https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%90%D7%94_%D7%92%27%D7%94%D7%90%D7%9Fשאה ג'האן - היסטוריית גרסאות2026-09-14T11:55:55Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%90%D7%94_%D7%92%27%D7%94%D7%90%D7%9F&diff=353140&oldid=previmported>Neriah bot: עדכון פרמטרים (צאצאים->ילדים)2025-06-08T11:19:34Z<p>עדכון פרמטרים (צאצאים->ילדים)</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מנהיג<br />
|שם=שאה ג'האן{{ש}} <small>אללה אזאד אבו אל-מוזפר שיהאב א-דין מוחמד ח'וראם</small><br />
|תמונה=[[קובץ:Equestrian Portrait of the Emperor Shah Jahan from the Kevorkian Album.jpg|250px|]]<br />
|כיתוב=<br />
|שם בשפת המקור=شاه جہاں<br />
|מדינה= {{דגל|האימפריה המוגולית||+}}<br />
|תאריך לידה=[[5 בינואר]] [[1592]]<br />
|מקום לידה=[[לאהור]]<br />
|תאריך פטירה=[[22 בינואר]] [[1666]]<br />
|מקום פטירה=[[אגרה (הודו)|אגרה]]<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|תפקיד1={{תפקיד מנהיג<br />
|שם התפקיד=מלך האימפריה המוגולית<br />
|למניין=5<br />
|התחלת כהונה=[[1627]]<br />
|סיום כהונה=[[1658]]<br />
|מנהיג דת בתקופה=<br />
|הקודם בתפקיד=[[ג'האנגיר]]<br />
|הבא בתפקיד=[[אורנגזב]]<br />
}}<br />
|תפקיד2=<br />
|שם השושלת=[[השושלת הטימורית|הטימורית]]<br />
|תואר=<br />
|כינוי=<br />
|אב=[[ג'האנגיר]]<br />
|אם=טאג' ביבי בילקיס מקאני<br />
|ילדים=<br />
|יורש העצר=[[אורנגזב]]<br />
|בת זוג=מומתאז מהאל}}<br />
'''שאה ג'האן''' (ב[[אורדו]]: '''شاه جہاں'''; ב[[פרסית]]: '''شاه جهان''';{{כ}} [[5 בינואר]] [[1592]] - [[22 בינואר]] [[1666]]) היה המלך החמישי של [[האימפריה המוגולית]]. תקופת מלוכתו של ג'האן זכורה כשיא פריחתה של האדריכלות המוגולית, כאשר בשנים אלו נבנו מבנים ואתרים רבים מעוטרים, בהם ה[[טאג' מהאל]] ו[[המצודה האדומה בדלהי]].<br />
<br />
==שנים ראשונות==<br />
שאה ג'האן (מ[[פרסית]]: "מלך העולם") היה הבן השלישי של המלך המוגולי הרביעי [[ג'האנגיר]], ושל הראג'פוטית ההינדואית [[טאג' ביבי בילקיס מקאני]] {{אנ|Taj Bibi Bilqis Makani}}. לאחר לידתו העניק לו סבו המלך [[אכבר]] את שמו; "הנסיך שיהאב א-דין מוחמד ח'וראם" ("ח'וראם" מפרסית; "מלא שמחה"). הוא נולד ב[[לאהור]], מגיל צעיר היה אהוב במיוחד על ידי סבו והתבלט ביכולות רבות. ח'וראם עסק בעיצוב [[אדריכלות|אדריכלי]] במספר מבנים בחצר המלוכה ואף יצא בתור מפקד הצבא המוגולי למספר מערכות מוצלחות.<br />
<br />
