https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A6%D7%93%D7%95%D7%A7_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9צדוק שלוש - היסטוריית גרסאות2026-09-14T07:24:01Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A6%D7%93%D7%95%D7%A7_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9&diff=191152&oldid=previmported>Idoiz: קידוד קישורים2026-05-07T00:08:37Z<p>קידוד קישורים</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{אישיות<br />
|תמונה=[[קובץ:צדוק שלוש.jpg|250px|צדוק שלוש]]<br />
|כיתוב=צדוק שלוש}}<br />
[[קובץ:צדוק שלוש2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צדוק שלוש ורוז אפלבוים מאורסים]]<br />
'''צדוק אברהם שלוש''' ([[15 באפריל]] [[1898]] – [[1 בינואר]] [[1949]]) היה [[איש עסקים]] וסוחר [[ארץ ישראל|ארצישראלי]], בן ל[[:קטגוריה:משפחת שלוש|משפחת שלוש]], שפעל למען [[היישוב|היישוב היהודי בארץ ישראל]] בשלהי [[התקופה העות'מאנית]] ובימי [[המנדט הבריטי]]. אחת מפעולותיו החשובות ביותר היא הקמת [[לשכת המסחר ארץ ישראל-רומניה]] טרם [[קום המדינה]] - כעומד בראשה שימש כמעין [[שגריר]] של "המדינה בדרך".<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
צדוק אברהם שלוש נולד ב[[נווה צדק]], השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות [[יפו]]. סבו [[אהרן שלוש]] היה בין מחדשי היישוב היהודי ביפו בסוף [[המאה ה-19]] וממייסדי [[נווה צדק]], ואביו [[יוסף אליהו שלוש]] היה בין מייסדי [[אחוזת בית]], גלגולה הראשון של העיר [[תל אביב]]. סבו מצד אימו היה [[אברהם מויאל]], נציג "[[חובבי ציון]]" בארץ, שהיה מעורב בהקמתן של [[גדרה]], [[יסוד המעלה]], [[מזכרת בתיה|עקרון]] ועוד. צדוק שלוש התחנך בבית הספר היסודי "אליאנס" ביפו (שלימים עבר למבנה אחר בנווה צדק המשמש כיום כאחד המבנים ב[[מרכז סוזן דלל]]). בילדותו היה שובב, וככל הנראה סבל מ[[סהרוריות]].{{הערה|1=אהרן שלוש, '''מגאלאבייה לכובע טמבל''', הוצאת המחבר, תל אביב, 1991, עמ' 155}}<br />
<br />
בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] הוטלה גזירת [[גירוש תל אביב|גירוש על תושביה היהודיים של יפו]], ובכללם תושבי השכונות [[נווה צדק]] ו[[אחוזת בית]]. [[:קטגוריה:משפחת שלוש|משפחת שלוש]] נאלצה לעקור צפונה לאזור [[השרון]], אך צדוק נותר ב[[יפו]] ושמר על הרכוש המשפחתי. [[הצבא הבריטי]] בפיקודו של [[גנרל אלנבי]] שחרר את הערים [[יפו]] ו[[ירושלים]] ואת [[הנגב|דרום הארץ]] מידי [[האימפריה העות'מאנית|הטורקים]] בסוף שנת [[1917]], וכך נמתח קו החזית בין העות'מאנים לבריטים לאורך [[קו שתי העוג'ות]]. משפחת שלוש נותרה ב"גלות" תחת שלטון העות'מאנים ללא אפשרות לחזור ליפו, וצדוק היה מעתה תחת שלטונות הצבא הבריטי. הוא התכלכל ממכירת חפצים בעלי ערך שהיו בבתים ובמחסנים של משפחתו. חיילים בריטיים הבחינו בגבר הצעיר מסתובב בין הבתים הנעולים בשכונות היהודיות ולוקח חפצים - הדבר עורר אצלם חשד, והוא נאסר מיד. לאחר שהסביר את מעשיו בפני המושל הצבאי הבריטי שוחרר ואף מונה לפקיד באדמיניסטרציה הבריטית ביפו וכך למד את [[אנגלית|השפה האנגלית]] על בוריה. על אף שמשפחת שלוש לא ידעה מה מצבו של צדוק שנותר ב[[יפו]], צדוק זכה לדיווחים על מצבה של משפחתו כשנלכדו מרגלים עות'מאניים שחצו את קו החזית.{{הערה|1=יוסף אליהו שלוש, '''פרשת חיי''', הוצאת בבל, תל אביב, 2005, עמ' 304}}{{הערה|1=צבי אברהם פומרוק, '''התל אביבי הראשון''', הוצאת כרמל, ירושלים, 2007, עמ' 145}}<br />
