imported>Eman: לפי המשך הערך לא ברור שיש הסכנה על התאריך. ובכל מקרה, זה לא משמעותי לפתיח (והתאריך לא מצויין בפתיח על הערך על חנוכת המשכן)

2026-04-17T18:31:55Z

לפי המשך הערך לא ברור שיש הסכנה על התאריך. ובכל מקרה, זה לא משמעותי לפתיח (והתאריך לא מצויין בפתיח על הערך על חנוכת המשכן)

דף חדש

[[קובץ:Book of Leviticus Chapter 8-2 (Bible Illustrations by Sweet Media).jpg|250px|ממוזער|משה נותן מדם איל המילואים על תנוך האוזן הימנית, האגודל הימני והבוהן הימני של אהרון ובניו.]]
'''שבעת ימי המילואים''' הם כינוי לשבעה ימים שקדמו ל[[חנוכת המשכן]]. במשך ימים אלו נצטווה [[משה]] לערוך טקסים מיוחדים שנהגו רק באותם הימים.

הציווי על קיום שבעת ימי המילואים מופיע בפירוט ב[[פרשת תצווה]] וקיום המצווה מתואר שוב בפירוט ב[[פרשת צו]].

== רקע ==
בעת [[נדודי בני ישראל במדבר|נדידת בני ישראל במדבר]] לאחר ש[[יציאת מצרים|יצאו ממצרים]], נצטוו בני ישראל לבנות [[משכן]]. בני ישראל בנו את המשכן בראשות [[בצלאל בן אורי]] ו[[אהליאב בן אחיסמך]], על פי ציווי ה' כפי המתואר ב[[פרשת השבוע|פרשיות]] [[פרשת תרומה|תרומה]], [[תצוה]], ו[[פרשת כי תשא|כי תשא]] בספר [[שמות]]. אוהל זה שימש את ישראל לאורך כל תקופת המדבר, וכן לאחר שנכנסו בני ישראל ל[[ארץ ישראל]], להקרבת [[קורבן (יהדות)|קורבנות]] ולמטרות [[פולחן|פולחניות]] נוספות, וכן לשם היוועדות האל עם [[משה]], והשראת [[שכינה|שכינתו]] בקרב עַם ישראל.

במשך כל יום מאותם שבעת הימים התקיים טקס שבמהלכו משה רחץ את אהרון ובניו, הלביש אותם ב[[בגדי כהונה]] לעיני כל העם, בעוד הוא לבוש [[בגדי לבן]]{{הערה|{{בבלי|עבודה זרה|לד|א}}.}}, וכן הקריב משה קורבנות.

בשבעת ימי המילואים נצטווה משה לעבוד בעצמו במשכן ולהקריב בו את הקרבנות, אך מלבד ימים אלו לא שימש משה בעבודות השייכות לשבט הכהונה, אלא רק [[אהרן]] ובניו בלבד.

== זמנם ==
על פי חז"ל ימי המילואים החלו ביום [[כ"ג באדר]], ונמשכו עד ראש חודש ניסן, שבו נחגגה [[חנוכת המשכן]].

לפי הפרשנות ה[[יהדות קראית|קראית]] וכן כתב ה[[אבן עזרא]], ימי המילואים התחילו ב[[א' בניסן]] שבו הוקם המשכן{{הערה|{{תנ"ך|שמות|מ|יז}}.}}, והסתיימו ב[[ח' בניסן]] כיוון שבשבת אסור להקריב{{הבהרה|איך נכנס פע עניין השבת. אולי זה שייך להמשך?}}{{הערה|[[ספר ברית דמשק]], [https://cudl.lib.cam.ac.uk/view/MS-TS-00010-K-00006/11 עמוד 11].}}. אחר כך הקריבו הנשיאים מ[[ט' בניסן]] עד [[כ"ב בניסן]]{{הערה|שהוא [[שביעי של פסח]] לפי [[כת קומראן]] ו[[אסרו חג]] לפי חז"ל.}}, כי דילגו על [[י"א בניסן]] ו[[י"ח בניסן]], שתמיד חלים בשבת ב[[לוח השנה במגילות קומראן]], ולא דילגו על ימי חג ה[[פסח]] כי לא חגגו במדבר אלא [[קורבן פסח]] בלבד. המסורת לחגוג בכל שנה את ימים אלה מתועדת ב[[מגילת המקדש]].

