https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A6%D7%93%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9Fצדוק הכהן מלובלין - היסטוריית גרסאות2026-09-15T06:14:21Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A6%D7%93%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=52784&oldid=previmported>בן עדריאל: קידוד קישורים, קו מפריד בטווח מספרים2026-03-17T13:58:21Z<p>קידוד קישורים, קו מפריד בטווח מספרים</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{אישיות רבנית<br />
| שם = רבי צדוק הכהן מלובלין<br />
| שם בשפת המקור =<br />
| תמונה =<br />
| כיתוב =<br />
| תואר =<br />
| תאריך לידה =<br />
| מקום לידה = [[קורלנד]]<br />
| תאריך פטירה =<br />
| מקום פטירה =<br />
| סיבת המוות =<br />
| מקום קבורה =<br />
| תאריך לידה עברי = [[כ"ג בשבט]] [[ה'תקפ"ג]]<br />
| תאריך פטירה עברי = [[ט' באלול]] [[ה'תר"ס]]<br />
| חיבוריו = [[צדוק הכהן מלובלין#חיבוריו|ראו בהמשך]]<br />
| מקום מגורים = [[לובלין]]<br />
| מקום פעילות = [[לובלין]], [[פולין]]<br />
| תחומי עיסוק = [[קבלה]], [[תשובה (יהדות)|תשובה]], [[חסידות]], [[גמרא]], [[אמונה]], [[נבואה]]<br />
| רבותיו = רבי [[מרדכי יוסף ליינר]], רבי [[יהודה לייב איגר]]<br />
| בת זוג =<br />
| אב = רבי יעקב הכהן רבינוביץ' רבה של העיר [[קרויצבורג]]<br />
| אם =<br />
| ילדים = אין<br />
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג<br />
| שם התפקיד = האדמו"ר מ[[חסידות לובלין|לובלין]]<br />
| למניין = 2<br />
| התחלת כהונה = [[ה'תרמ"ח]]<br />
| סיום כהונה = [[ה'תר"ס]]<br />
| הקודם בתפקיד = רבי [[יהודה לייב איגר]]<br />
| הבא בתפקיד = רבי [[אברהם משה ויינטרוב]] ([[חסידות מרקישוב|מרקישוב]])<br />
}}<br />
| חתימה =<br />
}}<br />
רבי '''צדוק הכהן רבינוביץ' מלובלין''' ([[כ"ג בשבט|כ"ב בשבט]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=רבי צדוק הכהן מלובלין|שם=משיב צדק|מקום הוצאה=פיוטריקוב|מו"ל=חנוך העניך פאלמאן|שנת הוצאה=תרפ"א 1921|עמ=57 (כט)}}</ref> [[ה'תקפ"ג]] - [[ט' באלול]] [[ה'תר"ס]]; [[4 בפברואר]] [[1823]] - [[3 בספטמבר]] [[1900]]) היה [[תלמיד חכם]], [[הוגה דעות]] ומחבר פורה של ספרות תורנית ענפה בתחומי [[תנועת החסידות|החסידות]] וה[[הלכה]]. הגותו מאופיינת בשילוב של למדנות תורנית ופרשנות חדשנית עם תורות הקבלה והחסידות. שייך בדרכו ל[[חסידות איזביצה ראדזין]] של רבי [[מרדכי יוסף ליינר]], ול[[חסידות לובלין]] של רבי [[יהודה לייב איגר]], אם כי הושפע גם מספרי [[חסידות ברסלב]] ו[[חסידות חב"ד]],<ref>דרוש מקור</ref> מלבד עיסוקו בתורה עסק גם ב[[אסטרונומיה]], [[הנדסה]] ו[[אלגברה]].<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
