https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%95%D7%97%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AAקודש וחול ביהדות - היסטוריית גרסאות2026-09-13T15:26:53Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%95%D7%97%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=25273&oldid=previmported>הנדב הנכון: הוספת קטגוריה:קדושה באמצעות HotCat2025-11-29T06:25:18Z<p>הוספת <a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%94" title="קטגוריה:קדושה">קטגוריה:קדושה</a> באמצעות <a href="/index.php/%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94:Gadget-HotCat" title="עזרה:Gadget-HotCat">HotCat</a></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>ביהדות, התואר '''קדוש''' ([[מילה נרדפת]] למובדל), הוא הבחנה של דבר הנבדל מענייני החומר והשלילה. שיא הקדושה הוא ה[[אל]] שהוא נבדל במהותו מכל [[היקום|העולם הזה]], והוא בדרגת הבדלה שאין שני לה. פן נוסף של קדושה הוא דבר שהובדל על ידי האל או לשם האל. הדבר המובדל יכול שיהיה קבוצה [[אתנית]] ([[עם ישראל]]), [[גזע (אדם)|גזעי]] ([[כהנים]]), אדם ([[בכור]]), בעל חיים ([[בכור בהמה טהורה]]), פרי ([[תרומות ומעשרות]]), זמן ([[שבת]]ות ו[[חגי ישראל ומועדיו|חגים]]), מעשה ([[תפילה]], [[תלמוד תורה]]), מקום ([[בית המקדש]]) או חפץ ([[ספר תורה]]).<br />
<br />
==אל קדוש==<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[קידוש השם]], [[חילול השם]]}}<br />
ביהדות, הדרגה הגבוהה והאבסולוטית ביותר של הקדושה היא קדושתו של [[אלוהים (יהדות)|אלוהים]]. רעיון זה מופיע במצווות "[[לא יהיה לך|לֹא יִהְיֶה לְךָ]] אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי", איסור [[עבודה זרה (יהדות)|עבודה זרה]], [[איסור עשיית פסל|איסור עשיית צלמים]], ואיסור [[שבועת שווא ושבועת שקר|נשיאת שם ה' לשווא]]. רעיון זה מופיע בכמה פסוקים במקרא: "מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא"; "וְאֶל מִי תְדַמְיוּנִי וְאֶשְׁוֶה יֹאמַר קָדוֹש", וכך מודגש ב[[פיוט]] [[יגדל]]: "אֵין לוֹ דְמוּת הַגּוּף וְאֵינוֹ גוּף, לֹא נַעֲרֹךְ אֵלָיו קְדֻשָּׁתוֹ.<br />
<br />
במקורות מופיעה פעמים רבות קדושתו של הבורא, בדרך כלל כציווי ל[[יהודים|בני ישראל]] להיות קדושים גם הם מכוח היותם "בנים" לה'. בספר [[ויקרא]]{{הערה|שם=strike|1={{תנ"ך|ויקרא|יט|א|ב}}.}}: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל-משֶׁה לֵּאמר: דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם '''קְדשִׁים תִּהְיוּ''' כִּי '''קָדוֹשׁ''' אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם".<br />
<br />
שמו של אלוהים אף הוא נקרא קדוש, מחמת פרישותו והסתרתו מידיעת [[בני האדם]]. ב[[תפילת שמונה עשרה]] - מזכירים בברכה השלישית: "אַתָּה קָדוֹשׁ וְ'''שִׁמְךָ קָדוֹשׁ''' וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְּלוּךָ סֶּלָה".<br />
== קדושה בבני אדם ==<br />
<br />
===עם ישראל===<br />
{{הפניה לערך מורחב|העם הנבחר}}<br />
