https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%D7%90%D7%A2%27%D7%91_%D7%A0%D7%A9%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%99 2026-09-14T08:06:34Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%A2%27%D7%91_%D7%A0%D7%A9%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%99&diff=73646&oldid=prev 2025-10-25T18:21:35Z

<p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{מנהיג<br /> | שם = ראע&#039;ב נשאשיבי<br /> | שם בשפת המקור = راغب النشاشيبي<br /> | תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג<br /> |שם התפקיד=[[ראש עירייה|ראש עיריית]] [[ירושלים]]<br /> |התחלת כהונה=[[1920]]<br /> |סיום כהונה=[[1934]]<br /> |הקודם בתפקיד=[[מוסא כאזם אל-חוסייני]]<br /> |הבא בתפקיד=[[חוסיין אל-ח&#039;אלדי]]<br /> }}<br /> }}<br /> [[קובץ:JERUSALEM&#039;S MAYOR RAGEB NASHASHIBI GRANTING MEDALS TO TENNIS PLAYERS AT THE INAUGURATION CEREMONY OF THE Y.M.C.A. TENNIS COURTS, IN JERUSALEM. ראש עירD637-034.jpg|שמאל|ממוזער|280px|ראש העיר ראע&#039;ב נשאשיבי מעניק מדליות לשחקני טניס בטקס חנוכת מגרשי הטניס של ימקא בירושלים, 1931]]<br /> [[קובץ:Rageb Nashashibi street.jpg|שמאל|ממוזער|200px|רחוב על שמו בשכונת [[שייח&#039; ג&#039;ראח]] בירושלים]]<br /> [[קובץ:King_george_ave.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שמו של נשאשיבי בין השמות על לוח הנצחה לכבוד חנוכת [[רחוב המלך ג&#039;ורג&#039; (ירושלים)]]]]<br /> &#039;&#039;&#039;ראע&#039;בּ נשאשיבּי&#039;&#039;&#039; (ב[[ערבית]]: &#039;&#039;&#039;راغب النشاشيبي&#039;&#039;&#039;; [[תעתיק]] מדויק: &#039;&#039;&#039;ראע&#039;ב אלנשאשיבי&#039;&#039;&#039;; [[1881]]–[[1951]]) היה מנהיג [[פלסטינים|פלסטיני]] מ[[חמולת נשאשיבי]] שפעל במחצית הראשונה של [[המאה העשרים]], וראש [[עיריית ירושלים]] בין השנים [[1920]]–[[1934]]. מתנגדו ויריבו העיקרי של [[המופתי של ירושלים]], [[חג&#039;]] [[אמין אל-חוסייני]].<br /> <br /> == חייו ==<br /> ראע&#039;ב נשאשיבי נולד ב[[ארץ ישראל]] בשנת 1881. הוא למד הנדסה ב[[אוניברסיטת איסטנבול]] ב[[טורקיה]] והיה למהנדס מחוז [[ירושלים]] בימי השלטון [[האימפריה העות&#039;מאנית|העות&#039;מאני]].<br /> <br /> בשנת [[1914]] נבחר ראע&#039;ב נשאשיבי לייצג את ירושלים ב[[האספה הכללית של האימפריה העות&#039;מאנית|פרלמנט העות&#039;מאני]]. ערב בחירתו, הצהיר כי הוא מתחייב להקדיש את כל כוחותיו &quot;לסלק את הנזק והסכנה הצפויים לנו מן הציונים והציונות&quot;.{{הערה|[[יהושע פורת]], &#039;&#039;&#039;[[צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר)|צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1919–1929]]&#039;&#039;&#039;, מבוא, עמ&#039; 19.