https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A7%D7%A0%D7%98%D7%90%D7%95%D7%A8_%28%D7%92%D7%95%D7%A3_%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%29קנטאור (גוף שמימי) - היסטוריית גרסאות2026-09-15T00:26:49Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%A0%D7%98%D7%90%D7%95%D7%A8_(%D7%92%D7%95%D7%A3_%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99)&diff=106352&oldid=previmported>נהג: מיקוף למספרים ולעז2024-08-31T21:45:40Z<p>מיקוף למספרים ולעז</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פירוש נוסף<br />
| נוכחי = גוף שמימי<br />
| ראו = [[קנטאור (פירושונים)]]<br />
}}<br />
[[קובץ:Euler diagram of solar system bodies.svg|ממוזער|שמאל|400px|דיאגרמת אוילר לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש]]<br />
ה'''קנטאורים''' הם קבוצה של גופים שמימיים [[קפאון|קפואים]] אשר מקיפים את [[השמש]] באזור הנמצא בין [[כוכב לכת|כוכב הלכת]] [[צדק (כוכב לכת)|צדק]] לכוכב הלכת [[נפטון]]. לעיתים מסלוליהם חוצים את מסלולי ההקפה של [[ענק גזים|ענקי הגז]] סביב השמש. הקנטאור הראשון שהתגלה היה [[כיירון (גוף במערכת השמש)|כיירון]] בשנת [[1977]]. הגוף הגדול ביותר מקבוצה זו הידוע היום הוא [[צ'ריקלו]], שהתגלה ב-[[1997]]. ייתכן שחלק מה[[ירח]]ים של ענקי הגז הם קנטאורים במקורם. הקנטאורים קיבלו את שמם מגזע ה[[קנטאור]]ים ה[[מיתולוגיה|מיתי]], הנפוץ ב[[מיתולוגיה יוונית|מיתולוגיה היוונית]].<br />
<br />
==קנטאורים מוכרים==<br />
נכון לשנת 2024, מוכרים כ-800 קנטאורים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ssd.jpl.nasa.gov/tools/sbdb_query.html|כותרת=Small-Body Database Query|אתר=ssd.jpl.nasa.gov|תאריך_וידוא=2024-08-05}}</ref> אין עדיין צילומים קרובים של קנטאורים על ידי [[גשושית|גשושיות]]. אף על פי כן, יש עדויות שירחו של [[שבתאי]], [[פובה]], שצולם על ידי הגשושית [[קאסיני-הויגנס|קאסיני]] ב-[[2004]] הוא קנטאור לכוד. בנוסף [[טלסקופ החלל האבל]] ליקט מידע על תנאי השטח של [[אסבולוס]].<br />
<br />
לשלושה קנטאורים, [[כיירון (גוף במערכת השמש)|כיירון]], [[אקלוס]] ו-166P/NEAT 2001 T4 זנב [[שביט]]י. כיירון ואקלוס מוגדרים כיום הן כ[[אסטרואיד]]ים הן כשביטים. ייתכן שקיימים עוד קנטאורים בעלי מאפיינים אלו.<br />
<br />
צ׳ריקלו הוא הקנטאור המוכר הגדול ביותר, והאסטרואיד הראשון שסביבו התגלתה [[טבעת פלנטרית|מערכת טבעות]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://science.nasa.gov/solar-system/asteroids/10199-chariklo/|כותרת=10199 Chariklo - NASA Science|אתר=science.nasa.gov|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2024-05-20}}</ref><br />
<br />
