https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A7%D7%99%D7%9C%D7%98%D7%A4%D7%94 2026-09-14T15:49:30Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%99%D7%9C%D7%98%D7%A4%D7%94&diff=36849&oldid=prev 2025-04-07T14:02:22Z

<p>הבהרה</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{אתר ארכאולוגי|מפה={{מפת מיקום|מדינה=טורקיה|שם=קילטפה|אורך=35.633333|רוחב=38.85|מפורט=כן|סוג=אתר היסטורי}}|תמונה=KültepeOberstadtPalast.jpg|כיתוב=שרידי הארמון החתי בקילטפה}}<br /> [[קובץ:קילטפה- לוחות בקערה שכבה שנים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוחות חומר בכתב יתדות שנמצאו בתוך קערה ב[[שכבה ארכאולוגית|שכבה]] II בחפירה ארכאולוגית. מתוארך ל-1920 ל־1840 לפנה&quot;ס]]<br /> [[קובץ:Hittite fruit cup.JPG|200px|ממוזער|שמאל|כלי שנמצא באתר]]<br /> &#039;&#039;&#039;קילטֵפֶּה&#039;&#039;&#039; (ב[[טורקית]] &#039;&#039;&#039;Kültepe&#039;&#039;&#039;, &quot;גבעת האפר&quot;) הוא שמה הנוכחי של [[עיר]] עתיקה במרכז מזרח [[אנטוליה]] שב[[טורקיה]], הידועה גם בשם &#039;&#039;&#039;כּרוּם כּנֵש&#039;&#039;&#039;, היינו &quot;מושבת-הסוחרים של כנש&quot; באשורית (בטורקית נהגה כַּנִיש). העיר המודרנית הקרובה ביותר היא [[קייסרי]], כ־20 [[קילומטר]]ים דרום מערבית לקילטפה. תעתיק שם העיר השכיח הוא &quot;כנש&quot;, אחר שמה ה[[חתים|חתי]], אולם שם מדויק יותר יהיה &quot;כַּנֵס&quot;. כרום כנש מתייחס לחלק מסוים של העיר שניתן על ידי הממונים המקומיים לסוחרים [[אשור]]יים לשימושם הפטור ממס, כל עוד סחורתם נותרה בתוך הכָּרוּם. המונח &quot;כרום&quot; שאול מ[[אכדית]], ומשמעותו היא נמל. העיר אליה הוצמד הכרום היא נשש, בירתם הראשונה של החתים באנטוליה. <br /> <br /> מספר ערים אנטוליות אחרות אכלסו כרום, אולם הגדול בהם היה בכנש. כרום חשוב זה יושב על ידי סוחרים אשוריים במשך מאות שנים. האשורים ייבאו [[בדיל]] ו[[אריג]]ים מארצם עבור [[כסף (יסוד)|כסף]] ומוצרי מותרות.<br /> <br /> ==ארכאולוגיה==<br /> שרידי הכרום יוצרים [[תל]] מעגלי בקוטר של כ־500 מטרים, ובגובה של כ־20 מטרים מעל המישור. יישוב הכרום מורכב ממספר שכבות [[סטרטיגרפיה|סטרטיגרפיות]]. בניינים חדשים נבנו על גבי שרידי התקופות הקדומות יותר, לכן הרצף הסטרטיגרפי ארוך ונמתח מ[[פרה היסטוריה|פרה־היסטוריה]] ל[[הממלכה החתית הקדומה|תקופה החתית המוקדמת]]. <br /> <br /> * &#039;&#039;&#039;שכבה IV&#039;&#039;&#039;. היישוב הראשוני ביותר. ה[[כתב]] לא נכנס לשימוש באזור כלל. <br /> *&#039;&#039;&#039;שכבה III&#039;&#039;&#039;. שלב יישוב נוסף, עדיין אין עדויות לידיעת קרוא וכתוב בקרב יושבי האתר. <br /> *&#039;&#039;&#039;שכבה II&#039;&#039;&#039;, בין 1920 ל־1840 לפנה&quot;ס ( על פי [[כרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק|הכרונולוגיה התיכונה]]). בתקופה המדוברת הסוחרים האשוריים הקימו את מושבתם הצמודה לעיר, הכרום. הכרום