imported>NilsHolgersson2: כותרת שמשקפת תוכן, קישור פנימי

2026-03-22T10:28:20Z

כותרת שמשקפת תוכן, קישור פנימי

דף חדש

{{אל
| שם = קוס
| שם בשפת המקור = 𐤒𐤅𐤎
| תרבות = [[אדום (עם)|אדום]]
}}
'''קוֹס''' (ב[[אדומית|ניב האדומי]]: '''𐤒𐤅𐤎''';<ref>[[שמואל אחיטוב]], '''אסופת כתובות עבריות''', מוסד ביאליק, 1992, עמ' 213–218; '''הכתב והמכתב''', מוסד ביאליק, 2012, עמ' 343–347.</ref> ב[[אכדית]]: '''qa-uš''';'''<ref name=":0">Hayim Tadmor, ''[[iarchive:the-royal-inscriptions-of-tiglath-pileser-iii-king-of-assyria-744-727-bc-and-sha/|The Inscriptions of Tiglath-Pileser III, King of Assyria]]'' (Jerusalem: Israel Academy of Sciences and Humanities, 1994), p. 122-123</ref>'''<ref name=":2">{{צ-ספר|שם=The Royal Inscriptions of Esarhaddon, King of Assyria (680-669 BC)|קישור=https://www.academia.edu/46447545/The_Royal_Inscriptions_of_Esarhaddon_King_of_Assyria_680_669_BC_Royal_Inscriptions_of_the_Neo_Assyrian_Period_Vol_4_Winona_Lake_Eisenbrauns_with_Erle_Leichty_|מו"ל=Eisenbrauns|שנת הוצאה=2011|oclc=759160113|מחבר=Erle Leichty|עמ=23–24 (הקטע חוזר גם בעמ' 46)}}</ref><ref name=":1">{{צ-ספר|שם=The Royal Inscriptions of Ashurbanipal (668–631 BC), Aššur-etel-ilāni (630–627 BC), and Sîn-šarra-iškun (626–612 BC), Kings of Assyria, Part 1|קישור=https://www.academia.edu/46448438/The_Royal_Inscriptions_of_Ashurbanipal_668_631_BC_Aššur_etel_ilāni_630_627_BC_and_Sîn_šarra_iškun_626_612_BC_Kings_of_Assyria_Part_1_Royal_Inscriptions_of_the_Neo_Assyrian_Period_Vol_5_University_Park_Eisenbrauns|מו"ל=Eisenbrauns|שנת הוצאה=2018|oclc=759160113|מחבר=Jamie Novotny, Joshua Jeffers|עמ=116–117 (הקטע חוזר בעמ' 141–142)}}</ref>{{הערה|[[אנציקלופדיה מקראית]], הערך על השם המקראי "ברקוס". במקרא, האות ק' שבשם זה מנוקדת ב[[חולם]]; זאת נוכח העובדה, שבעברית קיימת תופעת [[כיווץ דיפתונג]]ים, שבעקבותיה מילים שמיות - שמכילות את הדיפתונג /au/ - כגון המילים הערביות yaum sˤaum qaul θaur וכדומה, הופכות בעברית אל "יוֹם צוֹם קוֹל שׁוֹר" וכדומה - עם חולם כתנועה יחידה בכל מילה כזו. תופעת חילופי חולם-שורוק ידועה אף היא במקרא, למשל ב{{תנ"ך|משלי|לא|א}}, לעומת פסוק ד'.}} ב[[יוונית]]: '''Κος'''<ref>כך נהגה השם כמרכיב [[תאופורי]] ב[[התקופה ההלניסטית|תקופה ההלניסטית]], ראו {{צ-ספר|מחבר=John P. Peters, Hermann Thiersch|שם=Painted Tombs in the Necropolis of Marissa (Marêshah)|מו"ל=Committee of the [[Palestine Exploration Fund]]|שנת הוצאה=1905|עמ=44, 46, 54|קישור=https://archive.org/details/paintedtombsinne00pete}}, וכן את השם [[קוסטוברוס]].</ref>), היה ה[[אל]] הלאומי של [[אדום (עם)|האדומים]] בזמן שבתם ב[[ממלכת אדום]] ובחבל [[אידומיאה]].