בשנות בגרותו של ח'וראם, עוד לפני עלייתו לכס המלכות, הוא שירת את אביו בשלל מערכות צבאיות בתור מפקד הכוחות. בשנת [[1614]] פיקד ח'וראם על כוח של כ-200,000 חיילים כנגד הצבא של הממלכה הראג'פוטית של [[מוואר]] {{אנ|Mewar}} (בדרום ראג'סטן) ואחרי כשנה של [[מלחמת התשה]] הצליח להכניע אותה. ב-[[1617]], הצליח במערכה דומה נגד כוחותיו של מלך [[ממלכת לודי]] {{אנ|Lodi (Pashtun tribe)}} ב[[רמת דקאן]] בפיקודו של עוצר [[סולטנות אחמדהגר]] {{אנ|Ahmadnagar Sultanate}}, [[מאלכ אמבר]] {{אנ|Malik Ambar}}. לאחר שובו ממערכה זו העניק לו אביו את התואר "'''שאה ג'האן בהאדור'''" (מלך העולם הגיבור) ובכך קודמו סיכויו לירושה בתור המלך המוגולי הבא.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
אשתו הראשונה הייתה [[קנדהארי בגום]] {{אנ|Kandahari Begum}}, צאצאית של [[האימפריה הספווית|השושלת הספווית]] והנישואין היו הסדר פוליטי אחרי ש[[אכבר]], סבו של שאה ג'האן, כבש את קנדהאר.<br />
<br />
בשנת [[1612]] נישא ח'וראם לבתו של אסף ח'אן, [[ארג'ומאנד באנו באגום]], לאחר שידוך ביניהם חמש שנים קודם לכן. לאחר הנישואים העניק לה ח'וראם את השם [[מומתאז מהאל]] ("תכשיט הארמון"). החל משנת מותה בנה ח'וראם עבורה את ה[[טאג' מהאל]].<br />
<br />
==מאבק הירושה והעלייה לכס המלכות==<br />
בין בניו של ג'האנגיר היה מאבק על הירושה ועל זהות המלך הבא. ב-[[6 באפריל]] [[1606]], חמישה חודשים לאחר עלייתו לכס המלוכה היה על ג'האנגיר להדוף את מרידת בנו הבכור [[ח'וסרו מירזא]] {{אנ|Khusrau Mirza}}, אשר קיווה בעצמו לרשת את מקומו של סבו. ח'וסרו יצא בראש צבא של 350 פרשים מ[[אגרה (הודו)]] צפונה, בנימוק שהוא רוצה לעלות לרגל ל[[קברו של אכבר]] {{אנ|Tomb of Akbar the Great}}, בהגיעו ל[[מטורה]] {{אנ|Mathura}}, כ-50 ק"מ צפונית לאגרה, הצטרף אליו כוח צבאי של כ-3,000 פרשים בפיקודו של חוסיין בג, בסמוך ל[[פניפט]]{{אנ|Panipat}} הצטרף כוח נוסף בפיקודו של עבד א-רחים, מושל פרובינציית [[לאהור]]. ליד [[אמריטסר]] זכה ח'וסרו בברכתו של גורו [[ארג'ן]]{{אנ|Guru Arjan}}. בהגיעם ללאהור הטילו מצור על העיר אולם צבאו של ג'האנגיר הגיע והביס את צבאו של ח'וסרו. ח'וסרו עצמו ניסה להימלט אולם נתפס ליד נהר [[צ'נאב]].<br />
<br />
ח'וסרו מירזא הובא ל[[דלהי]] והובא למשפט בפני ג'האנגיר. שותפיו למרד נענשו בחומרה והומתו לעיניו לאחר עינויים קשים וח'וסרו סומא חלקית ונאסר במבצר אגרה{{הערה| Gladwin, Francis. '''The History of Jahangir'''. Madras: B.G. Paul, 1930. p. 32. }}{{הערה| Richards, John F. '''The Mughal Empire'''. Cambridge, New York: Cambridge University Press, 1995. p. 95.}}.{{ הערה| Prasad, Beni. '''History of Jahangir'''. London, Bombay, Calcutta, Madras: H. Milford Oxford university press, 1922. pp. 143-147.}} לאחר פרשיה זו, העניק ג'האנגיר את אהבתו לבנו השלישי, ח'וראם.<br />
