https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%A1_%D7%90%D7%91%D7%98תומאס אבט - היסטוריית גרסאות2026-09-14T06:23:25Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%A1_%D7%90%D7%91%D7%98&diff=309790&oldid=previmported>הנדב הנכון ב־06:01, 7 באפריל 20262026-04-07T06:01:49Z<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{סופר<br />
|מקום לידה = אולם, חבל וירטמברג שבסואביה, גרמניה, [[האימפריה הרומית הקדושה]]<br />
}}<br />
'''תומאס אבט''' (ב[[גרמנית]]: '''Thomas Abbt'''; {{כ}} [[25 בנובמבר]] [[1738]] [[אולם (עיר)|אולם]] – [[3 בנובמבר]] [[1766]] [[ביקבורג]]) היה [[מסאי (כותב מסות)|מסאי]], [[סופר]], [[פילוסוף]] ו[[מתמטיקאי]] [[גרמני]], אחד מנציגי תרבות [[עידן האורות]] ב[[גרמניה]].<br />
<br />
==רקע משפחתי ושנות לימודיו==<br />
תומאס אבט נולד בעיר [[אולם (עיר)|אולם]] במשפחה [[לותרניזם|לותרנית]] כבנו היחיד של מעצב [[פאה נוכרית|פאות נכריות]].<br />
אבט היה תלמיד מחונן, ורכש את השכלתו התיכונית בעיר הולדתו. סיים את הגימנסיה המקומית עם שתי עבודות סיום תחת הכותרת ''Historia vitae magistra'' (ההיסטוריה - מורה לחיים) - אחת על שרפה באמצעות מראות והשנייה על "מעלות אחז".{{הערה|1=Alexander Chalmer (1911)}} בשנת [[1756]] נסע לפי הזמנת פרופסור בשם באומגרטן ללמוד [[תאולוגיה]] ב[[אוניברסיטת האלה]], שהייתה מוקד פעילותו של הפילוסוף [[כריסטיאן וולף (פילוסוף)|כריסטיאן וולף]]. שם התארח בביתו של באומגרטן וכעבור שנה החליט להתמסר ללימודי [[פילוסופיה]] ו[[מתמטיקה]]. באוניברסיטה התעמק אבט במיוחד בכתביהם של [[טקיטוס]] ו[[סלוסטיוס]], של [[וולטר]], [[דייוויד יום]] ו'''שפטסברי'''.<br />
{{הערה|1=<br />
(F.von Pressel (1875<br />
}}<br />
פרסם תזה על ה[[אקסטזה]] וסיים את התואר של מגיסטר MA בפילוסופיה בשנת [[1758]].<br />
<br />
==הקריירה כסופר, הוגה ומורה==<br />
ב-[[5 במאי]] [[1759]] התמנה כבר למרצה וב-[[30 במרץ]] [[1761]] קיבל משרה של פרופסור שלא מן המניין לפילוסופיה באוניברסיטת [[פרנקפורט על האודר]] והתאזרח עקב כך בממלכת [[פרוסיה]]. התעניין בנושאים פילוסופיים של חיי היום יום, כשהושפע על ידי הוגים אנגלים כמו [[ג'ון לוק]].<br />
בהרצאתו המקדימה ב-[[28 ביולי]] 1761 הביע את הערצתו למלך המלומד והלוחמני של פרוסיה באותם הימים, [[פרידריך השני, מלך פרוסיה|פרידריך השני]].<br />
<br />
על רקע הימשכות [[מלחמת שבע השנים]], התבוסה שנחלה פרוסיה ב[[קרב קונרסדורף]] ([[12 באוגוסט]] [[1759]]), ומותו בקרב של ידידו, המשורר ואיש הצבא [[אוואלד כריסטיאן פון קלייסט]] (1715–1759), כתב אבט ברוח של [[סטואיציזם]] מודרני, את יצירתו הידועה ביותר – '''על המוות למען המולדת''' 1761 (Vom Tode für das Vaterland), שבה קישר בין ה[[פטריוטיזם]], אהבת המולדת, ובין המחויבות למשטר [[מונרכיה|מונרכי]] [[נאורות|נאור]] הערב ל[[חופש]] "אזרחי" ולביטחון המעוגן בחוקים של נתיניו.<br />
כמו כן כתב אבט מסות רבות בנוגע לנושאים היסטוריים, פוליטיים, [[אסתטיקה|אסתטיים]] ופילוסופיים.<br />
<br />
באביב של אותה שנה, 1761, שהה אבט במשך חצי שנה ב[[ברלין]] ונפגש עם דמויות מובילות בחיי התרבות והאקדמיה המקומיים, כמו [[כריסטוף פרידריך ניקולאי]], [[משה מנדלסון]], [[לאונרד אוילר]], '''קארל וילהלם ראמלר''', '''יוהאן וילהלם לודוויג גליים''' ו'''יוהאן וילהלם מייל'''.<br />
<br />