נולד בעיר [[קרויצבורג]] (כיום ב[[לטביה]]) לרב הקהילה הרב יעקב הכהן (ממשפחת רבנים [[התנגדות לחסידות|מתנגדים]]) ולאמו, מצאצאי [[ישעיה הלוי הורוביץ|השל"ה]]. התייתם מאביו בגיל שש, וגדל בבית דודו, אחי-אביו, הרב [[יוסף הכהן רבינוביץ]] רבה של [[קריניק]] ומחבר הספר "כפות זהב". באותה תקופה נודע כ"עילוי מקריניק", ותשובה אליו נתפרסמה בספרו של הפוסק רבי [[יוסף שאול נתנזון]] מחבר ספר "שואל ומשיב". למד בישיבה ב[[לובלין]] ונתפרסם בכישרונו ובהתנהגותו.<br />
<br />
אשתו מנישואין ראשונים הייתה בתו של ר' שמואל הירש מוולאדווקה. בעקבות שמועה ש[[שמירת נגיעה|לחצה יד]] לאציל שקנה בחנותה, הוא חפץ ל[[גירושין|גרשה]] אך היא לא הסכימה וטענה שהיא [[חפה מפשע]]. הוא החל לאסוף חתימות לקראת [[היתר מאה רבנים]] כדי לישא אשה שנייה, אולם לבסוף הסכימה אשתו להתגרש.<br />
<br />
מסעו לבקש היתר, הביאהו להיפגש עם רבים מגדולי דורו. בין האישים עמהם נפגש היו [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] רבים ובתוכם רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]] מקובנה ואדמו"רים שונים ב[[פולין]] וב[[אוקראינה]]. בין הצדיקים שאמר לצרף להיתרו, נמנה האדמו"ר רבי [[אהרן מצ'רנוביל]]. כאשר שמע הרבי מצ'רנוביל את המעשה, אמר כי הוא מסכים לחתום, אך הזהירו שבעקבות גירושיו חרף רצון אשתו, לא יפקד בבנים. אולם רבי צדוק התעקש וצירף גם את חתימתו לחתימת הרבנים המתירים, ואכן לא היו לו ילדים עד יום מותו. חסידים מספרים כי הוא הצטער על הגירושין החפוזים כל ימי חייו, וייתכן שספר "פוקד עקרים" שכתב רומז לנסיונותיו לפעול לביטול הגזירה. רבי צדוק נישא בלובלין בשנית לחנה דבורה פרידנטל לה היה נשוי כ-40 שנה. לאחר פטירתה נישא בשלישית לרבנית משפרוב (בתו של רבי פנחס משטקשין ונכדת רבי [[משה בידרמן]] ונכדת "היהודי הקדוש" – רבי יעקב יצחק מפשיסחא).<br />
<br />
רבי צדוק נמנה בתחילה עם פלג [[ההתנגדות לחסידות|המתנגדים]] ל[[תנועת החסידות]]. במהלך חיפושיו, הגיע אל רבי [[מרדכי יוסף ליינר]], ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות איזביצה ראדזין|איזביצה ראדזין]]. כפי המקובל, בהיותו באיזביצה נרדם וחלם חלום שאותו הוא מזכיר בספרו '''דברי חלומות''' על נשמות הדור האחרון שהם נשמות דור המדבר, ואותו חלום גרם לרבי צדוק להישאר באיזביצה ולקנות את דרכו הייחודית בחסידות. שם גם החל את התקרבותו ל[[חסידות]]. בסופו של דבר הפך להוגה, לומד ומלמד מתורת החסידות. הוא הפך לתלמידו של רבי מרדכי יוסף ליינר, מחבר הספר מי השילוח.<br />
<br />
