https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%98%D7%95%D7%90%D7%9F 2026-09-14T12:25:49Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%98%D7%95%D7%90%D7%9F&diff=160243&oldid=prev 2025-07-31T10:29:07Z

<p><span class="autocomment">יהודי תטואן</span></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פירוש נוסף|נוכחי=עיר במרוקו|אחר=עיר בדרום תוניסיה בה צולמו סרטים רבים|ראו=תטאווין}}<br /> {{עיר<br /> |שם=תטואן<br /> |שם בשפת המקור=تطوان{{ש}}Tétouan{{ש}}ⵜⵉⵟⵟⴰⵡⵉⵏ<br /> |סוג יישוב=עיר<br /> |תמונה=[[קובץ:Palace of Tetouan prefecture.jpg|250px]]<br /> |כיתוב=בניין עיריית תטואן<br /> |מדינה=מרוקו<br /> |סוג יחידה שלטונית ראשונה=[[מחוזות מרוקו|מחוז]]<br /> |יחידה שלטונית ראשונה=[[טנג&#039;יר-תטואן-אל-חוסיימה]]<br /> |ראש העיר=<br /> |מושל=<br /> |נפות במחוז=<br /> |ערים במחוז=<br /> |שטח=53.47<br /> |גובה=90<br /> |אוכלוסייה=422,757<br /> |תאריך אוכלוסייה=[[2024]]<br /> |הערת אוכלוסייה={{הערה|שם=סיטי|{{קישור כללי|כתובת=https://citypopulation.de/en/morocco/tangertetouanalhoceima/|כותרת=Tanger - Tétouan - Al Hoceïma (Morocco): Urban Communes and Urban Centers in Provinces and Prefectures - Population Statistics, Charts and Map|אתר=citypopulation.de}}}}<br /> |צפיפות=7,907<br /> |תאריך צפיפות=[[2024]]<br /> |אזור זמן=+0<br /> |אתר אינטרנט=[https://www.tetouan.ma/portail/web/ אתר רשמי]<br /> |מפה={{מפת מיקום|מדינה=מרוקו|שם=תטואן|אורך=-5.36666666666667|רוחב=35.5666666666667|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר|כיוון כתב=ימינה}}<br /> |מפה מפורטת=[[קובץ:Tetouan 5.35469W 35.57258N-HE.jpg|250px]]<br /> |סטטיסטיקות=<br /> |מורשת עולמית={{תבנית מידע/אתר מורשת<br /> |שם=-<br /> |שטח האתר=65 דונם<br /> |שטח אזור החיץ=-<br /> |שם מורשת=המדינה של תטואן<br /> |סוג=תרבותי<br /> |קריטריונים=[[אתר מורשת עולמית#קריטריון 2|2]], [[אתר מורשת עולמית#קריטריון 4|4]], [[אתר מורשת עולמית#קריטריון 5|5]]<br /> |מספר מזהה=837<br /> |שנת הכללה=1997<br /> }}<br /> }}<br /> &#039;&#039;&#039;תֶטוּאָן&#039;&#039;&#039; (ב[[ערבית]] &#039;&#039;&#039;تطوان&#039;&#039;&#039;; ב[[צרפתית]] &#039;&#039;&#039;Tétouan&#039;&#039;&#039;; ב[[ברברית]]: &#039;&#039;&#039;ⵜⵉⵟⵟⴰⵡⵉⵏ&#039;&#039;&#039;; ב[[ספרדית]] &#039;&#039;&#039;Tetuán&#039;&#039;&#039;; ב[[תקופת הביניים של העברית|ספרות היהודית]] גם &#039;&#039;&#039;תיטוואן&#039;&#039;&#039;) היא עיר ב[[מחוזות מרוקו|מחוז]] [[טנג&#039;יר-תטואן-אל-חוסיימה]] שבצפון [[מרוקו]]. עד שנת [[1956]] הייתה [[עיר בירה|עיר הבירה]] של [[מרוקו הספרדית]], [[מדינת חסות|מדינת החסות]] [[ספרד|הספרדית]] ההיסטורית בצפונה של מרוקו. העיר שוכנת ב[[עמק]] ה[[נהר]] מהנש (Mhannech) המכונה גם &quot;[[ואדי]] מרטיל&quot;, ב[[ריף (אזור)|הרי הריף]] המקיפים אותה מדרום ומצפון, וכ-10 ק&quot;מ מזרחית לשפכו אל [[הים התיכון]]. הנמל הוא נמלה היחיד של מרוקו לחופי הים התיכון. ה[[אקלים]] בעיר [[אקלים ים-תיכוני|ים-תיכוני]] עם עונה גשומה ב[[חורף]] ו[[קיץ]] יבש. על פי מפקד האוכלוסין האחרון משנת [[2024]], התגוררו בתטואן 422,757 בני אדם.<br /> <br /> מקור שמה של העיר במילה ה[[שפות ברבריות|ברברית]] טיטאוון (&#039;&#039;Tittawen&#039;&#039;) שמשמעותה &quot;[[מעיין|מעיינות]]&quot; או &quot;עין&quot;. אף שלא ידוע מתי נוסדה, בקרבתה של העיר התגלו שרידים [[אימפריית קרתגו|פוניים]], [[מאוריטניה (פרובינקיה רומית)|מאוריטניים]] ו[[רומא העתיקה|רומיים]], והיא נזכרה שוב בתקופה המוסלמית, החל ב[[המאה ה-10|מאה ה-10]]. [[רובע המדינה]] של תטואן הוכרז כ[[אתר מורשת עולמית]] בשנת [[1997]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> שרידים פוניים, מאוריטניים ורומיים התגלו בקרבתה של העיר, ואלה מיוחסים ליישוב טמודה (Tamuda) שנוסד במקום ב[[המאה ה-3 לפנה&quot;ס|מאה ה-3 לפנה&quot;ס]], אך היישוב חרב בידי הרומאים בשנת [[42]] בעקבות [[מרד]]{{הערה|1=[http://www.tet0uan.com/historique.php Historique de Tétouan]}}. במקום התקיים מחנה רומי ששרידיו המעטים שוכנים במרחק של כחמישה ק&quot;מ מהעיר, אך ממועד זה ובמשך כאלף שנים לא נזכרה העיר בכתובים ולא נתגלו ממצאים המעידים על קיומו של יישוב במקום. תטואן הוזכרה במספר מקורות [[ערבים|ערביים]] בין המאה ה-10 ו[[המאה ה-12]], אך היא לא נחשבה לעיר חשובה עד לכיבושה של רצועת החוף של הים התיכון בידי ה[[האימפריה הספרדית|ספרדים]] לקראת סוף [[ימי הביניים]].<br /> <br /> מיקומה של העיר במעבר הנוח בין ה[[הר]]ים ל[[חוף]] ה[[ים]] נחשב לנקודה אסטרטגית, והמוסלמים החלו לפתח אותה. ב-[[1286]] נוסדה במקום ה[[קסבה]] המבוצרת, שנועדה להעניק מענה לנוכחות הספרדית ב[[סאוטה]] ובערים אחרות לאורך החוף. העיר התפתחה בתחילת [[המאה ה-14]] וביצוריה נהרסו באופן יזום ב-[[1307]] ותחתיהם הוקמו ביצורים חדשים. עם זאת תטואן הוחרבה לחלוטין על ידי הספרדים ב-[[1399]] לאחר שהפכה בסיס ל[[שודד ים|שודדי ים]]. היא הוקמה שוב רק בסוף [[המאה ה-15]] על ידי פליטים [[אסלאם|מוסלמים]] שנמלטו מ[[אנדלוסיה]] בעקבות ה[[רקונקיסטה]]. סיומה של הרקונקיסטה ב-[[1492]] הביא לגל נוסף של מהגרים מוסלמים ו[[יהודים]] שהתיישבו בעיר, שהייתה קטנה למדי באותה עת והקיפה את הקסבה השוכנת בצפון-מערבו של רובע המדינה, ואת האזור הסמוך לה. באמצע [[המאה ה-16]] התרחבה העיר לכיוון דרום-מערב, והחל ב-[[1609]] הגיעו אליה [[אנוסים]] מוסלמים מספרד אשר המשיכו ופיתחו את רובע ה[[רובע המדינה|מדינה]] לכיוון צפון-מערב. תהליך זה המשיך עד [[המאה ה-18]] עת קיבלה המדינה את ממדיה הנוכחיים והוקפה ב[[חומה]].