במגילת תענית שחוברה בסוף [[ימי בית שני]] ישנה [[רשימה]] של מועדי שמחה שנקבעו בעקבות ניצחונות או הצלה מגזירה של עם ישראל, ב[[תקופת בית שני]]. המועד הראשון שמופיע בלוח הוא בחודש ניסן: {{ציטוטון|מן ריש ירחא דניסן עד תמניא ביה איתוקם תמידא, דלא למספד}}. בין החוקרים ישנה מחלוקת בעניינו של מועד זה: על פי אחת הגישות במחקר ענינם של שמונת הימים הן כשמונת ימי חנוכה, כיון שאז החלה חנוכת [[המשכן]],{{ביאור|לגבי השאלה האם היו אלו שמונת ימי המילואים ראו [[פירוש האבן עזרא|אבן עזרא]], [[רמב"ן]] ועוד על {{תנ"ך|שמות|מ|ב}}; [[רש"י]] אבן עזרא ועוד על {{תנ"ך|ויקרא|ט|א}}}} ב[[נדודי בני ישראל במדבר|מדבר]],{{הערה|ורד נעם עמוד 166, וראו הפניות בהערות 9–14}} ולדעות אחרות הכוונה לחנוכת המקדש בימי [[עזרא]].{{הערה|{{אוצר החכמה|אברהם כהנא|ספרות ההסטוריא הישראלית|15252|עמוד 3 הערה 9|עמוד דיגיטלי=11}}}} אמנם על פי חוקרים אחרים ההסבר הוא כפי המובא בסכוליון,{{הערה|{{ויקיטקסט|מגילת תענית א#א-ח}}}}: ניצחון הפרושים על הצדוקים בוויכוח האם [[קרבן התמיד]] יכול לבוא מכספי יחיד. ההסבר המקובל במחקר הוא שבעקבות ניצחון הפרושים חזרו לגבות את [[מחצית השקל]].{{הערה|[[אליהו ביקרמן]], '''הערות אחדות למגלת תענית''', [[ציון (כתב עת)|ציון]] א, ג, תרצו (עמודים 354–355)  ; [[חיים דב מנטל]], מגילת תענית והכיתות, בתוך: מחקרים בתולדות עם־ישראל וארץ־ישראל לזכר צבי אבנרי (חיפה תש"ל), עמודים 54–59; משה בר, הכיתות ומחצית השקל, '''[[תרביץ]]''' לא ג (תשכ"ב), עמודים 298–299; יעקב ליור, "פרשת מחצית השקל", בתוך: [[מנחם הרן]] (עורך), '''ספר היובל ליחזקאל קויפמן: מחקרים במקרא ובתולדות האמונה הישראלית''', עמוד סו; [[דב בר רטנר|בר רטנר]], "מקדמוניות היהודים", בתוך: '''מאסף''' א, פטרבורג תרס"ב, עמ' 92;}} רוב החוקרים סוברים שהאירוע התרחש בתקופת [[שלומציון המלכה]],{{הערה| יעקב ליור, פרשת מחצית השקל, בתוך [[מנחם הרן]] (עורך), ספר היובל ליחזקאל קויפמן: מחקרים במקרא ובתולדות האמונה הישראלית, עמוד סו; ורד נעם עמודים 165–166}} ויש המתארכים אותו לתקופות אחרות.{{ביאור|היו שהקדימו את האירוע לתקופת [[יוחנן כהן גדול]],{{הערה|אפרים אורבך, ההלכה מקורותיה והתפתחותה, עמודים 40–42}} והיו שהקדימו את האירוע עוד יותר, לתקופת חידוש עבודת המקדש לאחר [[מרד החשמונאים]].{{הערה|בן ציון לוריא, מגילת תענית, עמודים 90–95, וראו שם שהוא מרחיב את האירוע מהקמת התמיד לחוד, להחזרת כל סדרי העבודה במקדש כפי דעת הפרושים; [[חיים דב מנטל]], "מגילת תענית והכיתות", בתוך: '''מחקרים בתולדות עם־ישראל וארץ־ישראל לזכר צבי אבנרי''' (חיפה תש"ל), עמוד 58; ; }} והיו שאיחרו אותו עד לתחילת תקופת הרומאים{{הערה|[[אליהו ביקרמן]], הערות אחדות למגלת תענית, ''' [[ציון (כתב עת)|ציון]]''' א, ג, תרצו (עמודים 354–355)}}}} {{ביאור|על השאלה מדוע קבעו חג של שמונה ימים על ניצחון זה, שלא היה בו אירוע בן שמונה ימים, ראו בין היתר: [[חנוך אלבק]] [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/albeek-4.htm "למחלוקות הפרושים והצדוקים בענייני המקדש וקדשיו"], '''[[תורה שבעל פה (כתב עת)|תורה שבעל פה]]''' ה, מוסד הרב קוק, תשכ"ג עמוד כח.}}.