זמן רב סירב רבי צדוק לקבל על עצמו רבנות, על אף הצעות מרובות (בהם רבנות העיר [[לובלין]]), ורק לאחר הסתלקותו של מנהיגם של [[חסידות לובלין|חסידי לובלין]] הרב [[יהודה לייב איגר]], בשנת [[ה'תרמ"ח]], נענה להפצרותיהם של ראשי החסידים וקיבל על עצמו את עול ההנהגה. רוב חייו חי חיי עוני והתפרנס בדוחק רב מחנות קטנה של בגדים משומשים שניהלה אשתו. בעקבות פטירתו של רבי יהודה לייב איגר ולחצם של החסידים עליו הסכים להיות אדמו"ר, גם לאחר שקבל על עצמו את הרבנות, והחל לקבל משכורת מהקהילה, סירב רבי צדוק להשתמש בכסף לטובתו, והשקיע את כל כספו בקניית ספרים למען הקמת [[ספרייה תורנית]] עיונית גדולה, אותה הקים בביתו. תחום ההתמחות העיקרי של הספרייה היה [[כתבי יד]]. רבי צדוק נודע כבר סמכא בזיהוי והכרת כתבי יד, מה שמשך אליו תלמידי חכמים וחוקרים שרצו לקבל מידע על תארוך ואמִתיות הכתבים שבידם. ביתו, על הספרייה שבתוכו, נשרף בשואה.<br />
<br />
מסופר כי מדי יום ביומו לא היה טועם כלום עד שהיה מסיים מסכת ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] (ומקיים [[סעודת מצווה]] לכבוד ה"סיום").{{הערה|ראו הרב [[שמואל הלוי ואזנר]] (בשיחה מקיץ תשנ"ט), קובץ '''חיזוק''', [[דרשו ד' ועוזו|ארגון דרשו]], ירושלים, תשס"ג, כרך ד', עמוד מ"ז.}}<br />
<br />
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1823|מספר שנים=77}}<br />
<br />
==תורתו==<br />
===תורה שבעל פה===<br />
המושג [[תורה שבעל פה]] הוא ציר שסביבו סובבת כל הגותו של רבי צדוק. הוא תפס את התורה שבעל פה כצורך הכרחי שדרכו ניתן לממש את רצון האל בעולם. משמעותה של המסירה שבעל פה היא שהתורה אינה מציגה רעיון סטטי אלא היא מתפתחת על ידי חכמי התורה בהתאם לצרכיו הרוחניים של כל דור. התורה שבעל פה אינה יצירתם של חז"ל, לפי תפיסתו של רבי צדוק, אלא היא מלווה את תורת ישראל מזמן נתינתה. לפי התפיסה הזו, התורה אינה שלמות אלא השתלמות; יש תכלית לתורה והיא להביא את העולם בכל רגע למצב טוב יותר ממצבו הנוכחי. התפיסה הזו מונחת כיסוד לדרושים רבים בספר "פרי צדיק".<br />
<br />
הצורך בתורה שבעל פה נובע מכך שישנם רעיונות רבים שבתוכם גרעין של אמת, אך לא כל הזמנים כשרים לקבלתם. התורה שבעל פה למעשה היא פעולה של חכמים, שבמהלכה נבחן כל רעיון בהתאם להקשרו ולזמנו. רעיונות שאינם הולמים את צורכי הדור נדחים לזמן מאוחר יותר. תפיסה זו מביאה לעמדה רדיקלית שלפיה הטוב והרע אינם מוחלטים אלא תלויי הקשר. דבר שנתפס כרע בדור אחד עשוי להפוך לטוב בדור אחר. דוגמה לכך מביא רבי צדוק מקורח שטען לדמוקרטיזציה של הקדושה ורצה לבטל את מעמד הכוהנים. לדעת רבי צדוק, קורח צדק בדרישתו, אלא שהעולם לא היה כשיר לכך בימיו. אולם אין זה אומר שעמדתו של קורח נדחית לתמיד; בימות המשיח תורתו של קורח תהיה הגישה השלטת ולכן לא יהיו מעמדות והבדלים בקדושתם של הבריות.<br />
<br />
