https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8_%D7%A4%D7%AA%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%94%27שומר פתאים ה' - היסטוריית גרסאות2026-09-14T10:16:25Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8_%D7%A4%D7%AA%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%94%27&diff=779930&oldid=previmported>דוד שי: שחזור לגרסה 42829188 מ־02:59, 2 במרץ 2026 מאת EranBot חסר חשיבות2026-04-08T13:32:46Z<p>שחזור לגרסה <a href="/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A2/42829188" title="מיוחד:קישור קבוע/42829188">42829188</a> מ־02:59, 2 במרץ 2026 מאת <a href="/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:EranBot&action=edit&redlink=1" class="new" title="משתמש:EranBot (הדף אינו קיים)">EranBot</a> חסר חשיבות</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''שומר פתאים ה'''' הוא [[ניב (ביטוי)|ניב]] שמקורו ב{{תנ"ך|תהלים|קטז|ו}}, שם נאמר: {{ציטוטון|שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְהֹוָה, דַּלּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ}}. הניב משמש במקרים שבהם אדם ניצל מצרה שאליה נקלע בתמימותו.<br />
<br />
בכתבי [[חז"ל]] ובקרב ה[[פוסק]]ים משמש מושג זה בעת הדיון בהיקפה של חובת [[שמירת הנפש]] הנלמדת מהפסוק {{ציטוטון|ונִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם|{{תנ"ך|דברים|ד|טו}}}}, ויש הסבורים שניתן להפחית במידת הזהירות הנדרשת כאשר מדובר בסיכון שרבים נוטלים. בדורות האחרונים, סוגיה בולטת לגביה נידונה השלכתו ה[[הלכה|הלכתית]] של המושג היא שאלת איסורו של [[עישון]] ה[[טבק (חומר גלם)|טבק]].<br />
<br />
== בפרשנות המקרא ==<br />
[[מפרשי המקרא]] ביארו ב[[פשט|פשטו]] של הפסוק, כי ההדגשה על שמירת [[אלהים]] על ה[[wikt:פתי|פתאים]], עניינה שהפתאים אין להם היכולת להינצל מסכנה בכוחות עצמם, על ידי תחבולות וכדומה, אלא אלהים הוא השומר ומושיע אותם ברחמיו<ref>ביאור רבי [[אברהם אבן עזרא]] על {{תנ"ך|תהלים|קטז|ו}}. ביאור [[רד"ק]], שם. ביאור רבי מנחם המאירי, שם. ראה לשונם [https://www.mgketer.org/tanach/27/116/6 כאן]. ביאור מצודת דוד, שם.</ref>.<br />
<br />
כך כותב רבי [[מנחם המאירי]]: {{ציטוטון|ואלהינו מרחם , ושומר הפתאים - שאין להם תחבולה בהצלת עצמם.}}{{הערה|ביאור רבי מנחם המאיר על {{תנ"ך|תהלים| קטז|ו }}}}<br />
<br />
==בתלמוד==<br />
במקומות אחדים בתלמוד הבבלי מובא הפסוק "שומר פתאים ה'" כנימוק לקביעות שונות:<br />
* במסגרת הדיון ב[[משקה מגולה]] ב[[מסכת עבודה זרה]]{{הערה|{{בבלי|עבודה זרה|ל|ב}}}} מובאת ברייתא: "[[רבי אליעזר]] אומר: אוכל אדם ענבים ותאנים בלילה ואינו חושש, משום שנאמר שומר פתאים ה'", כלומר בניגוד לאיסור לשתות משקה שעמד מגולה, ללא השגחת אדם, מחשש ש[[נחש]] שתה מהם והטיל בהם [[ארס]], אין לחשוש כך באכילת פירות, אלא לסמוך על רחמי ה'.<br />
* במסכת כתובות<ref>{{בבלי|כתובות|לט|א}}</ref>, וכן במסכת יבמות<ref>{{בבלי|יבמות|יב|ב}}</ref> מובאת [[ברייתא]] המציגה מחלוקת בין [[רבי מאיר]] לחכמים בעניין שימוש ב[[מוך (חומר)|מוך]] ל[[מניעת היריון בהלכה|מניעת הריון]] על ידי שלוש סוגי נשים: [[היריון (הלכה)|מעוברת]], מניקה, ו[[קטנה (הלכה)|קטנה]] בגיל 11 שנים, לגביהן רווחה הנחה שאמנם עלולות להיכנס להריון, אך הדבר עלול להביא לסכנת חיים. חכמים, אשר לדעתם אינם מחייבים שימוש במוך, ולפי פרשנות אחרת אף אוסרים זאת מחמת איסור [[הוצאת זרע לבטלה|השחתת זרע]], אומרים בהקשר זה "ומן השמים ירחמו משום שנאמר "שומר פתאים ה'".<br />