==הכנת אהרן ובניו==
ב[[פרשת תצווה]], מופיע הציווי למשה על הקדשת אהרון ובניו לצד הציווי על הכנת [[בגדי כהונה|בגדי הכהונה]]. {{ציטוטון|וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן.|{{תנ"ך|שמות|כח|א|קצר=כן}}}} {{ציטוטון|וְהִלְבַּשְׁתָּ אֹתָם אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ וּמָשַׁחְתָּ אֹתָם וּמִלֵּאתָ אֶת יָדָם וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם וְכִהֲנוּ לִי.|{{תנ"ך|שמות|כח|מא|קצר=כן}}}}

==שלבי ההקדשה==
ב[[פרשת צו]] מתוארים כלל הטקסים שהתקיימו כולם בכל אחד משבעת ימי המילואים, בסיום כל שלב נאמר שהדבר נעשה על פי ציוויו של ה'. ואכן, אם משווים בין שמות כ״ט (הציווי) לויקרא ח׳ (הביצוע) הדברים חופפים כמעט לחלוטין. אלא שבציווי אין אזכור לגבי משיחת המשכן, ואילו בביצוע כתוב "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וַיִּמְשַׁח אֶת הַמִּשְׁכָּן", וכן בציווי לא מופיע איסור על יציאה מהמשכן, ובזמן הביצוע אמר להם משה "וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ שִׁבְעַת יָמִים".

1. '''הקהלת העם:''' {{ציטוט|וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ וְאֵת [[בגדי כהונה|הַבְּגָדִים]] וְאֵת [[שמן המשחה|שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה]] וְאֵת פַּר הַחַטָּאת וְאֵת שְׁנֵי [[כבש הבית|הָאֵילִים]] וְאֵת סַל [[מצות|הַמַּצּוֹת]]. וְאֵת כָּל הָעֵדָה הַקְהֵל אֶל פֶּתַח [[אוהל מועד|אֹהֶל מוֹעֵד]]. וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ וַתִּקָּהֵל הָעֵדָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעֵדָה זֶה הַדָּבָר '''אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשׂוֹת.'''}}

2. '''רחיצה והלבשת אהרון:''' {{ציטוט|וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו וַיִּרְחַץ אֹתָם בַּמָּיִם. וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת [[כתונת (בגד כהונה)|הַכֻּתֹּנֶת]] וַיַּחְגֹּר אֹתוֹ [[אבנט (בגד כהונה)|בָּאַבְנֵט]] וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ אֶת [[מעיל (בגד כהונה)|הַמְּעִיל]] וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת [[אפוד|הָאֵפֹד]] וַיַּחְגֹּר אֹתוֹ בְּחֵשֶׁב הָאֵפֹד וַיֶּאְפֹּד לוֹ בּוֹ. וַיָּשֶׂם עָלָיו אֶת [[חושן|הַחֹשֶׁן]] וַיִּתֵּן אֶל הַחֹשֶׁן [[אורים ותומים|אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים]]. וַיָּשֶׂם אֶת [[מצנפת (בגד כהונה)|הַמִּצְנֶפֶת]] עַל רֹאשׁוֹ וַיָּשֶׂם עַל הַמִּצְנֶפֶת אֶל מוּל פָּנָיו אֵת [[ציץ|צִיץ הַזָּהָב]] נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ '''כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.'''}}