<br />
עם סיום המלחמה נסע ל[[מנצ'סטר]], [[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו בבית ספר למסחר. ב-[[1921]] חזר לביקור ב[[ארץ ישראל]] והכיר את רוז (שושנה) אפלבוים, בת ה[[אגרונום]] [[מאיר אפלבוים]] (מראשוני [[זכרון יעקב]]), ב[[קפה לורנץ]] ב[[אחוזת בית|תל אביב הקטנה]]. כעבור שנה נשא אותה לאישה בבית אביו בשדרות רוטשילד 9, תל אביב. [[נישואים בין-עדתיים בישראל|נישואין בין-עדתיים]] באותה תקופה [[השסע העדתי בישראל|לא היו נפוצים]], אך שתי המשפחות עודדו את הזוג להינשא ולא מצאו במוצאן השונה - משפחת שלוש מ[[אלג'יריה]] ומשפחת אפלבוים מ[[רומניה]] - טעם לפגם.{{הערה|1=אהרן שלוש, '''מגאלאבייה לכובע טמבל''', עמ' 158}} רוז וצדוק שלוש נדדו מדירה לדירה בתל אביב הקטנה - בתחילה התגוררו ברחוב נחמני, אחר כך עברו ל[[בית קנדידוף]] בפינת הרחובות פינס ורוקח בפאתי [[נווה צדק]] ולבסוף השתכנו בקצה הצפוני של [[רחוב אחד העם]]. נולדו להם שני ילדים - [[אביעזר שלוש|אביעזר]] (נולד בקיץ 1923) ורות (נולדה באביב 1927). רוז גידלה את הילדים לפי מיטב המסורת ה[[אירופה|אירופאית]], וניהלה משק בית עם מיטב מכשירי התקופה ([[ארגז קרח]], תנור נפט, טלפון ורדיו). מדי יום גם הייתה מכינה לבעלה ארוחת צהרים, אורזת אותה בסיר מיוחד ושולחת אותה באמצעות שליח למקום עבודתו.<br />
<br />
צדוק הצטרף למפעליו של אביו [[יוסף אליהו שלוש]] - בתחילה עבד בבית החרושת ל[[קרח]] "מעדן", אך המשרה לא הייתה לטעמו. אחר כך השתלב בהנהלת מפעל חומרי הבניין "[[האחים שלוש]]", אותו ניהלו אביו ודודו [[אברהם חיים שלוש]]. ב-[[1926]] החל לבנות את עסקיו העצמאיים בארץ, לאחר שקץ בקצבה השבועית שקיבל מאביו לפרנסת משפחתו. הוא הקים בית מסחר מצליח לייצוא [[פרי הדר]], ועם הזמן הצטרפו אליו [[פרדריק קיש|קולונל פרדריק קיש]], מנהל המחלקה המדינית של [[הסוכנות היהודית]], ואחרים. ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] פתח משרד ב[[בית סורסוק]] שב[[יפו]] (כיום, [[רחוב רזיאל]] 4) הנמצא בקרבת [[נמל יפו]] ובקרבת פרדסי יפו (על אדמותיהם נבנו שכונות דרום תל אביב). בית המסחר של שלוש שימש כחוליה מקשרת בין הפרדסנים למשווקים הסיטונאיים בחו"ל - שלוש היה קונה את פרי ההדר מהפרדסנים ומייצא אותם ל[[אנגליה]], משם היו מופצים הלאה. יחד עם יצחק רוקח (בנו של [[שמעון רוקח]]) ו[[שמואל טולקובסקי]] ביסס את מעמדו של [[פרדסנות בישראל#תקופת המנדט|ענף הפרדסנות]] כמרכזי בכלכלת [[המנדט הבריטי|ארץ ישראל המנדטורית]]. לימים הוקמה על בסיס פעילותם [[המועצה לשיווק פרי הדר]]. בשנת [[1936]], עם התגברות התחרות בין משווקי פרי ההדר, שלוש הבין כי הפרדסנים הארצישראליים (יהודים וערבים כאחד) לא יחזיקו מעמד מול פרדסנים אחרים בעולם (בעיקר מ[[מרוקו]] ומ[[ספרד]]) ללא תשתית כלכלית נאותה. אמנם התפוזים הארצישראליים היו למותג [[תפוזי ג'אפה]] בעל שם ברחבי העולם, אך לדידו נדרש יותר מכך. לכן, רשם את בית המסחר כ[[חברה בעירבון מוגבל]] בשם "Anglo-Palestine Fruit Export" עם הון התחלתי של 35,000 [[לירה ארצישראלית|לא"י]]. הוא שימש כמנהל כללי של החברה והחזיק באחוז ניכר ממניותיה.{{הערה|1=אביעזר שלוש, '''מי היה אותו אפלבוים''', הוצאת רחל, גינות שומרון, 1998, עמ' 271-282}}<br />