{{ש}} אצל [[בני מוריס]], &#039;&#039;&#039;מדינה אחת, שתי מדינות&#039;&#039;&#039;, עמ&#039; 77: &quot;אם אבחר כנציג, אקדיש את כוחי יומם ולילה לחיסול הפגע והאיום של הציונות&quot;.}} בתחילת המאה ה-20 עלתה משפחת נשאשיבי לגדולה ומעמדה זה היה במידה רבה תוצאה של מעמדו של ראע&#039;ב נשאשיבי כציר הפרלמנט העות&#039;מאני והמהנדס הראשי של מחוז ירושלים.{{הערה|יהושע פורת, &#039;&#039;&#039;צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1918–1929&#039;&#039;&#039;, עמ&#039; 169.}} הוא נבחר כציר הפרלמנט ב-1914{{הערה|[[אורי שטנדל]], המשפחות המוסלמיות המנהיגות בירושלים בתקופה העות&#039;מאנית, בתוך: &#039;&#039;&#039;התנועה הלאומית הפלסטינית: מעימות להשלמה?&#039;&#039;&#039; (עורכים: [[משה מעוז]] ו[[ב&quot;ז קדר]]), משרד הביטחון 1996, עמ&#039; 55.}} וכיהן בו במשך ימי [[מלחמת העולם הראשונה]]. במלחמה שירת גם כקצין ב[[צבא האימפריה העות&#039;מאנית|צבא הטורקי]]. מאז מלחמה זו היה פעיל בתנועה הערבית הלאומית.{{הערה|שם=שמעוני 213|[[יעקב שמעוני]], &#039;&#039;&#039;ערבי ארץ-ישראל&#039;&#039;&#039;, עמ&#039; 213.}} הוא היה ציר ב[[הקונגרס הסורי הלאומי|וועידה הכל-סורית]] ביולי 1919 ב[[דמשק]].{{הערה|יהושע פורת, &#039;&#039;&#039;צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1918–1929&#039;&#039;&#039;, עמ&#039; 79.}}<br /> <br /> ===ראש עיריית ירושלים 1920–1934===<br /> ב-[[1920]] פוטר [[מוסא כאזם אל-חוסייני]] מראשות עיריית ירושלים על ידי סר [[רונלד סטורס]], המושל הבריטי של ירושלים, עקב הסתה לאומנית, וראע&#039;ב נשאשיבי מונה במקומו.{{הערה|יהושע פורת, &#039;&#039;&#039;צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1918–1929&#039;&#039;&#039;, עמ&#039; 82.}} ראע&#039;ב נשאשיבי ובני משפחתו [[הנשאשיבים]] היו מתנגדים ויריבים חריפים, לאורך שנים, של [[משפחת חוסייני]]. הנשאשיבים גילו עמדה מתונה הנוטה לפשרה ביחס ל[[היישוב|יישוב היהודי]], שיתפו פעולה עם שלטונות [[המנדט הבריטי]] וקשרו קשר הדוק עם [[ירדן|אמירות עבר הירדן]] בראשות האמיר עבדאללה (לימים [[עבדאללה הראשון, מלך ירדן|עבדאללה הראשון מלך ירדן]]). הנשאשיבים היוו את האופוזיציה ל[[המועצה המוסלמית העליונה|מועצה המוסלמית העליונה]] שבהנהגת החוסיינים. החוסיינים פעלו בימי ראשית השלטון הבריטי בארץ ישראל במסגרת גוף שנקרא &quot;[[המועדון הערבי]]&quot;. כמשקל נגד הקים ראע&#039;ב נשאשיבי את &quot;[[המועדון הספרותי]]&quot;. ביוני 1921 הצהיר בפומבי שימנע את מינויו של [[חג&#039;]] [[אמין אל-חוסייני]] ל{{ה|מופתי של ירושלים}}, ובינואר 1922 עשה מאמצים למניעת בחירתו ל&quot;ראיס אל-עלמאא&quot; במועצה המוסלמית העליונה.