<br />
ב-[[26 בינואר]] [[1622]] הוצא ח'וסרו להורג בפקודת ח'וראם.<br />
<br />
את מעמדו ותוארו איבד ח'וראם זמנית ב-[[1623]] כאשר מרד באביו (למעשה מרד ב[[נור ג'האן]] אשת אביו ודודתה של אשתו מומתאז, שהייתה הדמות החזקה והמחליטה בחצר אביו) וסירב לצאת למערכה בקנדהאר שנכבשה על ידי האימפריה הספווית כחלק מ[[המלחמה המוגולית-ספווית (1622–1623)]] {{אנ|Mughal–Safavid War (1622–23)}}. ח'וראם מצא מחסה בארמונו של אויבו בעבר ונתינו הנוכחי, מאלכ אמבר, באי ב[[אודאיפור]]. המרד שכח ונסלח עד שנת [[1626]].<br />
<br />
לאחר מותו של ג'האנגיר, בנו החמישי של ג'האנגיר, [[הנסיך שאהריאר]] {{אנ|Shahryar (Mughal prince)}} תפס את המלוכה בעזרתה של נור ג'האן והנסיך ביסינגהאר מירזא (בנו של [[הנסיך דניאל]] {{אנ|Daniyal (Mughal prince)}}) ושלט כחודשיים עד שצבאו נחל תבוסה מידי צבא בפיקודו של [[אסף ח'אן]] {{אנ|Abul-Hasan ibn Mirza Ghiyas Beg}} אחיה של נור ג'האן. את השלטון תפס למשך כחודש [[דוואר]] {{אנ|Dawar}} אולם ב-[[23 בינואר]] [[1628]] ח'וראם, בנו השלישי של ג'האנגיר ירש את כס המלכות, נטל לעצמו את הכינוי שאה ג'האן והוציא את יריביו להורג.<br />
<br />
==תקופת המלוכה==<br />
תחת שלטונו של שאה ג'האן, האימפריה המוגולית הפכה למכונת מלחמה. כדי להתמודד עם המערכות הצבאיות הרבות, השקיע ג'האן רבות בפיתוח צבאו תוך עמידה בסטנדרטים הטכנולוגים התקופתיים ביצור תותחים ורובי [[מאסקט]]. עדויות משנת [[1648]] מציגים צבא עם 911,400 חיילי רגלים, ארטילריה ו[[מוסקטר]]ים, ו-185,000 פרשים (סווארים), על כל אלו פיקדו אצילים שונים מרחבי האימפריה. כחלק מפיתוח הצבא עלה מספר האצילים כמו גם כמות ה[[מיסים]] שהוטלו על האוכלוסייה, אך יחד עם צמיחה כלכלית השתמרה היציבות באימפריה.<br />
<br />
האימפריה המוגולית המשיכה להתרחב באופן מתון במהלך שלטונו והבנים שלו פיקדו על צבאות גדולים בחזיתות שונות.<br />
<br />
לצד התרחבות האימפריה וגדילה בכוחה הצבאי, הודו באותה עת הפכה תחת שלטונו של ג'האן הייתה מרכז תרבותי עשיר של אמנות, מלאכת יד ואדריכלות, והעסיקה ממיטב האדריכלים, אומנים, בעלי מלאכה, ציירים וסופרים של העולם.<br />
<br />
משיכתו ואהבתו של ג'האן את מקצוע האדריכלות הביא לפריחה מאסיבית בבניה בערים השונות ברחבי האימפריה, בהן עיר הבירה [[אגרה (הודו)|אגרה]] אותה רצה ג'האן להשוות לערים הגדולות בתקופה ([[איסטנבול]] ו[[אספהאן]]), [[דלהי]], [[קנדהר]] וערים אחרות.<br />
<br />
===1628–1635===<br />
