https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A7%D7%98%D7%94_%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94קטה גדולה - היסטוריית גרסאות2026-09-14T06:23:45Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%94_%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=859829&oldid=previmported>Virant ב־02:07, 20 באפריל 20262026-04-20T02:07:44Z<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מיון<br />
| שם = קטה גדולה<br />
| תמונה = [[קובץ:Shirahmad wildlife refuge of Sabzevar 002.jpg|230px| קטה גדולה, סבזוואר, [[איראן]] ]]<br />
| ממלכה = [[בעלי חיים]]<br />
| מערכה = [[מיתרניים]]<br />
| מחלקה = [[עופות]]<br />
| סדרה = [[קטאים]]<br />
| משפחה = [[קטיים]]<br />
| סוג = [[קטה (סוג)|קטה]]<br />
| מין = קטה גדולה<br />
| שם מדעי = Pterocles orientalis<br />
| כיתוב = קטה גדולה, סבזוואר, [[איראן]]<br />
}}<br />
'''קָטָה גְּדוֹלָה''' ([[שם מדעי]]: ''Pterocles orientalis'') היא [[עופות|עוף]] בינוני-גדול ממשפחת ה[[קטיים]]. זהו מין [[נדידת עופות|נודד]] באופן חלקי, כאשר אוכלוסיות ממרכז [[אסיה]] נעות לפקיסטן ולצפון הודו בחורף.<br />
<br />
ב[[ישראל]] היא יציבה בדרום [[שפלת יהודה|השפלה]], [[צפון הנגב]], [[הר הנגב]] ו[[מדבר יהודה]]. היא מזדמנת בנוסף גם ל[[רמת הגולן|גולן]] ול[[בקעת הירדן]]. בניגוד לשאר מיני הקטות היא מעדיפה את אזורי [[ספר המדבר בארץ ישראל|ספר המדבר]] ולאו דווקא [[מדבר]] צחיח.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.birds.org.il/he/species-page/275/species-description|הכותב=מידד גורן|כותרת=קטה גדולה|אתר=אתר הצפרות הישראלי}}</ref><br />
<br />
== טקסונומיה ואטימולוגיה ==<br />
הקטה הגדולה תוארה רשמית על ידי חוקר הטבע השוודי [[קארולוס ליניאוס]] בשנת 1758 במהדורה העשירית של ''Systema Naturae'' שלו. הוא הציב אותה עם כל שאר העופות דמויי ה[[שכווים]] ב[[סוג (טקסונומיה)|סוג]] ''Tetra'' וטבע את [[שם מדעי|השם המדעי]] ''Tetra orientalis''.<ref>{{Cite book|last=Linnaeus|first=Carl|url=https://www.biodiversitylibrary.org/page/727068|title=Systema Naturae per regna tria naturae, secundum classes, ordines, genera, species, cum characteribus, differentiis, synonymis, locis|publisher=Laurentii Salvii|year=1758|edition=10th|volume=1|location=Holmiae (Stockholm)|page=161|language=Latin}}</ref> הקטה הגדולה ממוקמת כעת עם 13 מינים אחרים בסוג [[קטה (סוג)|קטה]], שהוצג בשנת 1815 על ידי הזואולוג ההולנדי [[קונרד יאקוב טמינק]].<ref>{{Cite book|last=Temminck|first=Coenraad Jacob|title=Histoire Naturelle Générale des Pigeons et des Gallinacés|publisher=J. C. Sepp et fils|year=1815|volume=3|location=Amsterdam|pages=[https://www.biodiversitylibrary.org/page/43752451 238], [https://www.biodiversitylibrary.org/page/43752925 712]|language=French}}</ref><ref name="ioc">{{Cite web|date=January 2022|editor-last=Gill|editor-first=Frank|editor2-last=Donsker|editor2-first=David|editor3-last=Rasmussen|editor3-first=Pamela|title=Turacos, bustards, cuckoos, mesites, sandgrouse|url=https://www.worldbirdnames.org/new/bow/turacos/|access-date=13 August 2022|website=IOC World Bird List Version 12.1|publisher=International Ornithologists' Union}}</ref> שם הסוג משלב את המילה ''pteron'' מ[[יוונית עתיקה]] שפירושה "כנף" ו''-klēs'' שמשמעותו "בולט" או "מפואר".<ref>{{Cite book|last=Jobling|first=James A.|url=https://archive.org/stream/Helm_Dictionary_of_Scientific_Bird_Names_by_James_A._Jobling#page/n322/mode/1up|title=The Helm Dictionary of Scientific Bird Names|publisher=Christopher Helm|year=2010|isbn=978-1-4081-2501-4|location=London|page=322}}</ref><br />