בתיווכו של ניקולאי הצטרף ל"חוג של ימי ד'" בברלין. [[גוטהולד אפרים לסינג]] אשר השפיע רבות על סגנונו ועל השקפתו החינוכית. אחרי שלסינג עזב את עריכת כתב העת המפורסם "ליטראטור-בריפה" (מכתבים ספרותיים), הוזמן אבט לכתוב בו לצידו של ניקולאי ומנדלסון, ותרם לו מאמרים תחת כינוי-העט ".B". בסתיו [[1761]] אבט מונה לפרופסור למתמטיקה ב[[רינטלן]] ב[[וסטפאליה]] (כיום ב[[סקסוניה התחתונה]]) והתחיל לימודי [[משפטים]] בכוונה להשיג משרה בתפקיד ציבורי מחוץ לכותלי האוניברסיטה.{{הערה|1=Chalmer}}<br />
<br />
באביב [[1763]] יצא תומאס אבט לטיול למשך 9 חודשים{{הערה|1=Von Pressel}} ב[[הרי האלפים]] בדרום גרמניה, [[שווייץ]] ו[[סבויה]] ב[[צרפת]], והגשים את חלומו לבקר אצל [[וולטר]] בביתו ב[[פרנה- וולטר|פרנה]], לא רחוק מ[[ז'נבה]]. באותה שנה חזר לברלין על מנת להשתתף בתחרות שמומנה על ידי האקדמיה מברלין על כתיבת [[מסה (חיבור עיוני)|מסה]] בנוגע ליישום שיטת ה[[הוכחה|הוכחות]] המתמטיות ב[[מטאפיזיקה]]. עם מתחריו נמנו [[משה מנדלסון]] שזכה בתחרות, ו[[עמנואל קאנט]]. בעת פעילותו ברינטלן כתב אבט מאמרים רבים, ספרי לימוד קצרים, ותרגומים ואת מסתו בתחום [[מוסר|הפילוסופיה של המוסר]] ''על ההצטיינות'' (להיות ראוי) (Vom Verdienste) ([[1765]]) שבה בחן את גלגולי המושג במהלך המאה ה-18. בתחום זה התרחק אבט מהנאורים הרדיקלים הצרפתיים, כשבעיניו ההצטיינות העושה אדם ראוי היא קשורה לרוחב הידיעה, "חוזק הנשמה" ו"טוב הלב". במקום הראשון בסולם ערכיו עמד, למרות הכל, איש הפעולה והחייל.<br />
<br />
מאוכזב מהחיים ב"[[מגדל השן]]" האוניברסיטאי ובהשפעת טיוליו בצרפת כתב על תאוריית החיים, ושאף לעסוק בהיסטוריה. כשבשנת [[1765]] הוצע לו להיות פרופסור ב[[אוניברסיטת מרבורג]]<br />
ובמקביל משרת יועץ בחצר ב[[ביקבורג]] (Bückeburg), של הרוזן '''וילהלם''', (1724-1776) שליט המדינה הקטנה [[שאומבורג –ליפה]] הסתפק בתפקיד המנהלי האחרון, כשבנוסף פעל כמפקח על בתי הספר (Patronus scholarum) של הנסיכות. הרוזן התעניין בתוכניותיו של אבט לכתוב את ההיסטוריה של הקיסר [[מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|מקסימיליאן הראשון]] ולתרגם לגרמנית את "הקשר של קטילינה" ומכתבים אחרים של [[סלוסטיוס]] ואחרים.<br />
כמו כן תרגם ל[[צרפתית]] את אולם בשנת [[1766]], דווקא כשהרגיש על סף התגשמות מאווייו כהוגה משפיע, לקה אבט באופן פתאומי בהתקפת [[טחורים]] ונפטר בביקבורג, כשהוא בן 27 בלבד.<br />
[[יוהאן גוטפריד הרדר|הרדר]], שירש את משרתו כיועץ בחצר בביקבורג, והעריך מאוד את מורשתו, כתב כי אבט "מת מוקדם מדי למען גרמניה ושפתה".<br />
הרוזן וילהלם דאג ללוויה מרשימה וקבר אותו בקפלה הפרטית שלו תוך הקדשת [[אפיטף]].<br />
<br />
נחשב לאחד הפילוסופים הפופולריים שדן בסוגיות שהפילוסופים מהאקדמיה נמנעו מלדון בהן תוך זלזול בחשיבותן. משה מנדלסון הקדיש את ספרו "פיידון" לזכרו של תומאס אבט.<br />
<br />
==כתבים==<br />
יצירתו תרמה לתחיית הספרות הגרמנית ולהתפתחות הזרם הטרום [[ספרות גרמנית #הרומנטיציזם|הרומנטית]]. היא פורסמה בשנים 1768–1781 בברלין, בשישה כרכים, על ידי חברו ניקולאי.<br />
{{טורים<br />
|רוחב=26em<br />
|תוכן=<br />
* ''Untersuchung, ob Gott selbst Moses begraben habe'' ( האלה 1757) (על קבורתו של [[משה]])<br />
*(1758 האלה) '''בלבול הלשונות בבל לא היה עונש'''<br />
''Confusionem linguarum quae Babelica audit,non fuisse poenam generi humano a Dei inflictam''<br />
<br />
*(1759 האלה) '''חיפוש האמת'''<br />
*(1760 האלה) ספר על השיטה הנכונה ללמוד מדעים<br />
* ''Vom Tode für das Vaterland'' (1761)<br />
*(1762 רינטלן) '''טרקטט על השפעת היופי על המדע'''<br />
*(1763 רינטלן) '''תוכנית בנוגע לקושי למדוד את התכונות האנושיות'''<br />
