https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%91%D7%9F_%D7%91%D7%91%D7%90 2026-09-13T14:34:43Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%91%D7%9F_%D7%91%D7%91%D7%90&diff=82052&oldid=prev 2026-02-16T23:37:33Z

<p><span class="autocomment">אחד מעשרת הרוגי מלכות: </span> לשון בהתאם להחלטת הקהילה</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{אישיות רבנית<br /> | שם = רבי יהודה בן בבא<br /> | תואר =<br /> | תמונה = [[קובץ:BenBABA13.jpg|250px]]<br /> | כיתוב = כניסה למערת קבורה בקצה שפרעם המיוחסת לרבי יהודה בן בבא <br /> | כינוי = חסיד<br /> | מקום לידה =<br /> | תאריך פטירה =<br /> | מקום פטירה =<br /> | סיבת המוות =<br /> | מקום קבורה = [[שפרעם]]<br /> | מקום מגורים =<br /> | מדינה = [[ישראל]]<br /> | תאריך לידה = [[המאה ה-2]]<br /> | תאריך פטירה עברי =<br /> | מקום פעילות = [[ארץ ישראל]]<br /> | השתייכות =<br /> | רבותיו =<br /> | תלמידיו =<br /> | בני דורו = [[רבי עקיבא]]<br /> | אב =<br /> | אם =<br /> | בן זוג =<br /> | בת זוג =<br /> | ילדים =<br /> |התחלת פעילות=הדור השלישי תנאים<br /> |סיום פעילות=הדור השלישי תנאים<br /> }}<br /> [[קובץ:Benbabagrave.jpg|250px|ממוזער|פנים מערת הקבר, ליד שפרעם, המיוחסת לרבי יהודה בן בבא]]<br /> &#039;&#039;&#039;רבי יהודה בן בבא&#039;&#039;&#039; היה [[תנאים|תנא]] בדור השלישי (תחילת [[המאה ה-2|המאה ה-2 לספירה]]). אחד מ[[עשרת הרוגי מלכות]].<br /> <br /> == ביוגרפיה ==<br /> רבי יהודה בן בבא חי בתקופת [[מרד בר כוכבא]], והיה חברו הטוב של [[רבי עקיבא]]. כשרבי עקיבא הוצא להורג על ידי ה[[רומאים]] – אסר על שימוש ב[[בשמים]], לאות [[שכול|אבל]]{{הערה|[[תוספתא]] סוטה ט&quot;ו ט&#039;.}}.<br /> <br /> הוא מוגדר בתלמוד כ[[חסיד (הלכה)|חסיד]], בתלמוד מובאות מספר מעשיות המתחילות במילים &quot;מעשה בחסיד אחד&quot;{{הערה|ראו למשל פרק שני ד[[מסכת ברכות]],{{בבלי|שבת|קכז|ב}}.}} ובמקום אחר מובא כי הכוונה היא תמיד לאחד מהשניים, או לרבי יהודה בן בבא או רבי [[רבי יהודה|יהודה ברבי אילעאי]]{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|קג|ב}}}}. בתלמוד מובא כי רצו לומר עליו &quot;הי חסיד הי עניו&quot; בהלווייתו, אלא שלא היו יכולים לומר זאת מפני הכלל ש&quot;אין מספידין על [[עשרה הרוגי מלכות|הרוגי מלכות]]&quot;{{הערה|{{בבלי|סוטה|מח|ב}} מתוך: תוספתא סוטה יג ו}}.<br /> <br /> בגמרא{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|פ|א|ללא=שם}}, {{בבלי|תמורה|טו|ב|ללא=שם}}, {{ירושלמי|סוטה|ט|י}}, הובא גם ב{{ויקיטקסט|תוספתא/בבא קמא/ח|תוספתא על בבא קמא פרק ח&#039;}}}} מסופר עליו שכל מעשיו היו לשם שמים, חוץ מפעם אחת שחלה ב[[גרון|גרונו]], וה[[רופא]] אמר לו שיתרפא רק אם ישתה [[חלב]] רותח. רבי יהודה קנה עז, שהיא [[בהמה]] [[צאן|דקה]] ש[[מצוות ישוב ארץ ישראל#עידוד הישיבה בארץ|אסור לגדלה בארץ ישראל]], וינק ממנה חלב רותח לרפואתו. מעשה זה היה ה&quot;[[עבירה]]&quot; היחידה שהוא עשה בכל ימי חייו (אף שעל פי ההלכה אין זו עבירה שכן פיקוח נפש דוחה את איסור בהמה דקה), ולכן הוא נתפס על ידי ה[[התקופה הרומית בארץ ישראל|רומאים]] ונהרג.