* ב[[מסכת יבמות]]{{הערה|{{בבלי|יבמות|עב|א}}}} אומר [[רב פפא]] שהכלל הוא שאין [[ברית מילה|מלים]] ביום מעונן וביום שנושבת בו רוח דרומית, אבל מכיוון "שדשו בה רבים", כלומר - רבים אינם מקפידים על כך, אפשר שלא לחשוש, שנאמר "שומר פתאים ה'".<br />
* ב[[מסכת שבת]]<ref>{{בבלי|שבת|קכט|ב}}</ref>, בעניין הקזת דם בימים שונים, נאמר כי אין צריך לחשוש ולהימנע מהקזה ביום שישי, על אף שלפי ה[[אסטרולוגיה]] קיימת סכנה בכך, מכיוון "שדשו בה רבים", שנאמר "שומר פתאים ה'".<br />
* ב[[פרק חלק]] של [[מסכת סנהדרין]]{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|קי|ב}}}} מובאת [[ברייתא]] שדנה בשאלה האם קטני בני רשעי ישראל באים ל[[העולם הבא|עולם הבא]], ו[[רבי עקיבא]] סבור שהתשובה לכך חיובית, ונימוקו - שנאמר "שומר פתאים ה" שכן קורין בכרכי הים לינוקא פתיא", כלומר במילה "פתאים" מתכוון הפסוק ל[[תינוק]]ות.<br />
* ב[[מסכת נידה]]<ref>{{בבלי|נידה|לא|א}}</ref> נאמר כי קיים חשש סכנה בקיום יחסי אישות ביום התשעים ל[[היריון|הריונה]] של אשה, אך אין צריך לחשוש לכך מספק, שנאמר "שומר פתאים ה".<br />
<br />
==בדברי הפוסקים==<br />
<br />
=== משמעות המושג ===<br />
הרב [[יהודה דוד בלייך]] הגדיר את המושג "שומר פתאים ה'" כך: פעולה או התנהגות הכרוכה במידה מסוימת של סיכון, אך איננה נתפסת כמסוכנת בעיני ההמון, איננה מוגדרת כמסוכנת על פי ההלכה, ולכן אין היא אסורה מכח חובת שמירת הנפש. לדבריו, למרות ההיתר, אין הבטחה אלוהית שאדם לא יינזק כתוצאה ממעשים אשר תקף לגביהם כלל זה. אמנם, ההשגחה האלוהית לה זוכה אדם העושה דבר הכרוך בסכנה אך מותר על פי כלל זה, שונה מההשגחה כלפי המכניס עצמו למצב מסוכן באופן האסור.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://traditiononline.org/survey-of-recent-halakhic-periodical-literature-45/|הכותב=TraditionOnline|כותרת=Survey of Recent Halakhic Periodical Literature: Hazardous Medical Procedures - Tradition Online|תאריך=2003-09-05|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2026-01-22}}</ref> <br />
<br />
=== כללים וסייגים ===<br />
בדברי [[ראשונים]] ו[[אחרונים]] נאמרו מספר כללים הנוגעים למושג "שומר פתאים ה'":<br />
<br />
* [[ריטב"א]] כתב ב[[חידושי הריטב"א|חידושיו לתלמוד]]<ref>{{בבלי|יבמות|עב|א|מפרש=חידושי הריטב"א|ללא=שם}}</ref>, שהחושש מהסכנה הכרוכה במילת בנו ביום המעונן, רשאי לדחות את ברית המילה ליום אחר, ואינו מחויב לסמוך על הכלל, על אף החובה העקרונית לקיים את המילה ביום השמיני דווקא.<br />
<br />
* הרב [[חיים עוזר גרודזנסקי]] כתב שהכלל נאמר רק לגבי חשש רחוק מאד לסכנה, אין לסמוך על כך.<ref>שו"ת אחיעזר חלק א' סימן כג, אות ב.</ref><br />
* הרב [[יוסף חיים מבגדאד]], כתב בספרו '[[בן איש חי (ספר)|בן איש חי]]' שהמסתכן אף במקום שיש להחיל לגביו את הכלל, אם ניצול בהשגחה ניסית - מנכים לו מזכויותיו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%90%22%D7%97_%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%97%D7%A1|כותרת=בא"ח שנה שנייה פינחס – ויקיטקסט|אתר=he.wikisource.org|תאריך_וידוא=2025-11-17}}</ref><br />
<br />
=== בעניין הסכנה שבעישון ===<br />
