https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%D7%A4%D7%9E%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%9Fרפמיצין - היסטוריית גרסאות2026-09-15T05:41:53Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A8%D7%A4%D7%9E%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%9F&diff=371825&oldid=previmported>YoavR: Cat-a-lot: העתקה מקטגוריה:תרופות יתומות ל קטגוריה:תרופות לפי א'-ב' שימוש בCat-a-lot2026-03-21T09:18:03Z<p>Cat-a-lot: העתקה מ<a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA" title="קטגוריה:תרופות יתומות">קטגוריה:תרופות יתומות</a> ל <a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99_%D7%90%27-%D7%91%27" title="קטגוריה:תרופות לפי א'-ב'">קטגוריה:תרופות לפי א'-ב'</a> שימוש ב<a href="/index.php?title=C:Help:Cat-a-lot&action=edit&redlink=1" class="new" title="C:Help:Cat-a-lot (הדף אינו קיים)">Cat-a-lot</a></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{תרופה<br />
| שם בשפת המקור = Sirolimus<br />
}}<br />
[[קובץ:Rapamycin plaque on Easter Island.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שלט בפורטוגזית ברזילאית באי הפסחא - "כאן נלקחה בינואר 1965 דוגמת הקרקע שאפשרה להשיג את הרפמיצין"]]<br />
[[קובץ:Sirolimus.svg|שמאל|ממוזער|250px|סכמת המבנה הכימי של רפמיצין]]<br />
[[קובץ:Rapalogs structures.png|שמאל|ממוזער|250px|סכמת ההבדל בין המבנה הכימי של רפמיצין (סירולימוס - למעלה משמאל) לעומת זה של נגזרותיה, בעלות השפעות הלוואי הפחותות יותר]]<br />
'''רפמיצין''' (מכונה גם '''רפמיון''' או '''סירולימוס'''; ב[[אנגלית]]: '''Sirolimus''' ,'''Rapamune''' ,'''Rapamycin''') היא [[תרופה]] בה משתמשים כיום כנגד דחיית השתל, ב[[השתלת איברים]]. מזה כמה שנים היה כבר ידוע כי התרופה הזו מסייעת גם למלחמה במספר [[מחלה|מחלות]] קשות נוספות.<br />
<br />
ב-[[2009]] התגלתה הרפמיצין כתרופה הראשונה מאז ומעולם, שהצליחה להאריך את [[תוחלת חיים|תוחלת החיים]] המרבית (להבדיל מ"תוחלת החיים הממוצעת") של [[עכבר]]י מעבדה בריאים ורגילים, בכ-10% עד שליש בערך, ומאז מנסים מדענים ברחבי העולם לפענח את המנגנון שגרם לכך וכיצד ניתן להשתמש במנגנון זה להארכת תוחלת החיים המרבית של האדם.<br />
<br />
==גילוי התרופה==<br />
ב-[[1965]] אספה קבוצת חוקרים, בראשות [[פרופסור]] [[סטנלי קורינה]] מ[[אוניברסיטת מק'גיל]] שב[[מונטריאול]], [[קנדה]], דגימות צמחייה, בעלי חיים ואדמה מ[[אי הפסחא]] ש[[האוקיינוס השקט|באוקיינוס השקט]], כ-3,500 קילומטר מערבית ל[[צ'ילה]]. האיסוף נעשה לצורכי מחקר, בעקבות תוכניות להקים באי שדה תעופה ובטרם יחדור אליו העולם המודרני. עשר שנים אחר כך התגלה באחת מדגימות האדמה הללו [[חיידק]], שכונה ''[[:en:Streptomyces_hygroscopicus|Streptomyces hygroscopicus]]'', שהסתבר שהוא מייצר [[חומר אנטי-פטרייתי]], בלתי-ידוע עד אותה עת{{הערה|[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1102508 מאמר מאוקטובר 1975]}}. החומר החדש כונה רפמיצין, משום שאי הפסחא קרוי בפי תושביו ''Rapa Nui''{{הערה|[http://sciam.co.il/archives/5126 דייוויד סטיפ], סיינטיפיק אמריקן ישראל, גיליון אפריל - מאי 2012}}.<br />
<br />
==שימושים קליניים==<br />
=== דיכוי מערכת החיסון ===<br />