<br /> <br /> == אחד מעשרת הרוגי מלכות ==<br /> בסוף תקופת ה[[תנאים]] כששלטון הארץ היה ביד ה[[רומאים]] הכירו הרומאים בחשיבות [[סמיכת זקנים]] (המאפשרת למנות אדם ל[[דיין (הלכה)|דיין]]) להמשכיות ההנהגה הרוחנית של עם ישראל, ואסרו אותה. רבי יהודה בן בבא, שהכיר בחשיבות זו, סמך חמישה רבנים ב[[הגליל|גליל]], בניגוד ל[[גזירות אדריאנוס|גזרת המלכות]] שגזר ה[[קיסר]] [[אדריאנוס]]. רבי יהודה בן בבא סמך את הרבנים בעמק שבין [[אושא]] ל[[שפרעם]]. הוא בחר מקום זה משום שלא היה בתחום שיפוטו של אף יישוב, כך שלא היה חשש שהרומאים יקיימו את הגזירה במלואה ויחריבו את היישוב שבתחומו התקיימה סמיכה. במקום הוסמכו חמישה זקנים: [[רבי מאיר]], ו[[רבי יהודה]], ו[[רבי יוסי]], ו[[רבי שמעון]], ו[[רבי אלעזר בן שמוע]]. [[רב אויא]] מוסיף: אף [[רבי נחמיה]] (בבלי, עבודה זרה-ח&#039;). הוא נתפס על ידי הרומאים<br /> וכך מסופר בתלמוד: {{ציטוטון|שגזרה מלכות הרשעה גזרה: כל הסומך, יהרג. וכל הנסמך, יהרג. ועיר שסומכין בה, תחרב. ותחום שסומכין בו, יעקר. מה עשה רבי יהודה בן בבא? הלך וישב בין שני הרים גדולים, ובין שתי עיירות גדולות, בין ב&#039; תחומי שבת, בין אושא לשפרעם, וסמך שם חמשה זקנים: רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, ורב אויא מוסיף: אף {{גודל|1|(את)}} רבי נחמיה; כיון שהכירו בהם אויבים ({{גודל|1|הרומאים}}), אמר להם {{גודל|1|(רבי יהודה בן בבא)}}: בני, רוצו! אמרו לו: רבי, ואתה מה תהא עליך? אמר להם: הריני מוטל לפניהם כאבן שאין לה הופכין; אמרו: לא זזו משם ({{גודל|1|חיילי רומי}}) עד שנעצו לגופו ג&#039; מאות לולניאות {{גודל|1|([[חנית]]ות)}} של ברזל ועשאוהו לגופו ככברה}}{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|יד|א}}.}}.<br /> <br /> ב{{ויקיטקסט|מדרש אלה אזכרה}} מסופר, שרבי יהודה בן בבא הוצא להורג ב[[ערב שבת]] לאחר שעה תשיעית. הוא ביקש מהרומאים שיתנו לו לקיים {{ציטוטון|מצווה אחת ושבת שמה, והוא עולם הבא}}, והם הסכימו להשהות את מיתתו עד לאחר קיום מצוות השבת. רבי יהודה התחיל לומר [[קידוש]] בנעימות ובקול רם, וכשהגיע למילים &quot;אשר ברא אלהים לעשות&quot; הרומאים לא נתנו לו לסיים את הקידוש, אלא מיד הרגוהו ומת במילה &quot;אלהים&quot;: {{ציטוטון|יצתה בת קול ואומרת אשריך ר&#039; יהודה שהיית דומה למלאך ויצתה נשמתך ב&quot;אלהים&quot;, וצוה וחתכוהו אברים אברים והשלכוהו לכלבים ולא הוספד ולא הוקבר.}}.