imported>מקיאטו: בעקבות שינוי השם לקייאהוגה

2026-04-10T12:00:58Z

בעקבות שינוי השם לקייאהוגה

דף חדש

'''רעב למגע''', הידוע גם בשם '''חסך מגע''' או '''רעב עור,''' הוא הצורך הפיזיולוגי של בני אדם ומינים אחרים ב[[מגע]] פיזי עם בני מינם או עם יצורים חיים אחרים.<ref name=":1" /><ref name=":10">{{Cite news|last=Hasan|first=Maham|date=2020-10-06|title=What All That Touch Deprivation Is Doing to Us|url=https://www.nytimes.com/2020/10/06/style/touch-deprivation-coronavirus.html|access-date=2025-05-18|work=The New York Times|language=|issn=0362-4331}}</ref><ref name=":11">{{Cite journal|last=Silvestri|first=Valentina|last2=Giraud|first2=Michelle|last3=Macchi Cassia|first3=Viola|last4=Nava|first4=Elena|date=June 2024|title=Touch me or touch me not: Emotion regulation by affective touch in human adults|journal=Emotion (American Psychological Association)|volume=24|issue=4|pages=913–922|doi=10.1037/emo0001320|issn=1931-1516|pmid=37982793}}</ref> היעדר ממושך של מגע עלול להשפיע באופן קשה וטראומטי על הרווחה הרגשית, הפיזית או הנפשית של הפרט.<ref name=":1">{{Cite web|last=Ryan|first=Charlotte|date=2021-08-09|title="Without touch we deteriorate quickly": What is touch starvation?|url=https://www.rte.ie/lifestyle/living/2021/0809/1239837-without-touch-we-deteriorate-quickly-what-is-touch-starvation/|access-date=2025-05-18|website=Raidió Teilifís Éireann (RTE)}}</ref><ref name=":2">{{Cite journal|last=Tomova|first=Livia|last2=Wang|first2=Kimberly L.|last3=Thompson|first3=Todd|last4=Matthews|first4=Gillian A.|last5=Takahashi|first5=Atsushi|last6=Tye|first6=Kay M.|last7=Saxe|first7=Rebecca|date=December 2020|title=Acute social isolation evokes midbrain craving responses similar to hunger|journal=Nature Neuroscience|volume=23|issue=12|pages=1597–1605|doi=10.1038/s41593-020-00742-z|issn=1546-1726|pmc=8580014|pmid=33230328}}</ref> הוא עלול להוביל לבדידות ולהחמיר תסמיני דיכאון קיימים.<ref name=":2" /><ref name=":3" /> אף על פי ששיטות וטיפולים לא אנושיים נחשבים כמספקים תועלת פיזית חלופית או משלימה, חוסר במגע פיזי אנושי נחשב אצל רוב המומחים כמזיק קשות ל[[ביטחון עצמי|ביטחון העצמי]], לוויסות הרגשי ול[[דימוי עצמי|דימוי העצמי]] של האדם, במיוחד בחלון [[תקופה קריטית|ההתפתחות]] המוקדמת של הילדות.<ref name=":3">{{Cite web|last=Park|first=William|date=2020-07-07|title=Why human touch is so hard to replace|url=https://www.bbc.com/future/article/20200706-why-human-touch-is-so-hard-to-replace|access-date=2025-05-18|website=BBC|language=}}</ref><ref name=":12">{{Cite web|last=springbrook|date=2017-03-21|title=Physical Touch for Kids with Autism: A Basic Human Need - Springbrook Behavioral Health|url=https://springbrookbehavioral.com/physical-touch-for-kids-with-autism-a-basic-human-need/|access-date=2025-05-18|website=springbrookbehavioral.com|language=}}</ref><ref name=":13">{{Cite journal|last=Bigelow|first=Ann E.|last2=Williams|first2=Lela|date=Nov 2020|title=To have and to hold: Effects of physical contact on infants and their caregivers|journal=Infant Behavior & Development|volume=61|doi=10.1016/j.infbeh.2020.101494|issn=1934-8800|pmc=7502223|pmid=32966905}}</ref><ref name=":14">{{Cite journal|last=Capiotto|first=Francesca|last2=Romano Cappi|first2=Giulia|last3=Mirlisenna|first3=Ilaria|last4=Mazza|first4=Alessandro|last5=Cicinelli|first5=Giovanni|last6=Lauritano|first6=Chiara|last7=Keller|first7=Roberto|last8=Dal Monte|first8=Olga|date=2024|title=Autonomic and hedonic response to affective touch in autism spectrum disorder|url=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/aur.3143|journal=Autism Research|language=|volume=17|issue=5|pages=923–933|doi=10.1002/aur.3143|issn=1939-3806|pmid=38685201|url-access=subscription}}</ref>