שם האל מוכר כ[[שם תאופורי|רכיב תיאופורי]]: שמות כמו שובנקוס, קוסבנה, פגעקוס, קוסנדב, קוסענל<ref name=":4">{{צ-מאמר|מחבר=Joseph Thadée Milik|שם=Nouvelles inscriptions nabatéennes|כתב עת=Syria. Archéologie, Art et histoire|כרך=35|שנת הוצאה=1958|עמ=239|doi=10.3406/syria.1958.5328|קישור=https://www.persee.fr/doc/syria_0039-7946_1958_num_35_3_5328}}</ref> (חותמתו "לקוסענל עבד המלך" נמצאה בתל-חליפה ליד אילת) וקוסא, מהווים דוגמאות להופעת שם האל בקרב האדומים. שמות הגברים ב[[מסמך הנישואים ממרשה]], בירת אדום ב[[יוון ההלניסטית|תקופה ההלניסטית]], גם הם מכילים את הרכיב "קוס". גם שמות מ[[מכתבי ערד#המכתבים הארמיים|מכתבי ערד הארמיים]] מהתקופה הפרסית מכילים את שמו כרכיב תיאופורי.<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[יוחנן אהרוני]]|שם=כתובות ערד|עמ=177, 184, 190, 195–196, 204|פרק="האוסטרקונים הארמיים מתל ערד" מאת [[יוסף נוה]]|מו"ל=מוסד ביאליק והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה|שנת הוצאה=1986}}</ref> האל קוס מופיע גם, כנראה, במקרא כרכיב תאופורי בשם של אבי משפחה השבה בתוך [[גולי בבל]] ליהודה (בְּנֵי בַרְקוֹס,{{הערה|משמעו בארמית "בן־קוס"}} ב{{תנ"ך|עזרא|ב|נג|קצר=כן}}).

== מקור שמו ==
מקור השם קוס הוא, כנראה, במילה ה[[שפות אפרו-אסיאתיות|אפרו־אסיאתית]] {{משמאל לימין|*qawas/qayas}} (קשת או חץ), דבר המרמז על היותו אלוהות מלחמה או אל [[קשת (מקצוע)|קַשָת]].<ref name=":5">{{צ-ספר|שם=Corpus of Nabataean Aramaic-Greek Inscriptions|קישור=https://edizionicafoscari.unive.it/libri/978-88-6969-508-7/syria/|מו"ל=Fondazione Università Ca’ Foscari|שנת הוצאה=2021|מקום הוצאה=|סדרה=|כרך=|מחבר=Giuseppe Petrantoni|עמ=77–78}}</ref>

==הופעות היסטוריות של שם האלוהות קוס==
הרבה לפני קיום הממלכה האדומית כבר היה ניתן לזהות ממצאים המעידים על נוכחותו של האל קוס. ב[[פפירוס האריס א]] המכיל את סיכומי מסעות המלחמה של [[רעמסס השלישי]] (1151–1182 לפנה"ס) נמסר על מערכתו נגד ה[[שסו]] של שעיר (שבנחלת האדומים).{{מקור|סיבה=מקור לטענה, ובמיוחד להקשר לאל קוס}}

ב[[ירדן]], סמוך לגבולה עם [[סעודיה]], נתגלו [[ממצא ארכאולוגי|ממצאים ארכאולוגיים]] במקום הנקרא ג'בל אל-קוס (1926,[[אלואיס מוסיל|Alois Musil]]), המרמזים כי האל קוס חדר ל[[פנתיאון]] האלים האדומיים כנראה מעט לפני תחילת המאה ה-8 לפנה"ס (BARTLETT 1989; KNAUF 1992) בעת יסוד הממלכה האדומית.{{הבהרה|מי אמר שהאל "חדר"? חדר מאיפה? ולמה לא ייתכן שנעבד עוד קודם, פשוט בלי להותיר ממצאים רבים, כרגיל בתרבויות מדבריות?}}

