imported>מקף־עברי ב־19:02, 2 במאי 2026

2026-05-02T19:02:59Z

דף חדש

{{פירוש נוסף|נוכחי=צבי צור הרמטכ"ל|אחר=צבי צור הכימאי|ראו=צבי צור (כימאי)}}
{{מנהיג
|שם=צבי צור
|תמונה=Tzvi Tzur.jpg
|כיתוב=צבי צור כראש [[אכ"א]], [[1955]]
|תאריך לידה עברי=[[א' באייר]] [[ה'תרפ"ג]]
|מקום לידה=[[איזיאסלב]], [[ברית המועצות]]
|מקום פטירה=[[תל אביב-יפו]], [[ישראל]]
|מדינה={{דגל|ישראל||+}}
|כינוי=צ'רה
|תאריך לידה=[[17 באפריל]] [[1923]]
|תאריך פטירה=[[28 בדצמבר]] [[2004]]
|תאריך פטירה עברי=[[ט"ז בטבת]] [[ה'תשס"ה]]
|תאריך עלייה=[[1925]]
|השתייכות={{סמל|ההגנה||+}}{{ש}}{{סמל|צבא הגנה לישראל||+}}
|דרגה={{דרגה|רב-אלוף||+}}
|הנצחה=מחנה צור ([[ביסלמ"ח]])
|תפקיד2={{תפקיד
|שם התפקיד=[[חבר הכנסת]]
|למניין=
|התחלת כהונה=[[22 בנובמבר]] [[1965]]
|סיום כהונה=[[8 בדצמבר]] [[1965]]
|כנסות=[[הכנסת השישית|6]]
}}
|תפקידים בשירות=* מפקד [[חטיבה 17]]
* [[ראש מטה (צבא)|ראש מטה]] [[פיקוד הדרום]]
* [[ראש אגף כוח אדם]]
* [[מפקד פיקוד המרכז]]
* [[ראש אג"ם]]
* [[סגן הרמטכ"ל]]
|תפקיד1={{תפקיד
|שם התפקיד=[[ראש המטה הכללי]]
|למניין=6
|התחלת כהונה=[[1 בינואר]] [[1961]]
|סיום כהונה=[[1 בינואר]] [[1964]]
|הקודם בתפקיד=[[חיים לסקוב]]
|הבא בתפקיד=[[יצחק רבין]]
|שם תפקיד מעל=[[שר הביטחון|שרי הביטחון]]
|שם בעל תפקיד מעל=[[דוד בן-גוריון]] {{ש}} [[לוי אשכול]]
|תואר סגן 1=[[סגן ראש המטה הכללי]]
|סגן 1=[[יצחק רבין]]
}}
|פעולות ומבצעים=[[המרד הערבי הגדול]]{{ש}}{{דרגה|מלחמת העצמאות||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת סיני||+}}
|התחלת שירות=[[1936]]
|סיום שירות=[[1964]]
|תפקידים נוספים=*מנכ"ל חברת [[מקורות]]{{ש}}עוזר לשר הביטחון
|סוג שירות=צבאי
}}
'''צבי''' ('''צֵ'רָה''') '''צוּר''' (צֶ'רטֶנקו; [[17 באפריל]] [[1923]], [[א' באייר]] [[ה'תרפ"ג]]{{הערה|[https://www.idf.il/ראשי-המטה-הכללי/הרמטכל-ה-6/חוברת-קורות-חייו-של-צבי-צור/חוברת-קורות-חייו-של-צבי-צור/ קורות חיו של צבי צור], באתר צה"ל}}{{הערה|{{הארץ1||אלוף צבי צור מונה לרמטכ"ל|19601128|4}}}} – [[28 בדצמבר]] [[2004]], [[ט"ז בטבת]] [[ה'תשס"ה]]) היה איש צבא ואיש ציבור [[ישראלים|ישראלי]], שכיהן כ[[רמטכ"ל]] השישי של [[צה"ל]] (1961–1964), ולאחר מכן מילא תפקידי ניהול בכירים במשק הישראלי וכיהן כ[[חבר הכנסת]] ב{{ה|כנסת השישית}} מטעם [[רפ"י]].

