https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%94שירות התעסוקה - היסטוריית גרסאות2026-09-14T05:05:42Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%94&diff=75314&oldid=previmported>Rakoon ב־17:10, 18 באפריל 20262026-04-18T17:10:34Z<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{סוכנות ממשלתית<br />
| סמל = [[קובץ:Logo Taasuka slogen (1).png|250px]]<br />
| מנכ"ל/ית = [[עינבל משש]]<br />
| חוק = [[חוק שירות התעסוקה]]<br />
| סוכנות אם = [[משרד הכלכלה והתעשייה]]<br />
}}<br />
[[קובץ:Tasuka.svg|200px|ממוזער|שמאל|הסמליל הקודם של שירות התעסוקה]]<br />
'''שירות התעסוקה הישראלי''' הוא [[גוף סטטוטורי]] שהוקם מכוח [[חוק שירות התעסוקה]], תשי"ט-1959, ובהתאם ל[[אמנה בינלאומית]] של שירותי התעסוקה הציבוריים בעולם.<br />
<br />
בתפקידיו, איסוף המידע הרלוונטי על נושא התעסוקה בעולם, מגמות בשוק העבודה העולמי ושימוש במידע, יסייע בהשגת [[עבודה (כלכלה)|עבודה]] לדורשים ויפעל להכשיר מקצועית. כן יעסוק שירות התעסוקה בייעוץ לנערים דורשי עבודה ב[[בחירת מקצוע]] ובהכוונתם לעבודה מתאימה ויקיים מעקב אחרי השמתם בעבודה והתמדתם בה". שירות התעסוקה משרת את תושבי הארץ בעלי [[תעודת זהות ישראלית]], וכן תושבים ארעיים בעלי [[אשרת שהייה]] מסוג א/1.<br />
<br />
שירות התעסוקה כיום נתון לפיקוחו הכללי של [[משרד הכלכלה]]. בעבר היה כפוף ל[[משרד העבודה והרווחה]] באפריל 2018 אישר שר הרווחה את מינויו של [[רמי גראור]] למנכ”ל שירות התעסוקה. בנובמבר 2024 מונתה [[עינבל משש]] למנכ"לית השירות.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
כבר בתקופת [[העלייה השנייה]] הפעילו [[מפלגה|מפלגות]] הפועלים לשכות עבודה (כמו גם לשכת עלייה, [[קופת חולים]] וכו'), שדאגה לעבודה לחברי המפלגה. בשנת [[1920]] הקימו מפלגות הפועלים את [[ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל]] כמסגרת גג משותפת והעבירו לטיפולה את לשכות העבודה שלהן. ב[[פסח]] [[1922]] (תרפ"ב) הוקמה הסתדרות [[הפועל המזרחי]], במטרה להקים מסגרת דתית בדומה להסתדרות הכללית, ובין פעולותיה הייתה הקמת לשכת עבודה. בשנת [[1935]] פרשו אנשי [[ברית הציונים הרוויזיוניסטים]] מההסתדרות הכללית והקימו [[הסתדרות העובדים הלאומית|הסתדרות]] משל עצמם, ולשכת עבודה לאנשיהם.<br />
<br />
לאחר קום המדינה, במסגרת הממלכתיות והעברת שירותים לידי המדינה הציגה הממשלה בסוף שנת 1956 את חוק שירות התעסוקה שנועד להעביר את לשכות התעסוקה למסגרת ממלכתית ולאסור קיום לשכות עבודה פרטיות. לחוק התנגדו משמאל [[אחדות העבודה]] ו[[מפ"ם]], אשר חששו לפגיעה בתנועות הפועלים, ומימין [[הציונים הכלליים]]{{הערה|{{דבר|ישראל שיוו|הבוקר נגד לשכת העבודה הממלכתית|19561205|37}}}}. כבר בשנת 1957 הקציבה המדינה רזרווה תקציבית לצורך מימוש החוק, אך "חוק שירות התעסוקה תשי"ט 1959" נתקבל לבסוף בינואר 1959 לאחר נפתולי חקיקה רבים. בעת החקיקה זכה החוק לתמיכתם של מפ"ם ואחדות העבודה שהתנגדו לה קודם לכן{{הערה|{{דבר||על הערך הנטוש שחזר לערכו|19590116|105}}}}. בהצעת החוק המקורית נקבעה אפשרות ללשכות תעסוקה נפרדות לעובדים ערבים, אולם אפשרות זו בוטלה כאשר הסתייגות של חבר הכנסת [[אליעזר שוסטק]] נתקבלה, בהימנעות של חברי הכנסת הערביים שתמכו בהסתייגות אך לא רצו להרגיז את מפא"י{{הערה|{{מעריב||ההסתייגות שנתקבלה|19590114|22}}}}. החוק נכנס לתוקף ב-1 באפריל 1959{{הערה|{{דבר||חוק שירות התעסוקה מבטיח חלוקת עבודה ללא הפליה|19590205|96}}}} ולשכות העבודה הועברו לידי המדינה שהמשיכה לתת [[סוכנות השמה|שרותי השמה]]. יחד עם העברת הבעלות שונה השם מ"לשכת עבודה" ל"שירות התעסוקה" ו"לשכת שירות התעסוקה" או "לשכת התעסוקה".<br />