[[עם ישראל]] נבחר להיבדל מיתר האומות ונאסר עליו [[חוקות הגויים|ללכת בחוקותיהם]]. לפיכך בני ישראל נקראים גם הם קדושים, מכוח קרבתם אל הבורא ומשום היותם פרושים מן ה[[עבירה|עבירות]] על ידי קיום [[מצוות]] ה[[תורה]].<br />
<br />
ב[[מדרש]]{{הערה|1=מסכת [[אבות דרבי נתן]] (נוסחא ב') פרק מ"ד.}} אף מופיע שקדושת ישראל עדיפה מקדושת ה[[מלאך|מלאכים]]: "ישראל נקראו קדושים ומלאכי השרת נקראו קדושים... ולא ידעת איזה מקודש זה מזה, כשהוא אומר "קודש ישראל לה' ראשית תבואתֹה", אתם מקודשים לפני יותר ממלאכי השרת".<br />
<br />
[[יהודים|בני ישראל]] נצטוו להתנהג בקדושה ועל ידי כך להיות קדושים בפסוק{{הערה|שם=strike}}: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל-משֶׁה לֵּאמר: דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם '''[[פרשת_קדושים|קְדשִׁים]] תִּהְיוּ''' כִּי '''[[הקדוש ברוך הוא|קָדוֹשׁ]]''' אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם".<br />
<br />
במשמעות הציווי ישנם שני פירושים עיקריים:<br />
* '''פירוש [[רש"י]]''' - '''פרישות מהעבירות''' - "קדשים תהיו. הוו פרושים [[איסור עריות|מן העריות]] ומן העבירה; שכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה".<br />
* '''פירוש [[הרמב"ן]]''' - '''פרישות אף מדברים המותרים''' - "הפרישות היא המוזכרת בכל מקום בתלמוד, שבעליה נקראים פרושים... והעניין כי התורה הזהירה בעריות ובמאכלים האסורים, והתירה הביאה איש באשתו ואכילת הבשר והיין; א"כ ימצא בעל התאוה מקום להיות שטוף בזמת אשתו או נשיו הרבות, ולהיות בסובאי יין בזוללי בשר למו, וידבר כרצונו בכל הנבלות, שלא הוזכר איסור זה בתורה, והנה יהיה [[נבל ברשות התורה]], לפיכך בא הכתוב, אחרי שפרט האיסורים שאסר אותם לגמרי, וצוה בדבר כללי '''שנהיה פרושים מן המותרות'''".<br />
<br />
===שבט לוי ===<br />
{{הפניה לערך מורחב|[[לוי (יהדות)|לוי]]}}<br />
<br />
שבט לוי נבחר להיבדל מתוך יתר שבטי ישראל ולזכות בתפקידים מיוחדים לו. בעקבות [[חטא העגל]], בו חטא כל עם ישראל חוץ משבט לוי, פחתה הקדושה מה[[בכורה (יהדות)|בכורים]] וניתנה לבני שבט לוי.<br />
<br />
כל בני שבט לוי, מלבד אהרון וצאצאיו, נקראים [[לוי (יהדות)|לויים]]. הלוויים אחראים על [[שמירת המקדש]] ו[[הר הבית]], וכן היו [[שירת הלויים|שרים בעת הקרבת הקרבנות]].<br />
<br />
פרטי קדושתם מבוארים ברמב"ם ({{רמב"ם|שמיטה ויובל|יג|יב|ללא=שם|ספר=זרעים}}): {{ציטוטון|ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו מפני שהובדל לעבוד את י"י לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים שנאמר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל לפיכך הובדלו מדרכי העולם לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין ולא זוכין לעצמן בכח גופן אלא הם חיל השם שנאמר ברך י"י חילו והוא ברוך הוא זוכה להם שנאמר אני חלקך ונחלתך.}}<br />
<br />
===בני אהרון===<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[כהן]], [[מצוות קידוש זרעו של אהרן]]}}<br />
מתוך שבט לוי, ניתנה קדושה מיוחדת ל[[אהרון]] וצאצאיו. אהרון ובניו ובני בניו בכל הדורות הם ה[[כהנים]], הממלאים תפקידים קדושים יותר מתפקידי כלל שבט לוי. הכהנים מקיימים את רוב עבודת הקרבנות ב[[בית המקדש]], ונקראים משרתי ה'{{הערה|{{תנ"ך|יואל|ב|יז}}}}.<br />
