https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A7%D7%A1%D7%A0%D7%98%D7%9F_%D7%92%D7%90%D7%9Dקסנטן גאם - היסטוריית גרסאות2026-09-14T07:22:40Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%A1%D7%A0%D7%98%D7%9F_%D7%92%D7%90%D7%9D&diff=814372&oldid=previmported>AutoMod: תווי יוניקוד סמויים2025-01-25T20:49:44Z<p>תווי יוניקוד סמויים</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{תרכובת<br />
| תמונה = File:Xanthan.svg<br />
}}<br />
<br />
'''קסנטן גאם''' הוא [[רב-סוכר]] הנוצר מ[[תסיסה]] של [[חיידקים|חיידק]] ''Xanthomonas campestris'', וממנו נגזר שמו. קסנטן גאם משמש כ[[תוסף מזון]] בתור [[חומר מסמיך|מסמיך]] או בתור [[חומר מייצב|מייצב]], ונמצא בשימוש גם בתעשיות אחרות, כגון [[תעשיית התרופות]] ותעשיית ה[[קוסמטיקה]].<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.healthline.com/nutrition/xanthan-gum|הכותב=Pullen C|כותרת=Xanthan Gum — Is This Food Additive Healthy or Harmful?|אתר=Healthline|תאריך=2017}}</ref><ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.webmd.com/vitamins-and-supplements/xanthan-gum-uses-and-risks|כותרת=Xanthan Gum|אתר=WebMD}}</ref><br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
קסנטן גאם התגלה על ידי חוקרים ב[[מנהל המזון והתרופות האמריקאי|מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA)]] בשנת [[1950]] וסווג תחת השם B-1459. הוא הופק באופן מסחרי לראשונה ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ב-60 של המאה ה-20]] ונחשב ל[[פוליסכריד|פוליסכריד (רב-סוכר)]] ה[[מיקרוביאלי]] הראשון שהופק באמצעים ביוטכנולוגיים בקנה מידה [[תעשייתי]]. קסנטן גאם אושר לשימוש ב[[מזון]] ב[[ארצות הברית]] בשנת [[1969]], וב[[אירופה]] בשנת [[1974]], שם סווג בתור [[מספר E|E]]-415.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Urlacher B, Dalbe B|שם=In Thickening and Gelling Agents for Food|שנת הוצאה=1992|עמ=202-226|פרק=Xanthan gum}}</ref><ref name=":2">{{צ-מאמר|מחבר=Butlelr M|שם=Xanthan Gum : Applications and Research Studies|כתב עת=Nova Science Publishers|שנת הוצאה=2016}}</ref><br />
<br />
== שמות נוספים ==<br />
לקסנטן גאם שמות נוספים רבים: Bacterial Polysaccharide, Corn Sugar Gum, Goma Xantana, Gomme de Sucre de Maïs, Gomme de Xanthane, Gomme Xanthane, Polysaccharide Bactérien, Polysaccharide de Type Xanthane, Polysaccharide Xanthane, Xanthan, Xanthomonas.{{הערה|שם=:1}}<br />
<br />
== מאפיינים ==<br />
לקסנטן גאם היכולת [[מסיסות|להתמוסס]] במים חמים או קרים ולכן הוא יכול לעבור אינטגרציה למוצרים רבים ומגוונים. בשל המבנה הנוקשה של מולקולות הקסנטן הן מתרחבות ב[[תמיסות]] וכתוצאה מכך לתמיסות המכילות קסנטן, גם ב[[ריכוז (כימיה)|ריכוז]] נמוך, יש [[צמיגות]] גבוהה בהשוואה לתמיסות המכילות [[פוליסכריד]]ים אחרים באותם הריכוזים. הצמיגות של תמיסות המכילות קסנטן יציבה בטווח רחב של [[טמפרטורה|טמפרטורות]], החל מ-0 [[מעלות צלזיוס]] ועד 100 מעלות צלזיוס, בתמיסות בעלות [[pH]] נמוך וגם בתמיסות בעלות ריכוז [[מלח (כימיה)|מלח]]ים גבוה. בנוסף, תמיסות המכילות קסנטן גאם שומרות על יציבותן בעת [[הקפאה]] ו[[הפשרה]].<br />
<br />