{{קישור שפה|2=29P/Schwassmann–Wachmann|3=שווסמן-וכמן}} הוא קנטאור חריג שנצפה לראשונה ב-1927. בדרך כלל ה[[בהירות נראית|בהירות]] שלו היא בסביבות 16, אך בתדירות של כ-7.3 פעמים בשנה הוא מתפרץ, ובהירות עולה ב-1 עד 5 יחידות<ref>{{צ-ספר|שם=A continuous follow-up of Centaurs, and dormant comets: looking for cometary activity.|קישור=https://ui.adsabs.harvard.edu/abs/2008epsc.conf..811T|שנת הוצאה=2008-09-01|מחבר=J. M. Trigo-Rodríguez, E. García Melendo, D. A. García-Hernández, B. Davidsson, A. Sánchez, D. Rodríguez}}</ref><br />
<br />
==מסלולי הקפה==<br />
===תפוצה===<br />
[[קובץ:TheKuiperBelt_42AU_Centaurs.svg|שמאל|ממוזער|300px|מסלולים של קנטאורים מוכרים וטרויאנים נפטוניים (בירוק). לצורך דיאגרמה זו כל אובייקט שחצי-הציר הראשי שלו נמצא בין המסלול של צדק למסלול של נפטון מתויג כקנטאור]]<br />
הדיאגרמה מדגימה את מסלולי ההקפה של כל הקנטאורים הידועים בהשוואה למסלולי ההקפה של כוכבי הלכת. טרויאנים נפטוניים מוצגים בירוק. לאובייקטים נבחרים האקסצנטריות ההיקפית מודגמת בעזרת הקטעים האדומים (הנמשכים מ[[אפהליון]] ל[[פריהליון]]). [[נטיית מסלול|נטיית המסלול]] מוצגת על ציר ה Y.<br />
<br />
כדי להדגים את טווח המסלולים המאופיינים כאן שלושה אובייקטים בעלי מסלול יוצא דופן מודגשים בצהוב על הדיאגרמה:<br />
* ל-VB123 יש זווית נטיית המסלול הגבוהה ביותר (>39<sup>0</sup>). למרבה ההפתעה יש במסלול זה גם אקסצנטריות נמוכה במיוחד (קטנה מ 0.01).<br />
* ל[[אסבולוס]] יש האקסצנטריות הגבוהה ביותר - 0.62.<br />
* ל-2001 XZ<sub>25</sub> יש זווית נטיית המסלול הקטנה ביותר.<br />
<br />
===מסלולי הקפה משתנים===<br />
[[קובץ:AsbolA.png|ממוזער|300px|הציר החצי-ראשי של אבסולוס 8405 במהלך 5,500 השנים הבאות, מחושבות בהתבסס על שתי הערכות שונות במקצת של אלמנטים מסלוליים שלו. לאחר מעבר צדק של שנת 4713 שני החישובים מתפצלים.]]<br />
<br />
מאחר שהקנטאורים חוצים את מסלולם של [[ענק גזים|ענקי הגז]] ואינם מוגנים על ידי [[תהודה מסלולית]] המסלולים שלהם סביב השמש אינם יציבים על פני סקלת זמן של 10<sup>6</sup> - 10<sup>7</sup> שנים. מחקרים דינמיים של מסלולי הקפה של קנטאורים מראים שגופים אלה הם כנראה בעלי מסלולי ביניים שהם בעצם חלק ממעברם מ[[חגורת קויפר]] ל[[משפחת צדק]] כ[[שביט]]ים קצרי טווח. אובייקטים יכולים לעזוב את חגורת קויפר לכיוון פנים מערכת השמש והם הופכים לחוצי-[[נפטון]], ומושפעים מכבידתו, ולהפך (ראו [[#תאוריות מקור|תאוריות מקור]]). הם מסווגים כקנטאורים אבל המסלולים שלהם נשארים [[כאוס|כאוטיים]], מתפתחים במהירות יחסית רבה כשהקנטאור מתקרב שוב ושוב לאחד או יותר מכוכבי הלכת החיצוניים. קנטאורים מסוימים יהפכו לבעלי מסלול חוצה-[[צדק (כוכב לכת)|צדק]], ובמקרים אחרים הם גולשים אל תוך פנים [[מערכת השמש]] ויכולים להסתווג כשביטים פעילים אם הם יציגו מאפיינים של פעילות האופיינית לשביטים. קנטאורים גם עלולים להתנגש בשמש, בכוכב לכת, או לחלופין להיפלט לחלל אל מחוץ למערכת השמש, בעיקר אחרי התקרבות משמעותית לאחד מכוכבי הלכת, ובעיקר צדק (בגלל גודלו או כוח המשיכה שלו).<br />