בתקופה ה[[האימפריה האשורית החדשה|אשורית]], [[מלך אדום]] בתקופת [[תגלת-פלאסר השלישי]] נקרא קַוְס־מלך,<ref name=":0"/> ובתקופת [[אסרחדון]] ו[[אשורבניפל]] נקרא קַוְס־גַבְרִ.<ref name=":2"/><ref name=":1"/><ref name=":4"/>{{הערה|שם=necro}}

חרסים מהמאה ה־7 לפנה"ס מ[[אילת]] נושאים את השמות "קוסענל";<ref name=":4"/> חרסים מאותה עיר נמל אדומית מהמאה ה־6 נושאים שמות כגון "קוסב[נה]", "פגעקוס" ו"קוסני".<ref name=":6">{{צ-מאמר|מחבר=Joseph Thadée Milik|שם=Nouvelles inscriptions nabatéennes|כתב עת=Syria. Archéologie, Art et histoire|כרך=35|שנת הוצאה=1958|עמ=240|doi=10.3406/syria.1958.5328|קישור=https://www.persee.fr/doc/syria_0039-7946_1958_num_35_3_5328}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=[[ויליאם פוקסוול אולברייט|W. F. Albright]]|שם=Ostracon No. 6043 from Ezion-geber|כתב עת=Bulletin of the American Schools of Oriental Research|שנת הוצאה=1941|עמ=11–15|doi=10.2307/3218916|קישור=https://www.jstor.org/stable/3218916}}</ref>

ב[[האוסטרקון האדומי מחורבת עוזה|אוסטרקון האדומי מחורבת עוזה]] מתחילת המאה ה־6 לפנה"ס,<ref name=":84">{{צ-ספר|מחבר=[[שמואל אחיטוב]]|שם=הכתב והמכתב|מו"ל=מוסד ביאליק|שנת הוצאה=2012|עמ=343}}</ref> מברך המוען את הנמען לאל קוס, במסגרת נוסחת ברכה המוכרת מ[[שפות כנעניות|ניבים כנעניים]] רבים ועם אלים שונים,<ref name=":82">{{צ-ספר|מחבר=[[שמואל אחיטוב]]|שם=הכתב והמכתב|מו"ל=מוסד ביאליק|שנת הוצאה=2012|עמ=368}}</ref> וייתכן שבחלק מהמכתב שלא שרד הוזכר "מזבח קוס" בהקשר של מנחת דגנים שהוגשה לאל קוס על מזבחו.<ref name=":83">{{צ-ספר|מחבר=[[שמואל אחיטוב]]|שם=הכתב והמכתב|מו"ל=מוסד ביאליק|שנת הוצאה=2012|עמ=344}}</ref>

קוס נחשב לאל ראשי בתקופת [[האימפריה הפרסית האחמנית|השלטון הפרסי]] (539–332 לפנה"ס). תקופה זו אופיינה בנאמנות לאל לאומי, וניתן לראות שתופעה זו לא פוסחת גם על מאמיני האל [[יהוה]] באותה תקופה. חוקרים מפרשים את הנאמנות לאל לאומי כמעין פיצוי נפשי בעקבות אובדן העצמאות המדינית.<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[ע. ג. חורון]]|שם=קדם וערב|מו"ל=דביר|שנת הוצאה=2000|עמ=333–334}}</ref> בלוחות מסחריים מ[[ניפור]] מימי [[ארתחששתא הראשון]] נמצאו השמות קוס־יהב וקוס־ידע.<ref name=":6" />