== הסבר ביולוגי ==
[[קובץ:New_born_Frisian_red_white_calf.jpg|ממוזער|פרה אדומה ולבנה מסוג הולשטיין פריזיאן מלקקת את עגלתה]]
[[חוש המגע]] מכונה לעיתים קרובות "אם כל החושים", בשל היותו החוש הראשון שמתפתח (היחיד שמתפתח ב[[רחם]]), וניתן לטעון שהוא אחד החושים, אם לא החוש החיוני ביותר, להתפתחות האדם.<ref name=":15">{{Cite web|last=Huber|first=Carmen|date=1994|editor-last=Vernon|editor-first=Ann|title=The value of therapeutic massage and touch in promoting physical and mental health|url=https://scholarworks.uni.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=3741&context=grp|access-date=2025-05-18|website=UNI Scholarworks (University of Northern Iowa)|format=PDF}}</ref><ref name=":16">{{Cite web|last=Zur|first=Ofer|last2=Nordmarken|first2=Nola|date=2018-12-11|title=To Touch Or Not To Touch: Exploring Prohibition On Touch In Psychotherapy And Counseling and the Ethical Considerations of Touch, by Ofer Zur, Ph.D.|url=https://drzur.com/touch-in-therapy/|access-date=2025-05-18|website=Dr. Ofer Zur|language=}}</ref><ref name=":17">{{Cite web|last=Ornstein|first=Sheldon Ed.D RN|date=2021-11-07|title=Touch deprivation and aging|url=https://www.achca.org/index.php?option=com_dailyplanetblog&view=entry&year=2019&month=11&day=06&id=53:touch-deprivation-and-aging|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20250316021246/https://www.achca.org/index.php?option=com_dailyplanetblog&view=entry&year=2019&month=11&day=06&id=53:touch-deprivation-and-aging|archive-date=2025-03-16|access-date=2025-05-18|website=American College of Health Care Administrators}}</ref> בלידה, בני אדם מקבלים את כל הקלט החושי דרך [[עור]]ם, וזקוקים כל העת למשוב חדש על מנת לתמוך בהתפתחות [[ביוכימיה|הביוכימית]] התקינה של המוח.<ref name=":15" /><ref name=":17" /> [[אשלי מונטגיו|אשלי מונטגו]] הייתה הראשונה שטענה נגד הדעה הרווחת שלפיה בעלי חיים מלקקים את צאצאיהם מיד לאחר הלידה כדי לטפח אותם; לדעתה, מגע פיזי קרוב ועקבי משמש לגירוי מערכות [[מערכת הנשימה|הנשימה]] וה[[עיכול]] של הוולדות,<ref name=":15" /><ref name=":18">{{Cite book|last=Montagu|first=Ashley|title=Touching: the human significance of the skin|publisher=Harper & Row|year=1978|edition=2nd|location=New York|language=}}</ref> ובלעדיו הם היו מתים.<ref name=":15" /><ref name=":18" /> בני אדם מקבלים גירוי זה ברחם ובתעלת הלידה, ולכן אינם דורשים תשומת לב כה מסורה עם הלידה.<ref name=":15" /><ref name=":5">{{Citation|last=Berendsen|first=Patricia|title=The Intervention of Touch in Psychotherapy and Trauma Treatment|date=2017|journal=Touch in the Helping Professions|pages=85–106|editor-last=Rovers|editor-first=Martin|url=https://www.jstor.org/stable/j.ctv5vdcvd.9|access-date=2025-05-18|series=Research, Practice and Ethics|publisher=University of Ottawa Press|jstor=j.ctv5vdcvd.9|editor2-last=Malette|editor2-first=Judith|editor3-last=Guirguis-Younger|editor3-first=Manal}}</ref>