<br />
==מאפיינים פיזיקליים==<br />
[[קובץ:TheKuiperBelt_Albedo_and_Color.svg|שמאל|ממוזער|250px|תפוצת צבע בקנטאורים.]]<br />
הגודל הקטן יחסית של קנטאורים מונע תצפית על פני השטח אבל אינדקס צבעים והספקטרום יכולים לאפשר לנו לגלות את הרכב פני השטח ויכולים לספק מידע על מקורם של הגופים.<br />
<br />
===צבעים===<br />
קנטאורים מציגים חידה בפנינו מבחינת שוני הצבעים שלהם שמאתגרת את המושגים הקיימים היום לגבי הרכב פני השטח על גוף שמימי קפוא אופייני. בדיאגרמה המוצגת כאן אינדקס הצבעים מוגדר לפי [[בהירות נראית]] של אובייקט על פי - [[כחול]] (B) נראה (V) ו[[אדום]] (R). הדיאגרמה מדגימה את ההבדלים האלו על ידי השוואה (בצבע משופר) של כל הקנטאורים שיש להם אינדקס צבעים ידוע. לדוגמה: שני ירחים, [[פובוס (ירח)|פובוס]] [[טריטון (ירח)|וטריטון]], וכוכב הלכת מאדים מודגשים (כתב צהוב וגודל לא לפי קנה מידה).<br />
<br />
קנטאורים כנראה מתחלקים לשתי קבוצות:<br />
* אדומים במיוחד - כמו [[פולוס (אסטרואיד)|פולוס]].<br />
* כחולים (או כחולים-אפורים) - כמו כיירון.<br />
יש תאוריות רבות לגבי הבדלי הצבעים ויש שתי תאוריות עיקריות המקיפות את כל השאר:<br />
* הבדל הצבעים נגרם בגלל הבדל ברור בין מקור שתי הקבוצות ו/או הבדל בהרכב הקנטאור (ראו [[#תאוריות מקור|תאוריות מקור]]).<br />
*הגורם להבדל הצבעים הוא מזג אוויר חללי הנגרם מ[[קרינה]] ו/או פעילות [[שביט]]ית.<br />
<br />
בהתאם לתאוריה השנייה מנסים להסביר את צבעו האדום של פולוס בעזרת חומרים אורגניים שנחשפו לקרינה, ואילו כיירון קיבל את צבעו בגלל קרח שנחשף בגלל פעילות שביטית וכך התקבל צבע בטווח הכחול-אפור. הקשר בין פעילות לצבע אינו מוכח ולא וודאי בגלל הטווח הנרחב של צבעי הקנטאורים בין אדום לכחול. מצד שני קיימת האפשרות שפולוס נפלט לאחרונה מחגורת קויפר ובמצב כזה שינוי אפשרי של פני השטח עוד לא התרחש.<br />
<br />
===ספקטרום===<br />
פרשנות לשימוש במושג [[ספקטרום]] היא לעיתים קרובות דו-משמעית ומתקשר לגודל החלקיקים ומאפיינים אחרים אבל הספקטרום מאפשר לנו מבט פנימי יותר אל הרכב פני השטח. כמו במקרה של הצבעים הספקטרום הנראה יכול לאפשר כמה מודלים שונים של פני שטח.<br />
<br />
נוכחות של קרח המורכב ממים (בניגוד לגזים קפואים שניתן למצוא על גופים שמימיים שונים) אושרה על כמה קנטאורים (כולל כיירון, צ'ריקלו ופולוס). בנוסף לקרח על בסיס מים כמה מודלים נוספים התגלו:<br />
* משערים שעל פני השטח של צ'ריקלו תרכובת של [[טאולינים]] (כמו אלה שכבר נמצאו על [[טיטאן (ירח)|טיטאן]] ו[[טריטון (ירח)|טריטון]]) עם פחמן [[יסוד אמורפי|אמורפי]].<br />
* משערים שפולוס מכוסה בתרכובת של טאולין בדומה לטיטאן, [[פחם שחור]], [[אוליבין]] ו[[מתנול]] קפוא.<br />
* משערים שפני השטח של [[אוקירו]] מורכבים מ[[קירוגן|קירוגנים]], אוליבינים, ואחוז קטן של קרח על בסיס מים.<br />
* משערים שלאסבולוס יש תרכובת של 15% טאולינים דמויי טריטון, 8% טאולינים דמויי טיטאן, 37% פחם אמורפי ו־40% פחם קפוא.<br />