==ראשית דרכו==
צור נולד בשם '''צבי צֶ'רטֶנקו''' ב-[[17 באפריל]] [[1923]] בעיר [[איזיאסלב|זאסלב]] ב[[חמלניצקי (מחוז)|מחוז חמלניצקי]] שב[[אוקראינה הסובייטית]], ב[[ברית המועצות]], בן למשה ולאסתר צ'רטנקו. ב-[[1925]], בגיל שנתיים, [[העלייה הרביעית|עלה לארץ ישראל]] עם הוריו. בשנת [[1936]], בשיא "[[המרד הערבי הגדול|המאורעות]]", הצטרף כנער צעיר לארגון "[[ההגנה]]" בתור [[אלחוטאי]]. למד ב[[גימנסיה גאולה]] ב[[תל אביב]] וכשסיים את לימודיו בה למד שנה ב[[בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה]]. לאחר מכן עבר במסגרת ההגנה [[מפקד כיתה|קורס מ"כים]] ו[[קורס קצינים|קורס מפקדי מחלקות]], שאותו סיים בשנת [[1942]]. ב"{{ה|שבת השחורה}}" (יוני [[1946]]) נעצר ב[[קיבוץ אפיקים]] שב[[עמק הירדן]] ושהה במעצר ב[[רפיח]] במשך חודשיים.

בסוף [[1947]], עם פרוץ [[מלחמת העצמאות]], הצטרף צור ל[[חטיבת גבעתי (תש"ח)|חטיבת גבעתי]], מונה תחילה ל[[מג"ד|מפקד]] [[גדוד]] 3 ועמד בראש לשכת ההדרכה של החטיבה. בסיום השלב הראשון של "[[מבצע נחשון]]", במחצית אפריל 1948, נקרא לעמוד בראש גדוד 4, שגונן על שיירות אספקה לירושלים, שבמהלך [[מבצע דני]] נפתחה דרך חלופית אליה, במקום הדרך הראשית שהייתה חסומה בידי כוחות [[הלגיון הערבי]] ב[[לטרון]]. לקראת סיום [[המנדט הבריטי]] נקראה החטיבה להילחם בחזית הדרומית ולפרוץ את הדרך אל [[הנגב]]. צור הועבר לפיקוד על גדוד 4, שהשתתף ב[[מבצע ברק]] ובמהלכו כבש את הכפר בטאני שרקי, דרומית ל[[גן יבנה]]<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/11/3747|הכותב=דוד תדהר|כותרת=אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובניו - רב אלוף צבי (צ'רה) צור (צ'רטנקו)|עמודים=3747}}</ref>. ערב [[הכרזת העצמאות]] הועבר הגדוד לגדה המערבית של הדרך לירושלים וכבש את הכפרים אבו שושה (ליד [[רמלה]]) ו[[אל קובאב]].

עם הכרזת העצמאות ופלישת צבאות ערב לשטחי ארץ ישראל השתלט [[חיל המשלוח המצרי (1948)|חיל המשלוח המצרי]] על [[אשדוד]] וכוחות גבעתי, שהועברו פעם נוספת לחזית הדרום, פוצלו לקראת מתקפה תלת-חזיתית, במסגרתה היה צור מיועד לפקד על המאמץ הצפוני. [[ההפוגה הראשונה]] בלמה את המתקפה המיועדת של כוחות החטיבה, אך חיל המשלוח המצרי לא כיבד את ההפוגה, תקף את [[נגבה]] ובעקבות כך נתקל ב[[מתקפת נגד]] של כוחות החטיבה על אשדוד. מתקפת הנגד כשלה והכוח בפיקודו ספג אבדות קשות, אך צור היה בין האחרונים לסגת.

בהמשך התמנה למפקד גדוד 54 של החטיבה{{הערה|{{דבר||כינוס ותיקי אחד הגדודים מחטיבת גבעתי|19500505|153}}}}. וייסד [[פלוגה|פלוגת]] [[ג'יפ]]ים שנודעה בכינוי "[[שועלי שמשון]]"; פלוגה זו נודעה בקרבות המרים שניהלה באזור הדרום ובהם, בין היתר, הקרב על [[מוצב|משלט]] 105, שחסם את הדרך מ[[ג'וליס (בסיס)|ג'וליס]] לנגבה הנצורה. בקרב זה לחם צור בראש הפלוגה ואף נפצע קל{{הערה|1-[[אורי אבנרי]], "'''אופטימי'''", [[ידיעות ספרים]], [[2014]], עמוד 266.}}. בין היתר כבשה הפלוגה את [[חוליקאת]], שפתחה את הדרך של צה"ל אל הנגב. עוד לפני תום הקרבות מונה צור לפקד על [[חטיבה 17]], בגיל 26 בלבד{{הערה|1=[http://www.givati.org.il/show_item.asp?itemId=90&levelId=61573&itemType=0 גדוד 54], מאתר חטיבת גבעתי.}}.

