https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9Fשמואל שטראשון - היסטוריית גרסאות2026-09-14T08:09:56Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F&diff=169731&oldid=prev~2026-30155-25: הרחבה2026-05-20T13:20:03Z<p>הרחבה</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{אישיות רבנית<br />
| שם = רבי שמואל שטראשון<br />
| שם בשפת המקור = <br />
| תמונה = [[קובץ:RABBY SMUEL SHTRASHON.jpg|250px]]<br />
| כיתוב = <br />
| כינוי = הרש"ש<br />
| תאריך לידה = [[אוקטובר]] [[1794]]<br />
| מקום לידה = [[זאסקביץ]]<br />
| תאריך פטירה = [[21 במרץ]] [[1872]]<br />
| מקום פטירה = <br />
| סיבת המוות = <br />
| מקום קבורה = <br />
| תאריך לידה עברי = [[י"ח בחשון]] [[ה'תקנ"ד]]<br />
| תאריך פטירה עברי = [[י"א באדר ב']] [[ה'תרל"ב]]<br />
| מקום פעילות = <br />
| השתייכות = <br />
| תפקידים נוספים = <br />
| רבותיו = רב יוסף שמואלזון, רבי [[אברהם דנציג]]<br />
| תלמידיו = <br />
| בני דורו = <br />
| בן זוג = <br />
| בת זוג = <br />
| ילדים = <br />
| חתימה = <br />
}}<br />
רבי '''שמואל שְׂטְרָאשׁוּן''' ('''הרש"ש'''; [[י"ח בחשון]] [[ה'תקנ"ד]], [[24 באוקטובר]] [[1793]] - [[י"א באדר ב']] [[ה'תרל"ב]],{{הערה|{{הלבנון|יעקב סלה|רוסיא: ווילנא י"ב אדר שני תרל"ב (ידיעה על פטירתו)|18720327|10}}.}} [[21 במרץ]] [[1872]]) היה [[רב]] [[יהדות ליטא|ליטאי]], [[תלמיד חכם]] מן הבולטים בקהילת [[יהודי וילנה]] בדורו. נודע בעיקר בזכות הגהותיו על [[התלמוד הבבלי]] וה[[מדרש רבה|מדרש]].<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
נולד ב[[זסקוביץ']] (Засковичи) לרב יוסף שמואלזון. למד אצל אביו ומפי רבי [[אברהם דנציג]]. נישא לשרה בת הגביר ר' דוד מהכפר שטראשון שב[[פלך וילנה]], ואימץ כחמיו את שם הכפר כשם משפחתו. לאחר נישואיהם, כלכל חמיו העשיר את בני הזוג והוא המשיך את לימודיו. ב-[[1812]], עם [[מלחמת רוסיה–צרפת (1812)|פלישת נפוליאון לרוסיה]] ובעקבות פריצת חיילים צרפתיים לבית המשפחה, עקר עם חותנו לעיר [[וילנה]], שם יסד חותנו [[קלויז]] (בית מדרש). זמן קצר אחר כך נפטר חמיו והשאיר ב[[צוואה|צוואתו]] חצי מרכושו ומחצרו ברחוב פפלאווס (Paplaujos; פאפלאוועס) בעיר, לבתו וחתנו. שרה שטראשון השקיעה סכום ניכר מכספי הירושה בהקמת עסק לייצור וממכר [[יי"ש]] שהצליח מאוד, והם התבססו כלכלית. בנוסף, הוא שימש כמגיה הראשי בבית הדפוס של משפחת ראם.<br />
<br />
הרב שטראשון היה עסקן ומעורב בענייני הציבור בווילנה ובשאלות כלליות שעלו על הפרק כמו נושא [[ארץ ישראל]], וניהל קופת [[גמ"ח]] גדולה. הוא דחה הצעת רבנות ב[[סובאלק]], ומדי בוקר לאחר תפילת שחרית מוקדמת (08:00 שעון מקומי) בבית המדרש שהוריש לו חמיו, העביר שיעור בן שעתיים בתלמוד לקבוצת בחורים ואברכים צעירים נבחרת. הגהותיו וחידושיו לתלמוד הבבלי שנדפסו ב[[ש"ס וילנא]] הם פרי שיעורים אלו והדיונים בחידושיו במהלך השיעורים.<br />
<br />
לאחר פטירת אשת נעוריו, נישא בשנית לאסתר בת הגביר מיכאל קצין, מנכבדי הקהילה בווילנה. בנו הגדול הרב אליהו{{הערה|{{המגיד||רוסלאנד: ווילנא (ידיעה על פטירתו)|18701214|8}}.}}, ובתו זלאטע רודנר, נפטרו בחייו. הוא נפטר בגיל 78 ב[[י"א באדר ב']] [[ה'תרל"ב]], [[21 במרץ]] [[1872]].<br />
<br />
לקראת [[הלוויה|הלווייתו]] הוכרז על [[ביטול מלאכה]] כללי בעיר מטעם בית הדין של הקהילה. הוא נקבר בהלוויה רבת-משתתפים ב[[בית הקברות היהודי בווילנה]], בקבר שנשמר עבורו לצד קברו של רבי [[אברהם אבלי פאסוועלער]], ראש בתי הדין בווילנה{{הערה|שרגא פייוויל אלקעניצקי, '''אוי לנו כי בא השמ"ש!''', להלן "קישורים חיצוניים".}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
