https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9Fתלמי הראשון - היסטוריית גרסאות2026-09-13T11:00:19Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F&diff=38649&oldid=previmported>Wikipme31: /* מוצאו וראשית חייו */השלמה2025-08-28T06:39:41Z<p><span class="autocomment">מוצאו וראשית חייו: </span>השלמה</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מנהיג<br />
| שם = תלמי הראשון<br />
| תאריך לידה = [[367 לפנה"ס]]<br />
| תאריך פטירה = [[ינואר]] [[283 לפנה"ס]]<br />
| מקום לידה = [[מוקדון]]<br />
| מקום פטירה = [[אלכסנדריה]], [[מצרים]]<br />
| תמונה = [[קובץ:Ptolemy I Soter Louvre Ma849.jpg|250px]]<br />
| כיתוב = פסל תלמי ה-I ב[[מוזיאון הלובר]]<br />
| שם בשפת המקור = Πτολεμαῖος Σωτήρ<br />
| מדינה = [[מצרים התלמיית]]<br />
| שם השושלת = [[שושלת תלמי|תלמי]]<br />
| תואר = מייסד [[מצרים התלמיית]]<br />
| כינוי = סוטר<br />
| אב = לאגוס<br />
| אם =<br />
| ילדים = [[תלמי קראונוס]], [[מלאגרוס (מלך)|מלאגרוס]], [[ארסינואי השנייה]], [[פילוטרה]], [[ליסנדרה]], [[תלמי השני]], [[אירנה (בת תלמי)|אירנה]]<br />
| יורש העצר = [[תלמי השני]]<br />
| אתר אינטרנט =<br />
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג<br />
|שם התפקיד=[[מלך]] [[מצרים התלמיית]]<br />
|למניין=1<br />
|התחלת כהונה=[[332 לפנה"ס]]<br />
|סיום כהונה=[[283 לפנה"ס]]<br />
|מנהיג דת בתקופה=<br />
|הקודם בתפקיד=<br />
|הבא בתפקיד=[[תלמי השני]]<br />
}}<br />
| תפקיד2 =<br />
| תפקיד3 =<br />
}}<br />
'''תַּלְמַי הראשון''', המכונה גם '''תלמי סוטר''' (ב[[יוונית עתיקה]]: '''Πτολεμαῖος Σωτήρ''', "תלמי המושיע"; {{כ}}[[367 לפנה"ס]] – [[283 לפנה"ס]]), היה [[דיאדוך]] ומלך [[מצרים התלמיית]], מייסד [[שושלת תלמי]].<br />
<br />
תלמי היה אחד ממצביאיו של [[אלכסנדר הגדול]], וכאשר נכבשה מצרים ב-[[332 לפנה"ס]], הקים אלכסנדר עיר חדשה, לה קרא [[אלכסנדריה]], ומינה את תלמי לסטראפ (נציב) מצרים.<br />
<br />
==מוצאו וראשית חייו==<br />
תלמי נולד בשנת 367 לפנה"ס ב[[מוקדון|מקדון]] שבצפון יוון, לבן-אצולה מקדוני בשם לאגוס, ולבת-אצילים (אולי ממשפחת המלוכה) בשם ארסינואה.{{הערה|שם=אליס 3|אליס 1994, עמ 3}} עם זאת, לפי [[פאוסניאס (גאוגרף)|פאוסניאס]] רווחה בקרב המקדונים שמועה, לפיה היה תלמי בנו של [[פיליפוס השני]], אביו של [[אלכסנדר הגדול]]. לפי אותה שמועה נשׂא לאגוס את ארסינואה לאישה, כשכבר הייתה הרה.{{הערה|1= [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Paus.+1.6.2&fromdoc=Perseus%3Atext%3A1999.01.0160 פאוסניאס 1.6.2]}} אין ודאות בקשר למקור השמועה. ייתכן שתלמי עצמו, או אחד מקהל תומכיו, עודד שמועה זו כדי לחזק את מעמדו במסגרת [[מלחמות הדיאדוכים]]. לפי סיפור שהשתמר אצל [[פלוטרכוס]]{{הערה|1=Plutarch, Moralia, "Concerning the Cure of Anger. A Dialogue", 9|כיוון=שמאל}} רווחה שמועה גם לגבי מוצאו הנחות של לאגוס, אבי-תלמי.<br />