עם סיום מלחמת העצמאות מונה ל[[ראש מטה (צבא)|ראש המטה]] (רמ"ט) הראשון ב[[פיקוד הדרום]], תחת פיקודו של מפקד הפיקוד [[משה דיין]]. לאחר מכן מונה לעוזר ראש [[אג"ם]] ה[[אלוף]] [[מרדכי מקלף]] ועם מינוי מקלף לרמטכ"ל השלישי של צה"ל ב-[[1952]], מונה צור לראש [[אגף כוח אדם]] (אכ"א){{הערה|{{דבר||שינויים נוספים במטכ"ל|19521223|42}}}}. במסגרת תפקידו זה השתלם, בין היתר, ב[[ארצות הברית]] בנושא ארגון כוח אדם. ב-[[1953]] נקרא על ידי הרמטכ"ל מקלף לחזור ולעמוד בראש אכ"א במטה הכללי<ref name=":0" />. הוא עסק בביסוס יחידות ה[[חי"ר]], בארגון תוכניות קידום לקצינים, בגיוס תקופתי ועוד. בסוף שנת 1953 הועלה לדרגת אלוף{{הערה|{{מעריב||דיין ביצע שינויים במטכ"ל|19531229|1}}}}.

ב־15 בנובמבר [[1955]] מונה ל[[מפקד פיקוד המרכז]],{{הערה|{{במחנה||חילופים בצמרת צה"ל|1955/10/19|3}}}} ובגזרתו בוצע [[טבח כפר קאסם]]. בינואר [[1958]] מונה צור לתפקיד ראש אג"ם ול[[סגן ראש המטה הכללי|סגן הרמטכ"ל]], תפקיד בו כיהן עד ספטמבר אותה שנה{{הערה|{{חרות||א/מ זורע ראש אגף המטכ"ל|19580923|15}}}}. אחרי כן יצא להשתלמות ארוכה ב[[צרפת]], ממנה שב בספטמבר [[1960]]. הרמטכ"ל [[חיים לסקוב]] החליף אותו בתפקיד ראש אג"ם ב[[מאיר זורע]]. עם סיום תפקידו של הרמטכ"ל לסקוב מונה צור למחליפו{{הערה|1={{הארץ|אמיר אורן|חוטי ברזל, ברגים וקצת אטום|1.1474805|16 בספטמבר 2011}}}}. מלבדו התמודדו על התפקיד גם [[יצחק רבין]] ו[[חיים בר-לב]]. לפי עצת סגן [[משרד הביטחון|שר הביטחון]] [[שמעון פרס]], [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] ושר הביטחון [[דוד בן-גוריון]] החליט למנות לתפקיד את צור<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[יוסי גולדשטיין]]|שם=רבין: ביוגרפיה|מקום הוצאה=[[תל אביב]]|מו"ל=[[הוצאת שוקן]]|שנת הוצאה=[[2016]]|עמ=117}}</ref>.

==הרמטכ"ל השישי==
[[קובץ:Prime minister Levy Eshkol and chief of staff Zur at graduation ceremony of congolese paratroopers, training base in Israel. September 1963. D772-070.jpg|ממוזער|200x200px|ראש הממשלה [[לוי אשכול]] והרמטכ"ל צבי צור בטקס סיום של צנחנים קונגולזים, בבסיס אימונים בישראל]]
[[קובץ:TsurRabinAmitOdBull1963.jpg|ממוזער|הרמטכ"ל, צבי צור; ראש אג"ם, [[יצחק רבין]] (מוסתר), וראש אמ"ן, [[מאיר עמית]], בפגישה עם ראש משקיפי האו"ם [[אוד בול]] – 1963|200x200 פיקסלים]]
בינואר [[1961]] מונה צור לרמטכ"ל ואחת מפעולותיו הראשונות היו למנות כסגנו את האלוף יצחק רבין. הייתה זו תקופה שקטה יחסית, כאשר הבעיה הביטחונית החמורה (מבחינת [[ביטחון שוטף]]) הייתה תקריות הגבול עם ה[[סוריה|סורים]], אשר גבו מעת לעת קורבנות אזרחיים.