גישה זו מראה כי התורה איננה מציגה הלכה אידיאלית, אלא הלכה שמתאימה לזמן ולמקום ולכן היא עשויה להשתנות כשהתנאים משתנים. רעיון דומה מציג רבי צדוק בפרשנותו למצווה על הקמת מקדש. לפי דברי רבי צדוק, מדובר במצווה שניתנה לאחר חטא העגל ויש בה צורך לתיקונו של חטא זה.<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
[[קובץ:פולין 102.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אוהל קברו של ר' צדוק הכהן מלובלין]]את חיבורו הראשון הוא כתב בגיל 17 (בשנת ה'ת"ר), באותן שנים כתב עוד חיבורים, ונדפסו מכתב ידו. בנוסף כתבו תלמידו את דרשותיו ומהם הדפיסו את הסדרה פרי צדיק וסיפחו לה קונטרסים מכתב ידו.<br />
* אוצר המלך<ref>בסוף הספר נדפס קונטרס "בדין טומאת אוהל" שנכתב בערך בשנת [[ה'תרנ"א|תרנ"א]] כתשובה לשאלה שהפנה אליו הרב [[דוד טמקין]] ([https://tablet.otzar.org/#/b/8963/p/2/t/1686075461479/fs/0/start/0/end/0/c/1686083154605 כמתואר בהקדמת הספר]).</ref><br />
* אור זרוע לצדיק<br />
* דברי סופרים עם קונטרס זכרונות<br />
* דובר צדק<br />
* '''הערות לדברי ימי ישראל''', על ספר שם הגדולים, נדפס בשם הגדולים החדש.<br />
* ספר הזכרונות, נכתב על ידו בשנת ה'ת"ר. בסופו נדפס קונטרס "משיב הטענה" שנכתב בשנת ה'תר"ב, על מצוות קדוש החודש – תשובה על החיבור "מגילת טענות". הוא כתב ספר הזכרונות הקצר – השיטות במנין מצוות האמונה והלכותיהם, וספר הזכרונות הארוך על מצוות האמונה.<br />
* ישראל קדושים (מכתב ידו) – מעלת קדושת ישראל.<br />
* לבושי צדקה (מכתב ידו) על ספרי [[מרדכי יפה|בעל הלבושים]]<br />
* משיב צדק, על ישיבה בסוכה ב[[שמיני עצרת]] ונלוה אליו ד' דרושים שדרש בבר המצוה שלו.<br />
* מחשבות חרוץ<br />
* פוקד עקרים (מכתב ידו)<br />
* פרי צדיק ח"א על בראשית וחנוכה ור"ח. בסופו קדושת שבת עם קונטרס שביתת שבת (מכתב ידו) – סיכום מצוות השבת עשה ולא תעשה בסגנון ספר הזכרונות.<br />
* פרי צדיק ח"ב על שמות ופורים וד' פרשיות<br />
* פרי צדיק ח"ג על ויקרא פסח ול"ג בעומר<br />
* פרי צדיק ח"ד על במדבר וחג השבועות<br />
* פרי צדיק ח"ה על דברים, ימים נוראים וחג הסוכות<br />
*צדקת הצדיק{{הערה|על המהדורות השונות של ספר זה ראה הרב גרשון קיציס, מאת לצדיק, עמודים 346–348 וגם הרב [[יהושע מונדשיין]], "כחה של תשובה: מאמר מכת"י שלא נדפס ב'צדקת הצדיק' לאדמו"ר הכהן מלובלין" בקובץ "שפתי צדיקים" ד', עמודים כ"ז-כ"ט}}<br />
* קומץ המנחה, נכתב בשנת התר"ג<br />
* רסיסי לילה עם קונטרס דברי חלומות – דברי תורה שנתגלו לו בחלום.<br />
* שיחת מלאכי השרת עם קונטרס שיחת שדים (מכתב ידו)<br />
* תפארת צבי ח"א על [[שולחן ערוך|שו"ע]] [[יורה דעה]]<br />
* תפארת צבי ח"ב שו"ת על הלכות טבילה, נדה ומקוואות<br />
* תקנת השבין, על מצוות התשובה<br />
* מראה מקומות ל[[ספר המידות (ברסלב)|ספר המידות]] של רבי [[נחמן מברסלב]]<br />
