imported>סנאי: הוספת קישור לנוגדי דלקת שאינם סטרואידים

2026-04-26T14:51:24Z

דף חדש

{{מחלה}}
'''רדיקולופתיה''' (Radiculopathy), המכונה '''עצב צבט''' (גם 'צבוט'), מתייחסת למצבים שונים בהם [[עצב]] אחד או יותר פגועים ואינם פועלים כראוי. מצב זה יכול לגרום ל[[כאב]] (כאב מוקרן), חולשה, תחושה קהה או קושי בשליטה על [[שריר|שרירים]] ספציפיים במבנים המעוצבבים על ידי העצב הצבוט{{הערה|שם=AAOS|{{Cite web|url=http://orthoinfo.aaos.org/topic.cfm?topic=a00332|title=Cervical Radiculopathy (Pinched Nerve)|date=June 2015|accessdate=22 September 2017|publisher=OrthoInfo by American Academy of Orthopaedic Surgeons}}}}.

ברדיקולופתיה, הבעיה מתרחשת בשורש העצב או בסמוך, במרחק קצר ממקום היציאה שלו מ[[חוט השדרה]]. כתוצאה מכך, הכאב ושאר תסמינים נוספים עלולים להילוות לפתולוגיה ולעיתים קרובות יקרינו על החלק של הגוף שמעוצבבים על ידי אותו עצב. לדוגמה, רדיקולופתיה צווארית יכולה לייצר כאב וחולשה באמה. רדיקולופתיה באזור הגב התחתון או באזור [[סקרום|עצם העצה]] עלולה להתבטא בתסמינים לאורך הרגל.

אין לבלבל בין כאב רדיקולרי הנובע מרדיקולופתיה לבין [[Referred pain|כאב]] מושלך השונה הן במנגנון והן במאפיינים קליניים. המונח Referred Pain מילולית הוא כאב מופנה, ונקרא כאב מועתק או כאב מושלך. התופעה נובעת מכך שסיבי עצב תחושתיים מאזורים שונים בגוף, כמו איברים פנימיים (קרביים) ואזורים חיצוניים (עור ושרירים), נפגשים ומשתמשים באותם מסלולים עצביים משותפים בדרכם אל חוט השדרה והמוח. המוח מפרש בטעות את אות הכאב כאילו הוא מגיע מהאזור החיצוני או השטחי, למרות שהמקור הוא באיבר הפנימי.

== דוגמאות לכאב מועתק/מושלך ==

* התקף לב-אוטם שריר הלב: הכאב ממקור הלב מורגש לעיתים קרובות לא רק בחזה, אלא גם בכתף השמאלית, בזרוע השמאלית לאורך צידה הפנימי, בלסת או בגב.
* בעיות בכיס המרה או הכבד: כאב עשוי להיות מורגש בכתף ימין או בשכמה.
* בעיות בכליות: כאב עשוי להיות מורגש באזור המפשעה או המותן.
* כאבי גב תחתון: יכולים להיות מוקרנים מטה לאורך הרגל (מה שיכול להצביע, לדוגמה, על גירוי של שורש עצב בעקבות פריצת דיסק).

חשוב לזהות כאב מושלך, כיוון שהוא יכול להיות סימן למצב רפואי חמור המתרחש במקום אחר בגוף.

''פולי-רדיקולופתיה'' מתייחסת למצב שבו יותר [[Posterior root of spinal nerve|משורש עצב אחד של השדרה]] מושפע.

