https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%9Fרבי טרפון - היסטוריית גרסאות2026-09-15T10:31:20Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%9F&diff=49099&oldid=previmported>אייל: /* מתורתו */2026-05-12T22:15:17Z<p><span class="autocomment">מתורתו</span></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מפנה|טרפון|משפחת דגים|גדולי עין}}<br />
{{אישיות רבנית<br />
| תמונה = TombTarfon2.jpg<br />
| כיתוב = קברו המסורתי של רבי טרפון במירון, 2024 <small>(על פי זיהוי מהמאה ה-11)</small><br />
| שם מלא = טרפון הכהן<br />
| תאריך לידה = [[המאה ה-1]]<br />
| מקום לידה = [[פרובינקיה יודיאה]], [[האימפריה הרומית]]<br />
| תאריך פטירה = [[המאה ה-2]]<br />
| מקום פטירה = [[פרובינקיה יודיאה]], [[האימפריה הרומית]]<br />
| מקום קבורה = [[מירון (מושב)|מירון]] <small>(זיהוי מ[[המאה ה-11]])</small>{{ש}}[[בניאס (אתר ארכאולוגי)|בניאס]] <small>(זיהוי מ[[המאה ה-13]])</small>{{ש}}[[טבריה]] <small>(זיהוי מ[[המאה ה-16]])</small>{{ש}}[[כדיתה]] <small>(זיהוי מ[[המאה ה-19]])</small><br />
| מקום מגורים = [[לוד]]<br />
| התחלת פעילות = דור שני ושלישי ל[[תנאים]]<br />
| סיום פעילות = דור שני ושלישי ל[[תנאים]]<br />
| השתייכות = [[חז"ל]], [[תנאים]], [[כהנים]]<br />
| רבותיו = רבן [[יוחנן בן זכאי]]<br />
| תלמידיו = [[רבי אלעזר בן מתיא]], [[שמעון בן עזאי]], [[רבי חנינא בן חכינאי]], [[רבי יהודה בר אלעאי]], [[יהודה בן נחמיה]]<br />
| בני דורו = [[רבי עקיבא]]<br />
| אם = [[אמו של רבי טרפון]]<br />
| ילדים = ייתכן שרבי [[שמעון ברבי טרפון]] ועוד מספר צאצאים{{הערה|{{כיכר השבת|[[ישראל שפירא (עיתונאי)|ישראל שפירא]]|האמורא שנקבר בנורווגיה: איך גנבו לנו את המצבה?|haredim-news/sxqosi|12 ביוני 2025|קישור מחבר=ללא}}}}<br />
}}<br />
'''רבי טַרְפוֹן''' היה [[תנאים|תנא]] ממשפחת [[כהן|כהנים]] המיוחסים ל[[עזרא הסופר]]{{הערה|1=תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות א ו}} שחי בדור שאחרי [[המרד הגדול]] (הדור השני והשלישי). מתלמידיו של [[רבן יוחנן בן זכאי]]{{הערה|שם=היימן|1=ראה בארוכה במחקרו של היימן [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43957&st=&pgnum=108 עמ' 525]}} ומתלמידי [[בית שמאי]].{{מקור}} רב, חבר ו[[בר פלוגתא]] ל[[רבי עקיבא]]. בית מדרשו של רבי טרפון היה בעיר [[לוד]]. מכונה ב[[תלמוד ירושלמי]] בתואר "[[אבות העולם|אביהן של כל ישראל]]",<ref>{{תלמוד ירושלמי|יומא|א|א}}; {{תלמוד ירושלמי|מגילה|א|י}};{{תלמוד ירושלמי|יבמות|ד|יב}}</ref> וכן: "רבן של כל ישראל".<ref>{{תלמוד ירושלמי|הוריות|ג|ב}}</ref> מוזכר במשנה ארבעים ותשע פעמים, לרוב כשהוא חלוק עם רבי עקיבא שהיה [[תלמיד חבר]] שלו, אך גם כאשר הוא חלוק עם [[רבי אליעזר]], [[רבי יהושע בן חנניה]], [[רבי אלעזר בן עזריה]], [[רבי ישמעאל]] ו[[רבי מאיר]], ורבות הלכות אחרות שחידש ועליהן אין חולק{{הערה|1=היימן שם}}.<br />