<br /> <br /> במהלך [[המאה ה-17]] ו[[המאה ה-18]] נודעה חשיבות ראשונה במעלה ל[[נמל]]ה של העיר, שהיה לנמל היחיד בים התיכון שנותר בשליטה מוסלמית. בנוסף הייתה העיר למרכז דיפלומטי חשוב, ותקופה זו נחשבת לתקופת הזוהר של תטואן. ב-[[1857]] השמידו הספרדים את הספינות המרוקאיות בנמל תטואן, וזה חדל מפעולה. הוא לא הוקם מחדש ונמל [[טנג&#039;יר]] שמימיו העמוקים התאימו ל[[ספינה|ספינות]] הגדולות של התקופה ירש את מקומו. טנג&#039;יר אף ירשה את מעמדה של תטואן כמרכז דיפלומטי בינלאומי.<br /> [[קובץ:El general Prim en la batalla de Tetuán, por Francisco Sans Cabot.jpg|ימין|ממוזער|150px|כיבוש תטואן ב-1860]]<br /> <br /> הספרדים הצליחו לכבוש את העיר ב-[[4 בפברואר]] [[1860]] ומגפת [[דבר (מחלה)|דבר]] הכתה בה. הכיבוש הספרדי נמשך כשנתיים עד [[1862]]{{הערה|1=[http://atamditi.free.fr/defaut.htm L&#039;histoire en bref]}}. ב-[[1913]] שבו הספרדים אל העיר בכיבוש ללא שפיכות דמים, והפכו אותה לבירת הטריטוריה הספרדית בצפון מרוקו, עד עצמאות מרוקו ב-[[1956]].<br /> <br /> ==העיר כיום==<br /> [[קובץ:Iglesia-tetouan.jpg|ימין|ממוזער|150px|כנסיית גבירתנו של הניצחון]]<br /> [[כלכלה|כלכלת]] העיר נסמכת על [[מסחר]] מקומי, שירותים ו[[תיירות]] החוף אשר זכתה לתנופה בשנים האחרונות והפונה בעיקר לשוק המקומי. ה[[תעשייה]] אינה תופסת מקום משמעותי בכלכלת העיר, אם כי ב[[מישור (גאוגרפיה)|מישור]] שבין העיר והים פועלים מספר [[בית חרושת|בתי חרושת]] ל[[מלט]] ולחומרי [[בנייה|בניין]], הניזונים מ[[מחצבה|מחצבות]] באזור. בעיר עדיין פועלות תעשיות מסורתיות של חיווט כבלי כסף, ייצור נעלי בית, מנעולים ובדים מקושטים.<br /> <br /> תטואן מכונה באופן רשמי &quot;היונה הלבנה&quot; (la Colombe blanche), ולעיתים היא מכונה גם &quot;בת גרנדה&quot; (la fille de Grenade) על שום מוצאם של מקימיה, או &quot;ירושלים הקטנה&quot; (la petite Jérusalem){{הערה|1=[http://atamditi.free.fr/defaut.htm Situation géographique]}}. העיר שמרה במידה רבה על אופייה הספרדי-אנדלוסי, הבא לידי ביטוי ב[[אדריכלות]] וב[[תרבות]] המקומית. [[ערבית]] היא השפה הרשמית בעיר, כמו בכל מרוקו, אך היא אינה שפת היום-יום, ותושבי העיר מדברים בניב ערבי-מרוקני ובניב ברברי. השימוש בצרפתית ובספרדית עדיין נפוץ, בעיקר בקרב אנשי עסקים ואינטלקטואלים.