https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A6%D7%99%D7%A8_%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%9C%D7%A4%D7%99ציר פילדלפי - היסטוריית גרסאות2026-09-13T11:01:45Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A6%D7%99%D7%A8_%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%9C%D7%A4%D7%99&diff=19472&oldid=prev~2025-34684-88: הוספת מידע על הסידרה התיעודית שנעשתה בנושא הערך2025-11-18T21:43:52Z<p>הוספת מידע על הסידרה התיעודית שנעשתה בנושא הערך</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{אין לבלבל עם|דרך סלאח א-דין}}<br />
{{מבנה<br />
| תמונה = [[קובץ:Philadelphie-route01.jpg|250px|תמונה של ציר פילדלפי וביצוריו]]<br />
| כיתוב = תמונה של ציר פילדלפי וביצוריו<br />
| מדינה = רצועת עזה (בשליטת ישראל)<br />
| מפה = {{מפה דינמית|זום=12}}<br />
}}<br />
'''צִיר פִילָדֶלְפִי''' (ב[[ערבית]]: '''محور صلاح الدين''', ציר צלאח א־דין) הוא [[אזור חיץ]] באורך כ-14 [[קילומטר]] על [[גבול מצרים – רצועת עזה]]. הציר הוקם עם השלמת [[פינוי חבל ימית|הנסיגה הישראלית מסיני]]. בתחומו נמצא [[מעבר רפיח]], שנועד לאפשר לתושבי [[רצועת עזה]] לעבור ל[[מצרים]] בכפוף לפיקוח ביטחוני ישראלי. הציר נותר בשליטה ביטחונית ישראלית גם לאחר [[הסכמי אוסלו]], אך בספטמבר [[2005]] נסוג [[צה"ל]] מהציר עם יישום [[תוכנית ההתנתקות]] והשלמת היציאה מרצועת עזה. במאי [[2024]] כבש צה"ל את הציר מחדש, כולל מעבר רפיח, במהלך [[קרב רפיח (2024)|קרב רפיח]] ב[[מלחמת חרבות ברזל]]. החל מיוני 2024 הרס צה"ל את הבתים שעמדו לאורך הציר והרחיב אותו משמעותית תוך השמדת [[מנהרות ההברחה של רצועת עזה|מנהרות תת-קרקעיות]] ופירי טרור במרחב. מאז שולט צה"ל בציר פילדלפי.<br />
<br />
== מקור השם ==<br />
השם "פילדלפי" הוא שם שרירותי שהופיע ב[[מפת קוד|מפות קוד]] של צה"ל. שם זה נבחר באקראי{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.reuters.com/article/idUSLB69330/|כותרת=FACTBOX-The Gaza-Egypt border corridor|הכותב=|אתר=[[רויטרס]]|תאריך=12 בינואר 2009|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=12 בנובמבר 2024}}}}; הוא חסר משמעות ואינו קשור לעיר [[פילדלפיה (מצרים)|פילדלפיה]]. ב[[ערבית]] שם הציר: محور صلاح الدين; [[תעתיק]]: מִיחְוַור (ציר) סלאח א-דין; תעתיק מדויק: מִחְוַר צלאח אלדין (להבדיל מ[[דרך סלאח א-דין]], שהיא הדרך המרכזית החוצה את הרצועה מצפון לדרום); וכן גם: محور فيلادلفيا; מִחְוַר פילאדלפיא.<br />
<br />
== הקמת הציר ==<br />