צור סבר כי אחת הבעיות של צה"ל היא משיכת כוח אדם איכותי, ולכן החליט ביוני 1961, בצעד מפתיע, לתת לקציני צה"ל [[מכונית]] שתשמש אותם (הייתה זו מכונית מסוג [[סיטרואן דה שבו]]).

צור הקדיש מחשבה להיערכות מול צבאות ערב ולהכנת צה"ל מבחינת הדוקטרינה והציוד. באוגוסט 1961 חשף בריאיון עיתונאי שליט [[מצרים]] [[גמאל עבד אל נאצר]], את העובדה כי ישראל הצטיידה ב[[מטוס]]ים חדשים מסוג [[מיראז' 3]] ("שחק"), בתגובה להצטיידותה של מצרים במטוסי [[מיג 19]]. הרכישה הראשונה של המיראז' הרב-תכליתי בידי צור נועדה להביא לסיומה את היריבות בין [[מפקד חיל האוויר]] [[עזר ויצמן]] לאלופי חילות היבשה לגבי רכישות נשק עבור צה"ל. במקביל לרכישת המיראז' אישר צור רכישת [[טנק מערכה|טנקי מערכה]] מסוג [[צנטוריון]] תוצרת [[הממלכה המאוחדת]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[אליעזר כהן]], [[צבי לביא]]|שם=השמיים אינם הגבול: סיפורו של חיל האוויר הישראלי|מקום הוצאה=[[תל אביב]]|מו"ל=[[ספריית מעריב]]|שנת הוצאה=[[1990]]|עמ=239}}</ref>.

במשך שנים שימש המיראז' כ[[מטוס קרב|מטוס הקרב]] העיקרי של צה"ל והביא לתרומה ממשית בניצחון האווירי ב[[מלחמת ששת הימים]]. כן הצטייד הצבא כאמור ב[[טנק]]ים מדגם צנטוריון וב[[טיל נ"מ|טילי נ"מ]] מסוג [[MIM-23 הוק|הוק]]. ההוק היא [[נ"מ|מערכת הגנה אווירית]] של [[טיל קרקע-אוויר|טילי קרקע-אוויר]] חצי אקטיביים ליירוט [[כלי טיס]] בטווחים בינוניים, בגובה נמוך עד בינוני. עם בחירתו ל[[נשיא ארצות הברית]] ביטל [[ג'ון פיצג'רלד קנדי]] את [[אמברגו נשק|אמברגו הנשק]] שהטילו קודמיו על ישראל והיה האחראי למכירת הטילים לידי ישראל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzh/1966/06/03/01/article/39?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI--------------1|הכותב=הצופה|כותרת=האם וושינגטון שינתה יחסה לישראל|אתר=[[הספרייה הלאומית של ישראל]]|תאריך=[[3 ביוני]] [[1966]]}}</ref>. קליטתם של כלים אלו אפשרה לצה"ל את יכולת ההכרעה במלחמת ששת הימים.
[[קובץ:PikiWiki Israel 11905 chara lookout in galilee.jpg|ממוזער|200x200px|סלע הנצחה לצבי צור ב"מצפור צ'רה"]]
ב-[[5 ביולי]] 1961 שוגר [[שביט 2]], טיל מתוצרת ישראל. התמונות ברחבי העולם, שהראו לצד הטיל את ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]] ואת סגן שר הביטחון [[שמעון פרס]], גרמו לסערה ולהאצת [[מרוץ חימוש]] אזורי.

ב-[[28 בספטמבר]] 1961 אירעה ב[[סוריה]] [[הפיכה]] צבאית, שבה הוכרז על פירוק [[קע"ם]] ("הקהילייה הערבית המאוחדת", האיחוד בין מצרים וסוריה). [[נשיא מצרים]] שלח אל סוריה חיילים, והייתה אפשרות ל[[מלחמה]] בין שתי המדינות.