<br />
המשנה במסכת זבחים (יד, ד) אומרת: "עד שלא הוקם המשכן, היו הבמות מותרות, ועבודה בבכורות. משהוקם המשכן, נאסרו הבמות, ועבודה בכהנים". בזמן הקמת המשכן היו רק חמישה כהנים - אהרן וארבעת בניו - אך התורה מציינת בפירוש: "לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִקְרַב אִישׁ זָר אֲשֶׁר לֹא מִזֶּרַע אַהֲרֹן הוּא לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לִפְנֵי ה'", כלומר: הבחירה באהרן נצחית. בנוסף לבחירת אהרן ישנה בחירה בכל [[שבט לוי]] לתפקיד עזרה לכהנים ושמירת מקום המקדש.<br />
<br />
הפרשנים נותנים סיבות שונות להעברת הכהונה אל אהרן וזרעו. יש מסבירים, כי החלטת אלוהים לרכז את הכהונה במשפחה יחידה היא כדי שאבי המשפחה ילמד את בניו עבודות הכהונה, והבנים יגדלו תוך בית שכולו בנוי ומשוקע מסביב לרעיון עבודות הכהונה - וכך יצליחו בעבודת הכהונה. בתוספתא מבואר הרעיון שריכוז עבודת שימוש המלך בקבוצת אנשים מצומצים נחשב כשבחו של מלך.<br />
<br />
תרגום הירושלמי מסביר שאהרן נבחר בזכות יוכבד ומעשיה, שהצילה ילדי ישראל הזכרים מגזר דין מוות שהטיל פרעה על העבריים. המדרש רבה מסביר שמפני שקהת זכה להיות מטועני הארון ואהרן בעצמו היה הבכור מבין נכדיו זכה לעבודת הכהונה ולהיקרא קודש קודשים. בנוסף, יש פרשנים שהסבירו שאהרן הכהן בעצמו - ובניו אחריו - נבחרו לעבודת הכהונה מאת בריאת העולם. הספורנו בפירושו על הפסוק ולעמוד לפני העדה לשרתם מסביר שאחת ממטרות בחירת שבט לוי הייתה להקניט את העדה על השתתפותם בחטא העגל.<br />
<br />
ביהדות, יש מצווה מן התורה לקדש את זרעו של אהרן לכל דבר שבקדושה. מצווה זו נמנית במניין המצוות{{הערה|1=ספר המצוות לרמב"ם, מצוות עשה, ל"ב}}.<br />
<br />
==קדושת הזמן==<br />
===שבת===<br />
הקדושה מאוזכרת לראשונה בתנ"ך, בהקשר של השבת: בראשית ב: '''ג''' וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ: כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר-בָּרָא אֱלֹוהִים לַעֲשׂוֹת.<br />
<br />
השבת היא יום מקודש ומובדל מכל הימים וכך הוא היחס בחז"ל: {{ציטוטון|כל השומר את השבת כאילו מקיים את כל התורה כולה. וכל המחלל את השבת כאילו כפר בכל התורה כולה}}, {{ציטוטון|שקולה שבת כנגד כל המצוות}}.<br />
<br />
נוסף על קדושת היום העצמית, יש מצווה לקדש את היום, היינו להבדיל אותו מכל הימים. ביטוי לכך ניתן למצוא ב[[מצוות קידוש השבת בדברים]], וב[[שמירת שבת]]. מטרת מצווה זו היא כדי להבדיל את האדם מענייני העולם, ובכך ליצור שייכות רעיונית עם הבדלת השבת.<br />
<br />
===מועדי קודש===<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[יום טוב]], [[חגי ישראל ומועדיו]]}}<br />
נוסף על יום השבת, קידש האל זמנים מיוחדים בשנה, כחלק ממערכת היחסים בינו לבין עם ישראל. החגים בנויים לפי סדר ההיסטוריה והעתיד העולמי על פי השקפת היהדות, כאשר [[פסח]] מציין את [[יציאת מצרים]], [[חג השבועות]] מתקשר ל[[קבלת התורה]], [[ראש השנה]] הוא כנגד [[יום הדין#יום הדין ביהדות|יום הדין הגדול]], [[יום הכיפורים]] הוא כנגד [[העולם הבא]] וחג ה[[סוכות]] הוא כנגד [[ימות המשיח]]{{הערה|ברמח"ל ובכתבי האר"י דנו מדוע קבע הקב"ה את חג הסוכות לאחר ראש השנה ויום הכיפורים. לפי הסדר הכרונולוגי הוא אמור לבוא בין שבועות לר"ה}}.<br />