== מנגנון וגורמים ==
[[קובץ:Brachial_plexus_2_es.svg|ממוזער| [[מקלעת הזרוע]]. C6 ו-C7 הם העצבים הנפגעים בשכיחות הגבוהה ביותר]]
רדיקולופתיה היא דחיסה מכנית של שורש עצב, בדרך כלל ביציאה דרך הנקב הבין חולייתי. מצב זה עלול להיגרם כתוצאה מאחת הפתולוגיות הבאות או משילובן: [[פריצת דיסק]], מחלת דיסק ניוונית, [[דלקת מפרקים ניוונית]], מחלה ניוונית של מפרקי הפאסט, גדילת יתר של ה[[רצועה|רצועות]] וספונדילוליזתזיס. גורמים נדירים יותר של רדיקולופתיה עשויים לכלול גידול [[קרינה|הקרנות]], [[סוכרת]] (אשר יכולה לגרום [[איסכמיה]] או הפחתת זרימת הדם לעצבים), [[נאופלזיה|מחלות ניאופלסטיות]], או כל תהליך מחלה הפוגע בקרומי המוח (המקיפים גם את חוט השדרה). חשיפה חוזרת ונשנית ו או חשיפה ממושכת (5 שנים או יותר) לפעילויות מסוימות או תנועות חוזרניות, הקשורות לעבודה, עלולה להעמיד אנשים בסיכון לפתח רדיקולופתיה לומבוסקרלית.<ref name=":0">{{Cite journal|vauthors=Kuijer PP, Verbeek JH, Seidler A, Ellegast R, Hulshof CT, Frings-Dresen MH, Van der Molen HF|date=September 2018|title=Work-relatedness of lumbosacral radiculopathy syndrome: Review and dose-response meta-analysis|url=https://n.neurology.org/content/91/12/558|journal=Neurology|volume=91|issue=12|pages=558–564|doi=10.1212/01.wnl.0000544322.26939.09|pmc=6161552|pmid=30120136}}</ref> התנהגויות אלו כוללות עבודה פיזית מאומצת, כיפוף או פיתול של הגו, הרמה ונשיאה, נהיגה ממושכת, או שילוב של פעילויות אלו.<ref name=":0" /> פציעות אלה יכולות להיגרם גם עקב טראומה קלה כגון [[תאונת דרכים]].

== אבחון ==
[[קובץ:Projectional_radiograph_of_cervical_foraminal_stenosis,_annotated.jpg|ממוזער|תצלום רנטגן של אדם הסובל מכאב באזור הצוואר וכתף שמאל, מראה היצרות של הנקב הבין חולייתי השמאלי ממנו יוצא העצב הצווארי הרביעי המעצב את הדרמטום הפגוע.]]
רדיקולופתיה היא [[אבחנה]] שיכולה להתבצע על ידי רופאים מתחום רפואת המשפחה, [[אורתופדיה|אורתופדים]], [[נוירולוג|נוירולוגים]], [[שיקום (רפואה)|רופאי שיקום]] ו[[פיזיותרפיסט|פיזיותרפיסטים]]. האבחנה היא על פי [[תסמין|תסמינים]] של כאב, או סימנים נוירולוגיים כגון קהות תחושה וחולשה, המתאימים לעצבוב. בנוסף להקרנות אלו, כאבי [[צוואר]] או [[כאב גב|כאבי גב]] באזור העצב עצמו עשויים גם להופיע, אך לרוב הכאב המוקרן כואב בצורה יותר משמעותית.

במקרה של רדיקולופתיה צווארית, מבחן ספורלינג עשוי להפיק או להעצים תסמינים המקרינים לזרוע. במקרה של רדיקולופתיה בעמוד השדרה המותני, מבחן רגל ישרה מורמת - לסג ( SLR straight leg raise) עלול להחריף תסמינים רדיקולופתיים. כאשר הרגל המורמת היא הרגל ללא התסימינים, והתסמינים המוחרפים מופיעים ברגל הנגדית, המבחן נחשב כיותר רגיש (sesitivity), זאת בניגוד למצב בו התסמינים מחריפים ברגל המורמת, אז המבחן נחשב לפחות רגיש. רפלקס גידי עמוק (הידוע גם בשם [[רפלקס]] מתיחה) עשוי להיות מופחת או להיעדר לחלוטין באזורים המעוצבבים על ידי העצב הפגוע.