החוויה המהנה של מגע חיובי יוחסה בעשורים האחרונים לסיב [[אקסון (סיב עצבי)|עצב]] המכונה סיב עצב C-tactile (CT); הוא נמצא בעור [[שיער|שעיר]] ומגיב במיוחד לגירויים מאנשים אחרים.<ref name=":23">{{Cite journal|last=Schirmer|first=Annett|last2=Cham|first2=Clare|last3=Zhao|first3=Zihao|last4=Lai|first4=Oscar|last5=Lo|first5=Clive|last6=Croy|first6=Ilona|date=2022-06-01|title=Understanding sex differences in affective touch: Sensory pleasantness, social comfort, and precursive experiences|url=https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0031938422001044|journal=Physiology & Behavior|volume=250|doi=10.1016/j.physbeh.2022.113797|issn=0031-9384|pmid=35367508|url-access=subscription}}</ref>

מגע הדדי ואינטראקציה חברתית הם קריטיים לתפקוד הביולוגי של רוב בעלי החיים המורכבים, בדומה מאוד למזון או מים. הלן קולטון העלתה נקודה זו לראשונה בשנת 1983, וקבעה שבני אדם נולדים עם "'רעב עור' עז".{{הערה|שם=:15}}<ref name=":19">{{Cite book|last=Colton|first=Helen|title=Touch therapy|publisher=Kensington Publishing|year=1983|location=New York}}</ref> המחקר ציטט את המאמר משנת 1966 של סידני ז'ורארד, אשר "הציע שאמריקאים גדלים לחשוב שמגע חייב להיות או אגרסיבי או מיני", ולכן היססו לעסוק בגלוי במגע פיזי חיובי עם כל אדם שאינו בן זוג מיני.<ref name=":15" /><ref name=":19" /><ref>{{Cite journal|last=Jourard|first=Sidney M.|date=1966|title=An Exploratory Study of Body-Accessibility|url=https://bpspsychub.onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/j.2044-8260.1966.tb00978.x|journal=British Journal of Social and Clinical Psychology|language=|volume=5|issue=3|pages=221–231|doi=10.1111/j.2044-8260.1966.tb00978.x|issn=2044-8260|pmid=5975653|url-access=subscription}}</ref>

=== "תשוקה" חברתית ===
[[יחסים חברתיים|אינטראקציה חברתית]] משמשת כ"גמול [[מערכת החיזוק|עיקרי]] "אצל בעלי חיים חברתיים, והגבלתה עלולה לגרום להתנהגות שונה או לדיכאון.{{הערה|שם=:2}} מחקר משנת 2020 שפורסם ב־Nature Neuroscience מצא הבדלים בין תגובות של האזורים [[סטריאטום|הסטריאטליים]] [[קליפת המוח|והקורטיקליים]] לתשוקה חברתית לעומת תשוקה תזונתית/תיאבון (כלומר, השניים אינם מאותו מקור).<ref name=":2" /> כמו כן, נמצא כי חסך מצמצם את חלון המוטיבציה, מה שהוביל את החוקרים למסקנה כי בידוד חברתי מוביל לתשוקה חברתית (וכך, בסופו של דבר, ל"רעב חברתי") באותו אופן שבו הימנעות ממזון/תזונה גורמת [[רעב|ל"רעב]]" מתמיד.<ref name=":2" />