בתמיסות המכילות [[פוליסכריד]]ים אחרים כגון [[גואר גאם]] או locus beam gum, קסנטן גאם מגיב עם חומרים אלו באופנים שונים. למשל, בשימוש של locus beam gum יחד עם קסנטן גאם, התוצאה המתקבלת היא [[פעילות סינרגיסטית]] בין שני [[רב סוכרים|רב הסוכרים]] המגבירה את צמיגות ה[[תמיסה]]. קסנטן גאם עמיד בפני פירוק על ידי [[אנזים|אנזימים]] הנמצאים במזון באופן טבעי.<ref>{{צ-ספר|מחבר=N.BeMiller J|שם=Carbohydrate Chemistry for Food|שנת הוצאה=2019|עמ=261-269|פרק=Xanthan}}</ref> בשל תכונותיו ה[[ראולוגיה|ראולוגיות]] ורבגוניותו, קסנטן גאם נחשב לרב הסוכר המסחרי החשוב ביותר.{{הערה|שם=:2}}<br />
<br />
== הפקה ==<br />
ישנם שני [[ריאגנט]]ים עיקריים המשתתפים בהפקת קסנטן; הראשון הוא [[סוכרוז]] המשמש כמקור [[פחמן]] ל[[פרמנטציה]] של חיידקי ''Xanthomonas campestris,'' והשני הוא [[אתנול]] המשמש כ[[ממס]] למיצוי הקסנטן גאם בשלבים הבאים.<br />
<br />
הפקת הקסנטן כוללת מספר שלבים, שעליהם יש לשלוט באופן מלא ומדויק על מנת ל[[הבטחת איכות|הבטיח את איכותו]], החל מגידול [[תרבית תאים|תרבית החיידקים]], היווצרות [[רב-סוכר|רב הסוכר]], הפקתו מתרבית הגידול ומיצויו.{{הערה|שם=:2}}<br />
<br />
== שימושים{{הערה|שם=:2}} ==<br />
לקסנטן גאם תכונות [[תכונה פיזיקלית|פיזקליות]] ו[[תכונה כימית|כימיות]] רבות המקנות לו ייחודיות הניתנת ליישום בתעשיות מגוונות. שתים מתכונותיו העיקריות הן כ[[חומר מסמיך]] וכ[[חומר מתחלב]] (אמולסיפייר).<br />
<br />
=== תעשיית המזון ===<br />
אחד מיתרונותיו של קסנטן גאם הוא השימוש בריכוזים נמוכים מאוד לשם הסמכת מזונות שונים. ישנו שימוש רחב בחומר זה כ[[חומר מסמיך|מסמיך]] וכמייצב של [[מוצרי חלב]], כחומר המקנה [[נפח]] למוצרי מאפה, וכחומר שתורם להארכת [[חיי מדף|חיי המדף]]. בשל כמותו הקטנה שצריכה להיות מוספת על מנת לקבל את האפקט הרצוי אין השפעה של חומר זה על ה[[טעם]] הסופי של המוצר.<br />
<br />
בשל יכולתו לקשור [[מולקולה|מולקולות]] [[מים]], קסנטן גאם מקטין את [[פעילות מים|פעילות המים]] של המוצר ובתוך כך את כמות המים הזמינים ל[[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]] שונים. בכך הוא מקטין את הסיכוי ל[[קלקול מיקרוביאלי]] ומאריך את [[חיי מדף|חיי המדף]] של המוצר.<br />
<br />
ניתן למצוא קסנטן גאם במוצרי [[מזון]] שונים כמו [[רוטב|רטבים]], [[מיץ|מיצי]] [[פרי|פירות]] ו[[לחם]] (בו הוא תורם במניעת הקשחה לא רצויה של הלחם והעלאת נפחו, בייחוד בלחמים ללא [[גלוטן]]).<br />
<br />
בנוסף לתכונות אשר צוינו קודם לכן, קסנטן גאם מקנה ל[[מזון]] [[מרקם|מרקמים]] שונים. למשל, ב[[מוצרי חלב]] הוא מקנה למוצרים מרקם רך וחלק. דוגמה נוספת היא הכנת לחמים ללא גלוטן – בעת שימוש בקסנטן, בשילוב עם מייצבים נוספים, הבצק המתקבל הוא בעל מרקם [[אלסטיות|אלסטי]] יותר אשר תורם למרקם הסופי של הלחם האפוי. מרקם זה מתקבל באופן ספונטני בעיבוד של [[חיטה]] בלחמים עם גלוטן ולכן הוספת הקסנטן מאפשרת את קבלת המרקם הרצוי של הלחם.<br />
<br />
יישום חדשני ב[[תעשיית המזון]] הוא שימוש בקסנטן גאם לפיתוח [[אריזה|אריזות]] מזון אכילות. במחקר הנעשה בנושא<ref>{{צ-ספר|מחבר=Jin W, Song R, Xu W, Wang Y, Li J, Shah BR, Li Y, Li B|שם=Food Hydrocolloids|שנת הוצאה=2015|עמ=320-326|פרק=Analysis of deacetylated konjac glucomannan and xanthan gum phase separation by film forming.}}</ref> חוקרים את ה[[תכונות המכניות]] של פוליסכרידים, בניהם קסנטן גאם, בשילוב עם פוליסכרידים נוספים ליצירת [[מבנה|מבנים]] יציבים וקשיחים.<br />
<br />
=== מוצרי טיפוח אישי ===<br />