<br />
חידושים ופלפולים רבים שכתב רבי צדוק נשארו ב[[כתב יד (יצירה)|כתב-יד]] ורובם הגדול אבד בימי השואה. כמו כן, נשארו ממנו כתבים משנת [[ה'ת"ר]] (1839) ב[[אסטרונומיה]], [[הנדסה]] ו[[אלגברה]].<br />
<br />
מפתחות לכתביו – מפתח עניינים, ומפתח ספרים, אבא צבי ניימאן עורך, ירושלים תשנ"א, מהדורה שנייה, תשס"ו.<br />
<br />
הרב [[אליעזר מלמד]] הוציא לאור את רוב הספרים שנכתבו על ידי ר' צדוק במהדורה חדשה מפוסקת, עם השלמת והרחבת מאמרי חז"ל, תוכן ומפתחות{{דרושה הבהרה|לפי הערך [[מכון הר ברכה]] המהדורה יצאה לא באופן אישי על ידי הרב מלמד אלא על ידי המכון, העריכה נעשתה חלקה בידי הרב מלמד ורובה בידי הרב יונדב זר.}}. במהדורה זו צורפו החוברות לספרים בשונה מהמהדורות הקודמות (תשמ"ח - תשס"ח, ישיבת בית אל, [[מכון הר ברכה]]).<br />
<br />
כמו כן ספרי "פרי צדיק" יצאו במהדורה חדשה מנוקדת ועם הרחבות ומקורות בהוצאת [[המכון התורני אור עציון]].<br />
<br />
;ספרים מלוקטים וערוכים מתורתו<br />
* ד. ורנר, '''אוצר המחשבה של ר' צדוק הכהן מלובלין''' – לקט ערוך מכל ספריו לפי נושאים.{{הערה|מכון מאורות דעת, ירושלים תשמ"א.}}<br />
* אברהם שבתי ליפשיץ, '''הגדה של פסח פרי צדיק''' – לקט ערוך מספריו על הגדה של פסח{{הערה|ירושלים, תשמ"ז}}<br />
* הרב חיים הירש, '''חי גואלי''' – תורת הגאולה של ר' צדוק הכהן מלובלין<br />
* חנוך בן ארזה, '''תבל בצדק''' – לקט אמרים בביאור עניינם של ימות עולם מתורתו של ר' צדוק הכהן מלובלין<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* ר' שמואל אונגר, '''תולדות הכהן''', לובלין תרפ"ד; נדפס אחר כך מחדש (על ידי ר' צבי מושקוביץ) בשם '''תולדות הכהן מלובלין''', ירושלים תשכ"ו<br />
* הרב [[אברהם יצחק ברומברג]] – תולדות רבי צדוק הכהן מלובלין – בתוך הסדרה '''מגדולי התורה והחסידות'''<br />
* אלטר אלישע פקשר, '''הכהן: מסכת חייו, פעליו, הליכותיו... של... רבינו צדוק הכהן, מלובלין''', מכון '''שם עולם''', בני ברק תשס"ד.<br />
* הרב גרשון קיציס (עורך), '''[https://asif.co.il/files_ktav/מאת-לצדיק/ מאת לצדיק: קובץ מאמרים על רבי צדוק הכהן ומשנתו]''', הוצאת 'בית', 2005, ב[[ספריית אסיף]]<br />
*יונתן גרוסמן, "תפיסת האלוהות של ר' צדוק הכהן מלובלין", בתוך: א' בזק (עורך), '''על דרך האבות''', אלון שבות תשס"א, עמודים 457–474.<br />
*ישי מבורך, '''היהודי של הקצה – לקראת תאולוגיה של אי-הלימה''', [[רסלינג]], 2018, עמודים 143–165.<br />
*חיים הירש (עורך), '''אהבת צדק: הסנגוריה על ישראל וגודל מעלתם במחשבתם של הרב קוק זצ"ל ורבי צדוק הכהן מלובלין זצ"ל''', ירושלים, תשס"ב<br />