באותו קו חשיבה, [[גמילה|הימנעות]] ממושכת ממגע פיזי או הגבלתו עלולה להוביל לתוצאות דומות. מגע של אדם אחר (או, במידה פחותה, של יצורים חיים אחרים) שולח אותות [[עור|מהעור]] [[העצב התועה|לעצב הוואגוס]], אשר משחרר [[אוקסיטוצין]], [[סרוטונין]] ו[[דופמין]] ב[[מוח]].{{הערה|שם=:3}}<ref name=":20">{{Cite web|last=Holland|first=Taylor|date=2018-04-18|title=Dignity Health {{!}} Facts About Touch {{!}} Dignity Health|url=https://www.dignityhealth.org/articles/facts-about-touch-how-human-contact-affects-your-health-and-relationships#:~:text=Hugging%20and%20other%20forms%20of,such%20as%20cortisol%20and%20norepinephrine.|archive-url=http://web.archive.org/web/20250320055923/https://www.dignityhealth.org/articles/facts-about-touch-how-human-contact-affects-your-health-and-relationships|archive-date=2025-03-20|access-date=2025-05-18|website=Dignity Health|language=}}</ref><ref name=":4">{{Cite journal|last=Yang|first=Li|last2=Hassett|first2=Afton|last3=Seng|first3=Julia|date=April 2019|title=Exploring the mutual regulation between oxytocin and cortisol as a marker of resilience|journal=Archives of Psychiatric Nursing|volume=33|issue=2|pages=164–173|doi=10.1016/j.apnu.2018.11.008|issn=1532-8228|pmc=6442937|pmid=30927986}}</ref> הדבר מסייע בתורו להפחתת מתח באמצעות [[הורמון אדרנוקורטיקוטרופי|עיכוב]] והגבלה בייצור [[קורטיזול]], המווסת [[דחק|מתח]].<ref name=":4" /> לחץ הדם של האדם יורד וקצב הלב ומערכת העצבים שלו מואטים, ותסמיני הבדידות והדיכאון פוחתים.<ref name=":20" /><ref>{{Cite journal|last=Packheiser|first=Julian|last2=Hartmann|first2=Helena|last3=Fredriksen|first3=Kelly|last4=Gazzola|first4=Valeria|last5=Keysers|first5=Christian|last6=Michon|first6=Frédéric|date=June 2024|title=A systematic review and multivariate meta-analysis of the physical and mental health benefits of touch interventions|journal=Nature Human Behaviour|language=|volume=8|issue=6|pages=1088–1107|doi=10.1038/s41562-024-01841-8|issn=2397-3374|pmc=11199149|pmid=38589702}}</ref> מגע פיזי הוא קריטי לפיתוח קשרים חברתיים ומערכות יחסים ברמה מסוימת כמעט בכל תרבות ברחבי העולם; היעדר שלו לפרקי זמן ארוכים, גם כאשר הדבר מתקזז על ידי אינטראקציה חברתית בתחומים אחרים, עלול להיות בעל השלכות חמורות על הוויסות הרגשי של האדם ועל איזון הורמוני הלחץ, והנזק הפסיכולוגי מצטבר לאורך תקופות ממושכות של חוסר.<ref name=":3" />{{הערה|שם=:5}}

אנשים בעלי רגישות גבוהה יותר למגע, כגון אנשים עם צרכים מיוחדים או [[מגוון נוירולוגי|נוירו-דיברגנטיים]] (במיוחד ילדים), [[הפרעת דחק פוסט-טראומטית|קורבנות טראומה]], יוצאי צבא, ניצולי [[התעללות]] [[התעללות מינית|מינית]] או [[התעללות גופנית|פיזית]], או [[היפוכונדריה|היפוכונדרים]], עשויים להימנע ממגע פיזי ואינטראקציה חברתית.<ref>{{Cite web|title=Intimate Partner Violence|url=https://www.ptsd.va.gov/understand/types/violence_ipv.asp|access-date=2025-05-21|website=National Center for PTSD - Department of Veterans Affairs|language=}}</ref><ref>{{Cite web|last=Berger|first=Samantha, MS OTR/L|date=2022-04-18|title=Tactile Defensiveness Explained + Tactile Sensory Activities {{!}} NAPA Center|url=https://napacenter.org/tactile-defensiveness/|access-date=2025-05-18|website=NAPA|language=}}</ref><ref>{{Cite web|title=Violence and Abuse|url=https://www.ptsd.va.gov/understand/types/violence_abuse.asp|access-date=2025-05-21|website=National Center for PTSD - Department of Veterans Affairs|language=}}</ref> הם עשויים לרצות להגביל את האינטראקציה לאנשים או לאברי גוף מסוימים.{{הערה|שם=:11}}{{הערה|שם=:14}}<ref name=":6">{{Cite web|title=Haphephobia (Fear of Being Touched): Causes & Treatment|url=https://my.clevelandclinic.org/health/diseases/21964-haphephobia-fear-of-being-touched|archive-url=http://web.archive.org/web/20250318103037/https://my.clevelandclinic.org/health/diseases/21964-haphephobia-fear-of-being-touched|archive-date=2025-03-18|access-date=2025-05-18|website=Cleveland Clinic|language=}}</ref><ref name=":21">{{Cite journal|last=Stevens|first=Laura|last2=Bregulla|first2=Madeleine|last3=Scheele|first3=Dirk|date=2024-04-01|title=Out of touch? How trauma shapes the experience of social touch – Neural and endocrine pathways|url=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0149763424000642|journal=Neuroscience & Biobehavioral Reviews|volume=159|doi=10.1016/j.neubiorev.2024.105595|issn=0149-7634|pmid=38373642|url-access=subscription}}</ref> מגע לא רצוי עלול לעיתים לגרום להשפעה ההפוכה, כגון [[חרדה]], לחץ או [[פחד]] חמור, ובמקרים מסוימים עלול ליצור תגובה של "[[תגובת הילחם או ברח|הילחם או ברח]]".<ref name=":6" /><ref name=":21" /><ref name=":7">{{Cite journal|last=Strauss|first=Timmy|last2=Rottstädt|first2=Fabian|last3=Sailer|first3=Uta|last4=Schellong|first4=Julia|last5=Hamilton|first5=J. Paul|last6=Raue|first6=Claudia|last7=Weidner|first7=Kerstin|last8=Croy|first8=Ilona|date=July 2019|title=Touch aversion in patients with interpersonal traumatization|journal=Depression and Anxiety|volume=36|issue=7|pages=635–646|doi=10.1002/da.22914|issn=1520-6394|pmid=31209965}}</ref><ref>{{Cite web|title=Sensory Processing Issues Explained|url=https://childmind.org/article/sensory-processing-issues-explained/|access-date=2025-05-18|website=Child Mind Institute|language=}}</ref> טיפול באנשים אלה ניתן על ידי מומחים ומאפשר מגע פיזי הדדי מסוים, אם כי מוגבל, שכן מגע עדיין יכול להיות מועיל אם ננקטים צעדים מתאימים כדי לטפל באינטרסים, במגבלות ובצרכים הספציפיים של האדם.{{הערה|שם=:1}}{{הערה|שם=:12}}<ref name=":21" /><ref name=":7" />