<br /> <br /> == חבריו ==<br /> על חבריו נמנה [[שמעון התימני]], אודות כך מסופר{{הערה|{{בבלי|ביצה|כא|א}}}}: {{ציטוטון|מעשה בשמעון התימני שלא בא אמש לבית המדרש בשחרית מצאו [ר&#039;] יהודה בן בבא אמר לו מפני מה לא באת אמש לבית המדרש אמר לו בלשת באה לעירנו ובקשה לחטוף את כל העיר ושחטנו להם עגל והאכלנום ופטרנום לשלום אמר לו תמה אני אם לא יצא שכרכם בהפסדכם שהרי אמרה תורה לכם ולא לעובדי כוכבים}}.<br /> <br /> == תורתו ==<br /> במשניות מובאות עדויות שמסר, הלכות שהיו מקובלות בידו מרבותיו{{הערה|{{משנה|עדיות|ו|א}} {{בבלי|יבמות|קכב|א}}.}}. הוא גזר גזירות הלכתיות על בני דורו{{הערה|{{בבלי|שבת|סב|ב}}.}}. פסקיו מופיעים פעמים בודדות בתלמוד, שנים מהם ב[[מסכת עירובין]]. אחד אודות דין [[פסי ביראות]], בהם הוא קובע כי {{ציטוטון|אין עושין פסין אלא לבאר הרבים בלבד}} (=היתר פסי ביראות, שכשר על אף שהוא [[פרוץ כעומד|פרוץ מרובה על העומד]], נאמר רק בבאר מים חיים השייך לרבים){{הערה|{{בבלי|ערובין|כב|ב}}}}, והשני הוא אודות [[קרפף יותר מבית סאתיים שלא הוקף לדירה]], בו הוא קובע את המידה המקסימלית בה מותר לטלטל בקרפף שלא הוקף לדירה - שבעים אמה ושיריים (=ומעט) על שבעים אמה ושיריים, וכן קובע שבקרפף צריך להיות &quot;שומירה&quot; (ביתן שמירה) או בית דירה, כדי שתחשב לכל הפחות במידה מסוימת כ[[רשות היחיד]] שמותר לטלטל בה{{הערה|{{בבלי|ערובין|כג|א}}}}.<br /> <br /> הוא נחלק עם [[רבי עקיבא]] בדין פירוט החטא, לאדם החוזר בתשובה על חטאיו{{הערה|{{בבלי|יומא|פו|ב}}}}: {{ציטוטון|צריך לפרוט את החטא שנאמר (שמות לב, לא) אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלהי זהב דברי ר&#039; יהודה בן בבא רבי עקיבא אומר אשרי נשוי פשע כסוי חטאה (תהלים לב, א)}}.<br /> <br /> == קברו ==<br /> לפי מסורות מ[[המאה ה-17]] [[קבר]]ו מצוי ב[[שפרעם]], והמחלף הסמוך, [[מחלף סומך]], קרוי לציון הסמיכה שערך באזור. על מציאת הקבר המיוחס לבן בבא הכריז הרב [[ברוך אבוחצירא]], בעת ביקור שערך בשנת [[1987]] בעיר [[קריית אתא]], הגובלת באתר ממערב. מאז הפך לאתר עלייה לרגל.{{הערה|{{מעריב|אמיר גילת|קברו של רבי יהודה בן־בבא הפך לאתר עליה המונית לרגל|19871221|78}}}}<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * {{חכמים|רבי יהודה בן בבא: חסיד מעיקרו|ב|361-355}}<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> {{מיזמים}}<br /> <br /> * {{תנאים ואמוראים|ב|137|עמודים=555-554}}<br /> * {{אנצ דעת|2819}}<br /> * {{אנצ יהודית|קישור=8974}}<br /> * {{מרחב}}<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{עשרת הרוגי מלכות}}<br /> {{תנאים}}<br /> {{בקרת זהויות}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:יהודה בן בבא}}<br /> [[קטגוריה:הדור השלישי לתנאים]]<br /> [[קטגוריה:עשרת הרוגי מלכות]]<br /> [[קטגוריה:קברי צדיקים בגליל]]</div>

imported>Marrinian inna versia