<br /> <br /> הדת העיקרית היא ה[[אסלאם]], אך יש גם מיעוט [[נצרות|נוצרי]], בעיקר ספרדים ומעט צרפתים, ו[[יהודים]] ספורים. אלה היוו חלק ניכר מהאוכלוסייה המקומית, אך רובם עזבו את העיר לאחר שצורפה למרוקו העצמאית ובמהלך [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]]. בעיר שוכנת [[כנסייה]] [[נצרות קתולית|קתולית]] שהוקמה ב-[[1919]] והמוקדשת לגבירתנו של הניצחון (Notre Dame de la Victoire). סמוך מדרום-מערב לכנסייה ניצב גם [[בית כנסת|בית הכנסת]].<br /> <br /> בעיר פועלת &quot;אוניברסיטת עבדלמלכ אסאדי&quot; (Université Abdelmalek Essadi), שמוסדותיה ממוקמים בתטואן ובעיירת החוף הסמוכה מרטיל. מספר פסטיבלים שנתיים מתקיימים בתטואן ובהם &quot;הפסטיבל הבינלאומי ל[[קולנוע]] ים-תיכוני בתטואן&quot; (Festival International du Cinéma Méditerranéen de Tétouan), &quot;פסטיבל ה[[לאוטה]] הבינלאומי בתטואן&quot; (Festival International de Luth de Tétouan) ו&quot;הפסטיבל הבינלאומי לסרטים מצוירים&quot; (Festival International de la Bande Dessinée).<br /> <br /> ==אתרי העיר==<br /> [[קובץ:Royal Palace in Tetouan Morocco.jpg|ממוזער|שמאל|250px|כיכר חסן השני והכניסה לארמון המלכותי במדינה של תטואן]]<br /> מבחינת סגנונם האדריכלי נחלקים בתי העיר לשלושה אזורים. במרכז שוכנת המדינה השומרת על סגנון אנדלוסי, רובע האנסאנצ&#039;ה (Ensanche) הוקם במהלך המחצית הראשונה של [[המאה ה-20]] בסגנון ספרדי, והשכונות הסובבות את מרכז העיר (quartiers périphériques) הוקמו בסגנון מרוקאי מקומי לאחר שמרוקו זכתה לעצמאותה.<br /> <br /> ===המדינה של תטואן===<br /> {{לשכתב|תרגמת|נושא=מדינות אפריקה}}<br /> המדינה של תטואן שוכנת במרכזה של העיר והיא הוקמה במספר שלבים, בעיקר החל בסוף המאה ה-15 ועד למאה ה-18. ייחודה של המדינה בעיר הוא באופייה האדריכלי האנדלוסי, ועל אף שהיא אחת המדינות הקטנות במרוקו, היא נחשבת לאחד המתחמים השלמים והשמורים מהשפעה זרה. המדינה שוכנת במעלה המדרון של ג&#039;בל דרסה המטפס מהואדי צפונה, וזה הכתיב את צורתה הדומה לספרה [[8 (מספר)|8]]. אורכו של הרובע מצפון-מערב לדרום-מזרח מגיע ל-1.1 ק&quot;מ ורוחבו המרבי בצידו המזרחי הוא כ-750 מטר. חלקו המערבי שבצפונו ניצבת הקסבה, צר יותר ומגיע לכ-400 מטר. ברובע שוכנים כעשרים [[מסגד]]ים, וכן זאוויות (מעין [[מדרסה]] אופיינית ל[[מגרב]]) ומספר בתי פאר המכונים [[ארמון|ארמונות]].<br /> <br /> אורכה של חומת העיר הוא כחמישה ק&quot;מ{{הערה|1=[http://www.tet0uan.com/medina.php Médina]}}, וגובהה נע בין חמישה לשבעה מטרים. רוחבה של החומה משתנה - בבסיסה הוא 1.2 מטר ובחלקה העליון הוא מגיע ל-0.6 מטר בלבד, ושבעה שערים קבועים בה. למעט ה[[צריח (מסגד)|מינרטים]] ב[[מסגד]]ים, כל המבנים נישאים עד לגובה של שלוש קומות, וחלק גדול מהרחובות ומהמעברים מקורה. מתחת לרחובות המדינה שוכנת מערכת חלוקת המים ההיסטורית של המדינה המכונה &quot;סקונדו&quot; (&quot;Skundu&quot;, עיוות של המילה הספרדית &quot;Segundo&quot;). מערכת זו שירתה את כל בתי העיר, מסגדיה, [[בית מרחץ|מרחצאותיה]] ומזרקותיה משך מאות שנים וניצלה את המבנה ה[[טופוגרפיה|טופוגרפי]] של הרובע.