https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A7%D7%A8%D7%91_%D7%A7%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F 2026-09-14T04:40:51Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%91_%D7%A7%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F&diff=303099&oldid=prev 2024-12-29T14:27:25Z

<p>תיקון קישור</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{עריכה|נושא=מדינות אירופה|נושא2=מדינות אמריקה|כל הערך=כן}}<br /> {{סכסוך צבאי<br /> |שם=קרב קמרון<br /> |מערכה=<br /> |מלחמה=[[המלחמה הפרנקו-מקסיקנית]]<br /> |תמונה=[[קובץ:Camerone.jpg|300px]]<br /> |כיתוב=קרב קמרון<br /> |תאריך התחלה=[[30 באפריל]] [[1863]]<br /> |תאריך סיום=[[30 באפריל]] [[1863]]<br /> |קרב/מלחמה=<br /> |קרב לפני=<br /> |קרב אחרי=<br /> |מקום=חוות קמרון, מקסיקו<br /> |תוצאה=ניצחון טקטי למקסיקו, ניצחון אסטרטגי לצרפת<br /> |טריטוריות=<br /> |עילה=<br /> |קואורדינטות=<br /> |צד ראשון={{דגל|צרפת}}[[הקיסרות השנייה]]<br /> |צד שני={{דגל|מקסיקו}}[[מקסיקו]]<br /> |מפקד ראשון=קפטן [[ז&#039;אן דנז&#039;ו]]<br /> |מפקד שני=קולונל פרנסיסקו מילאן<br /> |כוח ראשון=פלוגה ג&#039;, 3 קצינים, 62 חיילים<br /> |כוח שני=כוח פשיטה, 800 פרשים, 1200 חיילים<br /> |הערות=<br /> |מפה={{מממו|מקסיקו|סטייה אנכית=8}}<br /> |צד ראשון-אבדות=43 הרוגים, 19 נשבו מתוכם 17 פצועים<br /> |צד שני-אבדות=90 הרוגים, 300 פצועים+}}<br /> &#039;&#039;&#039;קרב קמרון&#039;&#039;&#039; (ב[[צרפתית]]: &#039;&#039;&#039;Bataille de Camerone&#039;&#039;&#039;; ב[[ספרדית]]: &#039;&#039;&#039;Batalla de Camarón&#039;&#039;&#039;) הוא קרב שהתחולל ב-[[30 באפריל]] [[1863]], בין פלוגה ג&#039; מ[[לגיון הזרים הצרפתי]] לכוחות [[פשיטה]] של המורדים הרפובליקנים ב[[מקסיקו]] בזמן [[המלחמה הפרנקו-מקסיקנית]]. בגלל גודל ה[[כוח צבאי|כוח]] הצרפתי יש שטוענים שלא מדובר בקרב אלא בהתנגשות מקומית.<br /> <br /> ==הרקע לקרב==<br /> בין השנים [[1857]] ועד [[1860]] הייתה מקסיקו נתונה ב[[מלחמת הרפורמה]], מלחמת אזרחים אשר הרסה את כלכלתה. הנשיא [[בניטו חוארס]] השעה את פירעון החובות של מקסיקו למדינות אחרות. [[בריטניה]], [[צרפת]] ו[[ספרד]], שנפגעו מהשעיית החובות של [[מקסיקו]], שלחו בתגובה חיל משלוח משותף למקסיקו. חיל המשלוח כבש את [[וראקרוס]] בדצמבר 1861. כשבריטניה וספרד הבינו שאין להן סיכוי להשיג את מבוקשן הן נסוגו באפריל 1862. [[נפוליון השלישי]] החליט לנצל מצב זה כדי להפוך את מקסיקו ל[[ממשלת בובות|מדינת בובות]] צרפתית. הוא הכתיר את הארכידוכס [[מקסימיליאן הראשון, קיסר מקסיקו|מקסימיליאן]] אחיו של הקיסר האוסטרי [[פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה|פרנץ יוזף]] למלך מקסיקו. רוב תושבי מקסיקו לא קיבלו את הפיכת ארצם ל[[מונרכיה]] מ[[רפובליקה]] וניסו להתנגד למהלך. על מנת לכפות את שלטון המלך החדש ניסו כוחות צרפתים לחדור לתוך הארץ במטרה לכבוש את הבירה [[מקסיקו סיטי]]. הכוחות הצרפתים נבלמו