הנימוק "דשו בו רבים" (המופיע בתלמוד) עלה במסגרת הדיון בשאלה האם [[עישון]] טבק אסור על פי ההלכה מחמת [[נזקים בריאותיים של עישון טבק|סכנותיו לבריאות]], מכח המצווה על [[שמירת הנפש]].{{הערה|[[חיים נבון]], [http://www.daat.ac.il/daat/maamar.asp?id=32 עישון סיגריות במבחן ההלכה], '''[[תחומין]]''' כט, תשס"ט, באתר "[[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]"}}<br />
<br />
הרב [[רבי ישראל מאיר הכהן|ישראל מאיר הכהן]] פסק להלכה, בהסתמך על [[חוות דעת]] של רופאים, כי קיים איסור בעישון [[סיגריה|סיגריות]] הנובע מהציוויים על שמירת הנפש.{{הערה|בספרו '''ליקוטי אמרים''', פרק י"ג.}} ככל שהתפרסמו ברבים הסכנות הכרוכות בעישון, החלו עוד ועוד פוסקים לאסור את העישון, בכללם הרב [[אהרן קוטלר]], הרב [[יעקב קמנצקי]], הרב [[אליעזר יהודה ולדנברג]],{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14514&st=&pgnum=110&hilite=|כותרת=ציץ אליעזר - טו - סימן לט - ולדינברג, אליעזר יהודה, 1917-2006 (page 110 of 209)|אתר=hebrewbooks.org|תאריך_וידוא=2025-12-10}}|שם=אליעזר}} הרב [[שמואל הלוי ואזנר]],<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1420&st=&pgnum=231&hilite=|כותרת=שבט הלוי - חלק י - סימן רצה - ווזנר, שמואל בן יוסף צבי (page 231 of 358)|אתר=hebrewbooks.org|תאריך_וידוא=2025-12-21}}</ref> הרב [[חיים דוד הלוי]], והרב [[צבי שכטר]].<br />
<br />
בשונה מעמדה זו, כתב הרב [[משה פיינשטיין]] בתשובה הלכתית משנת [[תשכ"ד]]:<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=919&st=&pgnum=67|כותרת=אגרות משה - חלק ה - יו"ד ח"ב - סימן מט - פיינשטיין, משה בן דוד, 1895-1986 (page 67 of 540)|אתר=hebrewbooks.org|תאריך_וידוא=2025-12-14}}</ref><br />
:{{ציטוט|הנה בדבר עישון סיגריות, ודאי מכיון שיש חשש להִתחלות מזה, מן הראוי להזהר מזה. אבל לומר שאסור מאיסור סכנתא, מכיון שדשו בה רבים כבר איתא בגמרא בכהאי גוונא "שומר פתאים ה' " (שבת קכט,ב; נדה לא,א), ובפרט שכמה גדולי תורה מדורות שעברו ובדורנו שמעשנין.|שו"ת "[[אגרות משה]]", כרך ה', יורה דעה, חלק ב, סימן מ"ט}}<br />
:<br />
<br />
הרב פיינשטיין חזר על עיקרי הדברים גם בתשובה נוספת משנת תשמ"א,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=921&st=&pgnum=315|כותרת=אגרות משה - חלק ז - חו"מ ח"ב - סימן עו - פיינשטיין, משה בן דוד, 1895-1986 (page 315 of 361)|אתר=hebrewbooks.org|תאריך_וידוא=2025-12-14}}</ref> אך הבהיר כי ההיתר מושתת על הנחה לפיה רק מיעוט קטן מהמעשנים ילקו כתוצאה מכך במחלות מסוכנות, והוסיף כי יש לאסור על מי שאינו מעשן להתחיל לעשות כן. עם זאת הדגיש כי מדובר בהרגל מגונה ואינו עולה בקנה אחד עם ערכי היהדות.<br />
<br />
אכן, ברבות השנים, עם התפתחות המחקר הרפואי, התברר שמקרב המעשנים, הרוב דווקא נחלים במחלות מסוכנות הנגרמות מהעישון ואף מתים מהן.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nhlbi.nih.gov/news/2021/study-smokers-are-more-likely-die-heart-disease-lung-cancer|כותרת=Study: Smokers are more likely to die from heart disease than lung cancer {{!