https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A9%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9Fשלום מרדכי שבדרון - היסטוריית גרסאות2026-09-15T07:36:33Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A9%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9F&diff=122200&oldid=previmported>חזרתי: /* פתיח */2026-04-06T21:28:43Z<p><span class="autocomment">פתיח</span></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פירוש נוסף|נוכחי=מהרש"ם מברז'ן|אחר=נכדו רבי שלום מרדכי שבדרון מירושלים|ראו=[[שלום שבדרון]]}}<br />
{{אישיות רבנית<br />
| שם = רבי שלום מרדכי הכהן שְבַדְרוֹן<br />
| שם בשפת המקור =<br />
| תמונה = <br />
| כיתוב =<br />
| תאריך לידה = [[26 באפריל]] [[1835]]<br />
| מקום לידה = בכפר סמוך ל[[זלוטשוב]], [[גליציה]]<br />
| תאריך פטירה = [[14 בפברואר]] [[1911]]<br />
| מקום פטירה =<br />
| סיבת המוות =<br />
| מקום קבורה =<br />
| תאריך לידה עברי = [[כ"ז בניסן]] [[תקצ"ה]]<br />
| תאריך פטירה עברי = [[ט"ז בשבט]] [[תרע"א]]<br />
| מקום פעילות = גליציה<br />
| השתייכות = חסידות<br />
| תחומי עיסוק = רב ו[[פוסק]]<br />
| תפקידים נוספים =<br />
| רבותיו =<br />
| תלמידיו = רבי [[שלום מוסקוביץ']] אדמו"ר מ[[שאץ]] [[לונדון]]<br />
| בני דורו =<br />
| חיבוריו = שו"ת מהרש"ם, דעת תורה גילוי דעת, שו"ת דרכי שלום, תכלת מרדכי, משפט שלום ועוד<br />
| בן זוג =<br />
| בת זוג =<br />
| ילדים =<br />
| חתימה =<br />
}}<br />
רבי '''שלום מרדכי הכהן שבדרון''' ([[כ"ז בניסן]] [[תקצ"ה]], [[26 באפריל]] [[1835]] - [[ט"ז בשבט]] [[תרע"א]], [[14 בפברואר]] [[1911]]), ידוע בכינויו '''המהרש"ם מ[[בז'ז'ני|ברז'אן]]''' היה רב ו[[פוסק]] מפורסם ב[[גליציה]].<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
נולד ב[[כ"ז בניסן]] [[תקצ"ה]] (1835) לרבי משה הכהן בכפר ביעניוב סמוך ל[[זלוטשוב]] שבגליציה, ומילדותו התפרסם בשקדנותו המופלגת. מסופר כי נהג ללמוד שש עשרה שעות ביממה ולא לישון יותר משלוש וחצי שעות. בצעירותו היה מחסידיו של רבי [[שלום רוקח]] מ[[חסידות בעלזא|בעלזא]], והיה גם אצל רבי [[מאיר מפרמישלאן]]. לאחר מכן החל לנסוע לרבי [[חסידות סטרטין|אברהם מסטרטין]] ולרבי [[יצחק אייזיק אייכנשטיין|יצחק אייזיק מזידיטשוב]]. לאחר פטירת הנ"ל היה נוסע לרבי [[דוד משה פרידמן|דוד משה מצ'ורטקוב]] ול[[מרדכי שרגא פרידמן|רבי מהוסיאטין]]. קיבל סמיכה להוראה (הורמנא דרבנן) בגיל צעיר מאוד מרבי [[יוסף שאול נתנזון]] מלבוב, והתחתן בגיל 16 עם בתו של ר' יקיר מבילקמין.<br />
<br />
לאחר נישואיו התגורר תחילה בבילקמין אצל חותנו ואחר כך בזלוטשוב. סירב לקבל על עצמו רבנות ועסק במסחר יין, בקר ועצים, אך לאחר שפשט את הרגל נאלץ לקבל על עצמו רבנות.<br />
<br />
כיהן ברבנות ב[[פוטוק-זלוטי]] ([[תרכ"ז]]-[[תרל"א]]), אחר כך ב[[יאזלובייץ|יאזלוביץ]] (שם כתב את ספרו "משפט שלום") וכעבור שבע שנים מונה ל[[אב"ד]] בקהילת [[בוצ'אץ']]. בשנת [[תרמ"א]] התקבל לרבנות [[ברז'אן]] כמחליפו של רבי [[יצחק יהודה שמלקיש]]. בברז'אן כיהן ברבנות עד יום מותו ב[[ט"ז בשבט]] [[ה'תרע"א|תרע"א]]. בשנותיו האחרונות נישא נישואים שניים לגיטל, בתו של הרב שמשון מרגליות מזלוזיץ ואלמנת הרב [[שמואל יצחק שור]].<br />
<br />
בנו היה הרב [[יצחק שבדרון]]. אחת מבנותיו נישאה לרב שלום רובינשטיין [[אב"ד]] לאנשי. נכדו, הקרוי על שמו, היה "המגיד הירושלמי" הרב [[שלום שבדרון]]. נכדו זה הוציא לאור רבים מספריו של סבו.<br />
<br />
==פועלו==<br />
המהרש"ם ייסד בברז'אן ישיבה בשם "תושייה".<br />
<br />
שאלות הלכתיות נשלחו לרב שבדרון ממדינות רבות באירופה. על פי סיפור של [[מהר"ם שפירא]] מ[[לובלין]], סיים המהרש"ם את ספר [[ארבעה טורים]] לפחות מאה ואחת פעמים עד גיל 39.{{הערה|1=[https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=14361 כמה פעמים חזר המהרש"ם על הטור?] באתר [[פורטל הדף היומי]].}} בתו סיפרה כי נהג לשנן את הלכות [[נטילת ידיים]] לפני כל סעודה, את הלכות ברכת המוציא במהלכה ואת הלכות [[ברכת המזון]] לפני הברכה. בכל סעודת [[מלווה מלכה]] היה עורך סיום על מסכתות [[מסכת שבת|שבת]] ו[[מסכת עירובין|עירובין]], שאותן שינן מדי שבת.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת = רבי שלום מרדכי שבדרון - המהרש"ם|כתובת = http://www.zomet.org.il/?CategoryID=160&ArticleID=4491|אתר = www.zomet.org.il|תאריך_וידוא = 2016-01-25|archive-date = 2016-01-31|archive-url = https://web.archive.org/web/20160131011025/http://www.zomet.org.il/?CategoryID=160&ArticleID=4491|url-status=dead}}}}<br />