בשיחות המשא ומתן לקראת [[הסכם השלום בין ישראל למצרים]] התעקשה מצרים שקו הגבול בין המדינות יעבור בדיוק ב[[קו עקבה–רפיח]], שנקבע בשנת [[1906]] בין האימפריות [[האימפריה הבריטית|הבריטית]] ו[[האימפריה העות'מאנית|העות'מאנית]]. בעשורים שחלפו מאז ההסכם הבריטי-עות'מאני, התפשטה העיר [[רפיח]] מעבר לקו הגבול הבין-לאומי ההיסטורי, התפשטות שהחלה כבר בתקופת המנדט הבריטי והתעצמה במיוחד בין 1967 ל-1982, בשנות שלטונה של ישראל ברפיח ובצפון סיני.<br />
<br />
שטח השיפוט של רפיח בעת שיחות השלום היה 14,000 דונם. קו הגבול הישן-חדש חצה אותה לאורך 5 ק"מ, והשאיר 20% מתושביה בצד המצרי, כאשר מאות בתים נבנו ממש על הגבול{{הערה|{{דבר|דני צידקוני|עיר חצויה – מצוקתם של תושבי רפיח שגבול השלום יחלק את עירם|19820115|119}}}}{{הערה|{{דבר|דני רובינשטיין|הגבול חוזר לרפיח|19820129|186}}}}. בנוסף הייתה בצד המצרי "שכונת קנדה", שאותה בנתה ישראל עבור פליטי רפיח.<br />
<br />
עם תחילת העבודות, העלה שר הביטחון [[אריאל שרון]] הצעה של הרגע האחרון, לחילופי שטחים בין ישראל למצרים כך ששכונת קנדה תישאר בצד הישראלי. בהסכם השלום נקבע שתושבי השכונה יעברו לצד הישראלי, לשכונה חדשה ב"[[תל א-סולטאן (רפיח)|תל א-סולטאן]]" בצפון-מערב רפיח{{הערה|{{דבר||ישראל תציע למצרים חילופי שטחים מצומצמים|19820118|4}}}}{{הערה|{{דבר||מצרים הסכימה לפינוי ציוד גם אמרי הנסיגה|19820119|4}}}}, לצד מפונים שביתם שעל קו הגבול נהרס.<br />
<br />
עבודות ההקמה של הציר ושל הגדר לאורכו החלו בינואר 1982{{הערה|{{דבר|יוסף פריאל|הד רב בארה"ב לפרשת חלוקתה של רפיח|19820124|30}}}} ונמשכו עד אפריל 1983. במהלך העבודות פונו ונהרסו 330 בתים, נוצרה רצועה ברוחב 40 מטר, נבנתה גדר מערכת אלקטרונית והוקם [[מעבר רפיח]] שסביבו ארבע גדרות. כבר עם הקמתה של הגדר נעשו ניסיונות חדירה רבים ותושבים היו זורקים אספקה ומוצרים מעבר לגדר.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
[[קובץ:Armored-excavator01.jpg|ממוזער|250px|מחפר צבאי ממוגן בציר פילדלפי]]<br />
<br />
=== האינתיפאדה הראשונה והשנייה ===<br />
בתקופת [[האינתיפאדה הראשונה]], בניסיון לעקוף את ציר פילדלפי, חפרו הפלסטינים [[מנהרות ההברחה של רצועת עזה|מנהרות]] שעברו תחתיו, ושימשו ל[[הברחה|הברחת]] אנשים וסחורות{{הערה|{{מעריב|שפי גבאי|מצרים חשפה מנהרה באורך 50 מטרים בין שני חלקי העיר רפיח|19890221|40}}}}.<br />
<br />
בשנת 1990 הורחבה גדר המערכת עד לתוך הים מעבר לחוף רפיח{{הערה|{{מעריב|עזרא ינוב|גדר מערכת בחוף רפיח|19900214|89}}}}.<br />
<br />