}} NHLBI, NIH|אתר=www.nhlbi.nih.gov|תאריך=2021-11-17|שפה=en|תאריך_וידוא=2025-12-17}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.stsft.nhs.uk/news/latest-news/campaign-warns-1-2-north-east-smokers-will-die-smoking-related-disease|כותרת=Campaign warns 1 in 2 North East smokers will die from a smoking related disease :: South Tyneside and Sunderland NHS Foundation Trust|אתר=www.stsft.nhs.uk|תאריך_וידוא=2025-12-17}}</ref> כמו כן, תוחלת החיים של מעשן קצרה בכעשור בממוצע יחסית למי שאינו מעשן. לאור תגליות אלה התבטאו רבנים רבים כי היתרו של הרב פיינשטיין כבר אינו תקף, וזאת על פי אמות המידה ההלכתיות שהוא עצמו קבע. מבין הרבנים נמנים בנו של הרב פיינשטיין - הרב [[דוד פיינשטיין]]<ref>הרב '''ברוך מאסקוויץ,''' שו"ת '''ודברת בם'''. חלק ב' סימן שכא.</ref> חתנו - הרב [[משה דוד טנדלר]],<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelb126.sg-host.com/article/rj051056a/|כותרת=Rabbis Condemn Smoking|אתר=מכון שלזינגר|תאריך_וידוא=2025-12-14}}</ref> והרב [[יהודה דוד בלייך]]. מדובר ברבנים שבעצמם התירו בעבר את העישון על פי נימוקיו של הרב פיינשטיין,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.yutorah.org/lectures/853529|כותרת=YUTorah - בדין "ונשמרתם" - הגדרת סיכון בהלכה|אתר=www.yutorah.org|תאריך=2021-09-29|שפה=en|תאריך_וידוא=2025-12-25}}</ref> אך חזרו בהם כשהתבהרו להם הנתונים ה[[סטטיסטיקה|סטטיסטיים]] בעניין.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://traditiononline.org/unpacking-the-iggerot-smoking/|הכותב=Tradition Online|כותרת=Unpacking the Iggerot: Smoking - Tradition Online|תאריך=2025-02-27|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2025-12-14}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.yutorah.org/lectures/lecture.cfm/735900|כותרת=YUTorah - The Prohibition to Smoke - Part 2|אתר=www.yutorah.org|תאריך=2025-12-22|שפה=en|תאריך_וידוא=2025-12-25}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://traditiononline.org/survey-of-recent-halakhic-literature-of-tobacco-snuff-and-cannabis-part-ii/|הכותב=Tradition Online|כותרת=Survey of Recent Halakhic Literature: Of Tobacco, Snuff and Cannabis (Part II) - Tradition Online|תאריך=2022-07-18|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2025-12-14}}</ref><br />
<br />
הרב [[עובדיה יוסף]] כתב בספריו '[[יביע אומר]]'<ref> [[שאלות ותשובות|שו"ת]] '[[יביע אומר]]' חלק ה אורח חיים סימן לט</ref> ו'[[יחוה דעת]]'<ref>הרב עובדיה יוסף בספרו [[שו"ת]] "יחווה דעת", חלק ה', סימן ל"ט.</ref> כי העישון אינו מהווה ביטול הציווי מהתורה על שמירת הנפש, וזאת על פי הפסוק "שומר פתאים ה'" המבטא אמונה כי אלוהים שומר מפני סיכונים הנובעים מדבר ש"דשו בו רבים" (שנהגו רוב העולם לעשותו). עם זאת, נמנע מלהתיר את העישון במפורש מכח נימוק זה. כעבור שנים רבות, אימץ גישה מחמירה יותר ופסק בספרו '[[הליכות עולם (עובדיה יוסף)|הליכות עולם]]'<ref>חלק א, עמ' רסה - רסו.</ref> כי ישנה חובה לציית לפסיקת הרבנים שאסרו לעשן, ודבריו התפרשו בידי רבנים רבים כאיסור גורף בעניין.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1082&st=&pgnum=476|כותרת=רבבות אפרים - חלק ח - סימן תקמו - גרינבלט, אפרים בן אברהם ברוך (page 476 of 578)|אתר=hebrewbooks.org|תאריך_וידוא=2025-12-14}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50572&st=&pgnum=22|כותרת=בית הלל לט - אלול תשס''ט - יגאל עזרא (עורך) (page 22 of 128)|אתר=hebrewbooks.org|תאריך_וידוא=2025-12-15}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.sefaria.org/Gray_Matter_III,_Medical_Issues,_The_Prohibition_to_Smoke.1?lang=he|כותרת=Gray