לרב שמואל ולשרה שטראשון היו שלושה בנים ושלוש בנות:<br />
* בנם הבכור, הרב אליהו שטראשון, מתואר כאדם גדול בתורה, מלמדניה של [[יהדות וילנה|קהילת יהודי וילנה]]. נפטר ז' כסלו בגיל 56 בשנת ה'תרל"א, כשנה לפני פטירת אביו.<br />
* בנם השני, היה הרב [[מתתיהו שטראשון]], חוקר ואוטודידקט, ממובילי חכמת ישראל בווילנה שנודע גם כבעליה של "[[ספריית שטראשון]]".<br />
* בנם השלישי, יוסף, אף הוא למדן וילנאי, שהתבלט פחות מאחיו.<br />
* בתו נישאה ליוסף בצלאל הרכבי, המנהל המסחרי של [[דפוס ראם]]. אביה של דבורה ראם, לימים בעלת הדפוס.<br />
* בתו זלאטע אשת ירמיהו רוטנר. נפטרה ז' כסלו תרל"א.<br />
* חתנו יצחק זעלקין מאנסטריצינר.<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
* הגהות וחידושים על ה[[תלמוד בבלי]], [[מגנום אופוס|חיבורו הגדול]] על כל [[מסכת]]ות ה[[משנה]] ו[[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]]. החיבור נדפס בסוף כרכי התלמוד שנדפסו על ידי [[דפוס ראם]] בווילנה (הנקרא מהדורת [[ש"ס וילנא]]), שהיה שייך לנכדיו (האלמנה דבורה ראם הייתה בת בתו צענא איטא הרכבי).<br />
ככל הנראה זהו החיבור היחידי בעולם, בשעתו, שנדפס על כל מסכתות הש"ס (כולל המשניות) ללא יוצא מן הכלל. בדורנו הצטיין בכך גם ה[[חדושים ובאורים]].<br />
* '''מקורי הרמב"ם''' ("אשר מהם שאב מורנו ... והערות וחדושים על נושאי כליו"); נערך על ידי [[משה שמעון אנטוקולסקי|משה שמעון בן ברוך ראובן הכהן]] (בצירוף כמה הערות, חידושים ומקורות מאת העורך), וילנה: אברהם בן יצחק ושלום יוסף דווארזעץ, תר"ל.<br />
* חידושי [[שולחן ערוך]], ירושלים, תשט"ז.<br />
* הגהות וחידושים על [[מדרש רבה]].<br />
* הגהות וחידושים על [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]].<br />
* הגהות על ספר [[מעשה רב]] ל[[הגאון מווילנא]].<br />
* הערות על ספר '''נתיבות עולם''' (על [[ברייתא דל"ב מידות]], לרבי צבי הירש קצנלבוגן, וילנא ה'תרי"ט).<br />
<br />
הרב [[דוד אברהם]] הוציא ספר מפתח לכתביו בשם '''"פנקסו של שמואל"''' בספר גם כללים העולים מדבריו, תולדותיו, שבחיו, וביאורים על התנ"ך.<br />
<br />
כמו כן הרבה דברים בשמו הובאו ב"קונטרס אחרון" לספרים [[שאגת אריה]] ו[[טורי אבן]] (חובר על ידי הרב משה אריה בן יהושע), הרש"ש עצמו מצטט פעמים רבות בהגהותיו לש"ס דברים שנכתבו שם בשמו.<br />
<br />
== הערכה וביקורת ==<br />
מבין שאר חיבוריו, הגהותיו על ה[[תלמוד בבלי|ש"ס]] התקבלו באהדה רבה ועם השנים צברו פופולריות בקרב בני הישיבות, וכיום דבריו נחשבים לפרשנות יסוד ב[[דרכי לימוד התלמוד|הבנת דברי הש"ס]], ונכללת ברוב הדפסות הש"ס.<br />
<br />
עם זאת, היו רבנים בקהילות ה[[חסידים]] שהסתייגו, או אף בכלל נמנעו ללמוד את דבריו (בעיקר חסידות בעלז) מתוך ביקורת על גישתו.<ref>ראו גם את דברי הרב [[מאיר מאזוז]] בספר דרכי העיון נספח ראשון, [http://212.199.162.70/viewtopic.php?f=51&t=19630&start=40 דיון ארוך על כך בפורום אוצר החכמה] [https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?t=12453 וכאן]</ref> במיוחד ביקרו את דבריו בהגהותיו על מסכת [[בבא מציעא]]: "מכאן סתירה קצת לבעלי דעת הגלגול".{{הערה|[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%A8%D7%A9%22%D7%A9/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90/%D7%A7%D7%96/%D7%90 בבא מציעא קז, א]. ראו לדוגמה הרב ישראל קראקויער, '''רבינו משה אמת ותורתו אמת והם בדאים''', קובץ גינת ורדים, עמוד צ, הערה א.}} הוא גם ציטט בהגהותיו{{הערה|[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%A8%D7%A9%22%D7%A9/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90/%D7%A0%D7%97/%D7%91 בבא קמא, נח, ב]. וציין לכך גם ב[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%A8%D7%A9%22%D7%A9/%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9F/%D7%9B%D7%94/%D7%91 ערכין כה, ב].