<br />
לקטה גדולה נמצאו והוכרו שני [[תת-מין|תת-מינים]]:{{הערה|שם=ioc}}<br />
* ''P. o. orientalis'' <small>([[קארולוס ליניאוס]], 1758)</small> - תת-המין הטיפוסי, מצוי ב[[צפון אפריקה]] ממרוקו ומזרחה עד מערב איראן, [[טורקיה]], [[קפריסין]] [[האיים הקנריים]], ו[[חצי האי האיברי]].<br />
* ''P. o. arenarius'' <small>([[פטר סימון פאלאס]], 1775)</small> - תת-המין המזרחי, מצוי מ[[קזחסטן]] עד דרום [[איראן]], [[פקיסטן]] ו[[אפגניסטן]], מזרחה עד ל[[צפון-מערב סין]].<br />
<br />
== תיאור ==<br />
[[קובץ:Pterocles orientalis in flight.jpg|ממוזער|זוג במעוף, מימין נקבה ומשמאל זכר]]<br />
הקטה הגדולה כשמה כן היא. באורך של 33–39 ס"מ, [[מוטת כנפיים]] של כ-70 ס"מ ומשקל של 300–615 גרם היא, ככל הנראה, המין הגדול ביותר במשפחת ה[[קטיים|קטות]].<ref name="CRC">''CRC Handbook of Avian Body Masses'' by John B. Dunning Jr. (Editor). </ref> לזכר יש ראש, [[צוואר]] וחזה אפורים. החלקים התחתונים שחורים והחלקים העליונים בצבעי חום-זהוב עם סימנים כהים יותר. יש גבול שחור דק מסביב לחזה התחתון, וכתם גרון ערמוני. לקטה הזו יש ראש וצוואר קטן דמוי-יונה, אבל עם גוף קומפקטי וחסון. יש לה כנפיים מחודדות ארוכות ותעופה ישירה ומהירה. הכנפיים הלבנות והבטן השחורה הופכים את המין הזה לקל לזיהוי בזמן מעוף. להקות נוהגות לפקוד בורות השקיה עם עלות השחר.<br />
<br />
== תפוצה ובית גידול ==<br />
המין החברתי הזה מקנן במישורים פתוחים יבשים ובבתי גידול דומים, אך בניגוד ל[[קטה חדת-זנב]], הוא נמנע מאזורים חסרי צמחייה לחלוטין. הוא מאכלס מישורים צחיחים למחצה עם צמחיית ערבות עד מדברית למחצה, כולל שטחי שיחים פסטורליים, גידולי דגנים יבשים ואדמות בור.<br />
<br />
=== קינון ===<br />
[[קובץ:Ganga unibande MHNT.jpg|ממוזער|[[ביצה|ביצת]] קטה גדולה שנאספה מ[[הרי אלטאי]], [[רוסיה]], אוסף [[מוזיאון טולוז]]]]<br />
עונת הקינון מתרחשת בין [[מרץ]] לאוגוסט בתזמון תלוי בקו הרוחב, בדרך כלל באפריל באיים הקנריים ובעיקר ביוני בספרד ובברית המועצות לשעבר עם מחזורים נוספים עד [[ספטמבר]]. הקן הוא גומה בקרקע באזורים חשופים וסלעיים כמו אלו המצויים בשולי שדות חרושים. בקן מוטלות שלוש ביצים ירקרקות עם סימונים מנוקדים. שני ה[[זוויג]]ים דוגרים, אבל רק הזכר מביא מים.<br />
<br />
=== תזונה ===<br />
לעיתים קרובות היא ניזונה מזרעים קטנים או קטנים מאוד, וככל הנראה מעדיפה את הקטניות, כמו גם דגניים וקטניות תרבותיות.<br />
<br />
=== בישראל ===<br />
אוכלוסיית הקטות הגדולות בארץ נמצאת במגמת ירידה, אם כי חסרים נתונים מדויקים. הערכות שונות מצביעות על אוכלוסייה של כ-2,500 זוגות אך דרושה בדיקה מעמיקה.<br />
<br />
בארץ זוהו שלוש אוכלוסיות נפרדות: אוכלוסייה יציבה בצפון ו[[מזרח הנגב]], אוכלוסייה נודדת מקומית אשר מקורה בצפון [[סיני]] ומערב הנגב ומגיעה לשתות בעיקר באזור [[פתחת ניצנה|ניצנה]], ואוכלוסייה נודדת, אשר מקורה כנראה ב[[אסיה הקטנה]] וחורפת בנגב ולעיתים אף בצפון הארץ.<ref name=":0" /><br />
<br />