<br />
לטענת אליס<!-- דרוש הסבר -->, סביר להניח שתלמי בילה את נעוריו בחצר המלך פיליפוס, כצוער וכבן-ערובה בו-זמנית.{{הערה|שם=אליס 3}}<br />
<br />
==בימי אלכסנדר==<br />
תלמי היה אחד הקצינים של [[אלכסנדר הגדול]] במסעות כיבושיו באימפריה הפרסית, אשר הייתה תחת כס [[דריווש השלישי]]. כשהגיע צבאו של אלכסנדר ל[[הליקרנסוס]] במטרה לכבשה, ממנון, ה[[אחשדרפן]] מטעם הפרסים, נס מהעיר. כשאלכסנדר יצא למרדף, הוא מינה את תלמי להחזיק ב[[אקרופוליס]] העיר.{{הערה|1={{צ-ספר|מחבר=[[דוד גולן]]|שם=תולדות העולם ההלניסטי|מו"ל=[[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס|מאגנס]]|מהדורה=תשמ"ג (מהדורה ראשונה)|ISBN=9652234109|מקום הוצאה=ירושלים|עמ=18}}}}<br />
[[קובץ:PtolemyWithElephants.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מטבע שהתגלה ב[[הרקליון (מצרים)]] המראה את דיוקנו של תלמי הראשון ותמונתו נוהג במרכבה רתומה לפיל]]<br />
תלמי השתתף בקרב איסוס בנובמבר 333 וליווה את אלכסנדר במסעו למקדש האל [[אמון (אל)|אמון]] ב[[נווה המדבר סיווה]] ב[[מצרים]]. בנוסף, השתתף בבזיזתה של [[פרספוליס]], “עיר הפרסים”, בהוראת אלכסנדר.<br />
בדצמבר 330 מונה תלמי לשמש כאחד משבעת שומרי ראשו של אלכסנדר, ששימשו לו לסגנים.{{הערה|1={{צ-ספר|מחבר=דוד גולן|שם=תולדות העולם ההלניסטי|מו"ל=מאגנס|מהדורה=תשמ"ג (מהדורה ראשונה)|ISBN=9652234109|מקום הוצאה=ירושלים|עמ= 100–105}}}}<br />
<br />
לפי [[פאוסניאס מדמשק|פאוסניאס]], תלמי היה משמעותי ביותר במלחמתו של אלכסנדר באוקסידרקאה.{{הערה|1=פאוסניאס 1.6.2}} ניתן לראות ראיות לקרבתו של תלמי לאלכסנדר בכתבים עתיקים המספרים על פציעתו של אלכסנדר.{{הערה|1=[[אריאנוס]], [[אנבסיס (אריאנוס)|'''אנאבסיס''']], 6.9}}<br />
<br />
== תלמי ומאבקי הירושה ==<br />
כשחלה אלכסנדר מוקדון והיה על סף מותו, בשנת 323 לפנה"ס, לא היה ברור מי יירש אותו ואת האימפריה. [[אלכסנדר הרביעי]], בנם של אלכסנדר ו[[רוקסנה]], היה עדיין בבטן אימו כשאביו נפטר. ההנחה הייתה כי אם ייוולד לאלכסנדר בן, השלטון יעבור אליו, ואם תיוולד בת, השלטון יעבור לאחיו למחצה, [[פיליפוס השלישי, מלך מוקדון|פיליפוס השלישי]] (שלפני מלכותו נקרא ארהידאוס). כך או כך, היה דרוש [[עוצר (שליט)|עוצר]], שישלוט בפועל, שכן לפיליפוס הייתה נכות קוגניטיבית או נפשית, והוא לא נחשב כשיר לשלטון. לפני מותו אלכסנדר העניק את טבעת החותם, הסמכות לשלוט, ל[[פרדיקס]], אך הוא לא נקב בשמו כשליט לאחר מותו, ומצביאים אחרים, שהסכימו לקבל את מרות