https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%28%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%A8%D7%91%D7%9F%29שיר השירים (זאב רבן) - היסטוריית גרסאות2026-09-15T00:18:38Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_(%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%A8%D7%91%D7%9F)&diff=697305&oldid=previmported>Idoiz: אשה–>אישה2025-09-23T04:26:04Z<p>אשה–>אישה</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{ספר<br />
|שם=שיר השירים<br />
|תמונה=[[קובץ:רבן שיר השירים.jpg|250 פיקסלים]]<br />
|כיתוב=שער המהדורה הראשונה {{תמונה להחלפה}}<br />
|סוג=<br />
|ספרים=<br />
|מאת=<br />
|איורים=[[זאב רבן]]<br />
|צילומים=<br />
|שם בשפת המקור=<br />
|שפת המקור=[[עברית]] / [[גרמנית]]<br />
|הוצאה=הוצאת הספר, [[ברלין]]<br />
|הוצאה בשפת המקור=<br />
|הוצאה בעברית=<br />
|סוגה=<br />
|תרגום לעברית=<br />
|תורגם לשפות=<br />
|פרסים=<br />
|מספר עמודים=31<br />
|מסת"ב=<br />
|סדרת ספרים=<br />
|קודם=<br />
|הבא=<br />
|מספר ספרים=<br />
|מספר כרכים=<br />
|הסכמות=<br />
|כתבי יד=<br />
|פרשנים=<br />
|מקורות לכתיבת הספר=<br />
|ויקיטקסט=<br />
|היברובוקס=<br />
|הספרייה הלאומית=990021022360205171<br />
|תאריך הוצאה=[[ה'תרפ"ד]] ([[1923]])<br />
|תאריך מהדורות נוספות=הוצאת שיר השירים, ירושלים ([[ה'תר"ץ]] [[1930]]); הוצאת שולמית, ירושלים ([[1950]]); מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב ([[2001]])}}<br />
"'''שיר השירים'''" הוא סדרת [[איור]]ים שיצר [[זאב רבן]] על פי [[טקסט]] של מגילת [[שיר השירים]], ו[[הוצאה לאור|ראתה אור]] בשנת [[1923]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
[[קובץ:העולם, יום שישי, אוגוסט 29, 1924.png|שמאל|ממוזער|250 פיקסלים|מודעה פרסומת ל"שיר השירים", "[[העולם (שבועון)|העולם]]", 29 באוגוסט 1924]]<br />
עיסוקו של רבן בטקסט של "שיר השירים", החל כבר בתקופת לימודיו ב[[פולין]].{{הערה|1=ראו: גולדמן אידה, בת-שבע, '''זאב רבן: סימבוליסט עברי''', מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 2001, עמ' 120.}} את איורי הספר עשה רבן במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]], בין השנים [[1918]]-[[1917]] ([[ה'תרע"ט]]), בעת גלותו במושבה [[מגדל (יישוב)|מגדל]], שם שהה במטרה לחמוק מן הגיוס לצבא הטורקי.{{הערה|1=ראו: {{הארץ1||מעולם האמנות ב"בצלאל"|19230131|14}}}}<br />
<br />
ב-[[10 ביולי]] [[1919]] חתם רבן על חוזה להוצאת הספר עם [[שלמה זלצמן]].{{הערה|1=ראו: וייסבלאי, גיל, '''קב ונקי: תחייתה של אמנות הספר העברי ברפובליקת ויימאר''', כרמל, ירושלים, עמ' 92}} בנוסף לספר זה רכש זלצמן גם את הזכויות לספר "אלף בית" על פי טקסט של [[לוין קיפניס]] ואיורים של רבן. הספר עצמו נדפס בבית הדפוס "גרפישה גזלשפט" ב[[ברלין]], וארכה כחמישה חודשים.ראו: וייסבלאי, גיל, קב ונקי: תחייתה של אמנות הספר העברי ברפובליקת ויימאר, כרמל, ירושלים, עמ' 132. הספר ראה אור באפריל 1923, בהוצאת "הספר" של זלצמן ב-"הידור רב ששום ספר עברי לא זכה לו עדיין".{{הערה|1=ראו: {{הארץ1||ב"בצלאל"|19231025|9}}}} מהדורה זו הודפסה בשתי מהדורות לפחות.<br />