נחרב בשריפה בתום התקופה; הסוחרים ברחו מההריסות והותירו מאחור חפצים רבים שנמצאו על ידי [[ארכאולוג]]ים. בין הממצאים הבולטים הם לוחות ה[[חרס|חומר]] האפויים שנמצאו בהמוניהם, חלקם בתוך מעטפות חומר חתומות. הלוחות תיעדו פעילות יום־יומית כסחר וסידורים חוקיים. הלוחות מתעדים [[הסחר האשורי באשור הקדומה עם המושבות האשוריות באנטוליה|סחר בין המושבה האשורית]] ל[[אשור (עיר)|עיר אשור]] וסחר המושבה עם המקומיים. הסחר נוהל על ידי משפחות, לא האומה האשורית. לוחות אלו הם, נכון למציאות הארכאולוגית של ימינו, הדוגמאות העתיקות ביותר לרשומות מאנטוליה. שלב זה, כאמור, נשרף, ההשערות לחורבן הן, מאבקים פנימיים בין שליטי (הנסיכים) הערים באזור או כניסת ה[[חיתים]] והתיישבותם באזור [[קפדוקיה]].<br /> <br /> *&#039;&#039;&#039;שכבה Ib&#039;&#039;&#039;, בין 1789 ל־1740 לפנה&quot;ס. לאחר שלב ביניים בו נזנחה העיר נבנו מתקנים חדשים על גבי הריסות השכבות העתיקות; העיר הפכה במהרה למרכז סחר משגשג. הסחר היה כפוף לשלטון [[אישמי דגון]] אשר הושם לשלטון אשור אחר כיבושה על ידי אביו, [[שמשי-אדד הראשון]]. העיר, אומנם, נשרפה פעם נוספת. מתקופה זו נמצא מספר תעודות קטן. את חורבנה ניתן לזקוף למלכים שעלו על אשור, ובייחוד למלך [[בבל]], הוא [[חמורבי]]. <br /> <br /> *&#039;&#039;&#039;שכבה Ia&#039;&#039;&#039;. העיר נבנתה מחדש, אולם אין סימנים לקיומה של מושבה אשורית. תרבות העיר הייתה חתית. העיר נכבשה על ידי [[אניתש]], מלך חתי אגדי למחצה, ושמשה כבירה עד לימי [[חתושיליש הראשון]], אז עברה הבירה החתית ל[[חתושש]]. שמה של השפה ה[[חתית]] בפי דובריה, &quot;נשילי&quot; נגזר משמה של כניש בפי החתים : &quot;נֵשַש&quot;, ומשמעותו &quot;שפת נשש&quot;.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> {{קישורי פורטל|המזרח התיכון|היסטוריה|שם2=ההיסטוריה|ארכאולוגיה של המזרח הקרוב|שם3=ארכאולוגיה של המזרח הקרוב}}<br /> *[[הסחר האשורי באשור הקדומה עם המושבות האשוריות באנטוליה]]<br /> * {{הקלטה}} [https://web.archive.org/web/20190127211303/https://ilanabc.co.il/?page_id=1694 פרק 77 – דברי הימים: בדיל ויעבור -על הסוחרים האשורים בכניש] ב[[פודקאסט]] דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> {{ויקישיתוף בשורה}}<br /> * {{אתר רשמי|http://www.kultepe.org.tr||טורקית}}<br /> * [https://web.archive.org/web/20051121021017/http://www.atamanhotel.com/cappkultepe.html כניש, באתר מלון עתמאן]<br /> * [http://kvmgm.kultur.gov.tr/BelgeGoster.aspx?F6E10F8892433CFF060F3652013265D6D72F797C57CF9F8C קילטפה באתר משרד התרבות הטורקי] {{טורקית}}<br /> * {{בריטניקה}}<br /> <br /> {{בקרת זהויות}}<br /> <br /> [[קטגוריה:טורקיה: היסטוריה]]<br /> [[קטגוריה:טורקיה: אתרים ארכאולוגיים]]<br /> [[קטגוריה:אשור]]<br /> [[קטגוריה:חתים]]<br /> [[קטגוריה:קייסרי]]<br /> [[קטגוריה:קפדוקיה]]<br /> [[קטגוריה:תלים עתיקים]]</div>

147.237.70.155