במהלך [[האינתיפאדה השנייה]] השקיע [[צה"ל]] מאמצים רבים בניסיון לחשוף את המנהרות מתחת לציר, אך הצלחתו הייתה מוגבלת. ציר פילדלפי הפך לזירת קרב אינטנסיבית שבה ירו [[טרור פלסטיני|מחבלים פלסטינים]] מאות רקטות וטילי נ"ט, הפעילו מאות מטענים וביצעו אלפי אירועי ירי לעבר כוחות ומוצבי צה"ל בציר{{הערה|{{הארץ|ארנון רגולר|12 פלשתינאים נהרגו ברצועה; צה"ל ירחיב את "ציר פילדלפי"|1.966288|14 במאי 2004}}}}. בתגובה ולשם הרתעה, הרס צה"ל מאות [[בית מגורים|בתים]] לאורך הציר, הקים שני מוצבים חדשים{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|צה"ל יקים מכשולים ושני מוצבים בציר "פילדלפי"|1.807123|4 ביולי 2002}}}} לאורכו ובקטע מסוים אף בנה חומת [[ברזל]] בגובה 10 מטר שנודעה בשם "[[קיר שיגומים|קיר השיגומים]]". מטרת החומה הייתה להגן על החיילים השומרים על הציר וכן למנוע חפירת מנהרות בעומק של עד 20 מטרים{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|קו ההגנה החדש ברפיח: מחסום בטון ופלדה מעל ומתחת לאדמה|1.891902|26 ביוני 2003}}}}.<br />
[[קובץ:Rachel Corrie 2003 March 16 cropped.jpg|ממוזער|250px|[[רייצ'ל קורי]] מפגינה מול [[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפורי D9R]] שמבצעים [[חישוף]] בציר פילדלפי, 2003]]<br />
<br />
בחודש מאי 2004 אירע [[אסון הנגמ"שים]], אחד האירועים הקשים במסגרת הלחימה בציר: ב-11 במאי נפגע [[נגמ"ש]] של צה"ל וכל חייליו נהרגו. הפלסטינים לקחו את שרידי הגופות וניהלו עליהן משא ומתן{{הערה|{{גלובס||הותרו לפרסום שמות 5 ההרוגים בהתפוצצות הנגמ"ש על ציר "פילדלפי"|795969|13 במאי 2004}}}}. למחרת, ב-12 במאי, התפוצץ בציר נגמ"ש נוסף וגם בו נהרגו אנשי הצוות. בחיפוש אחר שרידי ההרוגים צולמו חיילי צה"ל זוחלים על שש בשטח הפיצוץ. התמונות עוררו תגובה קשה של זעזוע וזעם בישראל. מניין ההרוגים בפיגועים אלה ובפעולות החילוץ הגיע ל-13.<br />
<br />
בתגובה פתח צה"ל ב[[מבצע קשת בענן]] למלחמה בתשתית הטרור של רפיח. במבצע נהרגו בצד הפלסטיני 41 מחבלים ו-12 אזרחים, אותרו שלוש מנהרות ונהרסו 56 בתים. בצד הישראלי לא היו אבדות.<br />
<br />
ב-12 בדצמבר [[2004]] [[פיצוץ מוצב JVT|הושמד כליל המוצב הצפוני]] אשר חצץ בין מעבר רפיח לשטח הרשות הפלסטינית (JVT) באמצעות מנהרת תופת שחפרו מחבלים פלסטינים. חמישה חיילים מ[[גדוד הסיור הבדואי]] נהרגו באירוע. מאז ירדה כמות תקריות האש באזור, אם כי אירעו מספר פיגועים נגד חיילים ואזרחים שעבדו על תחזוקת מערכת ההגנה על הציר. בתקופה זו המשיכו כוחות צה"ל לחשוף מנהרות הברחה, חלקן בעומק של כ-20 [[מטר]]. גם כוחות הביטחון הפלסטיניים טענו כי חשפו מספר מנהרות והציפו אותן במי ביוב.<br />
<br />
=== תוכנית ההתנתקות ואחריה ===<br />