ב[[פואבלה]] ב-5 במאי 1863. הפיקוד הצרפתי הבין שהוא זקוק לכוח גדול יותר כדי לפרוץ את הדרך למקסיקו סיטי והחל לארגן כוח פלישה של 30,000 איש. כדי לאבטח את הציר המוביל לפואבלה העובר בשטח ביצות החליט [[נפוליון השלישי]], בעקבות מכתב תלונה של קציני הלגיון על כך שהלגיון לא נשלח להשתתף במערכה, לשלוח כוח של [[לגיון הזרים הצרפתי]] למשימה זו. ב-28 במרץ 1863 הגיע [[רגימנט]] מעורב של הלגיון שכלל שני [[גדוד]]ים ופלוגת מפקדה. הכוח אבטח את הציר באזורי ה[[ביצה (סביבה טבעית)|ביצות]] ולכן מצבת כוח האדם שלו קטנה במהירות. ב-15 באפריל יצאה שיירה שהובילה תותחים, תחמושת ואת תיבות השכר של החיילים לכיוון פואבלה. ממודיעים גילה קולונל ז&#039;נינגרו מפקד פלוגת המפקדה של הלגיון שהמורדים המקסיקנים מתכננים לתקוף את השיירה. הוא החליט לשלוח אחורה סיור חמוש כדי לחזק את אבטחת השיירה. פלוגה ג&#039; קיבלה פקודה לשוב לאחור ולהתחבר עם השיירה. מכיוון שכל קציני היחידה היו חולים מונה ה[[שליש (צבא)|שליש]] של הגדוד, קטוע היד, קפטן [[ז&#039;אן דנז&#039;ו]], למפקד הפלוגה, והתלוו אליו ה[[שלם (מקצוע)|שלם]] וקצין נוסף.<br /> <br /> ==תיאור הקרב==<br /> ה[[פלוגה]] יצאה לדרך בסביבות חצות כשהאספקה שלה נישאת על גבי [[פרד]]ות. ב-02:30 הגיעה הפלוגה למוצב של הגדוד. לאחר עצירה קצרה המשיכה בדרכה כדי לחבור לשיירה. ב-07:00 עברה הפלוגה חווה נטושה בשם קמרון (Camarón) בסמוך לכפר [[קמרון דה טחדה]] (Camarón de Tejeda) של ימינו, ונעצרה למנוחה בחורבות הכפר הנטוש פאלו ורדה (Palo Verde). זמן קצר לאחר העצירה נראו ענני אבק מהמשך הדרך והקפטן הבין שכנראה מדובר בפרשי אויב. הוא החליט לסגת דרך סבך השיחים מערבה בתקווה שהפלוגה לא תתגלה. הפלוגה נעה במהירות כשסיירים מקדימים את הכוח. בסביבות קמרון נפצע אחד הסיירים מפגיעת [[צלף (ירי)|צלף]]. דנז&#039;ו החליט להתקדם לכיוון כפר אינדיאני קרוב, אך הפרשים המקסיקנים הדביקו אותם והסתערו, ודנז&#039;ו פקד על הפלוגה ליצור [[ריבוע (צבא)|ריבוע חי&quot;ר]]. הם הצליחו להדוף את הפרשים והתחילו לנוע במערך לכיוון קמרון. עקב הקושי שבתנועה במערך ריבוע חי&quot;ר נוצרה פרצה במערך והפרדות שהיו מבוהלות מקולות הירי נמלטו. המקסיקנים שהבינו מה מנסים חיילי הלגיון לעשות שלחו כוח לקמרון אשר השתלט על הקומה העליונה בחווה. דנז&#039;ו וחייליו הצליחו לסגת לחווה ולהתבצר בקומת הקרקע כשחיילים מקסיקנים מן הקומה העליונה מנסים לצלוף בהם. ב-09:30 ניגש קצין מקסיקני לחווה עם דגל לבן ואמר שהחווה מוקפת ב-2,000 חיילים ויעץ לדנז&#039;ו להיכנע. דנז&#039;ו סירב להיכנע, ולפי המסורת צעק &quot;חרא! הלגיון לא נכנע אף פעם&quot;, והקרב נמשך. סמוך בשעה 11:00 נהרג דנז&#039;ו מפגיעת צלף מן הקומה העליונה, והפיקוד עבר לווילן השלם, לפני מותו השביע דנז&#039;ו את חייליו לא להיכנע לאויב. באותו הזמן הצטרף לכוח הצר כוח הפשיטה המקסיקני, שאמור היה לתקוף את שיירת האספקה הצרפתית, למצור על החווה. וילן דחה גם כן הצעת כניעה כמו מפקדו המת. ב-14:00 נורה וילן למוות, ומודה קיבל את הפיקוד על שרידי הפלוגה. ב-17:00 הציעו