Matter III, Medical Issues, The Prohibition to Smoke 1|אתר=www.sefaria.org|תאריך_וידוא=2025-12-15}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ohr.edu/this_week/insights_into_halacha/5717|כותרת=Smoking and Halacha by Rabbi Yehuda Spitz|אתר=Ohr Somayach|תאריך_וידוא=2025-12-15}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.toraland.org.il/מאמרים/טכנולוגיה-ורפואה/אקטואליה-ברפואה/עישון-אלכוהול-תרופות-והשפעתם-על-הפוריות-ועל-ההיריון/|כותרת=עישון, אלכוהול, תרופות והשפעתם על הפוריות ועל ההיריון {{!}} מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית|אתר=www.toraland.org.il|תאריך_וידוא=2025-12-16}}</ref> בהזדמנויות רבות אף התבטא בחריפות יתירה נגד התופעה, תוך ציון כי היא מנוגדת לערכי הדת.<br />
<br />
בתגובה לפסיקת הרב פיינשטיין לפיה יש להחיל את הכלל "שומר פתאים ה'" בקשר לעישון, כתב הרב [[אליעזר יהודה ולדנברג]] בספרו "[[ציץ אליעזר]]":<br />
:{{ציטוט|נראה ברור ללא צל של ספק כי אין מקום להתברך בלב (כפי שאחרים רוצים לומר כן) ולהורות כי היות והעישון רבים דשים בו אם כן יש להחיל על זה המאמר ...'והאידנא דדשו בו רבים שומר פתאים ה". דלא אמרו כן אלא במקומות דלא נתגלה בהתם, והמציאות לא הראתה על היפוכו של דבר,... אבל בכגון הנידון שלפנינו אשר בעיקר בעשרות השנים האחרונות לאור המחקרים המדעיים והרפואיים השונים נתגלו בממדים מבהילים היזיקי הגוף המרובים והמסוכנים אשר העישון גורם בכנפיו, והתודעה הזאת גם יצאה כבר טבעה בעולם עד כדי כך שבכמה מדינות גדולות ועצומות יצא החוק מאת ממשלותיהם על חובת ציון אזהרה על כל חפיסת סיגריות האומרת 'הרופא הממשלתי הראשי מזהיר את המעשנים שהעישון מסכן את בריאותם ומזיק לה'... אם כן בודאי ובודאי שאבסורדי הוא להעלים עין מכל זה ולהפטיר כלאחר יד ולומר כי גם על כגון זה נאמר "שומר פתאים ה'"...|[[שו"ת]] ציץ אליעזר חלק טו סימן לט}}.<br />
<br />
==בפולקלור==<br />
[[ספר הבדיחה והחידוד]] מביא [[בדיחה|בדיחות]] המבוססת על ניב זה, הנה אחת מהן:<br />
:מלמד שמע, שהבריות מרננים אחריו ואומרים עליו, שטיפש הוא. נתן שתי אצבעות לתוך חוטמו ואמר:<br />
:אעלה לגג ואקפוץ למטה. לא אינזק, משמע שבאמת טיפש אני ונתקיים בי “שומר פתאים ה'”; אינזק – סימן, ששקר בפי הבריות.<br />
:אמר ועשה…וכששבה רוחו אליו והוברר, שהגיע לכלל ריסוּק-איברים, בּיקשׁ שיתנו לו מים ליטוֹל ידיו. נטל וּבירך:<br />
:“ברוך שעשני חכם!”<br />
:[נוסח אחר:<br />
:אמר ועשה…וכשפקח עיניו וראה, שנשברו לו יד ורגל, נהנה ואמר:<br />
:כל ימי ידעתי, שהבריות שווא ידברו, ואני חכם. אבל לא ידעתי,<br />
:שחכם מחוּכּם אני עד כדי כך…]{{הערה|{{פרויקט בן-יהודה|שם=אלתר דרויאנוב|שם היצירה=ספר הבדיחה והחידוד|זיהוי=6273}}}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://olamot.net/shiur/שומר-פתאים-ה שומר פתאים ה'], באתר "עולמות"<br />
* {{ויקישיבה|שומר פתאים ה'}}<br />
* אוהד פיקסלר, [https://www.etzion.org.il/he/talmud/seder-nezikin/massekhet-avoda-zara/עז-דף-ל-שומר-פתאים-ה-כניסה-למצב-סכנה ע"ז דף ל: - שומר פתאים ה' - כניסה למצב סכנה], באתר "תורת הר עציון", 30 בדצמבר 2015<br />
* הרב מרדכי גודמן, "[https://asif.co.il/wpfb-file/1-4-pdf-3/ התיישבות בשעת סכנה]", '''ממעין מחולה''' יא (תשס"ב), עמ' 51–64, באתר [[ספריית אסיף]]<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ניבים וביטויים תנ"כיים]]</div>imported>דוד שי