3. '''משיחה בשמן והלבשת בני אהרון:''' {{ציטוט|וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת [[שמן המשחה|שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה]] וַיִּמְשַׁח אֶת [[המשכן|הַמִּשְׁכָּן]] וְאֶת [[כלי המשכן|כָּל אֲשֶׁר בּוֹ]] וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם. וַיַּז מִמֶּנּוּ עַל [[מזבח החיצון|הַמִּזְבֵּחַ]] שֶׁבַע פְּעָמִים וַיִּמְשַׁח אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת [[כיור (כלי המקדש)|הַכִּיֹּר]] וְאֶת כַּנּוֹ לְקַדְּשָׁם. וַיִּצֹק מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה עַל רֹאשׁ אַהֲרֹן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ לְקַדְּשׁוֹ. וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת בְּנֵי אַהֲרֹן וַיַּלְבִּשֵׁם [[כתונת (בגד כהונה)|כֻּתֳּנֹת]] וַיַּחְגֹּר אֹתָם [[אבנט (בגד כהונה)|אַבְנֵט]] וַיַּחֲבֹשׁ לָהֶם [[מגבעת (בגד כהונה)|מִגְבָּעוֹת]] '''כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.'''}}

4. '''פר החטאת:''' {{ציטוט|וַיַּגֵּשׁ אֵת פַּר [[חטאת|הַחַטָּאת]] [[סמיכה (קורבן)|וַיִּסְמֹךְ]] אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ פַּר הַחַטָּאת. וַיִּשְׁחָט [[קבלת הדם|וַיִּקַּח]] מֹשֶׁה אֶת הַדָּם [[זריקת הדם|וַיִּתֵּן]] עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב בְּאֶצְבָּעוֹ וַיְחַטֵּא אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת [[דם חטאת|הַדָּם]] יָצַק אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ וַיְקַדְּשֵׁהוּ לְכַפֵּר עָלָיו. וַיִּקַּח... וַיַּקְטֵר מֹשֶׁה הַמִּזְבֵּחָה. וְאֶת הַפָּר וְאֶת עֹרוֹ וְאֶת בְּשָׂרוֹ וְאֶת פִּרְשׁוֹ שָׂרַף בָּאֵשׁ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה '''כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.'''}}

5. '''איל העולה:''' {{ציטוט|וַיַּקְרֵב אֵת [[כבש הבית|אֵיל]] [[קורבן עולה|הָעֹלָה]] [[סמיכה (קורבן)|וַיִּסְמְכוּ]] אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הָאָיִל. וַיִּשְׁחָט [[זריקת הדם|וַיִּזְרֹק]] מֹשֶׁה אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב. וְאֶת הָאַיִל נִתַּח לִנְתָחָיו וַיַּקְטֵר מֹשֶׁה אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַנְּתָחִים וְאֶת הַפָּדֶר. וְאֶת הַקֶּרֶב וְאֶת הַכְּרָעַיִם רָחַץ בַּמָּיִם וַיַּקְטֵר מֹשֶׁה אֶת כָּל הָאַיִל הַמִּזְבֵּחָה עֹלָה הוּא לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה הוּא ל-ה' '''כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.'''}}

6. '''איל המילואים:''' {{ציטוט|וַיַּקְרֵב אֶת [[כבש הבית|הָאַיִל]] הַשֵּׁנִי אֵיל הַמִּלֻּאִים [[סמיכה (קורבן)|וַיִּסְמְכוּ]] אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הָאָיִל. וַיִּשְׁחָט [[קבלת הדם|וַיִּקַּח]] מֹשֶׁה מִדָּמוֹ [[זריקת הדם|וַיִּתֵּן]] עַל תְּנוּךְ אֹזֶן אַהֲרֹן הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית. וַיַּקְרֵב אֶת בְּנֵי אַהֲרֹן וַיִּתֵּן מֹשֶׁה מִן הַדָּם עַל תְּנוּךְ אָזְנָם הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן יָדָם הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלָם הַיְמָנִית [[זריקת הדם|וַיִּזְרֹק]] מֹשֶׁה אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב. וַיִּקַּח אֶת הַחֵלֶב וְאֶת... וּמִסַּל הַמַּצּוֹת... וַיִּתֵּן אֶת הַכֹּל עַל כַּפֵּי אַהֲרֹן וְעַל כַּפֵּי בָנָיו וַיָּנֶף אֹתָם [[תנופה|תְּנוּפָה]] לִפְנֵי ה'. וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֹתָם מֵעַל כַּפֵּיהֶם וַיַּקְטֵר הַמִּזְבֵּחָה... וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הֶחָזֶה וַיְנִיפֵהוּ... לְמֹשֶׁה הָיָה לְמָנָה '''כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.'''}}