<br /> <br /> במרכזה של המדינה משתרעת כיכר [[חסן השני, מלך מרוקו|חסן השני]] (Place Hassan II), המהווה את הקשר בינה לבין האנסאנצ&#039;ה, העיר החדשה שממערב לה. הכיכר המשמשת כמקום מפגש, ובצידה המזרחי שוכן הארמון המלכותי שהוקם במאה ה-17 וחודש במאה ה-20. מדרום לכיכר חסן השני שוכן ה[[מלאח]] ההיסטורי, ובו פועל כיום שוק לפירות מיובשים. סמוך ממזרח לארמון משתרע רובע ה[[שוק (מסחר)|שווקים]] הניצבים בשורה מדרום לצפון, ובהם שוק ה[[זהב]], שוק ה[[בד]]ים, שוק הפשפשים, שוק ה[[תכשיט]]ים, שוק ה[[עור (חומר גלם)|עור]] ושוק ה[[נגר]]ים.<br /> <br /> צמוד לארמון ניצב השער העיקרי אל המדינה - &quot;באב א-רואח&quot; (Bab er-Ruah - &quot;שער הרוחות&quot;), וזה מוביל לאחד מרחובותיו הראשיים של הרובע, המסתיים בצדו המזרחי בשער אל-אוכלה (Bab el Okla). בחזית השער, הנחשב לאחד משעריו היפים והחשובים של הרובע, ניצבת [[מזרקה]] עם עיטורים [[קליגרפיה|קליגרפים]]. עוד צמודים אליו &quot;ה[[מוזיאון]] ל[[אתנוגרפיה]] ולאמנות מרוקאית&quot; ו&quot;בית הספר ל[[אמנות]]&quot;. &quot;המוזיאון לאתנוגרפיה ולאמנות מרוקאית&quot; (Musée Ethnografique et d&#039;art Marocaine) שוכן באחד מביצוריה של החומה ו[[תותח]]יו המקוריים עדיין ניצבים בגנו. המוזיאון מציג תכשיטים, בגדים, [[כלי נגינה]] וכלי בית מסורתיים וכן שמלות חתונה יהודיות. &quot;בית הספר לאמנות מסורתית&quot; (École d&#039;artisanat) הוא [[בית ספר]] לבנים העוסק בהוראת אומנויות מסורתיות, כגון עיבוד [[אמייל (טכניקה)|אמאיל]] וריקוע כלי [[נחושת]]. בבית הספר שהוקם ב-[[1928]] לומדים כארבעים תלמידים.<br /> <br /> מוזיאון נוסף בעיר הוא &quot;המוזיאון ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגי]]&quot; (Musée archéologique) השוכן ממערב לכיכר חסן השני. הוא מציג פסיפסים, [[מטבע]]ות ו[[פסל (יצירה)|פסל]]ים רומיים, [[מצבה|מצבות]] יהודיות מקומיות ומצבות מוסלמיות מספרד, ומספר פריטים של אומנות מוסלמית מהמאה ה-16.<br /> <br /> שני המסגדים הבולטים במדינה שוכנים בצדה הצפון-מזרחי. &quot;המסגד הגדול&quot; (Jamaa El Kébir) הוקם ב-[[1807]] ולו שלושה שערים המוליכים אל החצר הפנימית. ה[[מינרט]] הצמוד אליו נישא לגובה של 20 מטר. המסגד האחר הוא מסגד סידי סעידי (Sidi Saïdi) מ-[[1609]], הבנוי בסגנון מרוקאי ובו מספר [[פסיפס]]ים.