<br />
== אישיותו ==<br />
רבי טרפון היה [[עשיר]] מופלג, בעל כרמים ושדות רבים, וב[[כסף (אמצעי תשלום)|כספו]] היה עוזר ל[[עני]]ים ואף השתמש לשם כך בסמכויותיו כ[[כהן]]. את חמשת הסלעים של דמי [[פדיון הבן]] שהיו נותנים לו נהג להחזיר{{הערה|1=(תוספתא בכורות ו:ד, בבלי בכורות נא:ב)}}, ופעם אחת, בשנת [[בצורת]], [[קידושין|אירס]] 300 נשים, על מנת שיהא מותר להן לאכול את ה[[תרומות ומעשרות|תרומה]] שברשותו{{הערה|1=(תוספתא כתובות ה:א)}}. מסופר שפעם שאל אותו [[רבי עקיבא]]: "רבי, רצונך אקח לך עיר אחת או שתיים?" (האם אתה מעוניין בנכסים רבים?), לאחר שרבי טרפון ענה בחיוב ונתן לו ארבעת אלפים [[דינר]]י זהב, חילק רבי עקיבא את הנכסים לתלמידי חכמים [[עני]]ים. לאחר זמן מה, שאל אותו רבי טרפון היכן הערים שקנה לו. רבי עקיבא לקח אותו לבית המדרש, הביא לפניו ילד עם ספר [[תהילים]] שקרא עד הפסוק {{ציטוטון|פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים [[צדקה|צִדְקָתוֹ]] עֹמֶדֶת לָעַד}}{{הערה|{{תנ"ך|תהלים|קיב|ט}}.}}, והסביר לו כי זהו הנכס שקנה, נכס שעומד לעולמי עד. אז נישק רבי טרפון את רבי עקיבא ואמר לו: "רבי אלופי! רבי ב[[תורה|חכמה]] ואלופי בדרך ארץ"{{הערה|1=[[מסכת כלה]] פ"א הכ"א}}.<br />
<br />
רבי טרפון העיד עדויות שונות על אשר ראה ב[[בית המקדש]] ככהן, כך למשל העיד כי שמע את [[השם המפורש]] יוצא מפי כהן גדול{{הערה|{{בבלי|קידושין|עא|א}}.}}. הוא העיד שבעלי מומים כשרים לעבודה בבית המקדש, על סמך דודו אחי אמו, שהיה כהן ותקע בבית המקדש בחצוצרות (אך לבסוף התברר שהיה זה בשעת [[הקהל]]){{הערה|{{ירושלמי|יומא|א|א}} בסוף ההלכה.}} על פי התלמוד, רבי טרפון היה אדם גבוה יחסית לדורו{{הערה|{{בבלי|נדה|כד|ב}}.}}.<br />
<br />
חכמי ישראל העריכו את רבי טרפון בזכות חריפותו<ref>"רבי טרפון ארוך בדורו" (מסכת נידה כד עמוד ב)</ref> ובזכות בקיאותו העצומה בכל מקצועות ה[[תורה]], כמסופר ב[[אבות דרבי נתן]]{{הערה|1=מן [[מסכתות קטנות|המסכתות הקטנות]]; יח, א.}}: "בשעה שתלמיד חכם היה נכנס אצלו והיה אומר לו: שְנה לי! מביא לו [[מקרא]] ו[[משנה]], [[מדרש]], [[הלכה|הלכות]] ו[[אגדה (יהדות)|אגדות]], כיוון שיצא מלפניו - היה מלא ברכה וטוב". בענוותנותו הרבה נזהר תמיד שלא לפרסם את שמו ולא להתכבד בו, ובתלמוד מסופר עוד כי כל חייו הצטער על שניצל ממוות בזכות כתרה של תורה{{הערה|1={{בבלי|נדרים|סב|א}}}}.<br />