ב-[[16 במרץ]] [[1962]] אירעה הפעולה הצבאית הגדולה ביותר במהלך כהונת צור כרמטכ"ל, היא [[מבצע סנונית]], פשיטה על מוצבים סוריים מצפון ל[[הכנרת|כנרת]]. בקרב נהרגו שבעה חיילים ישראלים מ[[חטיבת גולני]], ו-30 חיילים סוריים{{הערה|{{ynet|רועי מנדל|נקמה, גבורה ומחדל מעל הכנרת. יובל ל"סנונית"|4220156|25 באפריל 2012}}}}. הפעולה לא הביאה לשקט בגזרה, והתקריות נמשכו. בתקרית חמורה ב-[[19 באוגוסט]] [[1963]] נרצחו שני חברי גרעין [[נח"ל]] בהיאחזות [[אלמגור]].

בדצמבר [[1963]] פרש צור מתפקידו.

===תרומתו לחידוש חיל הים===
{{ערך מורחב|ספינות שרבורג}}
צבי צור היה שותף מרכזי בשני אירועים מכוננים בתוכנית [[ספינות סער]] ל[[חיל הים]] ובכך תרם להשגת הניצחון ב[[הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים|זירה הימית במלחמת יום הכיפורים]].

בינואר 1963 אישר המטה הכללי בראשותו את התוכנית שהוצגה על ידי מפקד חיל הים, האלוף [[יוחאי בן נון]], להצטיידות בכלי שיט מהירים החמושים בטילים, במספר המאפשר עליונות מבצעית.

בשנת 1969 הרחיב [[נשיא צרפת]] [[שרל דה גול]] את [[האמברגו הצרפתי על ישראל]] וכלל בו את הספינות הנבנות בשרבורג. אנשי חיל הים, עם ראש [[משלחת משרד הביטחון]] בפריז, אלוף (מיל') [[מרדכי לימון]], העלו תוכנית למילוטן של הספינות מתחת לאפם של השלטונות הצרפתיים. התוכנית נדחתה על ידי משרד הביטחון, על מנת שלא לפגוע באספקת ציוד צבאי אחר. צור, שזכה לאמונם של שר הביטחון [[משה דיין]] וראש הממשלה [[גולדה מאיר]], שכנע שניתן יהיה להעביר את הספינות לישראל מבלי לגרום לניתוק היחסים עם צרפת. מעורבותו הייתה בעלת משקל מכריע בהחלטת ממשלת ישראל למלט לישראל את [[ספינות שרבורג]].

==קריירה אזרחית==
[[קובץ:Zvizur.JPG|ממוזער|שמאל| 200px|צבי צור כיו"ר התעשייה האווירית.]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 28617 Art of Israel.jpg|239x239px|ממוזער|צבי צור, 2004]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 11909 chara lookout in galilee.jpg|ממוזער|200x200px|מצפור צ'רה]]
עם פרישתו מונה צור למנכ"ל חברת "[[מקורות]]". בשנת 1964 מונה צור גם לראש ועדת ההתפלה ב[[משרד ראש הממשלה]]. בתפקידו זה בחן צור תוכנית להקמת מתקן [[התפלה]] המבוסס על [[כור גרעיני]] שייצר גם [[חשמל]]{{הערה|{{דבר|אריה ארד|מה נקבל בשנת 1973|19651208|53}}}}. לבסוף התברר שהתוכנית יקרה מדי והוא לא יצא אל הפועל. צור פרש מתפקידו במקורות באוקטובר 1967 לאחר שתפקידו ב[[משרד הביטחון]] קיבל אופי קבוע{{הערה|{{דבר||עוזר שר הבטחון ר"א צבי צור התפטר ממקורות|19671013|21}}}}.

לקראת [[הבחירות לכנסת השישית]], בשנת [[1965]], הצטרף צור ל[[רשימת פועלי ישראל|רפ"י]]{{הערה|{{מעריב|דב גולדשטיין|משה דיין החליט להצטרף לרפ"י|19650906|13}}}}, הוצב במקום השמיני ברשימתה{{הערה|{{מעריב|מ. מייזלס|רפ"י: עולה מצפון אפריקה, מזכיר לשעבר, רמטכ"ל לשעבר|19650908|54}}}} ונבחר מטעמה לכנסת. עם זאת, כפי הנראה עקב האכזבה היחסית מכך שהרשימה זכתה רק בעשרה מנדטים, או בשל נטייתו לחיי המעשה (בניגוד לחיים הפוליטיים), פרש מן הכנסת כעבור שבועות ספורים והמשיך בתפקידו ב"מקורות"{{הערה|{{דבר||צבי צור התפטר מהכנסת|19651207|19}}}}.