שתי בדיקות דימות עשויות להיות שימושיות כדי לאמת את הבעיה ולזהות את מקורה, הן הדמיה בתהודה מגנטית (MRI) ובדיקות אלקטרודיאגנוסטיות. [[דימות תהודה מגנטית|הדמיית תהודה מגנטית]] של החלק בעמוד השדרה בו יש חשד לרדיקולופתיה עשוי לחשוף עדויות לשינויים ניווניים, מחלות מפרקים או פגיעה אחרת האחראית לסימפטומים של המטופל. בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות, הכוללות בדיקת הולכה עצבית ו[[אלקטרומיוגרפיה]] (emg, בדיקת רשימת שריר חשמלית), הם גם כלי אבחון העשויים לאשש פגיעה בשורש עצב באזורים חשודים. בהתחשב בתפקיד המפתח של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות באבחון של רדיקולפטיות אקוטיות וכרוניות, האגודה האמריקנית לרפואה בתחומי העצב-שריר והאלקטרודיאגנוסטיקה הוציאה הנחיות לאבחון של רדיקולפתיות בעמוד השדרה הצווארי והמותני.{{הערה|{{Cite journal|url=https://www.aanem.org/getmedia/08aa98cf-cb01-47f8-8a70-4f7feef7f07c/cervicalRadiculopathy.pdf|title=Guidelines in electrodiagnostic medicine. Practice parameter for needle electromyographic evaluation of patients with suspected cervical radiculopathy|last=American Association of Electrodiagnostic Medicine.|last2=So|first2=Y. T.|journal=Muscle & Nerve. Supplement|issue=|year=1999|volume=8|pages=S209–21|pmid=16921635}}}}{{הערה|{{Cite journal|title=Utility of electrodiagnostic testing in evaluating patients with lumbosacral radiculopathy: An evidence-based review|last=Cho|first=S. Charles|last2=Ferrante|first2=Mark A.|journal=Muscle & Nerve|issue=2|doi=10.1002/mus.21759|year=2010|volume=42|pages=276–82|pmid=20658602|last3=Levin|first3=Kerry H.|last4=Harmon|first4=Robert L.|last5=So|first5=Yuen T.}}}}

== טיפול ==
גישות [[טיפול שמרני]]ות שכיחות כוללות [[פיזיותרפיה]] כאשר טכניקות הטיפול כוללים תרגילים בשיטת מקנזי, מניפולציות, ותרגילים נוירודינאמיים. מחקרים מצאו ראיות בינוניות לכך שמניפולציות על [[עמוד השדרה]] אפקטיביות לרדיקולפתיות צוואריות{{הערה|שם=Zhu|{{Cite journal|title=Does cervical spine manipulation reduce pain in people with degenerative cervical radiculopathy? A systematic review of the evidence, and a meta-analysis|last=Zhu|first=Liguo|last2=Wei|first2=Xu|journal=Clinical Rehabilitation|issue=2|doi=10.1177/0269215515570382|year=2015|volume=30|pages=145–55|pmid=25681406|last3=Wang|first3=Shangquan}}}} ומותניות{{הערה|שם=leininger|{{Cite journal|title=Spinal Manipulation or Mobilization for Radiculopathy: A Systematic Review|last=Leininger|first=Brent|last2=Bronfort|first2=Gert|journal=Physical Medicine and Rehabilitation Clinics of North America|issue=1|doi=10.1016/j.pmr.2010.11.002|year=2011|volume=22|pages=105–25|pmid=21292148|last3=Evans|first3=Roni|last4=Reiter|first4=Todd}}}}. לא נמצאו עדויות לטיפול יעיל ברדיקולופתיה בעמוד השדרה החזי{{הערה|שם=leininger}}, ונמצאו רק ראיות ברמה נמוכה התומכות במניפולציה של עמוד השדרה לטיפול ברידקולופתיה כרונית בעמוד השדרה המותני.

בעת השלב החריף (acute) לאחר פציעה, (למשל תאונה שהתרחשה לפני שבוע), כאבים מוקרנים אינם מהווים אינדיקציה לטיפול פיזיותרפיה. לעיתים קרובות פציעות קלות עד מתונות יפתרו או ישתפרו בשבועות הראשונים לאחר הפגיעה. בנוסף, חולים בשלב החריף סובלים לעיתים קרובות מכאב ברמה המונעת מהם להשתתף באופן יעיל בפיזיותרפיה. לכן, המתנה של שבועיים עד שלושה שבועות מומלצת בדרך כלל לפני תחילת טיפול הפיזיותרפיה. בשלב החריף של פציעה הגורמת לרדיקולפתיה מותנית, טיפול שמרני כגון פרצטמול ו[[נוגדי דלקת שאינם סטרואידים]] הם הטיפול המומלץ.{{הערה|שם=AAOS}}
[[קובץ:Cervical_traction_machine_2.jpg|ממוזער| מכונה למתיחה (traction) של עמוד השדרה הצווארי]]

=== כירורגיה ===
הגישה השמרנית לשיקום היא אופציית הטיפול המועדפת לטיפול, אך חלק מהחולים ממשיכים לסבול מהתסמינים למרות הטיפול, ולעיתים נדרשת התערבות ניתוחית. סוג הניתוח משתנה בהתאם לממצאים העולים מן הדימות, כאשר האופציות הניתוחיות כוללות למינקטומי (laminectomy), פורמינטומי (foraminotomy) ודיסקטומי (discectomy).