}} מדברי "האשכנזי" - [[משה מנדלסון]] ב[[משה מנדלסון#הביאור|תרגומו על התורה]], למרות הביקורת החריפה על האחרון בחוגים רחבים ביהדות החרדית. כן ציטט מדברי [[נפתלי הרץ וייזל]],{{הערה|ראו בהגהותיו על הש"ס [https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%A8%D7%A9%22%D7%A9/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90/%D7%92/%D7%91 יומא ג, ב]; [https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%A8%D7%A9%22%D7%A9/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90/%D7%9B%D7%92/%D7%91 כג, ב]; [https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%A8%D7%A9%22%D7%A9_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%A0%D7%92%D7%A2%D7%99%D7%9D/%D7%99#.D7.97 נגעים י, ח]; מקורי הרמב"ם אבל ב, ז.}} שגם הוא הוקע בשעתו על ידי רבנים רבים.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[יונה פרנקל]], '''מדרש ואגדה''', האוניברסיטה הפתוחה, כרך 3, עמ' 923–926.<br />
* שוע אנגלמן, '''[http://asif.co.il/download/kitvey-et/avodod/avodot-ish/50.pdf הרב שמואל שטרשון (הרש"ש) והגהותיו לתלמוד הבבלי]''', חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, רמת-גן, תשס"ט.<br />
* הרב משה חורב, '''שלושה גביעים''' - כללי התלמוד מכתבי התוספות יום טוב, הרש"ש ומהר"ץ חיות, בני ברק תשנ"ד.<br />
* הרב '''שלום מאיר סיאני''' תולדות המחבר '''חידושי הרש"ש השלם על הש"ס''' מהדורת ישיבת היכלי התורה תשפ"ו - 2026.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{הספרייה הלאומית|שטרשון, שמואל בן יוסף, 1793-1872}}<br />
* {{היברובוקס|[[צבי הרכבי]]|תולדות רש"ש וכתביו|7222|בתוך: רבי שמואל שטראשון מווילנא, '''מקורי הרמב"ם לרש"ש'''; ההדיר והוסיף מבוא, תולדות הגאון-המחבר ושמועות רמ"ש (לֻקט על פי עד שמיעה מדברי רבי מתתיהו בן רש"ש), צבי הרכבי; בצירוף מאמר רש"ש לשיטתו לרב [[רפאל קצנלנבוגן]], ירושלים: הוצאת הספרים הארץ-ישראלית, תשי"ז [דפוס סטיריאוטיפי של הוצאת ירושלים תשט"ז], עמ' נג–נח|עמוד דיגיטלי=52}}<br />
* 'שטרשון, ר' שמואל ב"ר יוסף', בתוך: [[דב ליפץ]] (מרכז המערכת), [[נתן גורן]] [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: [[עם הספר (הוצאת ספרים)|עם הספר]], תשכ"ז, עמ' 98 ({{ספרי יזכור||ליטא|2866}}, תמונה 1296).<br />
* {{HebrewBooks|יצחק אליהו לנדא|רמת שמואל: אבל כבד ומספד מר|24299|איידטקוהנען תרל"ג}}<br />
* {{היברובוקס|דוד ראדנער|שתי צנתרות הזהב|49238|בתוך: [[יצחק סובלסקי]] (עורך) '''כנסת הגדולה''': ספר עם, א, ורשה תר"נ, עמ' 22 ואילך|עמוד דיגיטלי=333}}<br />
* {{הלבנון|שרגא פייוויל אלקעניצקי|אוי לנו כי בא השמ"ש!|18720410|8}}; {{הלבנון||(המשך)|18720410|9}}; {{הלבנון||(המשך)|18720416|9}}<br />
* {{המגיד|[[אליעזר צבי צווייפל|אליעזר הכהן צווייפעל]]|עת ספוד הוא לפ"ק (הספד בחרוזים על הרש"ש)|18720828|25}}<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007308588305171|שמואל בן יוסף שטרשון (1793-1872)}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
{{מיון רגיל:שטראשון, שמואל}}<br />
[[קטגוריה:רבנים אורתודוקסים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים ליטאים]]<br />
[[קטגוריה:פרשני התלמוד]]<br />
[[קטגוריה:פרשני המשנה]]<br />
[[קטגוריה:פרשני המדרש]]<br />
[[קטגוריה:פרשני הרמב"ם]]<br />
[[קטגוריה:וילנה: רבנים]]<br />
[[קטגוריה:ילידי 1794]]<br />
[[קטגוריה:נפטרים ב-1872]]</div>~2026-30155-25