לנוכח תפקידו בטבע, נחקר השימוש האפשרי ברפמיצין כתרופה נגד פטריות ב[[ניסויים בבעלי חיים]] שנערכו ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]]. המחקרים מצאו כי רפמיצין גורם לפגיעה ברקמות [[מערכת הלימפה]] ולדיכוי [[המערכת החיסונית]]{{הערה|שם=Mukherjee2009|https://doi.org/10.1155/2009/701464}}. ככל הנראה נגרמת הפגיעה החיסונית מהיקשרות של רפמיצין לחלבונים ממשפחת [[FKBP]] {{אנ|FKBP}}, הגורמת ל[[מעכבי אנזימים|עיכוב]] פעילותו של [[קינאז]] [[p70-S6K]] {{אנ|P70-S6 Kinase 1}} וכתוצאה מכך למניעת התרבות של [[תאי T]] ו[[תאי B]], האמורה להתרחש בתגובה להפרשת [[אינטרלוקין]] 2 ואינטרלוקין 15{{הערה|שם=Mukherjee2009}}. לאור ממצאים אלה, נזנחה הכוונה להשתמש ברפמיצין נגד זיהומים פטרייתיים, ומנגד נערכו מחקרים טרום-קליניים לשימוש ברפמיצין לדיכוי המערכת החיסונית של [[השתלת איברים|מושתלי איברים]], כדי להפחית את הסיכון לדחיית השתל על ידי המערכת החיסונית{{הערה|שם=Mukherjee2009}}. בשנת 1999 אישר [[מנהל המזון והתרופות האמריקאי]] את השימוש ברפמיצין ב[[התוויה]] של דיכוי המערכת החיסונית לקראת [[השתלת כליה]], בין היתר מאחר שהיא פחות רעילה כלפי ה[[כליה|כליות]] של המטופל המושתל בהשוואה לתרופות אחרות לדיכוי מערכת החיסון{{הערה|שם=Mukherjee2009}}. [[תופעות לוואי|תופעות הלוואי]] האופייניות לשימוש ברפמיצין הן [[היפרליפידמיה]], [[מיעוט דם]], [[מיעוט כדוריות לבנות]], [[מיעוט טסיות דם]] ופגיעה ב[[כבד]]{{הערה|שם=Mukherjee2009}} . לאור זאת נהוג להימנע משימוש ברפמיצין בחודש הראשון לאחר [[השתלת כבד]]{{הערה|שם=Mukherjee2009|כיוון=שמאל}}.<br />
<br />
===התוויות מאושרות נוספות===<br />
מלבד דיכוי מערכת החיסון של מושתלי איברים, מאושר השימוש ברפמיצין בהתוויות הבאות:<br />
<br />
# טיפול במחלת ריאות תורשתית נדירה מסוג [[לימפאנגיוליומיומטוזיס]]{{אנ|Lymphangioleiomyomatosis}}{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Efficacy and Safety of Sirolimus in Lymphangioleiomyomatosis|כתב עת=New England Journal of Medicine|כרך=364|עמ=1595–1606|doi=10.1056/NEJMoa1100391|קישור=https://doi.org/10.1056/NEJMoa1100391|שנת הוצאה=2011-04-28|מחבר=Francis X. McCormack, Yoshikazu Inoue, Joel Moss, Lianne G. Singer, Charlie Strange, Koh Nakata, Alan F. Barker, Jeffrey T. Chapman, Mark L. Brantly, James M. Stocks, Kevin K. Brown, Joseph P. Lynch, Hilary J. Goldberg, Lisa R. Young, Brent W. Kinder, Gregory P. Downey, Eugene J. Sullivan, Thomas V. Colby, Roy T. McKay, Marsha M. Cohen, Leslie Korbee, Angelo M. Taveira-DaSilva, Hye-Seung Lee, Jeffrey P. Krischer, Bruce C. Trapnell}}}}.<br />
# ציפוי [[תומכן|תומכנים]].<br />
# טיפול ב[[עיוות ורידים]] {{אנ|Vascular_malformation#Venous_malformation}}{{הערה|https://doi.org/ 10.1097/MOH.0000000000000498|כיוון=שמאל}}<br />
<br />
===התוויות בלתי מאושרות===<br />
====גידולים ממאירים====<br />
רפמיצין [[מעכבי אנזימים|מעכבת]] בין היתר את פעילותו של [[תצמיד חלבונים]] {{אנ|Protein complex}} [[mTORC1]] {{אנ|mTORC1}}, המעורב ב[[מעבר אותות|מסלולי איתות]] מרכזיים המורים לתא לייצר חלבונים בתגובה לזיהוי ריכוז גבוה דיו של [[חומרי מזון]] בסביבת התא. פעילות-יתר של תצמיד חלבונים זה אופיינית ל[[סרטן (מחלה)|רקמות ממאירות]] שונות. עם זאת, לאור תפקידו המרכזי של אנזים [[TOR (אנזים)|TOR]] ככלל ושל מסלול mTORC1 בפרט בתפקודו התקין של הגוף, ולנוכח קיומם של מסלולי איתות משניים המפצים על השפעתו של רפמיצין, לא נמצאה עדיין דרך להשתמש ברפמיצין לטיפול נגד גידולים סרטניים בבני אדם{{הערה|https://doi.org/10.12688/f1000research.9207.1}}. עם זאת נבחנים כיום [[מעכבי mTOR]] {{אנ|mTOR inhibitors}} מדור שני ושלישי האמורים להיות בררניים יותר ונסבלים יותר מאשר רפמיצין.<br />