<br />
בנוסף לעמוד השער המאויר, כלל הספר 25 איורים בצבע מלא, שהודפסו בטכניקה של [[הדפס אבן|ליטו]]-אופסט, והכילו פסוקים מתוך טקסט המגילה ב[[עברית]]. כל איור הודפס בנפרד והודבק לעמוד. העמוד הנגדי לו הכיל תרגום הטקסט ל[[אנגלית]], כשהוא נתון בתוך מסגרת מעוטרת בצבע [[שחור]]. כל עמוד הופרד בנייר שקוף ועליו סמל ההוצאה. על כריכת הספר הופיע שמו בתוך תשלובת של [[יונה|יונים]] היוצרות מעגל. בנוסף למהדורה הרגילה, שנכרכה בעור מזויף, נכרכו עותקים גם בכריכת בד, ומהדורה מהודרת וממוספרת בת 500 עותקים, שנכרכה בעור על ידי כורך בשם ספרלינג (H.Sperling) בברלין. הספר הוקדש ל[[בוריס שץ]], מנהל [[בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות]].<br />
<br />
רבן תרם את האיורים המקוריים של הספר ל[[בית הנכות בצלאל]].{{הערה|1=איורים אלו, אינם נמצאים כיום באוסף מוזיאון ישראל. יש להניח כי הם נלקחו על יד רבן לשם הפקת מהדורות מאוחרות יותר.}} בנוסף שלח עותקים של הספר ל[[הרברט סמואל]], [[הנציב העליון]], ול[[ארתור ג'יימס בלפור]].{{הערה|1=ראו: {{דואר היום||תערוכת בצלאל|19240417|11}}; וגם {{דואר היום|ב. עובדיה|תערוכת "בצלאל"|19240417|8}}}} בשנת [[1924]] הוצגו איורים אלו בתערוכה השנתית של "בצלאל".<br />
<br />
המהדורה השנייה של הספר ראתה אור בשנת [[1930]] בהוצאת "שיר השירים". הייתה זו מהדורה של הספר עם הטקסט ב[[גרמנית]], [[צרפתית]] או עברית. לכריכת מהדורה זו היה מספר לא ידוע של וריאציות. חלק מן העותקים נכרכו בכריכת בד או עור, שחזרה על העיצוב של מהדורת 1923, אולם אחרים נכרכו באריג [[סקאי (אריג)|סקאי]], עליו מוטבעת דוגמת בלט של שריגי פרחים, ומשובץ בה [[תבליט]] [[נחושת]] עם דמותה של [[מלכת שבא]], כפי שהוא מופיע ב"[[מסגרת עם מלכת שבא ותרנגול הבר]]" (שנות ה-20).<br />
<br />
מהדורות שלישית של הספר ראתה אור בהוצאת "שולמית" ([[1950]]), הוצאה עצמית אותה ייסד רבן עוד ב-1930.{{הערה|1=ראו: גולדמן אידה, בת-שבע, זאב רבן: סימבוליסט עברי, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 2001, עמ' 220}} בנוסף, הופיעו האירוים בפורטפוליו "התנ"ך" בהוצאה זו. בשנת [[2001]] פורסמה מהדורה רביעית בהוצאת [[מוזיאון תל אביב לאמנות]] ו[[יד יצחק בן-צבי]], לרגל תערוכתו הרטרוספקטיבית של רבן במוזיאון.<br />
<br />
בשנת [[1957]] הוצג הספר או איוריו בתערוכה של רבן ו[[יעקב איזנברג]], שהתקיימה בבית האמנים בתל אביב-יפו.{{הערה|1=ראו: {{דבר||זאב רבן ויעקב אייזנברג|19570802|59}}}} בשנת [[1982]] הוצגו חלק מן האיורים המקוריים בתערוכת יחיד של רבן שנערכה ב"[[גלריה דבל]]" בירושלים. חלק נוסף הוצג בתערוכה "זאב רבן: סימבוליסט עברי" ([[2001]]) במוזיאון תל אביב לאמנות. חלק מאיורי הסדרה המקוריים נמצאים כיום באוסף ליליאן ומרטין סטיינברג (ניו-יורק). מתווים נוספים נמצאים באוספים פרטיים שונים בישראל ובעולם.<br />
<br />
==פרשנות==<br />
