיוון מתקן של חברת החשמל ומאגר המים שממערב לו<br />
קובץ:Cafit020.jpg|סלע הקירטון הלבן בצידו המערבי של התל<br />
קובץ:Samuel and Saidye Bronfman Archaeology WingDSCN5091.JPG|מסננת מתל צפית עשויה חרס, מ[[המאה ה-9 לפנה"ס]]. [[מוזיאון ישראל]]<br />
</gallery><br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* אהרן מאיר. '''מה בין גת פלשתים לירושלים המקראית? היבטים נבחרים והשלכות לשחזור ההיסטוריה של א"י בתקופת הברזל ב-1''', בתוך: א. ברוך וא. פאוסט (עורכים), [[חידושים בחקר ירושלים]] 10. רמת-גן, 2005, עמ' 51–62<br />
* [[אהרן מאיר]]. '''עשר שנים לחשיפתה של גת פלשתים המקראית''', [[קדמוניות]] 133, 2007, עמ' 15–25<br />
* אהרן מאיר. '''חידושים בחקר הפלשתים לאחר עשרים וחמש שנות מחקר בתל צפית-גת''', [[קדמוניות]] 163, 2022, עמ' 2-23<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
*[https://web.archive.org/web/20150403061208/https://faculty.biu.ac.il/~maeira/ אתר פרויקט החפירות בתל צפית/גת]<br />
*[http://gath.wordpress.com הבלוג של פרויקט החפירות]<br />
*[https://web.archive.org/web/20130405063432/http://www.bibleage.com/site/zafit.html גת (תל צפית) באתר "עידן התנ"ך"]<br />
*[http://amudanan.co.il/?lon=34.8534&lat=31.7011 המפה של האזור] באתר [[עמוד ענן (אתר אינטרנט)|עמוד ענן]]<br />
* מסלול טיול ב[http://www.nelech.co.il/2022/04/17/תל-צפית/ תל צפית]<br />
*{{על המשמר|משה ישראל|תל צפית בתקופת האבות|19660311|39}}<br />
*{{ynet|דני הרמן|בתל א-צאפי נמצאו כלי זין פלישתים|3516988|10 במרץ 2008}}<br />
* {{ynet||חודש לאחר שנפתח הושחת הגן הלאומי תל צפית|3542370|12 במאי 2008}}<br />
* {{ynet|שי זמיר|מקדש פלשתי קדום התגלה בתל צפית|3926353|28 ביולי 2010}}<br />
* {{הארץ|ניר חסון|הפלשתים של גת נחשפים תחת המיקרוסקופ|0000017f-f5e3-d318-afff-f7e398af0000|11 באוגוסט 2012}}<br />
*{{וואלה|זיו ריינשטיין|ממצאים חדשים בגת ייתכן ומסבירים את קרב דוד וגוליית|3311848|10 בספטמבר 2019}}<br />
* {{זמן ישראל|אביבה ושמואל בר-עם|נוף עוצר נשימה מעיר הולדתו של גוליית מעיד על חשיבותה האסטרטגית בעת העתיקה|215864|24 באפריל 2021}}<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007588345805171|תל צפית (ישראל)}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{גנים לאומיים בישראל}}<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:שפלת יהודה: אתרים ארכאולוגיים|צפית]]<br />
[[קטגוריה:אתרים ארכאולוגיים כנעניים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:ערי פלשתים]]<br />
[[קטגוריה:שפלת יהודה: גנים לאומיים]]</div>imported>בנצי