7. '''הזאת הדם ושמן המשחה על אהרון ובניו ובגדיהם ואכילת הקורבנות:''' {{ציטוט|וַיִּקַּח מֹשֶׁה מִ[[שמן המשחה|שֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה]] וּמִן הַדָּם אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ [[הזאת הדם|וַיַּז]] עַל אַהֲרֹן עַל [[בגדי כהונה|בְּגָדָיו]] וְעַל בָּנָיו וְעַל בִּגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ... וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו בַּשְּׁלוּ אֶת הַבָּשָׂר פֶּתַח [[אוהל מועד|אֹהֶל מוֹעֵד]] וְשָׁם תֹּאכְלוּ אֹתוֹ וְאֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר בְּסַל הַמִּלֻּאִים כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי לֵאמֹר אַהֲרֹן וּבָנָיו יֹאכְלֻהוּ. [[נותר|וְהַנּוֹתָר]] בַּבָּשָׂר וּבַלָּחֶם בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ. וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ שִׁבְעַת יָמִים עַד יוֹם מְלֹאת יְמֵי מִלֻּאֵיכֶם כִּי שִׁבְעַת יָמִים יְמַלֵּא אֶת יֶדְכֶם. כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם... וַיַּעַשׂ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֵת כָּל הַדְּבָרִים '''אֲשֶׁר צִוָּה ה' בְּיַד מֹשֶׁה.'''}}

==לדורות==
[[חז"ל]] פירשו את הפסוק {{ציטוטון|כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה לַֽעֲשֹׂ֖ת לְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶֽם}} כתיאור ההכנה הרצויה במהלך [[יום הכיפורים בבית המקדש#ההכנות לעבודה|שבעת הימים]] שלפני [[יום הכיפורים]]{{הערה|{{בבלי|יומא|ב|א}}.}}.

לפי [[מגילת המקדש]], ימי המילואים נחגגים מדי שנה{{הערה|[[איל רגב]]. [https://www.jstor.org/stable/23603289 על הבדלי התפיסות בין ההלכה הקומראנית להלכת חז"ל: קדושה דינמית מול קדושה סטטית]. [[תרביץ]], כרך ע"ב חוברת א/ב, עמ' 122.([[תשרי]]-[[אדר ב]]' [[ה'תשס"ג]].)}}. מוסכם על החוקרים מלשון המגילה{{הערה|[[חיים מיליקובסקי (חוקר תלמוד)|חיים מיליקובסקי]], '''עיונים בפרשנות פרשת המילואים''', מחקרי תלמוד ג', עמוד 536.}} וכן מסתבר להשלים במגילה 4Q326{{הערה|[[תגליות במדבר יהודה (סדרת ספרים)|תגליות במדבר יהודה]], כרך 21, עמוד 134.}}, שהם נערכו בתחילת החודש הראשון{{הערה|כדעת [[יהדות קראית|הקראים]] שימי המילואים היו בשבוע הראשון של [[ניסן]] ולא כדעת חז"ל שהיו בשבוע האחרון של [[אדר]].}} ב[[לוח השנה במגילות קומראן]], כדעת ה[[צדוקים]]{{הערה|[[ישראל קנוהל]] ו[[שלמה נאה]], '''[https://www.jstor.org/stable/23598663 מילואים וכיפורים]''', [[תרביץ]], כרך ס"ב חוברת א' ([[תשרי]]-[[כסלו]] [[ה'תשנ"ג]]).|שם=תרביץ}}.

==ראו גם==
* [[ברית הכהונה]]

== ביאורים ==
{{ביאורים}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{ספר שמות}}
{{ספר ויקרא}}

[[קטגוריה:בית המקדש]]
[[קטגוריה:כהונה]]
[[קטגוריה:פרשת צו]]
[[קטגוריה:פרשת תצוה]]
[[קטגוריה:פרשת פקודי]]
[[קטגוריה:חגי ישראל ומועדיו]]
[[קטגוריה:אירועים בחודש אדר]]

שבעת ימי המילואים - היסטוריית גרסאות

imported>Eman: לפי המשך הערך לא ברור שיש הסכנה על התאריך. ובכל מקרה, זה לא משמעותי לפתיח (והתאריך לא מצויין בפתיח על הערך על חנוכת המשכן)