{{תמונות מרובות
| יישור = שמאל
| רוחב1 = 220
| רוחב2 = 220
| תמונה1 = Hellenistic tomb paintings at Sidonian Burial Caves (10).jpg
| תמונה2 = Hellenistic tomb paintings at Sidonian Burial Caves (3).jpg
| הערה1 = משמאל למטה: קוסנתן (שם אדומי) בן ''אמויוס'' (שם בעל זיקה פיניקית ומצרית) בן ססמי (שם פיניקי).{{הערה|שם=necro|{{צ-ספר|מחבר=John P. Peters, Hermann Thiersch|שם=Painted Tombs in the Necropolis of Marissa (Marêshah)|מו"ל=Committee of the [[Palestine Exploration Fund]]|שנת הוצאה=1905|עמ=44|קישור=https://archive.org/details/paintedtombsinne00pete}}}}
| הערה2 = משמאל: "בשנה השנייה ב{{מונחון|דיסטרוס|פברואר}}. (קבר) ''סבו'' בת קוסנתן". השם ''סבו'' עשוי להתקשר לשורש צ־ב־ע, כמו בשם האדומי "צבעון".{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=John P. Peters, Hermann Thiersch|שם=Painted Tombs in the Necropolis of Marissa (Marêshah)|מו"ל=Committee of the [[Palestine Exploration Fund]]|שנת הוצאה=1905|עמ=41, 46|קישור=https://archive.org/details/paintedtombsinne00pete}}}}
| כותרת = שמות תאופוריים המזכירים את קוס במערת הקבורה הצידונית במרשה
}}[[שמות תאופוריים]] המזכירים את האל קוס מתועדים גם מ[[התקופה ההלניסטית]] (332–63 לפנה"ס). ב[[מערת קבורה|מערת הקבורה]] ה[[פיניקים|צידונית]] ב[[מרשה]] נמצאו שמות כמו ΚΟΣΝΑΤΑΝΟΣ או ΚΟΣΝΑΤΑΝΟΥ (קוסנתן),<ref>{{צ-ספר|מחבר=John P. Peters, Hermann Thiersch|שם=Painted Tombs in the Necropolis of Marissa (Marêshah)|מו"ל=Committee of the [[Palestine Exploration Fund]]|שנת הוצאה=1905|עמ=44, 54|קישור=https://archive.org/details/paintedtombsinne00pete}}</ref> ΚΟΣΒΑΝΟΥ (קוסבנה)<ref>{{צ-ספר|מחבר=John P. Peters, Hermann Thiersch|שם=Painted Tombs in the Necropolis of Marissa (Marêshah)|מו"ל=Committee of the [[Palestine Exploration Fund]]|שנת הוצאה=1905|עמ=46|קישור=https://archive.org/details/paintedtombsinne00pete}}</ref> ו־ΚΟΣΙΑΒΟΥ (קוסיהב);<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Eliezer D. Oren, Uriel Rappaport|שם=The Necropolis of Maresha–Beth Govrin|כתב עת=Israel Exploration Journal|כרך=34|שנת הוצאה=1984|עמ=145|קישור=https://www.academia.edu/12020165/Oren_E_D_and_Rappaport_U_1984_The_Necropolis_of_Maresha_Beth_Govrin_IEJ_34_2_3_114_153|JSTOR=27925934}}</ref> לעיתים נמצאו שמות אלה כחלק מהשושלות ה[[פיניקים|פיניקיות]] ([[צידון|צידוניות]]), דבר המעיד על היטמעות הדרגתית של הפיניקים באדומים שבקרבם חיו.<ref name=":3">{{צ-ספר|שם=Maresha Excavations Final Report I: Subterranean Complexes 21, 44, 70|קישור=https://www.jstor.org/stable/j.ctt1fzhfp4|מו"ל=Israel Antiquities Authority|שנת הוצאה=2003|כרך=|מחבר=Amos Kloner|עמ=23–24}}</ref> ב[[מסמך הנישואים ממרשה]] נמצאו השמות קוסרם, קוסיד וקוסיהב.