איורי "שיר השירים" של רבן, מתמקדים בתיאורי האהבה של מגילת "שיר השירים". אף על פי שהם משובצים בסמלים יהודיים, הרי רוח העבודה היא [[חילוניות|חילונית]], ואף מכילה תיאורי [[עירום]] נשי. האיורים השונים בנויים במתכונת של מעין "שטיח" או דף מאויר של כתבי קודש נוצריים. במרכז הקומפוזיציה מתואר מפגש אוהבים. [[בת-שבע גולדמן אידה]] טענה כי רבן בחר להסתמך על פרשנות של הטקסט, המעמידה דמות של רועה ושל ומלך, המתחרים על ליבה של [[השולמית]].{{הערה|1=ראו: גולדמן אידה, בת-שבע, '''זאב רבן: סימבוליסט עברי''', מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 2001, עמ' 120}} בלוח "קול דודי הנה זה בא", לדוגמה, מופיע הגבר בדמות ערבי הלבוש בגדים מזרחיים ומביט אל השולמית הנמצאת מעבר לחומה. לעומת זאת, בלוח "ישקני מנשיקות פיהו" מופיע תיאור של [[הרמון]] ובמרכזו דמות מלך ובת זוגו, הלבושה בגד מזרחי החושף את שדיה. רבן מרחיב את דמותם של הגבר והאישה באיורים באמצעות אטרביוט וייצוג נוסף בדמויותיהם של אריה ואילה.{{הערה|1=ראו: [[גדעון עפרת|עפרת, גדעון]], "צביה - ואיך כארי תטרפי", "האילה והאריה ביצירתו של זאב רבן", '''זאב רבן''', גלריה מעיינות, ירושלים, 1993; וגם [[אליק מישורי|מישורי, אליק]], '''שורו הביטו וראו: איקונות וסמלים חזותיים ציוניים בתרבות הישראלית''', עם עובד, תל אביב, 2000, עמ' 83}}<br />
<br />
לצד הדמויות מקדיש רבן מקום נרחב לתיאורי טבע. לצד עצים ופררחים נעשה, בחלק מן הלוחות, שימוש בדגם של [[שריגים]] למילוי משטחים. בלוח "לכה דודי נצאה השדה" ובעמוד השער של הספר, לדוגמה שטח איור זה מחולק בין שריגים של [[גפן]] לשריגי [[רימון מצוי|רימון]]. ב"קול דודי הנה זה בא" מחולק דגם הצמחי בין [[תאנה]] לגפן. מוטיבים צמחיים אלו נושאים השפעות של ה[[אר נובו]] האירופי, וייתכן אף של קרמיקה ארמנית.<br />
<br />
על פי [[אליק מישורי]], תיאורי טבע ו-"[[פסטורליה]]" אלו שואבים השראתם מתיאור "גן האהבה" המופיע בחיבורו של בוריס שץ "[[ירושלים הבנויה]]" ([[1918]]), שראה אור בשנת [[1924]] מלווה באיור של רבן.{{הערה|1=ראו: [[אליק מישורי|מישורי, אליק]], '''שורו הביטו וראו: איקונות וסמלים חזותיים ציוניים בתרבות הישראלית''', עם עובד, תל אביב, 2000}} [[גדעון עפרת]] ראה בתיאורי הגן, לא ייצוג של מקום תחום ונבדל, כי אם ביטוי אידאי של ארץ-ישראל כולה.{{הערה|1=ראו: [[גדעון עפרת|עפרת, גדעון]], [https://gideonofrat.wordpress.com/2012/02/01/הגן/#more-1185 הגן], באתר המחסן של גדעון עפרת, 1 בפברואר 2012}}<br />
<br />
כבר בעת פרסומו, נתפש הספר כביטוי "ארצישראלי" לתנ"ך. במאמר משנת 1923 טען [[מרדכי נרקיס]] כי איורי הספר מהווים דוגמה לפרשנות מקומית לשיר השירים, כזו הנסמכת על [[סינתזה (אמנות)|סינתזה]] של מסורות דקורטיביות שונית עם השפעת הישיבה של האמן בארץ-ישראל.{{הערה|1=ראו: {{הארץ1|מרדכי נרקיס|שירת-התנ"ך וקלסתר פניה|19231207|16}}}} לעומתו, פרשנותו המאוחרת של [[יגאל צלמונה]] ראתה באיורים ביטוי לשילוב שבין תפיסה "מערבית" ל"מזרחית", האופייני ליצירות "[[אוריינטליזם|אוריינטליסטיות]]" אחרות מן התקופה.{{הערה|שם=ראו42|ראו: [[יגאל צלמונה|צלמונה, יגאל]], '''100 שנות אמנות ישראלית''', הוצאת מוזיאון ישראל, ירושלים, 2010, עמ' 42-41}}<br />
<br />