לפני ובמהלך ביצוע [[תוכנית ההתנתקות|ההתנתקות]] התנהלו דיונים קדחתניים במערכת הביטחון ובממשלה האם להעביר את ציר פילדלפי לידי ה[[מצרים]] ולהפקיד בידם את האחריות למניעת הברחות נשק ל[[רצועת עזה]]{{הערה|{{גלובס|פליקס פריש|שרון: להתכונן לפינוי מעזה תחת טרור; דיכטר: אסור לפנות את ציר פילדלפי|837941|19 בספטמבר 2004}}}}. למרות התנגדות ה[[שב"כ]] וחברי כנסת שטענו שמדובר בפריצת הסכם ה[[אזור מפורז#אזורים מפורזים בגבולות ישראל|פירוז]] של [[סיני]] במסגרת [[הסכם השלום בין ישראל למצרים]], החליטה הממשלה להעביר את הציר לידי המצרים על מנת לא ליצור "[[רצועת הביטחון]]" נוספת שבה הפלסטינים יוכלו להפעיל [[טרור]] כנגד ישראל, מבלי לשלם מחיר מדיני, ושתהיה קשה להגנה בשל אורכה הרב ורוחבה הצר. לטענת העיתונאי [[אלכס פישמן]], גם ראש הממשלה [[אריאל שרון]] התנגד לנסיגה מציר פילדלפי, אך שוכנע לבסוף על ידי יועצים משפטיים שטענו כי כל זמן שישראל מחזיקה בציר, לא ניתן להכריז על יציאה ישראלית מרצועת עזה{{הערה|שם=פישמן|{{ynet|אלכס פישמן|מנותקים מהמציאות. עשור להתנתקות|4673336|27 ביוני 2015}}}}.<br />
<br />
ב-28 באוגוסט 2005 אישרה ממשלת ישראל הסכם לפרישת 750 חיילי [[משמר גבול]] מצרי, המצוידים בנשק כבד (כולל מטולי [[RPG-7]]), ב-31 שריוניות מסוג "פאהד", 4 ספינות סיור מסוג "תמסח" ושלושה [[מסוק]]ים. ההסכם אושר ב[[הכנסת|כנסת]] ב-31 באוגוסט 2005{{הערה|1=[https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART/978/152.html חדשות - פוליטי/מדיני nrg - ...הכנסת אישרה השינוי בהסכם]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}. ב-12 בספטמבר התפנו כוחות [[צה"ל]] מציר פילדלפי אל [[כרם שלום]] (מבצע "אשמורת אחרונה").<br />
<br />
הקטע שבין חוף עזה ל[[כרם שלום]] עבר לשליטת ה[[מצרים]], אזור [[רפיח]] עבר לשליטת [[הרשות הפלסטינית]], ובעקבות כך עלה מספר [[הברחת אמצעי לחימה לרצועת עזה|הברחות אמצעי הלחימה לרצועת עזה]] מסיני{{הערה|{{ערוץ7||עליה דרמטית בהברחת טילי נ"ט|134863|2 בינואר 2006}}}}{{הערה|שם=פישמן}}. הברחות אלו כללו חומרי נפץ, [[טיל נ"ט|טילי נ"ט]] ו[[רקטה|רקטות]] ארוכות-טווח. עקב [[המצור על עזה]], גם תנועת אנשים וסחורות{{הערה|1={{הארץ|עמירה הס|בעלי המנהרות ברצועת עזה הפכו לדור הסוחרים החדש שחמאס מקפיד לטפח|1.1369880|26 בדצמבר 2008}}}}. ההברחות סייעו לחיזוק כוחו הצבאי של החמאס, לקראת [[עימות חמאס-פת"ח ברצועת עזה|ההפיכה הצבאית שערך]] בקיץ [[2007]], במהלכה השתלט על הרצועה. [[יובל שטייניץ]], יושב ראש [[ועדת החוץ והביטחון]], טען כי המצרים לא ניסו למנוע את ההברחות{{הערה|{{ערוץ7||ח"כ שטייניץ בתגובה לחדירת המחבלים: הסכם פילדלפי נכשל|128214|30 באוקטובר 2005|}}}}{{הערה|{{ערוץ7||ח"כ שטייניץ: מצרים מפרה את התחייבויותיה בעניין ציר פילדלפי|127775|26 באוקטובר 2005|}}}}.<br />
<br />
[[קובץ:Smuggling tunnel in Rafah (2009).jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנהרת הברחה ברפיח, 2009]]<br />