<ref name=":7">{{צ-מאמר|מחבר=[[אסתר אשל]], [[עמוס קלונר]]|שם=אוסטרקון ארמי ובו מסמך נישואין אדומי ממרשה משנת 176 לפנה"ס וזיקתו לכתובה היהודית|כתב עת=תרביץ|כרך=סג|שנת הוצאה=1994|עמ=489|קישור=https://www.jstor.org/stable/23599898}}</ref> על אוסטרקונים אחרים ממרשה נמצאו השמות קוסחנן, קוסידע וקוסינקם,<ref name=":7"/> ועל אוסטרקון דו לשוני ב[[חורבת אל כום]] מופיע השם קוסידע בארמית ו־ΚΟΣΙΔΗ ביוונית.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Lawrence T. Geraty|שם=The Khirbet el-Kôm Bilingual Ostracon|כתב עת=Bulletin of the American Schools of Oriental Research|שנת הוצאה=1975|עמ=55–61|doi=10.2307/1356236|קישור=https://www.jstor.org/stable/1356236}}</ref> בכתובת [[נבטים|נבטית]] ([[ארמית]]) מדרום מערב למצודת [[בצרה (ירדן)|בצרה]] כתב אדם בשם מעינו שהוא עשה "נשר" לקוס.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Joseph Thadée Milik|שם=Nouvelles inscriptions nabatéennes|כתב עת=Syria. Archéologie, Art et histoire|כרך=35|שנת הוצאה=1958|עמ=236|doi=10.3406/syria.1958.5328|קישור=https://www.persee.fr/doc/syria_0039-7946_1958_num_35_3_5328}}</ref><ref name=":5"/> על מצבה נבטית קטנה מ{{קישור שפה|2=Khirbet et-Tannur|3=חורבת תנור}} נכתב "[ד]י עבד קסמלך לקס אלה חורוא", כלומר "את זאת עשה קֹסמלך לקוס, אלהי חורוא (שם אדם/שבט/מקום)" (אך ייתכן ש"חורוא" הוא שם האמן שיצר את המצבה).<ref name=":5"/><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Joseph Thadée Milik|שם=Nouvelles inscriptions nabatéennes|כתב עת=Syria. Archéologie, Art et histoire|כרך=35|שנת הוצאה=1958|עמ=237–238|doi=10.3406/syria.1958.5328|קישור=https://www.persee.fr/doc/syria_0039-7946_1958_num_35_3_5328}}</ref> גם מהמושבה האדומית ב[[מף]] ידועים שמות תאופוריים המזכירים את קוס, ביניהם ΚΟΣΜΑΛΑΧΟΣ (קוסמלך), ΚΟΣΝΑΤΑΝΟΣ (קוסנתן), ΚΟΣΒΑΝΟΥ (קוסבנה), ΚΟΣΑΔΑΡΟΣ (קוסעדר?), ΚΟΣΡΑΜΟΣ (קוסרם) ו־ΚΟΣΓΗΡΟΥ (קוסגר).<ref name=":6"/> בכתובת מ־134 לפנה"ס (כנראה מ[[אלכסנדריה]]) מוזכר השם ΚΩΣΑΝΕΛΟΥ.<ref name=":6"/> בין החיילים ב{{קישור שפה|2=Hermopolis|3=הרמופוליס מגנה (חמנו)}} מוזכר ΑΒΔΟΚΩΣ ΑΧΑΙΟΥ.<ref name=":6"/> בכתובת נבטית מ[[הגרה]] מ־31 לספירה מופיע הכיתוב: "קסנתן",<ref>[[CIS]] II 209</ref><ref name=":8">{{צ-מאמר|מחבר=Joseph Thadée Milik|שם=Nouvelles inscriptions nabatéennes|כתב עת=Syria. Archéologie, Art et histoire|כרך=35|שנת הוצאה=1958|עמ=241|doi=10.3406/syria.1958.5328|קישור=https://www.persee.fr/doc/syria_0039-7946_1958_num_35_3_5328}}</ref> וכך גם בכתובות [[שפות שמיות|שמיות]] בהן מופיעים השמות "קוסעדר" (שהופיע בכתובת ארמית סינאית<ref>[[CIS]] II 923</ref><ref name=":8"/>), "קוסבנה" ו"קוסברך".{{הערה|שם=necro}}