== מחקרים ותפקיד תרבותי/נסיבתי ==
מחקרים אמריקניים מסוף המאה ה-20 ואילך עודדו את החשיבות של מגע פיזי בקרב נאהבים ובחברה בכללותה. הם גם תומכים ברעיון שבעבר, בני אדם הבינו את הקשר בין מגע פיזי לריפוי.{{הערה|שם=:16}}{{הערה|שם=:5}} מחקר משנת 1995 שפורסם בכתב העת Journal of Psychosomatic Research הציע כי מגע ופיתוח מערכת יחסים בריאה הכוללת מגע ממלאים תפקיד חיוני בפיתוח דימוי עצמי תקין, ובמיוחד דימוי גוף.<ref name=":22" /> המחקר התמקד בתחושת חסך המגע שהורגשה בקרב נשים הסובלות מ[[בולימיה נרבוזה]] לעומת קבוצת ביקורת, שמצאה כי הראשונות נטו יותר להיות בעלות דימוי עצמי גרוע ולחשוב שהן חוו חסך מגע בילדותן, וכן חוו חסך מסוג זה במהלך המחקר.<ref name=":22">{{Cite journal|last=Gupta|first=Madhulika A.|last2=Gupta|first2=Aditya K.|last3=Schork|first3=Nicholas J.|last4=Watteel|first4=Gena N.|date=1995-05-01|title=Perceived touch deprivation and body image: some observations among eating disordered and non-clinical subjects|url=https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/002239999400146V|journal=Journal of Psychosomatic Research|volume=39|issue=4|pages=459–464|doi=10.1016/0022-3999(94)00146-V|issn=0022-3999|pmid=7562675|url-access=subscription}}</ref>