השנים הראשונות למלכותו מאופיינות בטיפול בבעיות שהמתינו לטיפול עם עלייתו לכס, בעיקר באזור רמת הדקאן ובחזית המזרחית, בנוסף היה צורך לקצץ בסמכויות קצינים ושליטי מחוזות שהתחזקו בתקופת סכסוכי הירושה ונטלו לעצמם עצמאות בתחומי מדיניות.<br />
<br />
נדרשו מספר מערכות צבאיות כדי לטפל בחוסר השקט ששרר בשטחי הספר של האימפריה. בשנת [[1628]] לחם ג'האן עם צבאו כנגד התקוממות [[סיקים|סיקית]] בצפון והחל ב-1630 נאבק צבא בפיקודו של בנו [[אורנגזב]] נגד הרג'ה [[ג'וג'הר סינג]] {{אנ|Jhujhar Singh}} מ[[אורצ'ה]] {{אנ|Orchha State}} באזור המיוער וההררי של [[בונדלקהאד]]{{אנ|Bundelkhand}}, בהמשך נלחם ב[[האימפריה הפורטוגזית|פורטוגלים]] באזור [[בנגל]] וכבש את תחנת הסחר העיקרית שלהם ב-[[25 בספטמבר]] [[1632]], עד ל[[מעבר ח'ייבר]]. בחזית הספווית הוא יצר בריתות עם העות'מאנים והאוזבקיים.<br />
<br />
בשנים 1630–1632 היה עליו להתמודד עם [[בצורת]] ובעקבותיה [[רעב המוני]] בדקאן, [[גוג'ראט]] וצפון [[מהאראשטרה]], [[הרעב בדקאן 1630-1632]]{{אנ|Deccan Famine of 1630–32}} שגרם למותם של קרוב לשני מיליון נפש.<br />
<br />
ב-[[1634]] דיכא התקוממות של הגורו הסיקי השישי - גורו [[הרגובינד]] {{אנ|Guru Hargobind}} ונלחם בסיקים ב[[קרב אמריטסר (1634)]] {{אנ|Battle of Amritsar (1634)}} וב-1635 ב[[קרב קרטרפור]] {{אנ|Battle of Kartarpur}}.<br />
<br />
===1635–1653===<br />
כמו שהוא עצמו שירת את אביו בגיל נעוריו, כך בחר ג'האן את בנו [[אורנגזב]] לשמש מפקד צבאי ושליט בהיעדרו. ב-[[1637]] כבש אורנגזב את [[בגלנה]] {{אנ|Baglana}} ואביו מינה אותו כ[[משנה למלך]] ושליט על כל הדקאן.<br />
<br />
שאה ג'האן הציע למושל [[קנדהאר]] שוחד בתמורה לכך שיסכים לכהן כמושל תחת השלטון המוגולי. ב-[[1638]] המושל הסכים ושאה ג'האן זכה בשליטה על העיר, אך היא נכבשה חזרה ב-[[1649]] כחלק מ[[המלחמה המוגולית-ספווית (1649–1653)]] {{אנ|Mughal–Safavid War (1649–53)}} ונשארה בידי [[האימפריה הספווית]].<br />
<br />
ב-[[1638]], אחרי ש[[מוראט הרביעי]] כבש את [[בגדאד]], הוחלפו שגרירים ותשורות בין האימפריה המוגולית ו[[האימפריה העות'מאנית]].<br />
<br />
===1653–1658===<br />
ב-[[6 בספטמבר]] [[1657]] התדרדרה בריאותו של שאה ג'האן כך שכבר לא היה יכול לתפקד כשליט, והתחיל סכסוך ירושה בין ארבעת בניו, שכל אחד מהם נשא משרה חשובה בממלכה. ארבעת הבנים שנותרו בחיים באותה תקופה, לפי סדר ההולדה היו<br />
[[דארא שיקוא]]{{אנ|Dara Shikoh}}, [[שוג'אע]] {{אנ|Shah Shuja (Mughal prince)}}, [[אורנגזב]], [[מוראד בח'ש]] {{אנ|Murad Bakhsh}}.<br />
<br />