[[יוסף בן מתתיהו]] מזכיר את שמו של [[קוסטוברוס]], מושל [[אדום (עם)|אדום]] ו[[עזה]] בזמן מלכות [[הורדוס]] (37–4 לפנה"ס), צאצא למשפחת כוהנים שעבדו את האל "קוזה" (Κοζε), שהיה אלוהות שעבדו האדומים.<ref>[[יוסף בן מתתיהו]], '''[[קדמוניות היהודים]]''', 15.7.9 (ראו ב[[s:EL:Ιουδαϊκή_αρχαιολογία/ιε|מקור היווני]] (במהדורה זאת נכתב Κωζαι) וב[https://www.sefaria.org.il/The_Antiquities_of_the_Jews.15.7.9?lang=he תרגום])</ref> זהו ככל הנראה האל קוס (ולא קֻזַח {{אנ|Quzah}} הערבי, שאף ששמו מסתדר עם התעתיק היווני, הזיהוי פחות מתאים במבט היסטורי), המוזכר גם בשמו של קוסטברוס עצמו.<ref name=":4"/>{{הערה|שם=necro}}

==הקבלה לאלים אחרים==
{{לשכתב|יש לשכתב לפי המאמר [https://www.academia.edu/211171/_Toward_a_New_Synthesis_of_the_God_of_Edom_and_Yahweh_Antiguo_Oriente_7_2009_255_280 Toward a New Synthesis of the God of Edom and Yahweh]|נושא=היסטוריה}}