*אביחי צור, '''השורש הנעלם – פרדוקס 'הידיעה והבחירה' במשנת ר' צדוק הכהן מלובלין''', תבונות, אלון שבות, תשפ"א.{{הערה|{{הארץ|עוז בלומן|לאחוז בשני הקצוות הסותרים בלי לנסות לפתור את הסתירה|00000186-4ef4-df0f-abbe-5ff68c450000|15 בפברואר 2023}}}}<br />
*[[זאב קיציס]], '''המורים הגדולים של החסידות''', ידיעות ספרים 2023, עמ' 366–385<br />
<br />
<div style="direction: ltr;"><br />
* Rabbi Dr. Alan Brill, Thinking God: The Mysticism of Rabbi Zadok HaKohen Yeshiva University Press, 2002<br />
</div><br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקיציטוט=צדוק הכהן מלובלין|ויקיטקסט=מחבר:צדוק הכהן מלובלין}}<br />
* {{דרו|ד|22|הר"ר ר' צדוק כהן|עמודים=20–21}}<br />
* {{הספרייה הלאומית|כהן, צדוק בן יעקב, מלובלין|צדוק הכהן מלובלין}}<br />
* {{מרחב|צדוק הכהן מלובלין"OR"צדוק הכהן רבינוביץ' רובינשטיין מלובלין|צדוק הכהן מלובלין}}<br />
* [http://www.hebrewbooks.org/29092 קורות חייו בספר "מלאכי עליון"]<br />
* {{הצופה|[[אברהם יצחק ברומברג]]|האדמו"ר ר' צדוק הכהן זצ"ל מלובלין – חלק א'|19470516|48}}, {{הצופה||האדמו"ר ר' צדוק הכהן זצ"ל מלובלין – חלק ב'|19470523|42}}<br />
* הרב [[אליעזר מלמד]]: [http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/7697 הגאון הליטאי שהיה לאדמו"ר], [http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/7729 אדמו"ר בעל כורחו], [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=8698 מורשתו הרוחנית של ר' צדוק].<br />
* {{הספרנים|צבי לשם|מצדקת הצדיק לצדקת הצדיק המלא לצדקת הצדיק השלם, שלבי הדפסתו של ספר צדקת הצדיק לרבי צדוק הכהן מלובלין|zadik|28.02.2018}}<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007259853605171|צדוק בן יעקב כהן (1823–1900), מלובלין}}<br />
<br />
;ספריו<br />
* [http://hebrewbooks.org/35658 אוצר המלך]<br />
* [http://hebrewbooks.org/14376 אור זרוע לצדיק]<br />
* [http://hebrewbooks.org/14374 דברי סופרים עם קונטרס זכרונות]<br />
* [http://hebrewbooks.org/9619 דובר צדק]<br />
* [http://hebrewbooks.org/46689 ספר הזכרונות], נכתב על ידו בשנת ה'ת"ר. בסופו נדפס קונטרס "משיב הטענה" שנכתב בשנת ה'תר"ב, על מצוות קדוש החודש – תשובה על החיבור "מגילת טענות". הוא כתב ספר הזכרונות הקצר – השיטות במנין מצוות האמונה והלכותיהם, וספר הזכרונות הארוך – על מצוות האמונה.<br />
* [http://hebrewbooks.org/9763 ישראל קדושים] (מכתב ידו) – מעלת קדושת ישראל.<br />
* [http://hebrewbooks.org/9159 לבושי צדקה] (מכתב ידו) על ספרי [[מרדכי יפה|בעל הלבושים]]<br />
* [http://hebrewbooks.org/14379 משיב צדק], על ישיבה בסוכה בשמיני עצרת ונלוה אליו ד' דרושים שדרש בבר המצוה שלו.<br />
* [http://hebrewbooks.org/14375 מחשבות חרוץ]<br />