{{הערה|יהושע פורת, &#039;&#039;&#039;צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1918–1929&#039;&#039;&#039;, עמ&#039; 157, 159.}} בשנת 1922 תמך בתוכניתו של הנציב העליון [[הרברט סמואל]], שנכשלה, להקים מועצה מחוקקת לארץ ישראל. בשנת [[1923]] הקימו אוהדיו של נשאשיבי את &quot;[[המפלגה הלאומית הערבית הפלסטינית]]&quot;, אך זו לא האריכה ימים. נשאשיבי התנגד למועצה המוסלמית העליונה והצליח להעביר לצדו חלק מראשי העיריות הערביות.<br /> <br /> כראש עיריית ירושלים, נחשב ראע&#039;ב נשאשיבי כמתון ומשום כך תמכו בו היהודים ב[[הבחירות לעיריות במנדט הבריטי (1927)|בחירות ב-1927]] כנגד יריביו החוסיינים. עם זאת, הנציגים היהודים בעירייה לא הצליחו להגיע לשיתוף פעולה עמו והתפטרו מהעירייה בשנת 1930 כמחאה על חוסר שיתופם בענייני העיר.{{הערה|{{דבר||מורה דרך בבחירות - אזור א&#039;|19340926|3}}}}<br /> <br /> ב-1929 החלה התגבשות כוחות חדשה בציבור הפלסטיני: מוסא כאזם אל-חוסייני ואויבו לשעבר ראע&#039;ב נשאשיבי, שהתבססו על הוועד הפועל וההנהגה המסורתית, מול חג&#039; [[אמין אל-חוסייני]], שמחנה תומכיו החל להזדהות עם דור חדש של צעירים רדיקליים.{{הערה|יהושע פורת, &#039;&#039;&#039;צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1918–1929&#039;&#039;&#039;, עמ&#039; 208–209.}} בסוף מאי או תחילת יוני 1930, נפגש נשאשיבי בפריז ובלונדון עם [[פנחס רוטנברג]], יושב ראש הנהלת [[הוועד הלאומי]], בנושא הצעת תוכניתו של האחרון להסדר השלטון בארץ ישראל.{{הערה|[[אלי שאלתיאל]], &#039;&#039;&#039;פנחס רוטנברג&#039;&#039;&#039;, כרך א, עמ&#039; 265, 281.}} ב-11 בדצמבר 1931 נערך כנס יסוד של מפלגה חדשה בשם &quot;קונגרס האומה המוסלמית הפלסטינית&quot;, שאיחד את חוגי האופוזיציה, כוועידה נגדית ל[[הקונגרס האסלאמי העולמי|וועידה כל-איסלאמית עולמית]] שכינס [[חג&#039;]] אמין אל-חוסייני. ביולי 1933 התפטר ראע&#039;ב נשאשיבי מתפקידו כנשיא המפלגה והיא הגיעה אל קצה.{{הערה|יהושע פורת, &#039;&#039;&#039;[[צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר)|ממהומות למרידה: התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1939-1929]]&#039;&#039;&#039;, עמ&#039; 80–81, 83.}}<br /> <br /> בבחירות בספטמבר [[1934]], לא הצליח נשאשיבי להיבחר למועצת העיר ירושלים באזור הבחירה שלו והוא לא נבחר שוב לראש העיר. בזמן מערכת הבחירות הכריזו היהודים על נייטרליות והחוסיינים אף פרסמו זאת בביטאונם,{{הערה|יהושע פורת, &#039;&#039;&#039;ממהומות למרידה&#039;&#039;&#039;, עמ&#039; 86, הערה 119: &quot;בבטאון [[ההסתדרות]] נכתב כי &quot;מר נשאשיבי נוכח, כנראה, שהפעם לא יוליך את היהודים שולל ואין לו תקוה שיעזרו לו במלחמתו נגד יריבו, הדוקטור ח&#039;אלדי&quot;.