עם מינויו של [[משה דיין]] כ[[שר הביטחון]], בחודש יוני [[1967]], הוזמן צור לשמש כעוזר לשר הביטחון{{הערה|{{דבר||פורסמו מינויים לצור ומקלף|19670607|25}}}} ושימש בפועל כמעין [[סגן שר]]{{הערה|{{מעריב||הפנים החדשות של משרד הבטחון|19670810|90}}}}. על רקע סמכויותיו הרחבות נוצרה מתיחות בינו למנכ"ל המשרד, [[משה קשתי]], שנאלץ להתפטר בסוף 1969{{הערה|{{מעריב|אלי לנדאו|ריב סמכויות - גורם ההתפוטרות|19700101|107}}}}. צור שימש בתפקיד כשבע שנים, עד לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]]. במהלך השנים עסק דיין בעיקר בקשר הפוליטי עם הערבים והשאיר בידי צור את עיקר ההתעסקות בעניינים הצבאיים{{הערה|{{ערוץ7|שמעון כהן|6 שנים לפטירת הרמטכ"ל האלמוני|213585|2 בינואר 2011}}}}. צור ניהל מגעים עם ממשלת [[צרפת]] בניסיון לבטל את ה[[אמברגו]], אך ללא הצלחה{{הערה|{{דבר||ר"א צור לא השיג כל הבטחה לבטול האמברגו|19671105|9}}{{ש}}{{דבר||ר"א צ. צור הגיע לפאריס לדיון באמברגו|19680306|8}}{{ש}}{{מעריב||צבי צור יבדוק שוב בפאריס|19681218|19}}}}. במקביל ניהל מגעים עם בריטניה וארצות הברית במטרה להשיג נשק מהן{{הערה|{{מעריב||ישראל רוצה בטנק ציפטן|19690211|42}}}}. במלחמת יום הכיפורים סייע צור בתיאום מול האמריקאים בהפעלת [[מבצע ניקל גראס|הרכבת האווירית]] שסיפקה אמצעי לחימה ותחמושת לצה"ל{{הערה|[[חנוך ברטוב]], '''48 שנה ועוד 20 יום''', [[ספרית מעריב]], 1978, כרך ב" עמ' 203.}}.

לאחר מכן שימש במגוון תפקידים ניהוליים בכירים במשק הישראלי, בין היתר מנכ"ל "[[כלל תעשיות]]" (1974–1985){{הערה|{{מעריב||צבי צור נכנם לתפקידו ב"כלל"|19740730|151}}}}, יו"ר [[בזק]] (1986–1987), סגן ומ"מ יו"ר "[[החברה לישראל]]", יו"ר "[[צים]]" (1987–1992), יו"ר [[כרמל אולפינים]] (1993) ויו"ר [[התעשייה האווירית לישראל|התעשייה האווירית]] (1993–1996). כמו כן כיהן כחבר [[הוועדה לאנרגיה אטומית]]. באמצע [[שנות השבעים]], צור, סגן שר הביטחון, תמך ברכישה מוקדמת ככל האפשר של מטוסי [[מקדונל דאגלס F-15 איגל]], והוא נתמך בעמדתו על ידי [[מפקד חיל האוויר]], [[אלוף]] [[בני פלד]]. שלושת מטוסי F-15 הראשונים שנרכשו הגיעו לארץ בדצמבר [[1976]]. חיל האוויר קיבל מטוסים מוקדם ובכמות רבה יותר מהציפייה המקורית, לפיה הרכישה תיקח לפחות עשור נוסף<ref>{{צ-ספר|מחבר=כהן, לביא|שם=השמיים אינם הגבול|מקום הוצאה=[[תל אביב]]|מו"ל=[[ספריית מעריב]]|שנת הוצאה=[[1990]]|עמ=549}}</ref>.