=== מגע פיזי וגיל ===
==== התפתחות בגיל הרך ====
רוב רובו של המחקר קובע כי מגע/קרבה פיזית, החזקה וטיפוח ממלאים תפקיד קריטי בפיתוח [[תאוריית ההיקשרות|סגנונות התקשרות]] בטוחים, מיומנויות תקשורת מוקדמות והתנהגות חברתית אצל תינוקות.{{הערה|שם=:12}}{{הערה|שם=:13}}{{הערה|שם=:16}}<ref>{{Citation|last=Davis|first=Isaac|title=Touch Deprivation and Counselling as Healing Touch|date=2017|journal=Touch in the Helping Professions|pages=13–32|editor-last=Rovers|editor-first=Martin|url=http://www.jstor.org/stable/j.ctv5vdcvd.5|access-date=2025-03-19|series=Research, Practice and Ethics|publisher=University of Ottawa Press|doi=10.2307/j.ctv5vdcvd.5|jstor=j.ctv5vdcvd.5|last2=Rovers|first2=Martin|last3=Petrella|first3=Cassandra|editor2-last=Malette|editor2-first=Judith|editor3-last=Guirguis-Younger|editor3-first=Manal}}</ref> באופן כללי, תינוקות יחפשו באופן טבעי קשר פיזי עם המטפל שלהם.<ref name=":13" /> מניעת תשומת לב כזו עלולה להשפיע באופן שלילי על התפתחותם של ילדים, ולהוביל להתפתחות סגנונות התקשרות לא בטוחים ונטיות הפכפכות, וכן חוסר ביטחון רחב יותר המונע התבגרות, פיתוח מיומנויות מוטוריות מלא ומעורבות רגשית עם אחרים בבגרות.<ref name=":13" />{{הערה|שם=:15}}{{הערה|שם=:23}}

אצל [[ילדות|ילדים]] [[אוטיזם|אוטיסטים]], נמצא כי טכניקות [[ויסות רגשי|הרגעה עצמית]] כמו הברשה, נדנוד (של הידיים והרגליים) וקפיצה משפיעות לטובה על הוויסות הרגשי ומפחיתות רגישות למגע, ללא תשומת לב למגע פיזי המתקבל בסביבות אחרות; הדבר עשוי להצביע על אלטרנטיבה פוטנציאלית עבור הורים בהיעדר אפשרויות נוחות או פרקטיות עבור ילדם למגע פיזי עם אחרים.

==== הזדקנות ====
למרות תפקידו החיוני בתפקודם התקין, רוב האנשים מקבלים פחות מגע פיזי ככל שהם מתבגרים.{{הערה|שם=:5}} ככל שאדם מתבגר, רגישות המישוש שלו פוחתת, מה שמוביל לתגובה חושית נמוכה יותר מרוב הקלט הפיזי.<ref name=":8">{{Cite journal|last=McIntyre|first=Sarah|last2=Nagi|first2=Saad S.|last3=McGlone|first3=Francis|last4=Olausson|first4=Håkan|date=2021-06-01|title=The Effects of Ageing on Tactile Function in Humans|url=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0306452221000889|journal=Neuroscience|series=The Neurobiology of Social and Affective Touch|volume=464|pages=53–58|doi=10.1016/j.neuroscience.2021.02.015|issn=0306-4522|pmid=33607227}}</ref> עם זאת, התגובה החיובית הנוצרת ממגע "נעים" בגיל מבוגר בולטת אף יותר.<ref name=":8" /> אף על פי שאין הוכחה לתועלת חברתית-רגשית, טיפול בעיסוי הוכח כמשפר את ההרפיה ומשפר את מצב הרוח אצל קשישים.{{הערה|שם=:15}}

=== מגע פיזי ומגדר ===
אף על פי שלפי מחקרים מוקדמים יותר, נשים נהנות יותר מגברים ממגע פיזי, מחקרים מאוחרים יותר ערערו על תפיסה זו עקב השונות הרחבה בחוויה, בקליטה וביוזמה של מגע בין בני שני המינים.{{הערה|שם=:23}} מחקרים שפורסמו ב־Physiology &amp; Behavior הגיעו למסקנה, באמצעות שני מחקרים נפרדים, שנשים נוטות ככל הנראה להשתמש במגע פיזי כמנגנון התמודדות יותר מאשר גברים, אם כי החוקרים ציינו כי המסקנות בתחום עד אינן חותכות.<ref name=":23" /> הם המשיכו לבקר מתודולוגיה כללית בשטח המותנית במימון [[המכונים הלאומיים לבריאות|NIH]] אשר נתנה עדיפות למדגמים קטנים ואפשרה שונות אקראית במדידות סטטיסטיות, וכן חוסר עקביות בשיטות הניתוח.<ref name=":23" />

