https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9Dקולות הילדים - היסטוריית גרסאות2026-09-14T10:21:40Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D&diff=1020900&oldid=previmported>Danny-w: הגהה2026-04-11T17:56:36Z<p>הגהה</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{סרט<br />
| שם בשפת המקור = Voices of the Children<br />
}}<br />
<br />
'''קולות הילדים''' (ב[[אנגלית]]: '''Voices of the Children''') הוא [[סרט תיעודי]] זוכה [[פרס אמי]] משנת 1998<ref>{{cite web|title=Voices of the Children: Awards|url=https://www.imdb.com/title/tt0467499/awards/|publisher=Internet Movie Database}}</ref> שנכתב ובוים על ידי [[זוזנה יוסטמן]]. הוא מספר את סיפורם של שלושה אנשים שנכלאו כילדים ב[[מחנות ריכוז והשמדה של גרמניה הנאצית|מחנה הריכוז]] [[מחנה הריכוז טרזיינשטט|טרזיינשטט]] ב[[טרזין]].<ref>{{cite news|url=http://tv.nytimes.com/show/64903/Voices-of-the-Children/overview?scp=3&sq=voices%20of%20the%20children%20justman&st=cse|title=Voices of the Children - TV Special - Cast & Credits - Listings - NYTimes.com|work=New York Times|first=Anita|last=Gates|accessdate=May 27, 2010}}</ref> הסרט הופק ושודר ב[[טלוויזיה]] ב[[ארצות הברית]].<ref>{{cite news|url=https://www.nytimes.com/2001/09/02/movies/film-when-guilt-divorced-the-facts.html?scp=5&sq=Voices%20of%20the%20Children%20Justman&st=cse|title=FILM When Guilt Divorced The Facts|work=New York Times|accessdate=September 2, 2001|first=J.|last=Hoberman|date=September 2, 2001}}</ref><br />
<br />
== תוכן ==<br />
הסרט התיעודי האמריקאי שהופק לטלוויזיה בשנת 1998 מספר את סיפורם של שלושה אנשים שנכלאו במהלך מלחמת העולם השנייה כילדים בטרזין. האמנית [[הלגה וייס]] הייתה אחת מהמרואיינות. המצודה הצ'כית הקטנה ו[[חיל מצב|חיל המצב]] הותאמו על ידי הנאצים. היא נודעה בשם הגרמני [[מחנה הריכוז טרזיינשטט|טרזיינשטט]]; ושימשה כ[[מחנה ריכוז]] ליהודים. למעלה מ-150,000 יהודים עברו דרכה; פחות מ-20,000 שרדו את המלחמה.<br />
<br />
יוצרת הסרט, שבילתה שנתיים בטרזין, מתחקה אחר חוויות המלחמה של הניצולים, בעזרת יומניהם וציוריהם האישיים. היא עוקבת אחר סיפוריהם דרך השנים הקשות שלאחר המלחמה ועד להווה, ומתעדת את הניצולים עם משפחותיהם במדינות שבהן השתקעו – ארצות הברית, אוסטריה והרפובליקה הצ'כית. בסרט, הורים וילדים מעלים שאלות לגבי הצורך לדבר על העבר והם בוחנים את השפעת השואה על חייהם. בתו של אחד הניצולים מתעמתת עם אביה בפעם הראשונה, ואומרת, "אתה לא יכול להעמיד פנים שזה לא השפיע עלינו."<br />
<br />
במאמציהם להשתמש בטרזין למטרות תעמולה, הנאצים הרשו לאסירים להעלות אופרת ילדים בשם '''ברונדיבר'''. הניצולים נוכחים בהופעה של ברונדיבר בפראג ונזכרים במשמעות המיוחדת שהייתה לה עבורם לפני חמישים שנה. כיום האופרה מסמלת את העולם האבוד של ילדי טרזין.<ref name="yellow2">[http://www.unluckyman.com/?page_id=11 J.R. Pick, "The Unlucky Man in a Yellow Cap"], Voices of the Children website</ref><br />
<br />
== טרזין ==<br />
כמחנה ריכוז שיועד בעיקר ליהודי מרכז אירופה, טרזיינשטט קלט גם עשרות אלפי יהודים מגרמניה ומאוסטריה, יחד עם מאות מהולנד ומדנמרק.<br />
<br />
מאוחר יותר במלחמה, הנאצים השתמשו ב"[[גטאות בשואה|גטו]] לדוגמה" כביכול זה למטרות תעמולה. ביוני 1944, לאחר תקופה קדחתנית של שיפורים שטחיים, הם הפכו חלקים מהמחנה לעיר מזויפת והסכימו לאפשר ל[[הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום|וועד הבין-לאומי של הצלב האדום]] לבקר בו. משטרת הגטו היהודית במדיה וזקני המועצה התרבותית נועדו לשדר את הרושם שהמחנה מנוהל על ידי יהודים.<br />
<br />
האסירים סבלו מרעב תמידי, ממחלות ומצפיפות. מתוך 150,000 האנשים שעברו דרך טרזיינשטט, 33,000 מתו שם, רובם מרעב וממחלות. האסירים חיו תחת איום מתמיד של גירוש; אלפים נבחרו באופן שגרתי למשלוחים ל[[אושוויץ]] ול[[מחנה השמדה|מחנות השמדה]] נאציים אחרים בפולין הכבושה על ידי גרמניה.<br />
<br />