== אפידמיולוגיה ==
רדיקולופתיה בעמוד השדרה הצווארי יותר נפוצה מרדיקולופתיה בעמוד השדרה המותני, לרדיקולופתיה צווארית שיעור ההיארעות השנתי הוא 107.3 לכל 100,000 בקרב גברים ו-63.5 לכל 100,000 בקרב נשים, בעוד שרדיקולופתיה מותנית שכיחותה כ-3-5% מהאוכלוסייה.<ref>{{Cite journal|vauthors=Berry JA, Elia C, Saini HS, Miulli DE|date=October 2019|title=A Review of Lumbar Radiculopathy, Diagnosis, and Treatment|journal=Cureus|volume=11|issue=10|doi=10.7759/cureus.5934|pmc=6858271|pmid=31788391|doi-access=free}}</ref><ref>{{Cite journal|vauthors=Woods BI, Hilibrand AS|date=June 2015|title=Cervical radiculopathy: epidemiology, etiology, diagnosis, and treatment|journal=Journal of Spinal Disorders & Techniques|language=en-US|volume=28|issue=5|pages=E251-9|doi=10.1097/BSD.0000000000000284|pmid=25985461}}</ref> על פי נתוני הסטטיסטיקה הלאומית של [[הסוכנות למחקרי בריאות ואיכות|AHRQ]] לשנת 2010 עבור רדיקולופתיה צווארית, קבוצת הגיל המושפעת ביותר היא בין 45 ל-64 שנים עם 51.03% מהמקרים. נשים מושפעות בתדירות גבוהה יותר מגברים והן מהוות 53.69% מהמקרים. ביטוח פרטי היה המשלם ב-41.69% מהמקרים, ואחריו Medicare עם 38.81%. בנוסף, למעלה מ-50% מהחולים התגוררו באזורים מטרופוליניים גדולים (מרכזי ערים או פרברים). הדרום הוא האזור הפגוע ביותר בארצות הברית עם 39.27% מהמקרים. על פי מחקר שנערך במינסוטה, הביטוי הנפוץ ביותר של קבוצת מצבים זו הוא מונו-רדיקולופתיה מסוג C7, ואחריה C6.<ref>{{Cite journal|vauthors=Radhakrishnan K, Litchy WJ, O'Fallon WM, Kurland LT|date=April 1994|title=Epidemiology of cervical radiculopathy. A population-based study from Rochester, Minnesota, 1976 through 1990|journal=Brain|volume=117|issue=2|pages=325–35|doi=10.1093/brain/117.2.325|pmid=8186959}}</ref>

== ראו גם ==
* [[נוירופתיה פריפרית]]

== לקריאה נוספת ==
* {{Cite journal|title=Neurologic manifestations of Lyme disease, the new "great imitator"|last=Pachner|first=A. R.|date=1989-10-01|journal=Reviews of Infectious Diseases|doi=10.1093/clinids/11.supplement_6.s1482|volume=11 Suppl 6|pages=S1482–1486|issn=0162-0886|pmid=2682960}}
* {{Cite journal|title=Epidural Corticosteroid Injections for Radiculopathy and Spinal Stenosis|last=Chou|first=Roger|last2=Hashimoto|first2=Robin|journal=Annals of Internal Medicine|issue=5|doi=10.7326/M15-0934|year=2015|volume=163|pages=373–81|pmid=26302454|last3=Friedly|first3=Janna|last4=Fu|first4=Rongwei|last5=Bougatsos|first5=Christina|last6=Dana|first6=Tracy|last7=Sullivan|first7=Sean D.|last8=Jarvik|first8=Jeffrey}}

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{הסתייגות|רפואית}}
[[קטגוריה:הפרעות במערכת העצבים ההיקפית]]
[[קטגוריה:נוירולוגיה]]
[[קטגוריה:דפים עם תרגומים שלא נסקרו]]

רדיקולופתיה - היסטוריית גרסאות

imported>סנאי: הוספת קישור לנוגדי דלקת שאינם סטרואידים