*(1763) '''איגרת ניחומים לד"ר שוורץ'''<br />
*(1765 רינטלן) '''על חיי ידידי הוותיק, פרופ' באומגרטן'''<br />
* ''Vom Verdienste'' (1765)<br />
* ''Gedanken von der Einrichtung der ersten Studien eines jungen Herrn von Stand'' (1765)<br />
*(1766 ברלין) '''על שגעון הרדיפה אצל פרוטסטנטים''' - עבודה של מחבר אלמוני - מיוחסת לאבט<br />
*(1782) ''Correspondenzen mit Mendelssohn und Nicolai'' התכתבות עם מנדלסון ועם ניקולאי<br />
*התכתבות עם בלום, גאוזה, גיים, קלוץ ואחרים<br />
* ''Fragmente der portugiesischen Geschichte'' (קטעים מ[[היסטוריה של פורטוגל|ההיסטוריה הפורטוגזית]])<br />
* ''Über die Freundschaften der Frauenzimmer'' (על ידידויות מחדר הנשים)<br />
* ''Vom Einflusse des Schönen auf die strengeren Wissenschaften'' (על השפעת היופי על המדעים המדויקים)<br />
* ''Von der Gewißheit in sinnlichen, theoretischen und moralischen Wahrheiten'' (על הוודאות המוסרית, המטאפיזית והמתמאטית)<br />
* ''Fragment der ältesten Begebenheiten des menschlichen Geschlechts'', 1766 (קטע על האירועים הכי קדומים בחיי המין האנושי)<br />
* (1767 האלה, פורסם על ידי מילר) תחילת ההיסטוריה האנושית<br />
* ''Vermischte Werke, 1-6'', 1768-1781<br />
<br />
::תרגומים:<br />
:לצרפתית - ''Recherches sur les Sentiments Moraux'', (מחקרים של הרגשות המוסריים) מאת מושה מנדלסון<br />
:(1767, שטאטהאגן- פורסם אחרי המוות על ידי הרוזן שאומבורג -ליפה) מלטינית לגרמנית - ''הקשר של קטילינה'' מאת סלוסטיוס<br />
}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<div style="direction: ltr;"><br />
*Nikolaj, «Ehrengedächtnis Thomas Abbts.» (ברלין 1767 .)<br />
*J.G.Herder:«Ueber Thomas Abbts Schriften» Riga, 1768<br />
<br />
[[יוהאן גוטפריד הרדר]] - ''על כתביו של תומאס אבט''<br />
* Annie Bender: ''Thomas Abbt''. Bonn, Cohen, 1922<br />
* Eva J. Engel: ''Moses Mendelssohns Briefwechsel mit Lessing, Abbt und Iselin''. Leipzig, Rosa-Luxemburg-Verein 1994 {{ISBN|3-929994-30-5}}<br />
* Edmund Pentzhorn: ''Thomas Abbt''. Giessen, Univ. Diss., 1884<br />
* Eva Piirimäe, "Dying for the fatherland: Thomas Abbt’s theory of aesthetic patriotism," History of European Ideas, 35,2 (2009), 194-208 (אווה פירימה -'''למות למען המולדת:תאוריית הפטריוטיזם האסתטי של תומאס אבט''' בכתב העת "היסטוריית הרעיונות האירופים")<br />
</div><br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* Oxford Companion for German literature<br />
* [[s:de:ADB:Abbt, Thomas|ביוגרפיה מאת פרידריך פון פרסל Friedrich von Pressel]] ב[[הביוגרפיה הגרמנית הכללית|ביוגרפיה הגרמנית הכללית]] (Allgemeine Deutsche Biographie), כרך א, ע' 2–4, 1875 ב[[ויקיטקסט|וויקיטקסט]] {{גרמנית}}.<br />
* [https://web.archive.org/web/20150914200839/http://words.fromoldbooks.org/Chalmers-Biography/a/abbt-thomas.html אלכסנדר צ'למר לקסיקון ביוגרפי כללי]<br />
Alexander Chalmer ''General Biographical Dictionary '' vol 1 p.34 - 1811<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:אבט, תומאס}}<br />
[[קטגוריה:פילוסופים גרמנים]]<br />
[[קטגוריה:סופרים גרמנים]]<br />
[[קטגוריה:מתמטיקאים גרמנים]]<br />
[[קטגוריה:מתרגמים גרמנים]]<br />
[[קטגוריה:מתרגמים לצרפתית]]<br />
[[קטגוריה:ילידי 1738]]<br />
[[קטגוריה:נפטרים ב-1766]]</div>imported>הנדב הנכון