<br /> <br /> [[קובץ:Fête juive à Tétouan, Alfred Dehodencq, 1865.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[חג יהודי בתטואן]], ציור מעשה ידי הצייר הצרפתי אלפרד דהודנק]]<br /> <br /> ===האנסאנצ&#039;ה===<br /> [[קובץ:Fenix tetuan.png|שמאל|ממוזער|200px|הבניין הקולניאלי של חברת הביטוח הספרדית &quot;הפניקס&quot; (El Fénix)]]<br /> [[קובץ:Calle ahmed ganmia tetuan.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[שלט רחוב]] מעוטר בערבית ובספרדית]]<br /> רובע האנסאנצ&#039;ה (Ensanche - &quot;ההרחבה&quot;) או &quot;העיר המודרנית&quot; (la ville moderne) משתרע על פני שטח של כ-300 [[דונם]] ממערב למדינה. חלק זה של העיר הוקם בעת השלטון הספרדי, החל ב-[[1917]] ועד [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]], במטרה לשמש כבירת הטריטוריה הספרדית של צפון מרוקו. בתי הרובע בנויים בסגנון [[קולוניאליזם|קולוניאלי]] ספרדי, אך גם בהם ניכרת השפעה אנדלוסית. הרחוב הראשי של הרובע הוא שדרות מוחמד החמישי (Avenue Mohamed V) המוליכות מכיכר חסן השני מערבה. כיכר מולאי אל-מהדי (Place Moulay el-Mehdi) העגולה, שוכנת ברחוב זה בליבו של האנסאנצ&#039;ה, ובה ניצבת הכנסייה הקתולית. עוד ניצבים לאורכו של הרחוב ה[[קזינו]] הספרדי הישן מ[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]], בניין &quot;ה[[ספרייה]] הכללית והארכיון של תטואן&quot; (Bibliothèque Générale et Archives de Tétouan) מ[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] ובניין לשכת התיירות המקומית מ[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]]. בקצה המערבי של השדרה נמצא מסגד חסן השני.<br /> <br /> ==יהודי תטואן==<br /> {{ערך מורחב|קהילת יהודי תטואן}}<br /> תחילתה של הקהילה היהודית בעיר הוא לאחר [[גירוש ספרד]] בסוף המאה ה-15. קהילה זו דיברה בניב של [[לאדינו]] הנקרא [[חכיתיה]], ולדברי יוצאיה הקפידה על חינוך יהודי ונימוסים טובים:<br /> {{ציטוט|תוכן=&quot;טטואן נקראה בזמנו &#039;ירושלים דה-מרואקוס&#039;, ירושלים של מרוקו. (היא) נקראה גם ירושלים הקטנה, בשל רבניה ודייניה הגדולים והמכובדים שאבותיהם הגיעו מגירוש ספרד ופורטוגל. חינוך טוב ויהודי ניתן לילדי ישראל בעיר זו, ו(בה) הצטברו ספרי קודש עתיקים&quot;.{{הערה|1=אלי ביטון, [http://www.magazin.org.il/inner.asp?page=23&amp;article=12 בנותיה היפות של טטואן], &quot;מגזין המושבות&quot;, על פי ספרו: ’מסע בזמן במרוקו ובאטלס’}}}}<br /> המלאח, השכונה היהודית, שכנה בדרומו של רובע המדינה ובית הכנסת הנוכחי ממוקם באנסאנצ&#039;ה, העיר המודרנית שממערב לו. בשנת [[1790]] היו יהודי העיר קורבן ל[[פוגרום]], ובין היתר נקשרו חלק מהם ל[[סוס הבית|סוס]]ים