<br />
צדוק שלוש היה פעיל בארגונים שונים של [[היישוב הישן|היישוב היהודי בארץ ישראל]], ובהם הנהגת [[יהדות ארצות האסלאם|העדה הספרדית]] ו[[מכבי (ספורט)|ארגון הספורט מכבי]].{{הערה|1=דוד תדהר, '''אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו''', הוצאה, 1950, כרך ד', עמ' 1790}} במחקר היסטורי של אגודת [[הבונים החופשיים]] נמצא כי צדוק שלוש היה חבר גם ב[[לשכת ברקאי]] שפעלה ב[[יפו]] ואחר כך ב[[אחוזת בית]].{{הערה|1=[https://web.archive.org/web/20230403233921/http://www.e-mago.co.il/Editor/myth-1901.htm מאמר באתר "e-mago"] - '''הבונים החופשיים: בונים עיר חופשית''', מאת [[יובל כספי]] ולילך שירה-גביש, 3 באוקטובר 2007 }}<br />
<br />
שלוש הרחיב את עסקיו ל[[מזרח אירופה]] בשנת [[1933]]. בעיניו הייתה [[רומניה]] יעד מועדף, מפני שמהעצים הרבים שביערותיה היה ניתן לייצר ארגזים למשלוח פרי הדר, ומפני שהתחבורה הימית בין [[עיר נמל|עיר הנמל]] [[קונסטנצה]] ובין [[נמל חיפה]] הייתה סדירה ונוחה. הוא ייסד את [[לשכת המסחר ארץ ישראל-רומניה]] יחד עם עוד 25 פרדסנים, יצואנים ואנשי תעשייה ומסחר, ונבחר לעמוד בראשה. בכך עקף את המגבלה שנוסחה בסעיף 18 של כתב ייפוי הכוח שניתן לבריטניה על ידי [[חבר הלאומים]], ובו נכתב כי ממשלת המנדט לא תפלה בין מדינות שונות בכל הנוגע לקשרי המסחר עם שטח המנדט ולא תחתום על הסכמי סחר שיעניקו הטבות לארגון כלכלי זה או אחר. ממשלת [[רומניה]] הטילה על שר המסחר והתעשייה שלה לקדם את המשא-ומתן עם לשכת המסחר. שלוש מצא פתרון לקשיי הייצוא של ממשלת רומניה שנבעו מחוסר ב[[מטבע חוץ]] - הוא יצר מערכת של [[סחר חליפין]] שבמסגרתה יוצאו [[פרי הדר]] מ[[פלשתינה-א"י]] בתמורה לארגזי עץ שיוצאו מ[[רומניה]]. כבר לאחר שנת פעילות אחת, שלוש זכה לעיטור הצטיינות מטעם הממשלה הרומנית. מדי שנה היה נוסע לרומניה ומחדש את הסכמי הסחר לקראת שנת הייצוא הבאה ומסכם את כמות ה[[אונייה|אוניות]] הדרושה ומחירי ההובלה. היותה של ארץ ישראל שטח מנדט יצר ואקום בתחום [[משרד החוץ (כללי)|יחסי החוץ]], שאליו נשאב צדוק שלוש כמעין תחליף ל[[שגריר]]. הישגיה של [[לשכת המסחר ארץ ישראל-רומניה]] היו ניכרים, ואף צוינו בדוח המלא של [[ועדת פיל]].<br />
[[קובץ:צדוק שלוש בצעירותו.jpg|ממוזער|צדוק שלוש בצעירותו]]<br />
בשנת [[1937]], ממשלת [[רומניה]] אסרה על העברת התרומות שנאספו מ[[יהדות רומניה|יהודי רומניה]] ל[[קרן היסוד]] ו[[הקרן הקיימת]], בשל החרפת המשבר המוניטרי וגם בשל התגברות ה[[אנטישמיות]]. הנהלת [[הסוכנות היהודית]] שלחה את צדוק שלוש לפתור את המצב ב[[בוקרשט]]. שלוש השתדל אצל כל בעלי התפקידים במערכת השלטון הרומנית, והצליח לשחרר את כספי התרומות ולזכות בהערכתם של [[המוסדות הלאומיים]] ב[[היישוב|יישוב היהודי בארץ]].<br />
<br />