פרדיקס כל עוד אלכסנדר היה בחיים, לא נטו לקבל זאת לאחר מותו. לפי [[דיודורוס]], כשאלכסנדר היה על ערש דווי התכנסו המצביאים הבכירים ביותר סביבו, ותלמי היה זה ששאל מי ישלוט; אך תשובתו של אלכסנדר הייתה רק "האיש הטוב ביותר". בהינתן שמספר אישים בעלי עוצמה שאפו לנכס את האימפריה כולה או חלקה לעצמם, הסכנה למלחמה הייתה ברורה, ואכן המאבק ביניהם הוביל בהמשך ל[[מלחמות הדיאדוכים]].{{הערה|Ian Worthington, ''Ptolemy I: King and Pharaoh of Egypt'', (Oxford University Press: 2016), pp. 71–74|כיוון=שמאל}}<br />
<br />
לאחר מותו של אלכסנדר, קרא פרדיקס לכינוס של מספר מצביאים חשובים לפגישה בבבל שבה יוכרע כיצד יתנהל השלטון באימפריה. כינוס זה היה הפתיח של [[הסכמי בבל]], שהיוו ניסיון להסדיר את הירושה. תלמי נכח ודיבר בפגישה, אך ההיסטוריונים העתיקים חלוקים בדעתם לגבי דבריו. לפי [[יוסטינוס]], תלמי התנגד להכתרת ארהידאוס בגלל נכותו ובגלל האמונה שאמו הייתה [[זונה]] לפני שהתחתנה עם [[פיליפוס השני, מלך מוקדון]]. לפי [[קווינטוס קורטיוס רופוס]], תלמי התנגד לבנה של רוקסנה (אם יהיה בן), שכן הוא היה מקדוני למחצה בלבד, וכן התנגד ללרעיון שהעלה [[נארכוס]], שהשלטון יעבור לבנו הלא חוקי של אלכסנדר, [[הרקולס ממקדוניה]] {{אנ|Heracles of Macedon}}. עם זאת, יוסטינוס וקורטיוס מסכימים שלאחר דברי הביקורת הציע תלמי שבמקום לקבוע מי יירש את אלכסנדר תוקם מועצה מייעצת שתתכנס בעת הצורך ושלכל חבריה יהיה כוח שווה. משמעות הצעה זו הייתה שתוקם קבוצה של מדינות מאוחדות אך מובחנות זו מזו, ושכל אחת מהן תישלט על ידי סאסטרפ (המונח היווני ל[[אחשדרפן]]). הצעתו נדחתה, אך לפי ההיסטוריון איאן וורת'ינגטון, הנאום שנשא השתלם והבטיח שתלמי יקבל בהמשך מעמד של סאטרפ במצרים. הפגישה נמשכה, אך כנראה הופרעה על ידי חיילים שדרשו להמליך את ארהידאוס, והמצביאים, או חלקם, ברחו מהמקום מחשש לחייהם. לבסוף הושגה פשרה, שלפיה ארהידאוס ימלוך לבדו כפיליפוס השלישי ואם יוולד לרוקסנה בן הם ימלכו במשותף; פרדיקס יקבל מעמד של [[כיליארך]] {{אנ|Chiliarch}}, שכפוף ישירות למלך, וכך יהפוך לדמות הבכירה ביותר. כחלק מהפשרה, [[מלאגרוס]] מונה לסגנו של פרדיקס, אך זמן קצר לאחר מכן האשים פרדיקס את מלאגרוס ב[[בגידה]], והוציאו להורג יחד עם עשרות מאנשיו.{{הערה|Ian Worthington, ''Ptolemy I: King and Pharaoh of Egypt'', (Oxford University Press: 2016), pp. 74–78|כיוון=שמאל}}<br />
<br />