<br />
על פי סעיפים 32–35 לחוק, ניתנה בלעדיות ללשכת התעסוקה בהשמת עובדים בבנייה, תעשייה, חשמל, מים, כרייה, תחבורה, חקלאות, שמירה, ניקיון, מסעדנות, מלונאות, פקידות, הנהלת חשבונות, מכירות וכל [[עבודת כפיים]], למעט בתפקידי ניהול, משרות אמון ותפקידים הדורשים השכלה גבוהה. החוק גם לא חל על העסקה של קרובי משפחה{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/review/data/heb/law/kns3_employment.pdf חוק שירות התעסוקה תשי"ט-1959], סעיפים 32–35 והתוספת השנייה}}. פקחים של שירות התעסוקה ביצעו סיורי פיקוח במקומות עבודה כדי לוודא שלא מעסיקים בהם עובדים שלא נשלחו דרך לשכות התעסוקה. מעסיקים שנתפסו מעסיקים עובדים שלא דרך שירות התעסוקה נקנסו והעובדים פוטרו{{הערה|{{דבר||העסיקו בלתי-מאורגנים לדין|19590904|130}}{{ש}}{{מעריב||קיבוץ נקנס על העסקת פועלים בלי הלשכה|19630206|62}}{{ש}}{{דבר||נקנסו חנוונים שהעסיקו עובדים שלא מן הלשכה|19641209|80}}{{ש}}{{דבר|דני צדקוני|פינרי נגד ג'ודה|19721108|106}}}}. כתבי אישום הוגשו גם כאשר דובר על העסקה למילוי מקום לימים ספורים{{הערה|{{מעריב|שלמה גבעון|שופט נוזף בשירות התעסוקה|19720127|132}}}}. תושבי מושבים וקיבוצים נחשבו לבעלי עבודה ועל כן היה אסור להם לקבל עבודה משירות התעסוקה. בעקבות המשבר בחקלאות בסוף שנות ה-50, נרשמו רבים בכתובות פיקטיביות בעיר כדי לקבל עבודה{{הערה|{{מעריב|מנחם תלמי|מן העיר אל העוני|19610226|19}}}}.<br />
<br />
בשנת 1962 קבע בית המשפט המחוזי שיש לפרש את המונח "אמון אישי" באופן רחב, כך שגם משרה של מוכר בחנות הנדרש לנהל קופה יכולה להחשב כמשרה הפטורה מהשמה דרך הלשכה{{הערה|{{מעריב|מאיר נחתומי|פס"ד עקרוני בדבר קבלת עובד שלא ע"י הלשכה|19620312|94}}}}.<br />
<br />
בשנת 1991, במסגרת [[חוק ההסדרים]], נקבע שסעיפי החוק המחייבים העסקה רק דרך לשכת עבודה יחולו רק על מי שאינם אזרחי או תושבי ישראל{{הערה|[http://www.nevo.co.il/Law_word/law14/LAW-1351.pdf חוק הסדרים במשק המדינה התשנ"א], הסדרים בענייני עבודה}}. בחוק ההסדרים שחוקק בסוף שנת 2002, הוסדר עניין העסקת עובדים זרים בחוק נפרד וסעיפי הבלעדיות של שירות התעסוקה בוטלו לגמרי{{הערה|[http://www.nevo.co.il/Law_word/law14/LAW-1882.pdf חוק ההסדרים במשק המדינה התשס"ג-2002], סעיף 31}}. בעקבות כך קמו אתרי אינטרנט שעוסקים במציאת עבודות ([[AllJobs]], [[JobMaster]], [https://www.jobninja.co.il/employer_search.aspx ג'וב נינג'ה], דרושים ועוד).<br />
<br />
בשנת 1962 הוחל במהלך של הקמת לשכות תעסוקה ביישובים ערביים ברחבי המדינה שעד אז לא טופלו על ידי שרות התעסוקה. בלשכות הועסקו פקידות לצורך טיפול בפועלות ערביות{{הערה|{{דבר||הלשכות בכפרי המיעוטים יפנו מובטלים ליישובים בהם יש תעסוקה|19621213|104}}}}.<br />
<br />
שירות התעסוקה נתון לביקורת על היותו בלתי יעיל. דו"ח של [[מבקר המדינה]] טען ש"התוצר העיקרי של שירות התעסוקה הוא מתן אישורים לצורך קבלת [[דמי אבטלה]]". לעומת זאת, שירות התעסוקה טוען שהוא עבר תהליך התייעלות והוא יעיל יותר מחברות השמת כוח אדם פרטיות. בשנת [[2008]] התאים שירות התעסוקה עבודה לכ-120,000 איש{{הערה|1={{הארץ|[[נחמיה שטרסלר]]|לפטר את שירות התעסוקה|1.1247935|27 בפברואר 2009}}}}.<br />
<br />