}} אולם היהודים נטו להצביע בבחירות בעד מתחרהו, [[חוסיין אל-ח&#039;אלדי]], שגבר עליו בהפרש גדול ממספר בעלי זכות הבחירה היהודים.{{הערה|{{דואר היום||כאלדי ניצח את נשאשאבי|19340928|2}}; {{דואר היום||המשך|19340928|3}}}} נשאשיבי ערער על תוצאות הבחירות והדיונים התמשכו עד ינואר 1935 אז נדחו סופית וחוסיין אל-ח&#039;אלידי מונה במקומו לראש העיר. ב־1924 מכר יחד עם אחרים 1200 דונם ביפו ליהודים, וכן חלק מהשטח על [[הר הצופים]] שעליו נבנתה [[האוניברסיטה העברית]].{{הערה|[[צבי אל-פלג]], &#039;&#039;&#039;מנקודת ראותו של המופתי&#039;&#039;&#039;, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשנ&quot;ה, עמ&#039; 165}} נשאשיבי נזכר ברשימה שנערכה בתנועה הציונית ב-5 בינואר 1937, בין עשרות נכבדים ערבים שמכרו קרקעות ליהודים.{{הערה|[[תום שגב]], &#039;&#039;&#039;ימי הכלניות&#039;&#039;&#039;, עמ&#039; 226.}}<br /> <br /> ===ראש מפלגת ההגנה הלאומית===<br /> לאחר תבוסתו בבחירות, הקים ראע&#039;ב נשאשיבי ב-1934 מפלגה חדשה בשם &quot;[[מפלגת ההגנה הלאומית]]&quot;. מטעם מפלגה זו הוא נכלל בין מקימי וממשתתפי [[הוועד הערבי העליון]]. הוועד, שנוסד ב-25 באפריל [[1936]], בראשית [[המרד הערבי הגדול]], כלל נציגים מכל המפלגות הערביות, שתמכו בשביתה הערבית הכללית, שהייתה השלב הראשון של המרד.<br /> בנובמבר 1936, לאחר שהסתיימה השביתה הכללית, תבע לפרק את הוועד הערבי העליון, משום שלטענתו הוקם כדי להנהיג את העם בזמן השביתה, ואילו לאחר שזו הסתיימה, אין בו צורך יותר. אולם תביעתו נדחתה.{{הערה|יהושע פורת, &#039;&#039;&#039;ממהומות למרידה&#039;&#039;&#039;, עמ&#039; 259.}}<br /> לאחר שהקצה הוועד הערבי העליון לחבריו את השאלות שכל אחד מהם יעלה בפני [[ועדת פיל]], סירב נשאשיבי להעיד בפניה. בין 24 במרץ ועד 5 במאי 1937, לא השתתף בישיבות הוועד הערבי העליון.{{הערה|יהושע פורת, &#039;&#039;&#039;ממהומות למרידה&#039;&#039;&#039;, עמ&#039; 268-267.}}<br /> ב-30 ביוני 1937 נעשה ניסיון לרצוח את [[פח&#039;רי נשאשיבי]], שבא ל[[יפו]] לארגן התנגדות של ערביי העיר למופתי ולחוסיינים, על ידי שליחי המופתי.<br /> בעקבות זאת, פרשה מפלגתו של ראע&#039;ב נשאשיבי בתחילת יולי מן הוועד הערבי העליון והוא הפסיק את פעילותו הציבורית והמדינית. בשנים 1937–1939 התחולל מאבק דמים של [[טרור]] ורצח בין משפחת הנשאשיבים לבין משפחת החוסיינים.<br /> <br /> ב-7 ביולי 1937 פרסמה [[ועדת פיל]] את הצעתה לחלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות, ערבית ויהודית. נשאשיבי נטה לקבל את הצעת החלוקה, אך לא העז להצהיר על כך בפומבי. מנהיגי התנועה הציונית העריכו כי הוא מקבל את תוכנית החלוקה.