* [http://hebrewbooks.org/14377 פוקד עקרים] (מכתב ידו)<br />
* [http://hebrewbooks.org/21327 פרי צדיק ח"א] על בראשית וחנוכה ור"ח. בסופו קדושת שבת עם וקונטרס שביתת שבת (מכתב ידו) – סיכום מצוות השבת עשה ולא תעשה בסגנון ספר הזכרונות.<br />
* [http://hebrewbooks.org/21076 פרי צדיק ח"ב] על שמות ופורים וד' פרשיות<br />
* [http://hebrewbooks.org/22211 פרי צדיק ח"ג] על ויקרא פסח ול"ג בעומר<br />
* [http://hebrewbooks.org/22721 פרי צדיק ח"ד] על במדבר וחג השבועות<br />
* [http://hebrewbooks.org/22600 פרי צדיק ח"ה] על דברים, ימים נוראים וחג הסוכות<br />
* [http://hebrewbooks.org/14380 צדקת הצדיק]<br />
* [http://hebrewbooks.org/14373 קומץ המנחה], נכתב בשנת התר"ג<br />
* [http://hebrewbooks.org/14394 רסיסי לילה עם קונטרס דברי חלומות] – דברי תורה שנתגלו לו בחלום.<br />
* [http://hebrewbooks.org/9738 שיחת מלאכי השרת עם קונטרס שיחת שדים] (מכתב ידו)<br />
* [http://hebrewbooks.org/1524 תפארת צבי ח"א] על [[שולחן ערוך|שו"ע]] [[יורה דעה]]<br />
* [http://hebrewbooks.org/1156 תפארת צבי ח"ב] שו"ת על הלכות טבילה, נדה ומקוואות<br />
* [http://hebrewbooks.org/14393 תקנת השבין], על מצוות התשובה<br />
* [http://hebrewbooks.org/52751 מפתחות עניינים לכתביו] – מפתח עניינים ומפתח ספרים, אבא צבי ניימאן (עורך), ירושלים תשנ"א, מהדורה שנייה, תשס"ו.<br />
<br />
'''שיעורים ומאמרים על משנתו'''<br />
* {{אתר ישיבה1|5=midrash/category|3=1253|2=שיעורים בספרי ר' צדוק}}<br />
* ישי מבורך, [https://www.youtube.com/results?search_query=ישי+מבורך+רבי+צדוק שיעורים בווידאו בתורת רבי צדוק].<br />
* {{אסיף|ר' צדוק הכהן מלובלין|סוג=תגית}}<br />
* [https://web.archive.org/web/20070312214327/http://www.kby.org/il/chochmat-yavne/chagim/rosh%20ashana/tashsab/tshuva.htm תשובה מיראה ומאהבה במשנת ר' צדוק הכהן מלובלין]<br />
* [https://web.archive.org/web/20070313092346/http://www.ykd.co.il/hebrew/shiurim/Aviya/zadok.htm הרב אביה הכהן על ר' צדוק והתפתחות תורה שבעל פה]<br />
* [https://web.archive.org/web/20110214005814/http://hagut.org/6709/ תורת היחוד הפסיכולוגי אצל ר' צדוק], [[שלום רוזנברג]]<br />
* אביחי צור, [http://www.scribd.com/doc/101863724/טראומה-החלל-הפנוי-של-ר-נחמן-והייחוד-הגמור-של-ר-צדוק "'לב האדם גם הוא דורש את שלו': טראומה, 'חלל-פנוי' ו'ייחוד-גמור'"], בתוך: ברוך כהנא, [[חיותה דויטש]] ורוני רדמן (עורכים), '''חידת הייסורים – כאב ואובדן במבט קיומי, הגותי ויהודי''', הוצאת ידיעות ספרים ובית מורשה, תל אביב וירושלים, תשע"ב, עמודים 241-259; 386-394.<br />