הפעלת המעברים ברפיח לוותה בתקלות ועיכובים רבים, עקב חוסר נכונות של הפלסטינים להיענות לתביעות הביטחוניות של ישראל. לבסוף נפתח המעבר, כשהוא מאויש במשקיפים [[אירופה|אירופאים]], אך נסגר במהרה עקב אלימות פלסטינית. חמושים פלסטינים תקפו את המעבר ואילצו את המשקיפים האירופאים לברוח למחנה [[כרם שלום]] בצד הישראלי. ב-4 בינואר [[2006]] הגיעו המהומות במעבר רפיח לשיא חדש, כשהמון של [[מחבלים פלסטינים]] מ[[גדודי חללי אל-אקצא]] פרצו את הגבול עם [[יעה אופני|שופלים]] של ה[[רש"פ]]{{הערה|{{ynet|עלי ואקד וחנן גרינברג|דחפורים פרצו את הגבול בין עזה למצרים|3195109|4 בינואר 2006}}}}.<br />
<br />
במהלך החודשים ספטמבר ואוקטובר חשפו כוחות צה"ל מספר מנהרות הברחת נשק שנחפרו בציר. לטענת גורמים בישראל המצרים מעלימים עין מהברחת הנשק מתחת לציר ופועלים נגדה רק באופן שטחי{{מקור|נושא=מדינות המזרח התיכון|נושא2=מדינות אפריקה}}.<br />
<br />
ב-14 ביוני 2007 כבש [[חמאס]] את הציר, במסגרת [[עימות חמאס–פת"ח ברצועת עזה]]. בתגובה, ישראל ומצרים הטילו [[הסגר על רצועת עזה|סגר על רצועת עזה]].<br />
<br />
ב-23 בינואר [[2008]] פוצץ החמאס את הגדר שבין הרצועה למצרים באזור [[רפיח]], והמעבר בין רצועת עזה למצרים נפתח באופן זמני לתנועה חופשית. מאות אלפי פלסטינים נהרו מרצועת עזה ל[[רפיח המצרית]]. בישראל הביעו חשש מהברחת נשק, [[חומר נפץ]] ומחבלים מסיני למצרים וממעבר מחבלים מרצועת עזה שינסו לחדור לישראל דרך [[ציר ה-ח']]{{הערה|{{nrg|[[Associated Press|איי-פי]]|המון פלשתיני חדר למצרים והצטייד במזון|687/348|23 בינואר 2008|1|1}}}}{{הערה|1=[https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART1/688/399.html חדשות - פוליטי/מדיני nrg - ...המעבר למצרים נמשך: חמאס פרץ]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}.<br />
<br />
בדצמבר [[2009]] החלה [[מצרים]] בהקמת [[גדר ההפרדה בין מצרים לרצועת עזה|קיר פלדה בעומק האדמה]] על מנת למנוע חפירת [[מנהרות הברחה ברצועת עזה|מנהרות הברחה]] מרפיח ל[[רצועת עזה]]{{הערה|{{הארץ|אבי יששכרוף|מצרים מקימה קיר פלדה בעומק האדמה כדי לחסום את מנהרות ההברחה|1.1294011|9 בדצמבר 2009}}}}. קיר הברזל תוכנן להגיע לאורך של כ-10 ק"מ ולעומק של 35 מטרים מתחת לפני האדמה.<br />
<br />
בנובמבר [[2012]] במסגרת [[מבצע עמוד ענן]], הפציץ [[צה"ל]] את ציר פילדלפי והמנהרות שנמצאות בו ומשמשות להברחת נשק.<br />
<br />
=== במלחמת חרבות ברזל ===<br />
ב[[קרב רפיח (2024)|קרב רפיח]] במסגרת [[מלחמת חרבות ברזל]] כבש צה"ל את ציר פילדלפי. עד 8 באוקטובר 2024 נמצאו לאורך הציר 150 [[מנהרות לחימה ברצועת עזה|מנהרות]], 9 [[מנהרות הברחה ברצועת עזה|מנהרות הברחה]] ו-184 פירי מנהרות תת-קרקעיים{{הערה|{{סרוגים||צה"ל השתלט על ציר פילדלפי: 20 מנהרות אותרו|998748-צהל-השתלט-על-ציר-פילדלפי-20-מנהרות-אותרו|29 במאי 2024}}}} ולהערכת צה"ל הושמדו 80 