בנו הבכור, דארא שיקוא, שהיה מפקד הצבא בפועל, ראש מנהל החצר, המושל של לאהור ופנג'אב, לקח על עצמו את תפקיד ה[[עוצר (שליט)|עוצר]] (ממלא מקום המלך), שאר האחים לא קיבלו את מרותו וכל אחד מהם תבע לעצמו את הבכורה. דארא שיקוא שעמד בראש צבא של קרוב ל-100,000 חיילים (כולל פרשים) וזכה לתמיכת האב, הובס על ידי אורנגזב שהיה מושל הדקאן, ב[[קרב סמוגר]] {{אנ|Battle of Samugarh}} ב-[[30 במאי]] [[1658]]. דארא שיקוא נמלט ובסיועם של בני ברית צייד צבא חדש אולם הובס ב-[[14 באפריל]] [[1659]] בקרב דאורי בסמוך ל[[אג'מר]]{{הערה|[http://www.britannica.com/event/Battle-of-Deorai Battle of Deorai]}}. לאחר התבוסה נמלטו דארא ובנו סִפִּהְר (Sipihr Shikōh) לסינד, וב-[[10 ביוני]] 1659 הוסגרו לידיו של אורנגזב והוצאו בדלהי להורג.<br />
<br />
במקביל, בנו השני, שוג'אע, מושל בנגל, הכתיר את עצמו בנובמבר 1658 כמלך וצעד בראש צבא מבנגל לכיוון אגרה. מפלתו הראשונה של שוג'אע הייתה ב-[[24 בינואר]] 1658 בסמוך לווראנסי בקרב בהדורפור{{הערה|[http://www.britannica.com/event/Battle-of-Bahadurpur Battle of Bahadurpur]}} נגד צבא בפיקוד של סולימאן שיקוא, בנו של האח הבכור. שוג'אע נסוג צפונה, שיקם את צבאו ויצא שנית דרומה.<br />
אורנגזב ארגן צבא מאומן ופגש את צבאו של שוג'אע מחוץ לאגרה ב[[קרב חג'ווה]]{{אנ|Battle of Khajwa}} שם הביס אותו באופן מוחץ ב-[[5 בינואר]] [[1659]]. שוג'אע נמלט לבנגל ועד אפריל 1660 עוד ניסה לכבוש את השלטון. לבסוף נמלט ל[[ארקן]] בבורמה, שם זכה למקלט למספר חודשים אולם אחר כך הוצא להורג יחד עם בניו.<br />
<br />
האח הצעיר מוראד בח'ש, שהיה שליט גוג'ראט, הצהיר על עצמאות ושלח את צבאו נגד עיר הבירה באגרה כדי לקבל את כס המלכות. הוא סייע לאורנגזב במלחמתו נגד דארא וחייליו נטלו חלק משמעותי בניצחון בקרב בהדורפור. ב-7 ביולי 1658, כאשר היה עם אורנגזב, מוראד סומם, נאסר והוצא להורג ב-14 בדצמבר 1661.<br />
<br />
אף על פי שהמלך ג'האן החלים לחלוטין ממחלתו, אורנגזב הצהיר על חוסר יכולת אביו למלוך, הכריז על עצמו ב-[[8 ביוני]] 1658 כמלך וכלא את שאה ג'האן ב[[מצודת אגרה]]. [[ג'האן ארא בגום]]{{אנ|Jahanara Begum}} בתו הבכורה של שאה ג'האן טיפלה בו במשך שמונה שנים עד שבשנת [[1666]], לאחר שחלה ב[[דיזנטריה]], נפטר שאה ג'האן במיטתו במצודה.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Shah Jahan}}<br />
* {{Find a Grave}}<br />
* {{בריטניקה}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מנהיגי השושלת הטימורית}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
[[קטגוריה:מלכים]]<br />
[[קטגוריה:האימפריה המוגולית]]<br />
[[קטגוריה:בני מלוכה הודים]]<br />
[[קטגוריה:מוסלמים הודים]]<br />
[[קטגוריה:נפטרים מדיזנטריה]]<br />
[[קטגוריה:ילידי 1592]]<br />
[[קטגוריה:נפטרים ב-1666]]</div>imported>Neriah bot