<br />
נראה שכיירון, הקנטאור היחיד שידוע בפעילות [[שביט|השביטית]] שלו, הוא המורכב ביותר. הספקטרה המוצגת בכל תצפית משתנה בהתאם למועד התצפית. חתימות של קרח המורכב ממים נמצאו בתקופות של פעילות שביטית נמוכה ולא נמצאו בתקופות של פעילות גבוהה.<br />
<br />
===דמיון לשביטים===<br />
תצפיות על כיירון בשנים [[1988]] ו-[[1989]] מראות שליד ה[[פריהליון]] שלו נמצאו ראיות לזנב שביט (ענן גז ואבק שהתאדו מפני השטח). בעקבות תצפיות אלה סווג כיירון כ[[שביט]] וכ[[אסטרואיד]], אך הוא גדול מאוד בהשוואה לשביט אופייני, והגדרה זו עדיין נותרת שנויה במחלוקת. גם באקלוס וב 166P/NEAT 2001 T4 נמצאו ראיות לפעילות שביטית. 166P/NEAT 2001 T4 התגלה כאשר פיתח זנב שביט וקיבל סיווג של שביט, הגם שמסלולו הוא אופייני לקנטאור. אקלוס התגלה ללא זנב שביט. אך לאחרונה הפך לפעיל וקיבל סיווג של שביט בנוסף לסיווג האסטרואיד שלו.<br />
<br />
==תאוריות מקור==<br />
מחקר הקנטאורים התפתח לאחרונה מאוד, אך הוא עדיין בחיתוליו בגלל מידע פיזיקלי דל על הגופים הללו. מודלים שונים הוצגו בתור אפשרויות למקורם.<br />
<br />
סימולציות מראות שחלק מהאובייקטים בחגורת קויפר סוטים ממסלולם, מתנתקים ממקומם בחגורה והופכים לקנטאורים. אובייקטים מ[[הדיסק המפוזר]] יהיו המועמדים הדינמיים הטובים ביותר להתנתק ממקומם, אבל צבעם לא מתאים לטבע הדו-צבעי של הקנטאורים. [[פלוטין|פלוטינים]] (גופים טרנס-נפטוניים הכלואים במסלול סביב [[פלוטו]]) הם אובייקטים מחגורת קויפר שמראים מאפייני צבע דומים לקנטאורים ויש השערות שמסלולם אינו יציב בגלל השפעה כבידתית של פלוטו. ההתפתחות הבאה צפויה לכשימצא מידע פיזיקלי נוסף על הגופים.<br />
<br />
==קנטאורים מוכרים==<br />
אלה הם הקנטאורים המוכרים ביותר מבין אלה שהתגלו עד עתה:<br />
<br />
{| class="wikitable"<br />
! שם<br />
! שנה<br />
! גילוי<br />
|-<br />
| [[צ'ריקלו]]<br />
| [[1997]]<br />
| [[Spacewatch]]<br />
|-<br />
| [[אסבולוס|8405 אסבולוס]]<br />
| [[1995]]<br />
| [[גיימס ו. סקוטי]] ([[Spacewatch]])<br />
|-<br />
| [[נסוס|7066 נסוס]]<br />
| [[1993]]<br />
| [[דויד ל. רבינוביץ']] (Spacewatch)<br />
|-<br />
| [[פולוס (גוף במערכת השמש)|5145 פולוס]]<br />
| [[1992]]<br />
| [[דויד ל. רבינוביץ']] (Spacewatch)<br />
|-<br />
| [[כיירון (גוף במערכת השמש)|2060 כיירון]]<br />
| [[1977]]<br />
| [[צ'ארלס ט. קוול]]<br />
|}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* {{בריטניקה}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים|יישור= שמאל}}<br />
{{מערכת השמש}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מערכת השמש]]<br />
[[קטגוריה:גרמי שמיים]]<br />
[[קטגוריה:כוכבי לכת מינוריים]]<br />
<!-- Note: REVERSE NUMERICAL ORDER, to match authoritative external link below, for easy comparison --></div>imported>נהג