=== קרבה לאל יהוה ===
מספר חוקרים{{הערה|
.Martin Rose, "Yahweh in Israel - Qaus in Edom?", ''Journal for the Study of the Old Testament'' 4 (1977), pp. 28-34.|כיוון=שמאל}}{{הערה| Lévi Ngangura Manyanya. (2009). [https://books.google.it/books?id=kiR_xkWUFS4C&pg=PA258 La fraternité de Jacob et d'Esaü (Gn 25-36): quel frère aîné pour Jacob?] ''Labor et Fides'', p. 257-258|כיוון=שמאל}} העלו טענות בדבר קרבה או זהות בין [[יהוה]] ובין האל קוס, אף שהעיסוק בנושא אינו נפוץ. נימוקיהם העיקריים של תומכי הקִרבה/זהות בין האלים הם:
# רמיזות בשמות פרטיים מקראיים ישראליים/יהודאיים: באחת מרשימות-הלויים שמזכירה את "עובד אדום", מוזכר בפסוק הקודם: "קושָיהו",<ref>{{תנ"ך|דברי הימים א|טו|יז|קצר=כן}}</ref> המסתיים עם סיומת תיאופורית יהודאית והפותח עם אותה מרכיב זהה למרכיב הסוגר את שם משפחת הנביא [[נחום]]: "אלקוש".<ref>{{תנ"ך|נחום|א|א|קצר=כן}}</ref> כמו כן, לאור השם האדומי "קוסא" – שנמצא באיזושהי כתובת{{מקור|סיבה=לא מובא מקור המצטט שם כזה. בנוסף, סיומת א' לשמות ידועה בפיניקית, ישראלית ועמונית כצורה לקיצור, ולא מעידה על צורה נוספת להגיית שם האל קוס}} – ראויה לציון גם כי ייתכן שהשם המקראי "ישבקשה" משבט לוי<ref>{{תנ"ך|דברי הימים א|כה|ד|קצר=כן}}</ref> מתייחס לקוס.
# פירוש שם המילה "קוס" (قوس) ב[[ערבית]]{{הבהרה|הערבית באזור מאוחרת במאות שנים להופעות הראשונות של האל קוס}} הוא 'קשת' (הן בהקשר של [[חץ וקשת]] והן של [[קשת בענן]]). במקרא הקשת מופיעה בהקשר של '''עשו''' (אבי אדום)<ref>{{תנ"ך|בראשית|כז|ג|קצר=כן}}</ref> ובהקשר של '''יהוה'''.<ref>"את-'''קשתי''' נתתי בענן והייתה לאות ברית ביני ובין הארץ" ({{תנ"ך|בראשית|ט|יג|קצר=כן}}), "כמראה '''הקשת''' אשר יהיה בענן... הוא מראה דמות כבוד '''ה''''" ({{תנ"ך|יחזקאל|א|כח|קצר=כן}}), "כְּ'''קש''' נידף '''קשתו'''... אני '''ה''''" ({{תנ"ך|ישעיהו|מא|ב|קצר=כן}}), "כי דרכתי לי יהודה '''קשת'''" ({{תנ"ך|זכריה|ט|יג|קצר=כן}}), "דָּרַךְ '''קשתו'''" ({{תנ"ך|איכה|ב|ד|קצר=כן}}; {{תנ"ך|איכה|ג|יב|קצר=כן}}), '''קשתו''' דָּרַךְ" ({{תנ"ך|תהלים|ז|יג|קצר=כן}})</ref>{{הבהרה|הקשת לא מופיעה במקרא בצורה יוצאת דופן כקשורה דווקא לעשו או ליהוה.}}
# המקרא מציין בכמה מקומות את הקשר, שבין ה', לבין [[הר שעיר|שעיר]] ואדום – נחלת האדומים,<ref>"'''ה'''' מסיני בא – וזרח '''משעיר''' למו" ({{תנ"ך|דברים|לג|ב|קצר=כן}}), "'''ה'''' בצאתך '''משעיר''' – בצעדך משדה '''אדום'''" ({{תנ"ך|שופטים|ה|ד|קצר=כן}}).</ref> וכן מ"תימן"' (הדרום),<ref>"'''אלוה מתימן''' יבוא" ({{תנ"ך|חבקוק|ג|ג|קצר=כן}})</ref> המתקשר ל[[תימן (יישוב מקראי)|תימן]] – המקושר לסבו עשו<ref>{{תנ"ך|בראשית|לו|יא|קצר=כן}}</ref> ולארץ אדום{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לו|לד|קצר=כן}}; {{תנ"ך|יהושע|טו|א|קצר=כן}}; {{תנ"ך|ירמיהו|מט|ז|קצר=כן}}; {{תנ"ך|יחזקאל|כה|יג|קצר=כן}}; {{תנ"ך|עמוס|א|יב|קצר=כן}}; {{תנ"ך|עובדיה|א|ט|קצר=כן}}.}} (ראו גם: [[ההשערה המדיינית-קינית#רמזים במקרא למוצאה הדרומי של האמונה בה'|ההשערה המדיינית-קינית]]). בין [[כתובות חורבת תימן|הכתובות העבריות מחורבת תימן]] נמצאו אזכורים לאלוהות {{""|יהוה תימן}}, התגלמות מקומית של [[יהוה]] בארץ דרומית.{{הבהרה|זה לא מעיד על קשריו לתימן (אף שברור שהיו קשרים כאלה), אלא על אלוהות מקומית בשם "יהוה תימן", בדיוק כמו האלוהות המקומית "יהוה שומרון" (וברור שמוצאו של יהוה איננו מהעיר שומרון).}}
# המקרא מצביע על אחוה בין יעקב-ישראל לבין עשו-אדום,<ref>{{תנ"ך|בראשית|כה|כה|קצר=כן}}</ref> ואף מרבה לגונן על העם האדומי,<ref>"לא תתעב אֲדֹמִי כי אחיך הוא" ({{תנ"ך|דברים|כג|ח|קצר=כן}}), "אתם עֹברים בגבול אחיכם בני עשו היֹשבים בשעיר – אל תתגרו בם... כי ירֻשה לעשו נתתי את הר שעיר" ({{תנ"ך|דברים|ב|ד|קצר=כן}}), "כה אמר יהוה – על שלשה פשעי מואב... על שָֹרְפוֹ עצמות מלך אדום" ({{תנ"ך|עמוס|ב|ב|קצר=כן}})</ref> ואין זה מן הנמנע כי ההגנה המקראית הגיעה גם על רקע של אחוה תאולוגית.
# ממצאים ארכאולוגיים של אתרים אדומיים, כגון תל [[מרשה]], מצביעים על נקודות דמיון בין הפולחן היהודאי לבין פולחן האדומים בני התקופה; למשל: הם היטהרו [[מקווה|במקוואות]], ערכו [[כתובה]], ואף [[ברית מילה|נימולו]].{{הבהרה|מדובר בעדויות מאוחרות, שיותר סביר שמעידות על השפעה יהודית ולא על מנהגים אדומיים קדומים}}