בין המשלוחים, לחלק מהמוזיקאים והאמנים הידועים שבין האסירים הותר להעלות אופרות, מחזות, קונצרטים ומופעי [[קברט]]. ההפקות התיאטרליות שלהם היו לרוב חופשיות יותר מצנזורה מאשר בשאר חלקי אירופה הכבושה על ידי הנאצים, שכן הנאצים בדרך כלל לא טרחו לצנזר את האסירים, שאותם החשיבו כנידונים למוות.<br />
<br />
== ברונדיבר ==<br />
ברונדיבר מספר את סיפורם של פפיצ'ק ואחותו אנינקה, שאמם החולה זקוקה נואשות לחלב. אך הם עניים, וחלבן הכפר מסרב לתת להם אותו. פפיצ'ק ואנינקה מנסים להרוויח כסף על ידי שירה לתושבי העיירה, אך נגן [[תיבת נגינה|תיבת הנגינה]] תאב הבצע, ברונדיבר ("דבורת בומבוס" בצ'כית), מחריש את שירתם. כאשר שלוש חיות עוזרות לגייס את ילדי העיירה כדי לעזור לפפיצ'ק ולאנינקה, ברונדיבר המרושע מובס.<br />
<br />
ממש לפני הבכורה שלה ב-1942 בבית היתומים לבנים יהודים ב[[פראג]], מלחינה, [[הנס קראסה]], נשלח לטרזין. רודולף פרוידנפלד, שהיה אמור לנצח על הופעות הבכורה, לקח עמו את הפרטיטורה כאשר הוא וילדי בית היתומים נשלחו אף הם לטרזין. האופרה בוצעה 55 פעמים במחנה. הנאצים השתמשו בהפקה זו כדוגמה לחיי התרבות העשירים של "הקהילה לדוגמה". בסופו של דבר, קראסה, רוב משתפי הפעולה שלו בפרויקט וכמעט כל הילדים שהופיעו בו, נרצחו באושוויץ.<br />
<br />
== פרסים ==<br />
* פרס אמי לשנת 1999 לתוכנית ההיסטורית הטובה ביותר<br />
* תעודת הצטיינות, פסטיבל הסרטים הבין-לאומי בשיקגו<br />
* לוח זהב לשנת 1998, התחרות הבין-לאומית לטלוויזיה של שיקגו<br />
* הסרט התיעודי הטוב ביותר ובחירת הקהל לסרט התיעודי הטוב ביותר לשנת 1998, פסטיבל הקולנוע של ניו הייבן<br />
* תפוח כסף לשנת 1997, הרשת הלאומית למדיה חינוכית<br />
<br />
== ביקורת ==<br />
"תרומה חשובה לתיעוד הקולנועי וההיסטורי... תוספת משמעותית להבנתנו את אחד הפרקים האפלים ביותר של המאה ה-20." – [[וראייטי (מגזין)|וראייטי]]<ref>{{cite news|url=https://www.variety.com/review/VE1117912656.html?categoryid=31&cs=1|title=Voices of the Children Review - Read Variety's Analysis Of The Movie Voices of the Children|publisher=Variety|date=December 22, 1997|first=Daniel M.|last=Kimmel}}</ref><br />
<br />
" 'קולות הילדים' משיג את כוחו הרגשי העז" – [[טולסה וורלד]]<ref>{{cite web|title=Tulsa World: Review: 'Voices of the Children'|url=http://www.tulsaworld.com/scene/article.aspx?subjectid=221&articleid=060423_Mo_H6_Stole5046&archive=yes|publisher=Tulsa World|accessdate=April 23, 2006}}</ref><br />
<br />
"אינטימי מבלי להיות חודרני, רגיש ללא שמץ של סנטימנטליות." – [[ג'ואיש ויק]]<ref>{{cite web|title=Love And Loss At Terezin|url=http://www.thejewishweek.com/viewArticle/c263_a7910/The_Arts/Arts_Guide.html|publisher=New York Jewish Week|accessdate=August 11, 2006}} {{Dead link|date=October 2010|bot=H3llBot}}</ref><br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<div style="direction: ltr;"><br />
*Adler, H.G. Theresienstadt, 1941-1945; das Antlitz einer Zwangsgemeinschaft. Geschichte, Soziologie, Psychologie. Tübingen, Mohr, 1960.<br />
*Bondy, Ruth. "Elder of the Jews":Jakob Edelstein of Theresienstadt, translated from the Hebrew 1989<br />
*Kantor, Alfred, The Book of Alfred Kantor, 1987<br />
*Karas, Joza. Music in Terezin, 1941-1945, Pendragon Press, 1990<br />
*Klíma, Ivan. "A Childhood in Terezin", Granta 44 (1993).<br />
*Lederer, Zdenek, Ghetto Theresienstadt, 1953<br />
*Makarova, Elena. University over the Abyss Lectures in Ghetto Theresienstadt, Sergei Makarov & Victor Kuperman,<br />
*Redlich, Gonda. The Terezin Diary of Gonda Redlich<br />
*Volavkova, Hana, ed. ...I never saw another Butterfly"...:Children's Drawings and Poems,/Schocken Books" 1993.<br />
</div><br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{קישורי קולנוע}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}<br />
[[קטגוריה:סרטי 1999]]<br />
[[קטגוריה:טרזיינשטט]]<br />
[[קטגוריה:זוכי אמי - תוכניות]]<br />
[[קטגוריה:סרטי 1998]]</div>imported>Danny-w