<br /> בימים שלאחר פרסום דוח הוועדה, הודיע נשאשיבי לנציב העליון על כך שהוא מקבל את המלצותיה &quot;בהסתייגויות&quot;, אולם ב-11 ביולי 1937 הכריז: &quot;פלסטין תהיה מדינה ערבית עצמאית ללא כל שלטון יהודי או זר&quot;.{{הערה|שם=מוריס 76|[[בני מוריס]], &#039;&#039;&#039;מדינה אחת, שתי מדינות&#039;&#039;&#039;, עמ&#039; 76.}}<br /> לדעת [[בני מוריס]], תמיכתו &quot;הרגעית&quot; בחלוקה הייתה &quot;טקטית בלבד&quot;.{{הערה|בני מוריס, &#039;&#039;&#039;מדינה אחת, שתי מדינות&#039;&#039;&#039;, עמ&#039; 77.}}<br /> ב-2 בדצמבר 1937 הבהיר נשאשיבי בריאיון ל[[מנצ&#039;סטר גרדיאן]]: &quot;למעשה, אין בינינו ולו ערבי אחד שאפשר להגדירו &#039;קיצוני&#039; ואת זולתו &#039;מתון&#039;... כל אומתנו תמימת דעים... אם מי שמשתמשים במילים &#039;קיצוני&#039; ו&#039;מתון&#039; סבורים כי ישנם ערבים המוכנים להסכים לכל מה שמסרבת לו האומה כולה... אין שחר לסברתם&quot;.{{הערה|שם=מוריס 76}}<br /> <br /> בדצמבר 1937 שלח נשאשיבי את חיים סלומון, חבר במועצת עיריית ירושלים, אל [[הסוכנות היהודית]] בבקשת סיוע כספי למלחמה בטרוריסטים הערבים שרדפו את אנשי האופוזיציה. [[משה שרת]] (אז שרתוק), ראש [[המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית]] נטה להיענות לבקשה.{{הערה|שם=ממהומות למרידה 298|יהושע פורת, &#039;&#039;&#039;ממהומות למרידה&#039;&#039;&#039;, עמ&#039; 298.}}<br /> הוא דיווח ל[[דוד בן-גוריון]] והביע דעתו כי ייתכן שיהיה צורך לסדר לראע&#039;ב נשאשיבי הלוואה מאחר ש&quot;אין ספק כי אם תחולק הארץ ישמש ראע&#039;ב נשאשיבי כאיש הראשון בשלטון בשטח הערבי&quot;. כחסידו של האמיר עבדאללה, שאף ראע&#039;ב נשאשיבי לאיחוד בין המדינה הערבית שתקום לפי הצעת החלוקה לבין [[אמירות עבר הירדן]].<br /> אולם בן-גוריון סירב להיענות לבקשה. כעבור שלושה חודשים, הפעם בעזרת א. פרנקו, מזכיר עיריית ירושלים, ביקש נשאשיבי מהסוכנות היהודית שתעניק לו משכנתא בסך 5,000 לירות שתוחזר בעשרה תשלומים. מחצית מהסכום נועד לארגון כוח שילחם בטרוריסטים ויפעל להשגת שקט בארץ, 500 לירות נועדו לקניית תמיכתם של שני עיתונים ערביים ושאר הכסף נועד למשק הבית של נשאשיבי עצמו. לא ידוע מה הייתה תשובת הסוכנות היהודית לבקשה.{{הערה|שם=ממהומות למרידה 298}}<br /> <br /> ===שנות ה-40 ואילך===<br /> ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות הארבעים]] לא גילה נשאשיבי פעילות עצמאית. הוא צורף לוועד הערבי העליון עם חידושו בנובמבר 1945, אולם לא השתתף בישיבותיו. לאחר תום מלחמת העצמאות הוא היה מחסידי סיפוח [[הגדה המערבית]] לממלכת [[ירדן]]. באוגוסט [[1949]] נתמנה לראש המשרד הירדני לענייני [[הפליטים הפלסטינים]], ובספטמבר אותה שנה נתמנה למושל הכללי הירדני של הגדה המערבית. בשנת [[1950]] נתמנה לשר החקלאות ולאחר מכן לשר התחבורה. בשנת 1951 נתמנה לשר המפקח על [[הר הבית]] ועל המקומות הקדושים. זמן קצר לאחר מכן נפטר.