עם זאת, קיימים גם טיעונים הפוכים נגד הזיהוי:

# אמנם, בניגוד לאלוהויות הראשיות של העמים המוזכרים במקרא (כגון [[בעל (אל)|בעל]], [[מולך|מלך]], [[כמוש]], [[עשתרת]] ו[[דגן (אל)|דגן]]), הכתובים המקראיים אינם נוקבים מפורשות בשמה של האלוהות האדומית (אם נתעלם מהרמיזות המצוינות בסעיף 1 ובסעיף 2); ואולם גם בלי לציין במפורש את שמה, עצם פולחנה כן מוזכר במקרא כ[[עבודה זרה|עבודה "זרה"]].<ref>{{תנ"ך|דברי הימים ב|כה|יד|קצר=כן}}</ref> אם כי, על פי המחקר, אזכור זה הוא מלאכותי ומאוחר.{{הערה|Martin Rose, "Yahweh in Israel – Qaus in Edom?", ''Journal for the Study of the Old Testament'' 4 (1977), p. 30; John R. Bartlett, ''Edom and the Edomites'', JSOTSup 77, (Sheffield: JSOT Press, 1989), p. 195.}}
# ייתכן שגם הנביא [[עובדיה]] שולל את האלוהות האדומית – ב[[משחק מילים]] שאולי נועד ללעוג במרומז לשמה: "והיה... בית עשו לְקַש"{{הערה|שם=עאח|{{תנ"ך|עובדיה|א|יח|קצר=כן}}}} – כשלכך יש להשוות גם את השם הפרטי המקראי "ישבקָשה", ואת משחקי-מילים מקראיים מקבילים הלועגים לשמות האלוהות המואבית כמוש ("ובוש מואב מכמוש"{{הערה|שם=עאח}}) והאלוהות בעל (שבשמה מסתיימים שמו של "אִשבעל"<ref>{{תנ"ך|דברי הימים א|ח|לג|קצר=כן}}</ref> ו"ירובעל",<ref>{{תנ"ך|שופטים|ט|א|קצר=כן}}</ref> הנקראים גם "[[איש בושת]]"<ref>{{תנ"ך|שמואל ב|ב|ח|קצר=כן}}</ref> ו"ירובשת"<ref>{{תנ"ך|שמואל ב|יא|כא|קצר=כן}}</ref>).

=== אלים אחרים ===
דמיון צלילים, כמו גם פעפוע תרבותי – שבקע מהסביבה האדומית שעבדה את קוס במקדש הנבטי שבהר התנור שבירדן, הביאו בסופו של דבר את ה[[ערבים]] הקדומים (שהתגוררו באזור [[מוזדליפה]] שליד העיר מכה שבחצי האי ערב) לזהות את קוס עם האלוהות הערבית הטרום-איסלאמית "קוזח" (قزح) שאותה הם עבדו.

==לקריאה נוספת==
{{ltr|* Ernst Axel Knauf, "Qôs", in Karel van der Toorn, Bob Becking, and Pieter W. van der Horst (eds.), ''Dictionary of Deities and Demons in the Bible (DDD)'', 2nd ed., Leiden: Brill, 1999, pp. 674–677}}
* חואן מנואל טבס, '[https://thetorah.co.il/article/why-the-bible-is-mute-about-qos-the-edomite-god מדוע המקרא דומם לגבי קוס אלוהי אדום]', TheTorah.co.il, 2022.

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{אלים כנענים}}
[[קטגוריה:אדום]]
[[קטגוריה:אלים כנעניים]]

קוס (אל) - היסטוריית גרסאות

imported>NilsHolgersson2: כותרת שמשקפת תוכן, קישור פנימי