<br />
פסיקתו הייתה מקורית ורבנים קנאים חלקו עליו. אחד הבולטים בהם היה רבי [[צבי הירש שפירא]] מ[[מונקץ']]. במהלך העימות ביניהם פרסם המהרש"ם את החיבור "גילוי דעת".<br />
היה מעורב בהחלטות של כולל גליציה.<br />
בלטה פסיקתו להתיר [[מצה|מצות]] מכונה בפסח על אף שהשתייך לעדת החסידים. כתב תשובות בנושאים אקטואליים, דוגמת שימוש ב[[חשמל]] ושאלות רפואיות. כך למשל כתב (שו"ת ח"ב, סימן רמ"ו) כי הבערת [[חשמל בשבת]] - לא הייתה במשכן ולכן איננה אסורה מדאורייתא.<br />
<br />
היה בקי במספר שפות ונהג להתייעץ עם רופאים ומומחים בשאלות מקצועיות הנוגעות לתחומם.<br />
<br />
==מספריו==<br />
חיבר כמה עשרות חיבורים שחלק מהם [[חיבור אבוד|אבדו]]. את מרבית חיבוריו ההדיר בנו, הרב [[יצחק שבדרון]] (בעל ה"מנחת יצחק" על התוספתא), ואחריו המשיכו בעבודה זו גם בניו (ביניהם המגיד הירושלמי, רבי [[שלום שבדרון]]).<br />
<br />
מחיבוריו שנדפסו:<br />
* '''שו"ת מהרש"ם''' בעשרה כרכים עם למעלה מאלפיים ושלוש מאות תשובות.{{הערה|נדפס על ידי בנו הרב [[יצחק שבדרון]] ונכדו הרב [[שלום שבדרון]].}}<br />
* '''דעת תורה''' ציונים על [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]] ו[[יורה דעה]], נערך והורחב לכמה כרכים.{{הערה|על ידי נכדו הרב שלום שבדרון שהוסיף ביאור לכל ציון, האם הוא רומז לקושיה או תירוץ וכדומה.}} נדפס בחלקים במשך שנים רבות.<br />
* "גילוי דעת" על הסימנים ס"א - ס"ט שב"יורה דעה" ועל הלכות [[טרפה|טרפות]].<br />
* [[שו"ת]] '''דרכי שלום''' על כללי ה[[תלמוד בבלי|ש"ס]] והפוסקים.<br />
* '''תכלת מרדכי''' על התורה ודרשות, בז'ז'ני תרע"ג<br />
* '''משפט שלום''' על שולחן ערוך [[חושן משפט]], הלכות מצרנות, שותפין ושלוחין, תר"ל<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* הרב [[אברהם יצחק ברומברג]], '''מגדולי התורה והחסידות''', חלק כא, ירושלים, תשכ"ה,עמ' קיב-ריב (סוף הספר)<br />
* [[אהרן סורסקי]], '''מרביצי תורה מעולם החסידות''', חלק ב, בני ברק, תשמ"ז, עמ' קצה-רטז<br />
* [[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]], 'רבי שלום מרדכי הכהן שוודרון', בתוך: '''אנציקלופדיה לחסידות''', כרך ג, מוסד הרב קוק תשמ"ו, עמ' תרצא-תרצג<br />
* '''דרכי שלום: כללי הש"ס והפוסקים''', מכון דעת תורה תשע"ז, 'תולדות המחבר', עמ' ז-צו<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* הרב משה לייטר, '''[http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=28499#p=40&fitMode=fitheight&hlts=&ocr= מהרש"ם]''', [[הדרום (כתב עת)|הדרום]], כרך י, עמ' 38<br />
* [http://www.zadikim.org/index.asp?catID=17843&siteLang=3 רבי שלום מרדכי שבדרון מברז'אן] באתר [http://www.zadikim.org אהלי צדיקים] לשימור העבר היהודי ברחבי העולם<br />
* [https://www.mytzadik.com/tzadik.aspx?id=184 רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון - המהרש"ם], באתר "MyTzadik - האנציקלופדיה להנצחת הצדיקים"<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007279102905171|שלום מרדכי שבדרון (1835-1911)}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:שבדרון, שלום מרדכי}}<br />
[[קטגוריה:רבנים אורתודוקסים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים חסידים]]<br />
[[קטגוריה:חסידי צ'ורטקוב]]<br />
[[קטגוריה:רבני בעלז]]<br />
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]<br />
[[קטגוריה:פרשני שולחן ערוך]]<br />
[[קטגוריה:מחברי ספרי דרוש]]<br />
[[קטגוריה:אבות בתי דין]]<br />
[[קטגוריה:ילידי 1835]]<br />
[[קטגוריה:נפטרים ב-1911]]</div>imported>חזרתי