ונגררו על ידם ברחובות העיר{{הערה|1=[http://jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=801&amp;letter=M האנציקלופדיה היהודית, &quot;מרוקו&quot;, המאה ה-18]}}. ב-[[1859]], כאשר החלה הפלישה הספרדית לעיר, פרעו התושבים ביהודי העיר שוב, והרגו כ-400 מהם. רוב האחרים נמלטו על נפשם{{הערה|1=[http://jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=801&amp;letter=M האנציקלופדיה היהודית, &quot;מרוקו&quot;, המאה ה-19]}}.<br /> <br /> במאה ה-19 פעל בעיר הדיין הרב [[יצחק בן וואליד]] (1789-1870), מחבר הספר &quot;ויאמר יצחק&quot;, הכולל מידע על החיים החברתיים, הכלכליים והדתיים של תושבי העיר. הוא תמך בתנועת &quot;[[כל ישראל חברים]]&quot; (אליאנס). בשנת [[1862]] הקים ארגון זה בית ספר יהודי לבנים בעיר, בית הספר הראשון של אליאנס במרוקו, ובשנת [[1868]] ייסד גם בית ספר לבנות. בתי הספר העניקו חינוך מודרני ב[[ספרדית]] ו[[צרפתית]], וכללו גם מקצועות יהודיים ולימודי [[עברית]]. בתחילת [[המאה ה-20]] היוו ה[[יהודים]] כחמישית מתושבי העיר, אולם מאוחר יותר היגרו ממנה ל[[אלג&#039;יריה]], [[אמריקה הדרומית]], [[ישראל]], [[צרפת]] ו[[קנדה]], ומאז שנות ה-60 מתגוררים בתטואן יהודים בודדים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Tetouan|תצוגה=תטואן}}<br /> * {{אתר רשמי|http://www.tet0uan.com}}<br /> * [https://web.archive.org/web/20060613224037/http://www.tetouanweb.ma/ פורטל מקומי]<br /> * [https://web.archive.org/web/20081118213050/http://atamditi.free.fr/defaut.htm &quot;היונה הלבנה&quot; - אתר מקיף אודות תטואן]<br /> * אלי ביטון, [http://www.magazin.org.il/inner.asp?page=23&amp;article=12 בנותיה היפות של טטואן], &quot;מגזין המושבות&quot;<br /> * {{ynet|אילת מאמו שי|זה מה שנשאר: שבעה יהודים בטטואן|4580329|14 באוקטובר 2014}}<br /> *[http://merhav.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=NNL_ARCHIVE_AL004346986&amp;context=L&amp;vid=NLI&amp;search_scope=Local&amp;tab=default_tab&amp;lang=iw_IL אוסף יהדות תטואן,] מאוספי הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי.<br /> * {{בריטניקה}}<br /> * {{דף שער בספרייה הלאומית|987007564546605171|תיטואן (מרוקו)}}<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{אתרי מורשת עולמית במרוקו}}<br /> <br /> {{בקרת זהויות}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מרוקו: ערים]]<br /> [[קטגוריה:פיניקים: מושבות]]<br /> [[קטגוריה:מרוקו: ערי חוף]]<br /> [[קטגוריה:מרוקו: ערי נמל]]<br /> [[קטגוריה:קהילות יהודיות במרוקו]]<br /> [[קטגוריה:ים אלבוראן: ערי נמל]]</div>

imported>חזרתי