דוגמה לשילוב זה ניתן למצוא בלוח "הנך יפה רעייתי". צלמונה ראה בקומפוזיציה עצמה של הלוח, המאזכרת סידור של שטיח פרסי, עם חללים חלקים, האופייניים לאמנות מערבית, כביטוי לשילוב זה.{{הערה|שם=ראו42}} במרכז הלוח מתואר גבר [[ערבי]] לובש [[גלבייה]] וחובש [[כאפיה]], ואילו השולמית מתוארת עירומה וחובשת לראשה כיסוי דמוי כאפיה. הם נמצאים במעין מרפסת, שעל חומתה חקוק [[מגן דוד]] ועיטור צמחי. סביב תיאור מרכזי זה, יצר רבן 10 תיאורים משניים, כמעיין [[וינייטה|וינייטות]], השואבות את השראתן ממקורות תרבותיים שונים, כגון [[חלון רוזטה]] וזוג [[יונה (סוג)|יונים]] השותות מקערת מים, שמקורן בתולדות האמנות האירופית; תיאור [[מגדל דוד]], ענף [[רימון מצוי|רימון]] ועדר [[עז]]ים ליד עץ [[תמר מצוי|תמר]], הלקוחים ממסורת יהודית-ארצישראלית, ואישה ליד זוג אילות, שחוקרים הצביעו על קרבתו לפסל "אשה עם אילות" (1912-1911) מאת [[ז'אק ליפשיץ]].{{הערה|1=ראו: [[אליק מישורי|מישורי, אליק]], '''שורו הביטו וראו: איקונות וסמלים חזותיים ציוניים בתרבות הישראלית''', עם עובד, תל אביב, 2000, עמ' 84}}<br />
<br />
הביקורת המרכזית נגד הספר נכתבה על ידי [[אביגדור המאירי]] במאמר בעיתון "[[דואר היום]]" (1923){{הערה|1=ראו: {{דואר היום|אביגדור המאירי|שיר השירים של רבן|19231214|12}}}} המאירי תקף את אותו שילוב בין "מזרח" ל"מערב", בטענה כי הוא יוצר [[דקדנס]], הממעיט ביופי המונומנטלי המזרחי, לעומת היופי המערבי ה"נעים אבל מוקטן".{{הערה|1=ראו: [[יגאל צלמונה|צלמונה, יגאל]], "המודרניזם הרדיקלי באמנויות הפלסטיות בארץ–ישראל בראשית המאה ה-20", בתוך: יובל, ירמיהו; צבן, יאיר; מירון, דן; חבר, חנן (עורכים), '''זמן יהודי חדש: תרבות יהודית בעידן חילוני: כרך שלישי''',, כתר, ירושלים, 2007, עמ' 195}} בנוסף תקף המאירי גם את אופיים של האיורים, אותם ראה כ[[סימבוליזם|סימבוליסטים]].{{הערה|1=ראו: גולדמן אידה, בת-שבע, '''זאב רבן: סימבוליסט עברי''', מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 2001, עמ' 81}} באשר לאיכותם כתב המאירי כי "הרבה מתפעלים יש לו בינינו בארץ-ישראל. אך אלה ודאי שלא ראו מעולם שום גלריה חדשה באירופה [...] ואם תניחו לרגע שיש ביצירות אלו מרוחו של ׳בצלאל׳ - הרי לפי האמור יוצא שרק רוח אחד יכול להיות בהן, רוח המשמרות האדוקה והממיתה. וזה בוודאי שלא ייכתב לשבחו של ׳בצלאל׳.{{הערה|1={{דואר היום|אביגדור המאירי|שיר השירים של רבן|19231214|12}}}}<br />
<br />
==גלריה==<br />
<gallery><br />
קובץ:רבן שיר השירים 3.jpg|"קול דודי הנה הוא בא"<br />
קובץ:רבן שיר השירים 2.jpg|"הגיה לי שאהבה נפשי איכה"<br />
קובץ:רבן שיר השירים 1.jpg|"ישקני מנשיקות פיהו", מפתח עמודים מתוך מהדורת 1930<br />
</gallery><br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{הארץ1|מרדכי נרקיס|שירת-התנ"ך וקלסתר פניה|19231207|16}}<br />
*{{דואר היום|אביגדור המאירי|שיר השירים של רבן|19231214|12}}<br />
*{{דואר היום|לאה י. לוינגר|"שיר-השירים" של רבן|19240730|21}}<br />
*[https://www.youtube.com/watch?v=cggK8CuMxYY 'שיר השירים' - אורטוריה על פי מגילת שיר השירים], מאת המלחין נסים חליפה, בהשראת איוריו של זאב רבן, 29 באוקטובר 2014<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:זאב רבן]]<br />
[[קטגוריה:בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות]]<br />
[[קטגוריה:שיר השירים באמנות]]<br />
[[קטגוריה:יצירות משנת 1923]]<br />
[[קטגוריה:הדפס ישראלי]]<br />
[[קטגוריה:הדפסי אבן]]</div>imported>Idoiz