<br />
רבי טרפון היה ידוע באמירותיו הקיצוניות ובלהיטותו הרבה בשעת ויכוחים. אחד הביטויים השגורים בפיו היה - "אקפח את בני", שמשמעו הוא - אם אני טועה, אקבור את בניי.<br />
<br />
רבי טרפון סבר ש[[מצוות|מצוות מעשיות]] חשובות יותר מלימוד תורה{{הערה|שם=קידושין}}. הוא עצמו נודע במיוחד בשל מעשיו הטובים. כך למשל מסופר, שכשחלה רבי טרפון ובאו חכמים לבקרו ספרה להם אימו כמה מקפיד בנה על מצות [[כיבוד אב ואם|כיבוד אם]]. אמרו לה: כל מה שעושה אינו חצי חציה של המצווה{{הערה|1={{בבלי|קידושין|לא|ב}}}}. ב[[תלמוד]] עוד סיפרה, כי פעם במהלך טיול קצר, נקרעה נעלה, ומכיוון שהיה זה בשבת, אסור היה לתקן את הנעל. בנה, רבי טרפון, שם את ידיו מתחת לרגלה וליווה אותה עד שהגיעה למיטתה{{הערה|1={{ירושלמי|פאה|א|א|ג|ב}}}}.<br />
<br />
== מותו, קברו והנצחתו ==<br />
=== מותו ===<br />
אין תמימות דעים לגבי נסיבות מותו של רבי טרפון. ב[[מדרש רבה|מדרש איכה רבה]] כתוב כי נמנה עם [[עשרת הרוגי מלכות]], אך אחרים סבורים כי נמלט סמוך לפרוץ [[מרד בר כוכבא]] לחוץ לארץ ושם נפטר.{{מקור|סיבה=|נושא=אישים}}<br />
<br />
=== קברו ===<br />
מקום קבורתו לא נזכר ב[[ספרות חז"ל]]. אמנם, ישנם מספר מסורות המראות את קברו ב[[הר מירון|מירון]], [[בניאס (אתר ארכאולוגי)|בניאס]], [[טבריה]] או [[כדיתה]].<br />
<br />
בחיבור "יחוס הצדיקים" (רשימת [[צבי אילן]] ג', מ[[המאה ה-11]]-[[המאה ה-12]]) נזכר לראשונה קברו של רבי טרפון ב[[הר מירון|מירון]], בשנת [[2007]] המקום אותר לאחר מחקר מקיף של קברי צדיקים בגליל, על ידי ועד "אהלי צדיקים"{{הערה|מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל, חלק ב' עמ' 169}}.<br />
[[קובץ: TombTarfon1.jpg|ממוזער|250px|שמאל|הקבר במירון (2024)]]<br />
ב"סדר קברי אבותינו ז"ל"{{הערה|רשימת אילן ב'}} (שנת [[1300]] לערך) נזכר קברו ב[[בניאס (אתר ארכאולוגי)|בניאס]].<br />
<br />
ב"[[ייחוס האבות|איגרת יחוס האבות]]" (לפני [[1537]] לספירה) מציין המחבר את קברו סמוך למירון, ובנוסף הוא מציין את קברו גם ב[[טבריה]].<ref>{{צ-ספר|מחבר=זאב וילנאי|שם=אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=עם עובד - תרבות וחינוך|שנת הוצאה=1976|עמ=2662}}</ref><br />
<br />
המסורת המאוחרת מבין כולם המופיעה בספר "[[שערי ירושלים (ספר)|שערי ירושלים]]" (שנת [[1850]] לערך) מאת [[משה ריישר]], מציינת את קברו ב[[כדיתה]], אך קריאה נכונה של הכתוב מביאה לכך שכוונתו הייתה למירון עצמה בסמוך לכדיתה.{{הערה|"מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל", חלק ב' עמ' 169}}<br />
[[קובץ: PikiWiki Israel 3953 rabi tarfons grave.jpg|ממוזער|250px|שמאל|הקבר בכדיתה]]<br />