== איומים ==<br />
בתוך אירופה האיום העיקרי על מין זה הוא התעצמות ה[[חקלאות]]. חריש, מרעה, והשקיה צמצמו את [[בית גידול|בית הגידול]] הזמין בעוד שהסרת אזורי שוליים של צמחייה טבעית למחצה והשימוש המוגבר של כימיקלים חקלאיים הפחיתו את זמינות המזון, ושיטות העבודה הללו היו כנראה אחראיות להכחדת המין מאזורים מסוימים. בשטחי העשב הנותרים, [[רעיית יתר]] משפיעה על הרכב ומבנה הצמחייה, ומפחיתה הן את זמינות המזון והן את המכסה לקינון. לעומת זאת, נטישת קרקע היא גם איום גדול, שכן בית הגידול הערבתי הפתוח וחסר העצים הולך לאיבוד במהירות בעת נטישת המרעה.<br />
<br />
[[ציד]], שעודנו חוקי בטורקיה בעונת הקינון, עשוי להוות איום משמעותי בחלקים מהתפוצה. ההרגל של המין להתרכז במספרים גדולים באתרי שתייה מסורתיים לאורך השנה פירושו שהוא מהווה מטרה אטרקטיבית וקלה יחסית. במרוקו עדין נותרה קטה זו הקטה הנפוצה ביותר, אך יש ירידה מקומית עקב לחץ הציד. ב[[תוניסיה]] הציד נותר חוקי בעונת הקינון, ואובדן שטחי ביצות הוביל לכך שהציפורים נעשות מרוכזות יותר במקום שבו נותרו מים ומכאן פגיעות יותר ללחץ ציד.<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=http://datazone.birdlife.org/species/factsheet/black-bellied-sandgrouse-pterocles-orientalis/text|כותרת=Black-bellied Sandgrouse, Pterocles orientalis|אתר=Bird life Datazone}}</ref><br />
<br />
== סטטוס ==<br />
למין זה יש [[תחום תפוצה]] גדול, ואוכלוסייה עולמית גדולה מאוד, אולם על-פי החשד האוכלוסייה נמצאת במגמת ירידה עקב הרס מתמשך של בתי גידול ולחץ ציד. באירופה הירידות שנסקרו היו מהירות מאוד, אולם זה מייצג רק כ-15% מטווח התפוצה הגלובלי וקשה יותר לקבוע מגמות באסיה ובצפון אפריקה. בשל כך נשאר מין זה מסווג כ"[[ללא חשש]]" על-ידי [[IUCN|האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (IUCN)]], כיוון ששיעור הירידה הכולל עדיין לא נחשב מהיר במידה המאיימת על המין. אולם מידע טוב יותר מכל תחום התפוצה עלול להוביל להעלאת המין לקטגוריית איום גבוהה יותר בעתיד הקרוב.<ref name=":1" /><br />
<br />
=== אומדני אוכלוסייה ===<br />
האוכלוסייה האירופית מוערכת ב-10,400–19,100 זוגות, מה שמשתווה ל-20,800–38,200 פרטים בוגרים. אירופה מהווה כ-15% מהטווח העולמי, כך שהערכה ראשונית מאוד של גודל האוכלוסייה העולמית היא כ-138,000–255,000 פרטים בוגרים, אם כי יש צורך באימות נוסף של הערכה זו.<ref name=":1" /><br />
<br />
=== מגמות שינוי ===<br />
על פי החשד, האוכלוסייה נמצאת בירידה עקב הרס מתמשך של בתי גידול ולחץ ציד. באירופה מוערכת מגמת ירידה באוכלוסייה של 50–79 אחוז תוך 16.8 שנים (שלושה דורות). קשה לקבוע את קצב הירידה הגלובלי, אך כיום אינו נחשב למהיר.<ref name=":1" /><br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
{{מידע טקסונומי}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
* ''Pheasants, Partridges and Grouse'' by Madge and McGowan, {{ISBN|0-7136-3966-0}}<br />
<br />
[[קטגוריה:בעלי חיים שתוארו ב-1758]]<br />
[[קטגוריה:טקסונים שתוארו בידי קארולוס לינאוס]]<br />
[[קטגוריה:קטיים]]<br />
[[קטגוריה:ארץ ישראל: קטיים]]<br />
[[קטגוריה:איראן: עופות]]<br />
[[קטגוריה:ספרד: עופות]]<br />
[[קטגוריה:פורטוגל: עופות]]<br />
[[קטגוריה:מרוקו: עופות]]<br />
[[קטגוריה:תוניסיה: עופות]]<br />
[[קטגוריה:טורקיה: עופות]]<br />
[[קטגוריה:עיראק: עופות]]<br />
[[קטגוריה:קזחסטן: עופות]]</div>imported>Virant