[[המרד הערבי הגדול]] גרם לאי-יציבות בעסקי ייצוא ה[[הדרים]] של שלוש - הפרדסנים הערבים לא עמדו בהסכמים, ומיקומו של המשרד ביפו הפך למסוכן (שלוש אף מגיש בקשה ל[[המנדט הבריטי|שלטונות המנדט]], שינפיקו לו רישיון לשאת [[אקדח]]). על אף שבתחילת המאורעות היה אופטימי וקיווה שהבריטים ישליטו סדר ועסקיו יתחדשו כסדרם, בתחילת [[1939]] היה כבר על סף ייאוש. גם [[לשכת המסחר ארץ ישראל-רומניה]] נאלצת לחסל את פעילותה עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], כחודשיים בלבד לאחר ששלוש חידש בפעם האחרונה את הסכם הסחר בין הלשכה לממשלת [[רומניה]]. לאור ההתערערות של המצב הביטחוני הוא מעביר את משפחתו מ[[תל אביב]] למקום מבטחים ב[[תל ליטוינסקי]] (כיום [[תל השומר]]), שם התגוררו בני משפחתה של אשתו רוז. במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] נסע ל[[הודו]] ועשה הון בקנייה [[סיטונאות|סיטונאית]] של [[סוכר]] ומכירה ב[[קמעונאות]]. עם סיום המלחמה הוא שב ארצה, והמשפחה עברה לדירה שכורה בקצה הצפוני של [[שדרות רוטשילד]] ב[[תל אביב]]. בניסיון להשיב עטרה ליושנה, הוא הקים יחד עם אחיו [[משה שלוש]] חברה למסחר בחומרי בניין בשם "האחים שלוש", בהנחה שלאחר המלחמה הביקוש לחומרים אלה יגדל. ניסיונו לחדש את הסכמי הסחר עם רומניה לא עלה יפה.<br />
<br />
כאחד המנהיגים של העדה הספרדית ב[[היישוב הישן|יישוב היהודי בארץ ישראל]] פעל רבות ליצירת שיתוף פעולה בונה עם [[המוסדות הלאומיים]] שאנשיהם היו בעיקר [[אשכנזים]]. חודש לאחר [[קום המדינה]], ראש [[הממשלה הזמנית]] [[דוד בן-גוריון]] שלח כתבי מינוי לחברי [[ועד הביטחון]] (שהחל להתגבש כמעין ועדה פרלמנטרית לענייני ביטחון, גלגולה הראשון של [[ועדת החוץ והביטחון]] של [[הכנסת]]) - בין עשרת חברי הוועד נמנה גם צדוק שלוש, הספרדי היחיד מבין העשרה. עם זאת שלוש לא הספיק למלא את תפקידו כחבר הוועד.{{הערה|1=אביעזר שלוש, '''מי היה אותו אפלבוים''', עמ' 286-299}}<br />
<br />
שלוש נפטר לאחר שני התקפי לב בכסלו ה'תש"ט, 1 בינואר 1949, בזמן ששהה בתל ליטוינסקי. הוא נקבר בחלקה המשפחתית ב[[בית הקברות טרומפלדור]] ב[[תל אביב]].{{הערה|1=אהרן שלוש, '''מגאלאבייה לכובע טמבל''', עמ' 159}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [http://www.scribd.com/doc/33545957/מגאלאבייה-לכובע-טמבל-אהרן-שלוש אהרן שלוש, '''מגאלאבייה לכובע טמבל''', הוצאת המחבר, 1991], עמ' 155-159<br />
* [http://books.google.com/books?id=xdxym9FTDl0C&lpg=PA356&ots=mW7PBmLlLJ&dq=מי%20היה%20אותו%20אפלבוים&hl=iw&pg=PA356#v=onepage&q&f=false], עמ' 275-299<br />
* דוד סעדון (עורך), '''מחדשי היישוב היהודי ביפו וותיקי העיר תל אביב''', חוברת בהוצאת [[האוניברסיטה הפתוחה]], 2002, עמ' 49<br />
* {{תדהר|4|1789}}<br />
*צבי אברהם פומרוק, '''התל אביבי הראשון''', [[הוצאת כרמל]], ירושלים, 2007<br />
* [[יוסף אליהו שלוש]], '''פרשת חיי''', [[הוצאת בבל]], תל אביב, 2005, עמ' 304-306<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:שלוש, צדוק}}<br />
[[קטגוריה:אנשי היישוב ילידי הארץ]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שלוש|צדוק שלוש]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי בית ספר כל ישראל חברים (יפו)]]<br />
[[קטגוריה:חברי הבונים החופשיים בישראל]]<br />
[[קטגוריה:תל אביב-יפו: אישים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות טרומפלדור]]<br />
[[קטגוריה:מגורשי תל אביב]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1949]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1898]]<br />
[[קטגוריה:פרדסנים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מויאל]]</div>imported>Idoiz