אחוזים מכלל המנהרות שבציר. באוגוסט 2024 פורסם שאותרה מתחת לציר פילדלפי מנהרה בגובה שלושה מטרים, שאפשרה מעבר כלי רכב{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|בגובה 3 מטרים עם אפשרות למעבר כלי רכב: תיעוד מהמנהרה שאותרה בציר פילדלפי|news/article/hjnp0chk0|4 באוגוסט 2024}}}}. שר הביטחון דאז, [[יואב גלנט]], טען באפריל 2025 כי מדובר במוביל מים העובר מטר אחד מתחת לפני הקרקע, וכי הפרסום נועד לסכל עסקת חטופים{{הערה|{{ערוץ7||לוחם במיל': גלנט שקרן ורמאי|666975|22 באפריל 2025}}}}.<br />
<br />
בסוף חודש אוגוסט 2024 החל צה"ל לסלול את ציר פילדלפי באספלט{{הערה|{{עכשיו 14|ברוך ידיד, אלחנן מזוז|אסטרטגיה שהופכת למציאות: מפת הצירים שחונקים את חמאס ברצועה|3=?p=1003048|4=27 באוגוסט 2024}}}}.<br />
<br />
עם התקדמות המלחמה הציגה ישראל את ציר פילדלפי כנכס משמעותי לצורכי השליטה הישראלית ברצועת עזה. ישראל הוסיפה לדרישותיה במשא ומתן עם חמאס את ההישארות בציר פילדלפי. בעקבות מחלוקת בין ראש הממשלה נתניהו לשר הביטחון [[יואב גלנט]], נתניהו העלה את הדרישה להצבעת [[הקבינט המדיני-ביטחוני]], והקבינט הצביע בעד דרישה זאת. ב-[[2 בספטמבר]] כינס נתניהו מסיבת עיתונאים בה הסביר לציבור את עמדתו בנושא ציר פילדלפי ואת חשיבותו הביטחונית{{הערה|{{ynet|גלעד כהן, איתמר אייכנר|נתניהו הציג מפה, פירט 15 דקות על חשיבות פילדלפי ותקף את גלנט: לא נשנה את ההחלטה|news/article/hkxxgpmn0|2 בספטמבר 2024}}}}.<br />
<br />
== בתרבות ==<br />
בשנת 2025 עלתה ב[[כאן דיגיטל]] סדרת הרשת התיעודית [['''פילדלפי''']] בבימויו של [[איתי אשר]], המספרת את סיפורו של הציר מראשית הקמתו ועוסקת בהברחות הנשק דרכו, צוות המנהרות, התעצמות חמאס ותפקידה של מצרים. הסדרה כוללת שלושה פרקים.<br />
<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[הכיבוש הישראלי ברצועת עזה (2023 ואילך)]]<br />
*[[מנהרות הברחה ברצועת עזה]]<br />
*[[אסון הנגמ"שים]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* [https://www.kan.org.il/content/dig/digital/s1/ '''פילדלפי''' באתר כאן דיגיטל] <br />
* {{ynet|ליאור בן ארי|20 שנה של הבטחות מצריות מול היסטוריה של הברחות וטרור: הקרב על ציר פילדלפי|news/article/sjqzn0119r|9 באוגוסט 2024}}<br />
* {{הארץ|[[בר פלג]] ו[[עופר אדרת]]|מעל פני השטח ותחתיהם, בעיית ציר פילדלפי נמשכת עשורים|00000191-8b17-dc67-ad97-bb5792280000|26 באוגוסט 2024}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{הלחימה ברצועת עזה}}<br />
[[קטגוריה:פיקוד הדרום]]<br />
[[קטגוריה:האינתיפאדה השנייה]]<br />
[[קטגוריה:גבול מצרים – רצועת עזה]]<br />
[[קטגוריה:רצועת עזה: ביטחון]]<br />
[[קטגוריה:תוכנית חמש האצבעות]]</div>~2025-34684-88