<br />
====אריכות ימים====<br />
<br />
פעילות-חסר של תצמיד חלבונים mTORC1, למשל בתנאי [[תת-תזונה]], עשויה להיות קשורה להתארכות תוחלת החיים. ניסויים בחיות תומכים בהשערה כי רפמיצין עשוי להאריך את תוחלת החיים של חיות מעבדה, אולם נכון לשנת 2020 טרם נעשו מחקרים קליניים ברפמיצין, או במעכבי TOR דומים לו, להתמודדות עם זיקנה ומחלות ניווניות האופייניות לה, כגון [[מחלת אלצהיימר|אלצהיימר]]{{הערה|https://doi.org/10.1007/s11357-020-00274-1}}{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Rapamycin for longevity: opinion article|קישור=https://www.aging-us.com/article/102355/text|שנת הוצאה=2019-10-04|כתב עת=Aging|כרך=11|doi=10.18632/aging.102355|עמ=8048–8067|מחבר=Mikhail V. Blagosklonny}}}}.<br />
<br />
====אוטיזם====<br />
<br />
במחקר על מודל חייתי של [[טרשת גבשושית]], מחלה תורשתית הגורמת בין היתר ל[[פיגור שכלי]] או ל[[אוטיזם]], נמצא כי טיפול קצר ברפמיצין משפר את התפקוד ההכרתי בעכברים בוגרים{{הערה|https://dx.doi.org/10.1038/nm1788}}. עם זאת, כאשר נבדקה השפעתו של טיפול ברפמיצין על מודל עכברי של [[תסמונת X שביר]] ועל עכברים בריאים, נמצא כי הטיפול ברפמיצין פגע בהתנהגות החברתית ובדפוסי השינה של העכברים החולים והבריאים גם יחד{{הערה|שם=Sare2018|https://doi.org/10.3389/fnmol.2017.00452}} לאור ממצאים אלה הסיקו החוקרים כי הטיפול במעכבי mTOR כגון רפמיצין אינה מועילה עבור חולי תסמונת X שביר, שחלקם מפגינים תסמינים הדומים לאלה שעל הקשת האוטיסטית{{הערה|שם=Sare2018}}.<br />
<br />
==הארכת תוחלת החיים המרבית==<br />
יש להבדיל בין תוחלת חיים ממוצעת לתוחלת חיים מרבית. העלאת תוחלת החיים הממוצעת נעשתה כבר בעבר, למשל על ידי טיפולים אנטיביוטיים ושיפור תנאי חיים. לעומת זאת, עד הרפמיצין לא הצליח המדע לפתח שום תרופה, המגדילה את תוחלת החיים המרבית, בוודאי לא של [[יונקים]]. השיטה היחידה המוצלחת לעניין זה עד אותה עת הייתה דיאטת רעב. הוכח כי מי שאוכל מעט, חי יותר. אם שני עכברים זהים קיבלו את כל היסודות החיוניים במידה שווה, אך לאחד מהם ניתנה כמות קלוריות שהשאירה אותו רעב, בעוד השני אוכל לשובע, הרעב האריך חיים יותר מהשבע, בצורה מובהקת.<br />
<br />
כבר ב-[[2004]] יזם פרופסור [[דייוויד שארפ]] (Zelton David Sharp), כיום יו"ר המחלקה לרפואה מולקולרית של [[אוניברסיטת טקסס]] ב[[סן אנטוניו]]{{הערה|[http://molecularmedicine.uthscsa.edu/FAC_Profile.aspx?facID=43]}} את הרעיון לניסוי לבדיקת השפעתה של רפמיצין על תוחלת החיים המרבית. אבל התהליך עצמו לקח עוד כחמש שנים עד להשלמתו, וזאת מסיבות טכניות שונות, כגון הקושי בהוספת הרפמיצין למזונם של בעלי החיים הנבדקים ועוד.<br />
<br />
בינואר [[2006]] התפרסם לראשונה מאמר, שהצביע על כך, שרפמיצין מסוגל להאריך את תוחלת החיים המרבית של תאים [[איקריוטיים]]. במקרה הספציפי דובר על [[שמרים]]{{הערה|[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1356109/ Genes & Development], מאמר מינואר 2006}}.<br />
<br />