בשנת 2024 קבע דו"ח אגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה כי שירות התעסוקה עמד במלוא (100%) המשימות שנקבעו לו בהחלטות הממשלה. הדו"ח הדגיש את עמידת השירות ביעדים ואת פעילותו לקידום מדיניות תעסוקה, פיתוח פתרונות חדשניים והתאמת השירותים לשינויים בשוק העבודה בישראל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/pages/news-report120825|כותרת=דוח יישום החלטות ממשלה לשנת 2024|אתר=משרד ראש הממשלה|תאריך=12.08.2025}}</ref>.<br />
<br />
==עיקרי החוק==<br />
שירות התעסוקה עומד תחת פיקוחו הכללי של שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, ושל מועצה ציבורית המורכבת מנציגי ממשלה, נציגי מעסיקים ונציגי ארגוני העובדים.<br />
<br />
'''תחומי פעולה עיקריים'''<br />
<br />
תפקידו העיקרי של שירות התעסוקה על פי סעיף 2 בחוק הוא הסדרת שוק העבודה.<br />
<br />
הסדרת שוק העבודה תיעשה על ידי הפעולות האלה:<br />
* ריכוז ידיעות ופרסום מגמות בשוק העבודה<br />
* תיווך בין מחפשי עבודה ומעסיקים<br />
* הפניה להכשרה והסבה מקצועית<br />
* ייעוץ, הכוונה והשמת בני נוער בעבודה<br />
<br />
כמו כן לשירות הסמכות להעניק אישורי אבטלה לעניין הזכאות לקבלת דמי אבטלה או הבטחת הכנסה על פי [[חוק הביטוח הלאומי]] (נוסח משולב) התשנ"ה [[1995]] וחוק הבטחת הכנסה תשמ"א [[1980]].<br />
<br />
השירות ניתן ללא תשלום וללא התערבות ביחסי עבודה, באמצעות לשכות אזוריות ו/או סניפים הפרושים ברחבי הארץ.<br />
<br />
'''סעיף 2 לחוק שירות התעסוקה'''<br />
<br />
"שירות התעסוקה ירכז ידיעות על המצב בשוק העבודה ועל מגמות ההתפתחות בו על מנת להסדירו: הוא יעסוק בהשגת עבודה לדורשיה ובהפניית עובדים לדורשיהם באמצעות לשכות שירות התעסוקה שהוקמו לפי חוק זה, וישתף פעולה עם גופים אחרים בענייני הכשרה מקצועית והדרכה בבחירת מקצוע. כן יעסוק שירות התעסוקה בייעוץ לנערים דורשי עבודה בבחירת מקצוע ובהכוונתם לעבודה מתאימה ויקיים מעקב אחרי השמתם בעבודה והתמדתם בה".<br />
<br />
==שירותי לשכות התעסוקה==<br />
===שירותים למחפשי עבודה===<br />
הלשכות נותנות שרות למחפשי עבודה, הן לכלל הציבור והן טיפול מיוחד לקבוצות הבאות:<br />
*חיילים משוחררים או מי שסיים [[שירות לאומי]], השירות פועל למימוש זכויות החיילים המשוחררים בנושאי תעסוקה, נותן עדיפות בהפניה לעבודה ולקורסים מקצועיים.<br />
*אקדמאים בעלי תואר מוכר ממוסד להשכלה גבוהה בארץ או בחו"ל, דרך לשכות לאקדמאים והמרכז לתעסוקת אקדמאים בלשכות השונות.<br />
*עולים חדשים, מתן עדיפות בהפניה לעבודה ולהכשרה מקצועית.<br />
*תושבים חוזרים.<br />
*בני נוער (בגילאים 15–18, ובחופשת הקיץ מגיל 14).<br />
*מוגבלים בכושר עבודתם.<br />
*[[מפוטרי קיץ]].<br />
בנוסף, אישורי הלשכה מקנים זכאות לקבלת [[קצבת אבטלה]] מ[[המוסד לביטוח לאומי]].<br />
===שירותים למעסיקים===<br />
*[[גיוס (משאבי אנוש)|גיוס]] כוח אדם, הן קבוע והן זמני.<br />
*הכשרת עובדים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{אתר רשמי}}<br />
{{רשתות חברתיות}}<br />
*[https://www.nevo.co.il/law_html/law01/p222_001.htm חוק שירות התעסוקה 1959], באתר Nevo<br />
* {{סרטונים}} שרת העבודה [[גולדה מאיר]] [https://www.youtube.com/watch?v=raG39rK8P60&feature=em-uploademail חונכת לשכת עבודה לנוער], [[יומני כרמל]] 1954 (התחלה 3:00)<br />
* רשימה של כל [https://www.openclosed.co.il/קטגוריה/לשכת-התעסוקה/ לשכות שירות התעסוקה] בישראל<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מוסדות ממשלתיים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:שירות התעסוקה|*]]<br />
[[קטגוריה:משרד הכלכלה]]<br />
[[קטגוריה:ישראל: תעסוקה]]<br />
[[קטגוריה:אבטלה]]<br />
[[קטגוריה:גיוס והשמה בעבודה]]<br />
[[קטגוריה:ישראל: תאגידים סטטוטוריים]]</div>imported>Rakoon