<br />
==מקומות קדושים==<br />
[[קובץ:SolomonsTempleHebrew.jpg|280px|ממוזער|[[מבנה בית המקדש]]]]<br />
===בית המקדש===<br />
{{הפניה לערך מורחב|בית המקדש}}<br />
====קודש הקודשים====<br />
{{הפניה לערך מורחב|קודש הקודשים}}<br />
<br />
==תפילות קדושה==<br />
הקדושה קיימת גם בנוסח ה[[תפילה]], ונאמרת שלוש פעמים ביום.<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[קדושה (תפילה)]], [[קדושה דסידרא]]}}<br />
<br />
==לשון הקודש==<br />
{{הפניה לערך מורחב|לשון הקודש}}<br />
==חילול הקודש==<br />
{{להשלים|נושא=יהדות}}<br />
[[חילול הקודש (יהדות)]] הוא [[חילול הקודש]] ביהדות.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* הרב ערן טמיר, [https://meirtv.com/shiurim/shiur-5966/ חכמת הקודש], באתר [https://meirtv.com מכון מאיר]<br />
* הרב ערן טמיר, [https://meirtv.com/shiurim/shiur-5957/ הבדלה וחלוקה בין הקודש והחול], [https://meirtv.com באתר מכון מאיר]<br />
* הרב דוד לנדאו, [https://meirtv.com/shiurim/shiur-42170/ אחדות בין הקודש והחול ע"פ הרב קוק], [https://meirtv.com באתר מכון מאיר]<br />
* נסים ישעיהו, [http://www.faz.co.il/story?id=1378 ללכת על גשר צר מאד], באתר 'ארץ הצבי'<br />
* הרב אליהו נתן הכהן סילבערבערג, [http://www.haoros.com/Archive/?kovetz=867&Cat=6&haoro=1 קנין ואיסור בקידושין] - דיון עיוני (ברמה מתקדמת)<br />
* אראל סגל, [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/qdja.html מהי קְדֵשָה ומהו קָדֵש?], באתר העיון בתנ"ך<br />
* [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/qdj.html קודש - כל הפסוקים].<br />
* הרב [[מיכאל ויגודה]], [http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/156-2.htm על המקומות הקדושים - בין הלכה למנהג] - באתר 'דעת'<br />
* [[ישעיהו ליבוביץ]], [http://213.8.106.62/leibowitz/leibarticles.asp?id=16 קדוש קדוש ולא-קדוש]{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}, באתר עמותת "לשמה" (פורסם ב"פוליטיקה" ב-1991)<br />
* עמוס ברדע, [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/kitisa/pamo.pdf בין קדושת גברא לקדושת חפצא], הדף השבועי, אוניברסיטת בר-אילן, [[פרשת כי תשא]] תשס"ו<br />
* [[בנימין בראון]], [https://www.academia.edu/4919509/Kedushah_The_Sexual_Abstinence_of_Married_Men_in_Gur_Slonim_and_Toldos_Ahron Kedushah: The Sexual Abstinence of Married Men in Gur, Slonim and Toldos Ahron]<br />
* Yaron Silverstein, [https://jcpa.org/article/sanctification-and-sacred-sites-in-a-jewish-democratic-state/ Sanctification and “Sacred Sites” in a Jewish Democratic State], ''Jewish Political Studies Review'', Jerusalem Center for Public Affairs<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:יהדות]]<br />
[[קטגוריה:קדושה]]</div>imported>הנדב הנכון