בתעשיית ה[[קוסמטיקה]] ישנו שימוש בקסנטן גאם לפיתוח קרמים וג'לים בעלי [[מרקם]] רך וחלק. בנוסף נעשה בו שימוש ב[[משחת שיניים|משחות שיניים]] ו[[מוצרי טיפוח אישי]]. הקסנטן גאם מקנה למוצרי הקוסמטיקה וה[[היגיינה]] מרקם [[סמיכות|סמיך]] יותר בשל [[ראולוגיה|תכונות ראולוגיות]] שונות.<br />
<br />
=== מוצרים תעשייתיים ===<br />
אחד משימושיו המרכזיים של קסנטן גאם ב[[תעשייה כימית בישראל|תעשייה הכימית]] הוא בתהליך קדיחת [[נפט]]. הוספת קסנטן גאם ו[[חומרים פעילי שטח]] נוספים עוזרת להסמכת הנוזלים המשמשים לקידוחי נפט.<br />
<br />
ב[[תעשיית התרופות]], הוספת קסנטן גאם מונעת הפרדה של חומרים לא מסיסים אשר חיוניים לתרופה, בשל היותו [[חומר מתחלב]]. בנוסף, קסנטן גאם אינו [[רעיל]] ואינו יוצר אנטארקטיות עם ה[[חומר פעיל|חומרים הפעילים]] בתרופות שונות דבר המאפשר את הוספתו ל[[תרופה|תרופות]] מבלי לפגוע ביעילות התרופה.<br />
<br />
שימושים נוספים קיימים ב[[חומר הדברה|חומרי הדברה]], [[חומר ניקוי|חומרי ניקוי]], ב[[צבע]]ים וב[[דבק]]ים.{{הערה|שם=:0}}<br />
<br />
== בריאות ==<br />
על סמך מספר מחקרים<ref name=":0" /> נמצא כי קסנטן גאם מוריד את [[רמת הסוכר בדם]] כאשר נצרך בכמויות קטנות. מעריכים כי הוא [[חומר מסמיך|מסמיך]] נוזלים ב[[קיבה]] ובכך מאט את קצב ה[[עיכול]] ואת ספיגת ה[[סוכר]] ל[[מחזור הדם]], ובכך ממתן את הקפיצה החדה של ריכוז הסוכר בדם לאחר אכילת ארוחה עשירה בסוכרים. ישנם יתרונות בריאותיים נוספים, ביניהם: הורדת רמת ה[[כולסטרול]] בדם, שיפור תהליכים במערכת העיכול וקידום הרגשת [[שובע]]. כמו כן, שימוש בחומר זה כמייצב עוזר לפיתוח מוצרי מזון לאנשים אשר חולים במחלות המקשות על [[בליעה (מערכת העיכול)|בליעה]] או לאוכלוסיית גיל השלישי בזכות ה[[מרקם]] שנוצר.<br />
<br />
במרבית האנשים תופעת הלוואי השלילית היחידה ששויכה לצריכת קסנטן גאם היא אי-נעימות בבטן. [[תופעת לוואי (תרופה)|תופעות לוואי]] שליליות נצפו רק בצריכת כמויות גבוהות של קסנטן (15 גרם ליום) אליהן קשה להגיע ב[[תזונה]] רגילה.<br />
<br />
== דוגמאות למזונות המכילים קסנטן גאם ==<br />
ריכוז קסנטן גאם ברוב מוצרי ה[[מזון]] הוא פחות מ-0.5% משקלי (גרם קסנטן לגרם מזון)<ref>{{צ-ספר|מחבר=Sharma A, Gautam S, Wadhawan S|שם=Encyclopedia of Food Microbiology|שנת הוצאה=2014|מהדורה=Second Edition|עמ=811-817|פרק=Xanthomonas}}</ref> וניתן לראות כי ברשימת תוספי מזון על פי [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי מזון)]] ,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/Documents/fcs_list.pdf|כותרת=רשימת תוספי מזון ע"פ תקנות בריאות הציבור (מזון) (תופסי מזון) התשס"א - 2001.|אתר=משרד הבריאות|תאריך=2020}}</ref> כמות קסנטן גאם המותרת ב[[ריבה|ריבות]] וב[[ממרח]]ים על בסיס [[פרי|פירות]] עומדת על 10 [[גרם]] על כל [[קילוגרם|ק"ג]] מוצר מזון. לעומת זאת, בסוגי [[שמנת|שמנות]] שונים וב[[לחם|לחמים]] אין הגבלה על כמות הקסנטן והיא ניתנת לשיקול דעת היצרן. ב[[מיונז]] הכמות המותרת היא 1 גרם קסנטן על כל ק"ג מוצר ובמוצרי [[מזון לתינוקות]] ניתן להשתמש עד 10 גרם קסנטן על כל ק"ג מזון.<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[פקטין]]<br />
* [[אגר]]<br />
* [[ג'לטין]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ערך יתום}}<br />
[[קטגוריה:תוספי מזון]]<br />
[[קטגוריה:רב-סוכרים]]<br />
[[קטגוריה:כימיה של מזון: חומרים]]</div>imported>AutoMod