בהתבסס על מחקר זה ומחקרים נוספים, שעסקו גם בבעלי חיים מפותחים יותר, לרבות רב תאיים [[חסרי חוליות]] (זבובים), נערך ב-[[2009]] לראשונה ניסוי על יונקים - עכברים. חוקרים משלוש מעבדות שונות, שמומנו על ידי המכון הלאומי האמריקאי לזִיקנה, הצליחו, בנפרד אך במתואם, להאריך את תוחלת החיים המרבית של עכברים, שקיבלו רפמיצין כתוסף למזונם{{הערה|[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2786175/ מאמר מיולי 2009], ב-Nature}}. מובילי המחקר הזה היו, בנוסף לשארפ מאוניברסיטת טקסס, גם פרופסור [[רנדי סטרונג]] (Randy Strong) מבית הספר לרפואה באותה אוניברסיטה{{הערה|[http://pharmacology.uthscsa.edu/faculty/Strong.asp]}}, פרופסור [[דייוויד הריסון]] (David E. Harrison) ממעבדת ג'קסון ב[[מיין]]{{הערה|[http://research.jax.org/faculty/david_harrison.html]}} ו[[ריצ'רד מילר (פתולוג)|ריצ'רד מילר]] (Richard A. Miller) פרופסור לפתולוגיה מבית הספר לרפואה של [[אוניברסיטת מישיגן]]. משך החיים שנותר לעכברים התארך בכשליש (בזמן תחילת הטיפול הם היו בגיל המקביל לגיל אנושי של 60 בערך) ובכ-10% יותר ממשך החיים הכללי של עכברים מסוגם (9% בזכרים ו-14% בנקבות). במחקר המשך הראו שלוש המעבדות הללו, שהשפעת התרופה על הארכת תוחלת החיים, דומה, גם אם מתחילים לתת אותה בגיל צעיר יותר, כלומר, היא מועילה בעיקר אחרי אמצע החיים, כנראה בגלל שזה השלב שבו מתרחשת עיקר ההידרדרות שהיא מאטה.<br />
<br />
המחקר בימים אלה מתמקד במנגנון הפעולה של רפמיצין על [[אנזים]] "המטרה של רפמיצין" - [[TOR (אנזים)]], במטרה להבין כיצד עיכוב פעילותו של אותו חלבון גורם להארכת משך החיים. במקביל עוסק המחקר בניסיון למצוא את המינון הנכון של התרופה, שיוכל לתת לאדם, מצד אחד את אותה הארכת חיים, כולל מניעת מחלות המיוחסות לגיל המבוגר (מאלצהיימר ועד קמטים בעור), ומאידך, יימנע מתופעות הלוואי המיוחסות לטיפול בה.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[סינתיה קניון]]<br />
* [[רונלד דה פיניו]]<br />
* [[קצב לב ותוחלת חיים]]<br />
* [[טלומראז]]<br />
* [[חיי נצח]]<br />
* [[אנטי-אייג'ינג]]<br />
* [[אנדריי ברטקה]]<br />
* [[הורמון גדילה והזדקנות]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<div class="mw-content-ltr"><br />
* David Stipp, '''The Youth Pill''', Barnes&Noble, 2010<br />
</div><br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Sirolimus}}<br />
* {{YouTube|1=watch?v=onxw17e8BbY|תאריך=24 בנובמבר 2014|שם=הרצאה של [[רונית ויסמן]] ביום עיון לזכר פרופ' מירי סורוז'ון. רפמיצין – גלגולה של תרופה: מהפסקת חלוקות תאים בשמר ועד טיפול במגוון מחלות באדם|ערוץ=האוניברסיטה הפתוחה}}<br />
* {{בריטניקה}}<br />
<div class="mw-content-ltr"><br />
* [http://www.technologyreview.com/news/414277/first-drug-shown-to-extend-life-span-in-mammals/ First Drug Shown to Extend Life Span in Mammals]{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}, יולי 2009 - MIT Technology Review<br />
* [https://web.archive.org/web/20121215044153/http://www.davidstipp.com/rapamycins-anti-aging-promise-mirage-or-not/ Rapamycin’s Anti-Aging Promise: Mirage or Not?], הבלוג של דייוויד סטיפ, 11 ביולי 2012<br />
</div><br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{הסתייגות|רפואית}}<br />
<br />
[[קטגוריה:הזדקנות]]<br />
[[קטגוריה:מעגל החיים]]<br />
[[קטגוריה:חיי נצח]]<br />
[[קטגוריה:תרופות שמדכאות את מערכת החיסון]]<br />
[[קטגוריה:תרופות יתומות]]<br />
[[קטגוריה:תרופות לפי א'-ב']]<br />
[[קטגוריה:מקרוליד]]</div>imported>YoavR