<br />
=== הנצחה ===<br />
{{להשלים|נושא=היסטוריה|נושא2=יהדות}}<br />
<br />
* רחובות נקראו על שמו בערים [[ירושלים]], [[נתניה]], [[אשדוד]], [[בני ברק]] ו[[באר שבע]].<br />
<br />
== מתורתו ==<br />
רבי טרפון נחלק בעיקר עם רבי עקיבא. לרוב רבי טרפון נמנה עם הצד המקל. בשאלה האם [[עבד]] שיצא ב[[שן ועין]] זקוק גם לגט שחרור, סבורים [[רבי מאיר]] ורבי טרפון שאינו צריך, לעומת [[רבי ישמעאל]], [[רבי אליעזר]] ו[[רבי עקיבא]] שמצריכים גט שחרור{{הערה|{{בבלי|גיטין|מב|ב}}}}. בדין אדם שקיבל על עצמו [[נזיר (יהדות)|נזירות]] ותלה זאת בדבר שהיה מוטל בספק, סבורים [[בית שמאי]] כי הוא נזיר ו[[בית הלל]] סבורים שרק אם נתקיים נזרו הוא ספק, אך רבי טרפון סבור שבין כך ובין כך אין הוא נזיר כי "לא ניתנה נזירות אלא להפלאה"{{הערה|{{בבלי|נזיר|לב|ב}}.}}. על אחת ממחלוקותיו עם רבי עקיבא מסופר כי רבי טרפון עצמו [[הודאה|הודה]] לו, כפי שמסר [[רבי שמעון בר יוחאי]]{{הערה|{{בבלי|קידושין|סו|ב}}.}}: "אמר רבי שמעון: מעשה במגורה של דסקים ב[[יבנה]] שהייתה עומדת בחזקת שלימה ומדדו ונמצאת חסירה, כל טהרות שנעשו על גבה היה רבי טרפון מטהר ורבי עקיבא מטמא. אמר רבי טרפון [[מקווה]] זה ב[[חזקה דמעיקרא|חזקת שלם הוא עומד]] מ[[ספק (הלכה)|ספק]] אתה בא לחסרו, אל תחסרנו מספק. אמר רבי עקיבא: אדם זה ב[[חזקה (הלכה)|חזקת]] [[טומאה|טמא]] הוא עומד, מ[[ספק טומאה|ספק]] אתה בא [[טהרה|לטהרו]], אל תטהרנו מספק. אמר רבי טרפון: [[משל]] לעומד ומקריב על גבי המזבח ונודע שהוא [[חלל (יהדות)|בן גרושה או בן חלוצה]] שעבודתו כשירה. אמר רבי עקיבא משל לעומד ומקריב על גבי ה[[מזבח העולה|מזבח]], ונודע שהוא [[בעל מום#כהן בעל מום|בעל מום]] שעבודתו פסולה. אמר רבי טרפון אתה דימיתו לבעל מום, ואני דמיתיו לבן גרושה או לבן חלוצה, נראה למי דומה? אי דומה לבן גרושה ולבן חלוצה נדוננו כבן גרושה, או כבן חלוצה אם דומה לבעל מום נדוננו כבעל מום! התחיל רבי עקיבא לדון: מקווה פסולו ביחיד ובעל מום פסולו ביחיד, ואל יוכיח בן גרושה ובן חלוצה שפסולו ב[[עדים|שנים]], דבר אחר מקווה פסולו בגופו בעל מום פסולו בגופו ואל יוכיח בן גרושה ובן חלוצה שפסולו מאחרים, אמר ליה רבי טרפון עקיבא כל הפורש ממך כפורש מן החיים!".<br />
<br />
לעומת זאת ב[[דיני ממונות]] גישתו הייתה מעורבת. בהלכות מסוימות החמיר, הוא סבור ש[[קרן (אב נזיקין)|קרן]] המזיקה ברשות הניזק משלמת נזק שלם{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|טז|א}}.}}, לעומת זאת, הוא מקל וסובר שכאשר אדם מצא בעלי חיים שהחזקתן עולה כסף ומכרן לפי ההלכה, מותר לו להשתמש בדמיהן{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|כח|ב}}.