לאחר מותו של מלאגרוס קרא פרדיקס לפגישה נוספת בבבל, שבה התקבלו החלטות חשובות לגבי עתידה של האימפריה וכן עתידו של תלמי. ככל הנראה בשל פגישה זו, [[פאוסניאס (גאוגרף)|הגאוגרף פאוסיניאס]] כתב בחיבורו "תיאורה של יוון", שתלמי היה האחראי המרכזי לפירוקה של האימפריה לממלכות;{{הערה|Pusinias, ''Description of Greece'', [https://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A1999.01.0160%3Abook%3D1%3Achapter%3D6%3Asection%3D2 1.6.2]|כיוון=שמאל}} אך היסטוריונים מאמינים שפרדיקס הוא זה שקיבל את ההחלטות, והאישים האחרים בפגישה הסכימו לו לאחר שנוכחו בגורלו של מלאגרוס. פרדיקס הציע שכל אחד מהאישים יקבל אחריות על אזור מסוים באימפריה. לפי ההצעה, כל אחד מהשליטים יהיה כפוף באופן רשמי למלך מקדוניה באופן ישיר, אך פרדיקס ככל הנראה חשב שחלוקה זו תאפשר לו לרכז את השלטון בידיו, שכן האחרים יהיו מבודדים באזורם ועסוקים בניהולם. הצעתו התקבלה, ותלמי קיבל את האחריות על מצרים ועל חלקים מ[[חצי האי ערב]] ו[[לוב]]. עם זאת, לפי התוכנית שהתקבלה, הסאטרפ הנוכחי של מצרים, [[קלאומנס מנאוקרטיס|קלאומנס]] {{אנ|Cleomenes of Naucratis}} מ[[נאוקרטיס]] יישאר במצרים כסגנו של תלמי. ככל הנראה, פרדיקס רצה שקלאומנס ישמש עבורו כמרגל וכאמצעי לפיקוח על תלמי.{{הערה|Ian Worthington, ''Ptolemy I: King and Pharaoh of Egypt'', (Oxford University Press: 2016), pp. 79–81|כיוון=שמאל}}<br />
<br />
==במצרים==<br />
תלמי בחר במצרים מסיבות פרגמטיות ומתוך הבנה של חשיבותה ועושרה. כשאלכסנדר כבש את [[מצרים]] מ[[האימפריה האחמנית|השלטון הפרסי]], בשנת 332 לפנה"ס,{{הערה|1=גולן, עמ' 26}} היא הייתה ירוקה, עשירה ומפותחת. עבור אלכסנדר, הייתה ארץ זו למקור ההכנסה הגדול ביותר שלו והניבה לו עד שישים אלף טאלנטים מדי שנה.{{הערה|1=גולן, עמ' 28}} התבואה שגשגה בה הודות להצפותיו השנתיות של הנילוס,{{הערה|1=דיודורוס 1.36}} וכן הודות לעושר המינרלים שלה. האזור הקטן יחסית (כ-23,000 קמ"ר) היה נוח להגנה מפני אויבים. יתרון נוסף היה ריחוקו היחסי ממרכז הסכסוך בין המצביאים ששיוועו לבכורה. נתון זה איפשר לתלמי לבנות את כוחו במצרים עד שיהיה חזק מספיק בכדי להתמודד בעצמו עם יריבים.{{הערה|Ian Worthington, ''Ptolemy I: King and Pharaoh of Egypt'', (Oxford University Press: 2016), p. 84|כיוון=שמאל}}<br />
<br />
במהלך [[מלחמות הדיאדוכים]], לאחר מותו של אלכסנדר מוקדון בשנת 323 לפנה"ס, כרת תלמי ברית עם [[סלאוקוס הראשון]]. במשך כ-100 שנה ([[301 לפנה"ס|301]] – [[198 לפנה"ס]]) שלטה שושלתו גם על שטחי [[ארץ ישראל]] (עד שנכבשה על ידי [[הממלכה הסלאוקית]]), ובמשך כ-220 שנה שלטה על האי [[קפריסין]] (עד שנכבש על ידי ה[[רומאים]]).<br />
<br />
יוסף בן מתתיהו מספר<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.sefaria.org.il/The_Antiquities_of_the_Jews.12.1.1?lang=he&with=all&lang2=he#:~:text=כיצד%20כבש%20תלמי%20בן%20לגוס%20את%20ירושלים%20ואת%20יהודה%20במרמה%20ובבגידה%2C%20ולקח%20משם%20רבים%20ונטען%20אותם%20במצרים.|הכותב=קדמוניות היהודים|כותרת=ספר 12 פרק 1 סעיפים 1–2|אתר=ספריא}}</ref> שתלמי כבש את ירושלים במרמה. הוא נכנס אל העיר בשבת כשהוא מצהיר שכוונתו היא להקריב קרבן. לאחר כניסתו, כבש את העיר ולקח ממנה, ולאחר מכן גם משאר סביבות יהודה כ-120,000 שבויים. לפי דבריו של יוסף, נהג תלמי בעיר באכזריות גדולה.<br />