המקסיקנים פעם נוספת לכוח הצרפתי להיכנע, לאחר שמודה נאמן לשבועתו סירב, תקפו המקסיקנים מכל הכיוונים ופרצו למתחם. מודה וחמשת הלגיונרים האחרונים שנשארו על הרגליים, לאחר שנגמרה התחמושת שלהם יצאו להתקפת כידונים נואשת על החיילים המקסיקנים. בסוף ההסתערות מודה נפצע ורק שלושה לגיונרים, [[רב-טוראי]] מיין, הלגיונר קונסטנטין והלגיונר ונצל נשארו עומדים. המקסיקנים נדהמו מהאומץ של הלגיונרים ולא ירו בשלושת הלגיונרים. קצין מקסיקני ניגש אליהם ושאל &quot;האם עכשיו הם מוכנים להיכנע?&quot;. הלגיונרים הסכימו בתנאי שנשקם יישאר אצלם והמקסיקנים יטפלו בפצועיהם. המקסיקנים הסכימו והקרב נגמר.<br /> <br /> ==לאחר הקרב==<br /> לאחר תום ה[[קרב]] המקסיקנים עמדו בהתחייבות והפצועים זכו לטיפול, ובסופו של דבר הוחזרו לצרפת במסגרת חילופי שבוים. הניצחון המקסיקני התגלה כחסר ערך, הכוחות שיועדו לתקיפת השיירה בזבזו זמן רב, ואיבדו כשליש ממצבת כוח האדם שלהם בתקיפת כוח צרפתי קטן. השיירה לא נעצרה והתותחים הגיעו ליעדם, וכוח התקיפה הצרפתי השלים את כיבוש מקסיקו והמליך את מקסימיליאן. גופות חיילי פלוגה ג&#039; נקברו בטקס צבאי, אבל משום שהן שכבו זמן רב בשטח החווה לא ניתן היה לזהות אותן. איכר מקסיקני שחרש את שדות החווה כשנה לאחר הקרב מצא את יד העץ של דנז&#039;ו ומכר אותה למפקד הצרפתי במקסיקו. היא נשלחה לבסיס הלגיון ב[[סידי בל-עבאס]], ונשמרה שם בתיבת זכוכית עד שהועברה לבסיס החדש של הלגיון באובאניי שליד [[מרסיי]].<br /> <br /> ==מורשת הקרב==<br /> למרות שהקרב היווה יותר היתקלות כוחות מאשר קרב גדול והסתיים בתבוסה של הכוחות הצרפתיים הוא ביסס את ה[[מיתוס]] של הלחימה עד האיש האחרון בלגיון הזרים הצרפתי. הקרב הפך לסמל לאומץ הלב של חיילי הלגיון, ונכונותם להילחם עד הסוף. הקרב גם הראה כיצד כוח קטן ונחוש של חיילים יכול לפגוע ולעכב כוח גדול וחזק ממנו (כמו [[קרב תרמופילאי|שלוש מאות הספרטנים]] במעבר תרמופילאי והטקסנים ב[[קרב אלמו]]). העקשנות של דנז&#039;ו ושל אנשיו וסירובם להיכנע עכבו במשך שעות את כוח הפשיטה המקסיקני ואפשרו לשיירה הצרפתית להגיע ליעדה ובכך ביצעו את התפקיד שהוטל עליהם. יום הקרב הוא יום חגו של הלגיון, ויד העץ של זא&#039;ן דנז&#039;ו היא הסמל החשוב ביותר ללגיון.<br /> <br /> [[קובץ:ORANGE_Camerone2010.jpg|ממוזער|upright=2.75|מרכז|לגיונרים מ[[רגימנט הפרשים הזר הראשון]] ביום קמרון, התיאטרון העתיק באורנג&#039;.]]<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> <br /> * [[קרב תרמופילאי]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *פרט בראיין &#039;&#039;&#039;עד הסוף המר&#039;&#039;&#039;, [[הוצאת יבנה]], תל אביב, 2007.<br /> *גד שמרון &#039;&#039;&#039;צבא אחר&#039;&#039;&#039;, [[הוצאת משרד הביטחון]] - ההוצאה לאור, 2007.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{ויקישיתוף בשורה}}<br /> <br /> {{בקרת זהויות}}<br /> <br /> [[קטגוריה:צרפת: קרבות|קמרון]]<br /> [[קטגוריה:מקסיקו: קרבות]]<br /> [[קטגוריה:לגיון הזרים הצרפתי]]</div>

imported>Superomer