}}. לפעמים בפסקיו הוא מחמיר ומקל באותו פסק עצמו, כך למשל מסופר ב[[משנה]] כי הוא קבע שדין [[אונאה]] הוא עד שליש, ושמחו תגרי [[לוד]] שהיו סוחרים ממולחים ומפקיעים את המחיר, אך כאשר המשיך ופסק שניתן לחזור ממקח שבו הייתה אונאה כל שהיא עד סוף היום אמרו תגרי לוד "יניח לנו רבי טרפון במקומינו" וחזרו לדברי חכמים{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|מט|ב}}.}}.<br />
<br />
ידועה מחלוקתו עם רבי עקיבא האם [[תלמוד תורה (מצווה)|תלמוד תורה]] חשוב יותר או שמא [[מצוות|מעשים טובים]]: "כבר היה רבי טרפון וזקנים מסובין ב[[עלית בית נתזה]] ב[[לוד]], נשאלה שאילה זו בפניהם: תלמוד גדול או מעשה גדול? נענה רבי טרפון ואמר: מעשה גדול. נענה ר"ע ואמר: תלמוד גדול. נענו כולם ואמרו תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה"{{הערה|שם=קידושין|{{בבלי|קידושין|מ|ב}}.}}.<br />
<br />
עם זאת, רבי טרפון ורבי עקיבא היו בין המקלים בנושא [[עונש מוות]]: "ר' טרפון ור' עקיבא אומרים: אילו היינו ב[[סנהדרין]] לא נהרג אדם מעולם", כלומר: אם אנחנו היינו בסנהדרין, לא היינו מגיעים, אף פעם, לגזר דין של מוות. (וזאת בניגוד לדעתו של רבן שמעון בן גמליאל, שסבר שאם כך היה הדבר, לא הייתה הרתעה והיו מתרבות הרציחות בארץ).<ref>{{בבלי|מכות|ז|א}}</ref><br />
<br />
רבי טרפון סובר, שבמקרה שעל ידי שנדרוש את הכלל [[דיו לבא מן הדין להיות כנדון]] - ה[[קל וחומר]] יופרך, כלומר המשמעות היחידה שתהיה לקל וחומר תהיה רק אם לא נשתמש בכלל "דיו", לא נדרוש "דיו". הגמרא במסכת [[בבא קמא]]{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|כה|א}}}} מסבירה שבמקרה של [[מרים הנביאה]], לא כתוב שתצטרך אפילו שבעה ימים, והקל וחומר יכול היה להוסיף לה שבועיים, ועל כך נאמר "דיו" ומוריד שבעה. אבל במקרה שבו הדין הנלמד בקל וחומר יעלם לגמרי, לא דורשים "דיו".<br />
<br />
== גישה כלפי הנצרות ==<br />
לרבי טרפון, כפי שצוטט בתוספתא<ref>[[תוספתא|תוספתא שבת יד ד]]</ref> ובתלמוד{{הערה|{{בבלי|שבת|קטז|א}}}}, הייתה גישה מאד אנטגוניסטית כלפי [[נצרות|נוצרים]] ונשבע שישרוף מגילות ([[בשורות|גיליונים]] או ספרי תורה) שהגיעו לרשותו שנכתבו על ידי סופר [[מינות (יהדות)|מין]], גם אם שם ה' מופיע בהן. זוהי הדעה המחמירה ביותר שניתנה בקטע; [[רבי יוסי]] אמר לגזור ולקבור את שמות ה' תוך כדי השריפה של שאר המגילה, בעוד שהדעה הראשונית אומרת שאסור להציל טקסטים כאלה מאש בשבת (באופן כללי, אין להציל ספרים שאינם ספר תורה כשר מאש בשבת) תוך שהיא אינה אומרת דבר על שריפה באופן כללי. חוקרים חלוקים בשאלה האם המילה מינים כאן מתייחסת ליהודים כופרים באופן כללי, או לקבוצה מסוימת מהם, למשל [[גנוסטיקה|גנוסטיקנים]] יהודים או [[יהודים-נוצרים|נוצרים יהודים]].<br />