== היסטוריה וטיעוני נגד ==
=== בידוד ===
אסירים מדווחים לעיתים קרובות על השתוקקות למגע אנושי ולקשר במהלך שהותם בבידוד, דבר שיכול לשמש כאחד הגורמים הרבים התורמים להשפעות השליליות הנצפות כמעט באופן אוניברסלי שיש לבידוד פיזי וחברתי.{{הערה|שם=:1}}<ref name=":9">{{Cite web|last=Corcoran|first=Mary|title=Effects of Solitary Confinement on the Well Being of Prison Inmates|url=https://wp.nyu.edu/steinhardt-appsych_opus/effects-of-solitary-confinement-on-the-well-being-of-prison-inmates/|access-date=2025-05-18|website=NYU WordPress}}</ref> אנשים בבידוד דיווחו על תסמינים פיזיים התואמים יתר לחץ דם, כגון "כאבי ראש כרוניים, רעד, זיעה בכפות הידיים, סחרחורת קיצונית ודפיקות לב", וכן קשיי אכילה, עיכול לא סדיר ורגישות יתר לגירויים נורמליים בלתי צפויים.<ref name=":9" /> בידוד, במיוחד לתקופות ארוכות או אם הוא חוזר על עצמו, עלול להוביל את האדם ל[[פסיכוזה]] או למחשבות/מעשים של [[פגיעה עצמית]] או [[התאבדות]].{{הערה|שם=:5}}<ref name=":9" /> השפעות פסיכולוגיות אחרות כוללות עצבנות, עוינות, חוסר שליטה בדחפים, תנודתיות רגשית וחרדתית, [[אפקט לבילי|תנודות במצב הרוח]], ייאוש [[דכדוך|ודיכאון]].<ref name=":9" />

=== מגפת הקורונה ===
[[מגפת הקורונה]] הגבילה מאוד את יכולתה של חלק ניכר מאוכלוסיית העולם לקיים מגע פיזי קבוע עם אחרים. רוב המקורות מצביעים על כך שהייתה לכך השפעה ניכרת על רווחתם הנפשית והרגשית של רוב האנשים במהלך תקופת הסגר, אך ההשפעות ארוכות הטווח עדיין אינן ידועות.{{הערה|שם=:10}}

=== נוירופתיה חושית מלאה ===
נכון לעכשיו, [[Kim Stenger|קים סטנגר]] היא האדם החי הידוע היחיד בעולם ללא חוש מישוש, והיא חיה עם מצב המכונה [[נוירופתיה חושית מלאה]] (Complete sensory neuropathy).<ref name=":24">{{Cite web|last=Mignot|first=Suzanne Le|date=2023-02-09|title=Chicago neuroscientist studies woman with no sense of touch - CBS Chicago|url=https://www.cbsnews.com/chicago/news/chicago-neuroscientist-no-touch/|access-date=2025-05-18|website=www.cbsnews.com|language=}}</ref> אף על פי שהיא משותקת מהמותניים ומטה, היא שומרת על כל חושיה האחרים וכיום משמשת כחוקרת משפט פלילי עבור התובע [[מחוז קייאהוגה|המחוזי של קייאהוגה]] ב[[קליבלנד]], [[אוהיו]].<ref name=":24" /> היא אינה מראה סימנים של טראומה נפשית או רגשית חמורה כתוצאה ממצבה, וחוקרים מ[[אוניברסיטת שיקגו]] מאמינים כי הדבר נובע ממגוון החושים האחרים שהיא ניחנה בהם, שאפשרו לה להתבונן ולהבין את אהבתם וחיבתם של הוריה בילדותה המוקדמת.<ref name=":24" /><ref name=":25">{{Cite journal|last=Mason|first=Peggy|last2=Reder|first2=Anthony|last3=Lacy|first3=Maureen|last4=Pinto|first4=Jayant|date=2024-08-07|title=Congenital absence of touch does not preclude normal cognitive and socioemotional development|journal=Research Square|pages=rs.3.rs–4791322|doi=10.21203/rs.3.rs-4791322/v1|issn=2693-5015|pmc=11326350|pmid=39149458}}</ref> החוקרים טוענים כי זוהי הוכחה לכך שהתפתחות חברתית-רגשית תקינה אינה מותנית בחוש המישוש.<ref name=":25" />

== ראו גם ==
* [[בדידות]]
* [[בידוד חברתי]]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
[[קטגוריה:פיזיולוגיה]]
[[קטגוריה:בריאות הנפש]]
[[קטגוריה:פסיכולוגיה רפואית]]
[[קטגוריה:בריאות]]
[[קטגוריה:דיכאון]]

רעב למגע - היסטוריית גרסאות

imported>מקיאטו: בעקבות שינוי השם לקייאהוגה