* {{מקור ראשון|אביחי צור|להמתיק מר במר: ריסון השיח המתחסד השולט|judaism/308201|2 בפברואר 2021}}<br />
* {{מקור ראשון|רועי הורן|סתירה המזינה את עצמה: ידיעה ובחירה במשנת ר' צדוק הכהן מלובלין|judaism/473293|3 באפריל 2022}}<br />
* [http://musaf-shabbat.com/2011/06/06/אל-מול-פניך-ישי-מבורך/ ישי מבורך, אל מול פניך: מסה בעקבות ר' צדוק על התגלות הפנים האלוקיות], מוסף 'שבת'.<br />
* {{דימוי|שרה פרידלנד בן ארזה|"הקב"ה מגלה לו סודו ופותח שערי לבו" – דיון בשלוש הגדרות לתורה שבעל פה לי ר' צדוק הכהן מלובלין|1aTeqYYcLHjtzGcqD0jVjOSFwykO-Tv7R|28, קיץ תשס"ו, עמודים 21–34}}<br />
* [[אברהם וינרוט]], [https://leoram.podbean.com/e/לאורםפרק-5רבי-צדוק-הכהן-מ/ פודקאסט "לאורם" פרק 5: רבי צדוק הכהן מלובלין]<br />
<br />
'''עבודות מחקר'''<br />
* שרה פרידלנד בן ארזה, [http://www.scribd.com/doc/161777836/שרה-פרידלנד-בן-ארזה-תורה-שבכתב-ותורה-שבעל-פה-ואפיוני-גילוי-והיעלם '''תורה שבכתב ותורה שבעל-פה ואופני גילוי והעלם במשנת ר' צדוק הכהן מלובלין'''], עבודת גמר לשם קבלת התואר מוסמך, האוניברסיטה העברית, ירושלים, תשס"ג.<br />
*עמירה ליוור, '''יסודות פרדוקסליים בכתבי ר' צדוק הכהן מלובלין''', עבודת גמר לתורך מוסמך, טורו קולג', ירושלים, תשנ"ג.<br />
*עמירה ליוור, '''תורה שבעל פה בכתבי ר' צדוק הכהן מלובלין''', דיסרטציה, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"ו 2006.<br />
* איתן אברמוביץ, '''[https://www.dropbox.com/s/hpuftrnfdyry752/מגדל%20פורח%20באוויר.pdf?dl=0 מגדל פורח באוויר: זהות יהודית בכתבי ר' צדוק הכהן מלובלין]''', עבודת דוקטורט, אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ד.<br />
* אביחי צור, '''[https://www.academia.edu/37015573/פרדוקס_הידיעה_והבחירה_במשנת_ר_צדוק_הכהן_מלובלין פרדוקס 'הידיעה והבחירה' במשנת ר' צדוק הכהן מלובלין]''', עבודה לשם קבלת התואר [[דוקטור לפילוסופיה]], אוניברסיטת פוטסדם, גרמניה.<br />
** Avichai Zur, [https://www.academia.edu/63928299/The_Hidden_Root_The_Existential_Paradox_of_Rabbi_Zadoq_Ha_Kohen_of_Lublin%7C "The Hidden Root – The Existential Paradox of Rabbi Tzadok ha-Kohen of Lublin"], ''Tradition'', 53:4 (2021), pp. 53–72.<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אדמו"רים]]<br />
[[קטגוריה:פילוסופים יהודים פולנים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים פולנים]]<br />
[[קטגוריה:חסידות איזביצה]]<br />
[[קטגוריה:לובלין: רבנים]]<br />
[[קטגוריה:פרשני שולחן ערוך]]<br />
[[קטגוריה:מחברי ספרי חסידות]]<br />
[[קטגוריה:יהודים לטבים]]<br />
[[קטגוריה:ילידי 1823]]<br />
[[קטגוריה:נפטרים ב-1900]]</div>imported>בן עדריאל