<br />
יש ויכוח האם יש לפרש את הדיאלוג של [[יוסטינוס מרטיר]] עם טריפו כמי שמייצג דיאלוג עם רבי טרפון. הדיאלוג עצמו נחשב בעיקרו לכלי ספרותי, ואת טענתו שהוא מעיד על נקודת מבט רבנית ניתן לראות באור זה.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Lawrence H. Schiffman. 1998. ., ({{ISBN|0-88125-434-7}})|שם=Texts and Traditions: A Source Reader for the Study of Second Temple and Rabbinic Judaism|מקום הוצאה=Hoboken, N.J|מו"ל=Ktav|שנת הוצאה=1998}}</ref><br />
<br />
== מאמרותיו באגדה ==<br />
* "היום קצר והמלאכה מרובה והפועלים עצלים והשכר הרבה ובעל הבית דוחק"{{הערה|{{משנה|אבות|ב|טו}}}}.<br />
* "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה, אם למדת תורה הרבה נותנים לך שכר הרבה, ונאמן הוא בעל מלאכתך, שישלם לך שכר פעולתך, ודע לך שמתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא"{{הערה|{{משנה|אבות|ב|טז}}}}.<br />
* תמה אני אם יש בדור הזה שמקבל תוכחה אם אמר לו טול קיסם מבין עיניך אמר לו [[טול קורה מבין עיניך]].<br />
<br />
==תלמידיו ==<br />
עם תלמידיו נמנים: [[רבי אלעזר בן מתיא]], [[רבי חנינא בן חכינאי]], [[שמעון בן עזאי]], [[שמעון התימני]], [[רבי יהודה]]{{הערה|ראו גם {{בבלי|נדרים|מט|ב}}, {{בבלי|נדרים|נב|א}}.}}, רבי [[יהודה בן נחמיה]]{{הערה|{{בבלי|מנחות|סח|ב}}}}.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* {{יחוסי תנאים ואמוראים|התחלה=תפב|סוף=תפה}}<br />
* {{חכמים|רבי טרפון: מבית שמאי לבית המדרש ביבנה|ב|117-107}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקיציטוט=רבי טרפון}}<br />
* {{תנאים ואמוראים|ב|107|רבי טרפון (הכהן)|עמודים=529-524}}<br />
* {{אנצ דעת|2816}}<br />
* [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=446 "הלְכה חמורך, טרפון!], באנציקלופדיה יהודית "דעת".<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007268734705171|טרפון רבי}}<br />
* {{אוצר החכמה|מ. בר יוסף|ביאוגרפיות של חכמי המשנה|652912|כותרת=רבי טרפון|מקום הוצאה=תל אביב|שנת הוצאה=תשל|עמ=22|עמוד דיגיטלי=22}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{תנאים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
{{מיון רגיל:טרפון, רבי}}<br />
[[קטגוריה:כהנים מבני צדוק]]<br />
[[קטגוריה:כהנים בתקופת המשנה]]<br />
[[קטגוריה:לוד: רבנים]]<br />
[[קטגוריה:הדור השלישי לתנאים]]<br />
[[קטגוריה:הדור השני לתנאים]]<br />
[[קטגוריה:תלמידי רבן יוחנן בן זכאי]]<br />
[[קטגוריה:כהנים בתקופת בית שני]]</div>imported>אייל