<br />
שושלת תלמי, בעלת האוריינטציה [[התרבות ההלניסטית|ההלניסטית]], שלטה במצרים כ-300 שנה. למרות השליטה על מצרים, בניה אינם מצריים, וחלקם אף לא ידעו את שפת העם. שלטונם היה נגוע ביריבויות קשות בין ה[[אציל]]ים, ומתנגדים רבים הוגלו ו[[רצח|נרצחו]].<br />
<br />
==חייו האישיים==<br />
לתלמי הראשון היו ארבע נשים. אשתו הראשונה [[תאיס]] הייתה [[הטאירה]] אתונאית, אשר לפי שמועות מסוימות, הייתה מאהבתו של אלכסנדר מוקדון, במקביל ליחסיה עם תלמי, טרם נישואיהם. אשתו השנייה הייתה ארטקמה, נסיכה פרסית לה נישא בטקס נישואין המוני וכפוי על ידי אלכסנדר ב[[שושן (עיר)|שושן]] שבפרס (324 לפנה"ס). אשתו השלישית הייתה [[אורידיקה (בת אנטיפטרוס)|אורידיקה]] בתו של [[אנטיפטרוס (גנרל)|אנטיפטרוס]] מושל מקדוניה לה נישא בנישואים פוליטיים בעקבות [[מלחמות הדיאדוכים]]. אשתו הרביעית הייתה [[ברניקי הראשונה]] אשר בנה [[תלמי השני]] מלך אחריו.<br />
<br />
== בארכאולוגיה ==<br />
לתלמי, יחד עם [[ענת]]/[[אתנה]], הוקדשה [[כתובת ענת-אתנה]] על מזבח אבן מ[[קפריסין]]. בגרסה היוונית של הכתובת מוזכר "ניצחון", וייתכן שניצחון זה הוא ניצחונו של תלמי על הקואליציה הקיפרית, שנתמכה בידי [[אנטיגונוס מונופתלמוס]], בשנת 312 לפנה"ס.<ref>[[דיודורוס סיקולוס]], [[s:el:Ιστορική Βιβλιοθήκη/ΙΘ|ספר 19]], פסקה 79</ref><ref name=":0">{{אוצר הכתובות|107}}</ref><ref>Melchior de Vogüé, [[iarchive:journalasiatiqu85fragoog/page/n124/mode/1up|INSCRIPTIONS PHÉNICIENNES DE L'ÎLE DE CYPRE]], J. Asiatique. 1867, II, p. 121.</ref><br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<div class="mw-content-ltr"><br />
* Ian Worthington, '''Ptolemy I: King and Pharaoh of Egypt''', [[Oxford University Press]], 2016<br />
</div><br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* {{בריטניקה}}<br />
* {{אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בית תלמי}}<br />
<br />
{{סדרה<br />
| הקודם = אין, הוא מייסד השושלת<br />
| רשימה = [[בית תלמי]]<br />
| שנה =<br />
| הבא = [[תלמי השני]]<br />
}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
[[קטגוריה:דיאדוכים]]<br />
[[קטגוריה:בית תלמי|1]]<br />
[[קטגוריה:מוקדונים]]<br />
[[קטגוריה:מלחמות הדיאדוכים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-3 לפנה"ס]]<br />
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-4 לפנה"ס]]</div>imported>Wikipme31