<br /> <br /> ראע&#039;ב נשאשיבי נחשב במשך עשרות שנים לראש משפחת נשאשיבי. הוא אף היה נשוי לאשה יהודייה.{{הערה|שם=שמעוני 213}}<br /> לדברי [[איתמר בן-אב&quot;י]], כמה מבני משפחת נשאשיבי, ובהם גם ראע&#039;ב, ביקרו בביתה של משפחת [[אליעזר בן-יהודה]].{{הערה|איתמר בן-אב&quot;י, &#039;&#039;&#039;החצוף הארצישראלי&#039;&#039;&#039;, עמ&#039; 95-94.}}<br /> בשכונת [[שייח&#039; ג&#039;ראח]] שב[[מזרח ירושלים]] קרוי רחוב על שמו.{{הערה|1=[https://www.jerusalem.muni.il/he/city/streetnames/streets/?street=4429 מידע של שמות רחובות בירושלים - נשאשיבי רגיב], באתר של [[עיריית ירושלים]]}}<br /> <br /> ===התבטאויות===<br /> סופר ועיתונאי צרפתי אלבר לונדר (Albert Londres) בספרו &quot;היהודי הנודד חזר הביתה&quot; (Le Juif errant est arrivé) שיצא לאור בשנת 1930 כך מצטט את שיחתו עם נשאשיבי לפני קבוצה של מנהיגי הקהילה הערבית איתם הוא נפגש בתל אביב: &quot;נכנסתי לעירייה. ראע&#039;ב ביי אל נשאשיבי קידם את פניי. במבטו של ראע&#039;ב ביי האמיץ הייתה כנות רבה עוד יותר מאשר לפני שלושה חודשים. &quot;נו, אדוני ראש העיר,&quot; אמרתי, &quot;שילמו לך את מחיר הדמים עליו דיברת בחודש מאי האחרון? הדם נשפך!&quot; ראע&#039;ב ביי הביט בי המום. הוא אמר שכל עוד הצהרת בלפור עומדת בעינה שום דבר לא ייפתר וברגע שהבריטים יעזבו הכל יתחיל מחדש. &quot;בחייך,&quot; אמרתי, &quot;אתם לא יכולים לרצוח את כל היהודים. הם מונים מאה חמישים אלף. זה ייקח זמן רב מדי.&quot; &quot;ממש לא!&quot; הוא אמר בקול רך, &quot;רק יומיים!&quot; &quot;שבעים וחמישה אלף ביום?&quot; &quot;בטח.&quot;{{הערה|שם=לונדר|[https://archive.org/details/LondresJuifErrantArriveBNF00] אלבר לונדר, &#039;&#039;&#039;היהודי הנודד חזר הביתה&#039;&#039;&#039;, עמ&#039; 287 - 288.}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Raghib al-Nashashibi}}<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{ראשי עיריית ירושלים}}<br /> <br /> {{בקרת זהויות}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:נשאשיבי, ראע&#039;ב}}<br /> [[קטגוריה:ראשי עיריית ירושלים בתקופת המנדט הבריטי]]<br /> [[קטגוריה:חברי האספה המחוקקת של האימפריה העות&#039;מאנית]]<br /> [[קטגוריה:משפחת נשאשיבי|ראע&#039;ב]]<br /> [[קטגוריה:שרי התחבורה של ירדן]]<br /> [[קטגוריה:שרי החקלאות של ירדן]]<br /> [[קטגוריה:ירושלים בתקופת המנדט הבריטי]]<br /> [[קטגוריה:החברה הערבית בארץ ישראל המנדטורית: אישים]]<br /> [[קטגוריה:ילידי 1881]]<br /> [[קטגוריה:נפטרים ב-1951]]</div>

imported>איש עיטי