בשנת [[1984]] זכה צור ב[[פרס התעשייה]] בקטגוריה הכללית, על פועלו בכלל תעשיות.

עוד בטרם פרישתו מצה"ל (בשנת 1962) היה צור למייסדו של שבט הצופים בשכונת צהלה.

צור היה פעיל מבחינה ציבורית גם בשנותיו האחרונות, וב-[[29 באפריל]] [[2004]] חתם על מכתב תמיכה של בכירי [[מערכת הביטחון]] ב[[תוכנית ההתנתקות]] של [[אריאל שרון]], הקובעת שהתכנית חיונית לביטחון ישראל{{הערה|{{ynet|אטילה שומפלבי|בתגובה למכתב הרבנים: "מכתב אלופים" בעד התנתקות|2909463|29 באפריל 2004}}}}.

היה נשוי לרחל{{הערה|
{{דבר||רחל שטרן - צבי צור - מאורשים|19501229|98.5}}{{ש}}
{{דבר||רחל שטרן - צבי צור - נשואים|19510314|82.3}}}}, בתו של משה שטרן{{הערה|{{תדהר|14|4463|משה שטרן}}}}, בעל בית מסחר למכונות לתעשייה. היה אב לגבע, גדעון ודן.

צבי צור נפטר מהתקף לב בביתו ב[[תל אביב]] בשנת 2004 ונטמן ב[[בית הקברות הצבאי קריית שאול]].

==הנצחה==
[[חטיבת ביסלמ"ח|בית הספר למ"כים של צה"ל]] נקרא "מחנה צור" על שמו.

ליד קיבוץ [[חוקוק]], במקום הצופה על גיחון של [[המוביל הארצי]] החוצה את [[נחל עמוד]], הוקם "[[מצפור צ'רה]]" ובו הסבר על המוביל הארצי ופועלו של צבי צור. במקום נערכים גם סיורים מודרכים על ידי חברת [[מקורות]].

החברה הממשלתית למטבעות ומדליות הנפיקה בשנת 2008 מדליה בסדרה "ראשי המטה הכללי של צה"ל" ועליה דיוקנו.

==לקריאה נוספת==
* גיא אביעד, '''הרמטכ"לים – ראשי המטה הכללי של צה"ל בשנים 1948–1963''', [[הוצאת מודן]], 2021

==קישורים חיצוניים==
{{קישורי פורטל|אישים|צה"ל|הממשל בישראל}}{{מיזמים}}
* {{אתר צה"ל||הרמטכ"ל ה-6|13851}}
* {{קישורי ח"כ|588|פתוחה=ותיק}}
* {{וידאו}} [[אפרים לפיד]], [https://www.meteg.co.il/vod/הרמטכל-השישי-רב-אלוף-צבי-צור/ הרמטכ"ל ה-6 רב-אלוף צבי צור], [[מ.ת.ג]], 2022
* {{תדהר|11|3746}}
* {{הארץ|אמיר אורן|חוטי ברזל, ברגים וקצת אטום|1.1474805|16 בספטמבר 2011}}
* [https://web.archive.org/web/20160303170942/http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=64565&itemId=7897&itemType=0 כתבה על ביקורו של הרמטכ"ל צבי צור בגיסות שריון בשנת 1961] – באתר "[[יד לשריון]]"
* [https://web.archive.org/web/20160303203940/http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=63829&itemId=7845&itemType=0 כתבה על מצעד יום העצמאות 1963- עם תמונות מקור מתוך אלבום שניתן לרמטכ"ל צבי צור] – באתר "יד לשריון"
* {{ארכיון יום הכיפורים|צבי צור|persons/Pages/ZviZur}}
* שני אלמוג, [http://www.civil-military-studies.org.il/כתב-עת-אקדמי-שלישי/השתקפויות-של-החברה-בישראל-בפקודות-המנ/ השתקפויות של החברה בישראל בפקודות המנהיג הצבאי: ניתוח מקרה הרמטכ"ל], אתר [[אגודת חוקרי צבא-חברה בישראל]], 20 במרץ 2022

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{ניווטים
|כותרת = צבי צור - תבניות ניווט
|רוחב=100%
|יישור=ימין
|תוכן=
{{רמטכ"לים}}
{{סגני הרמטכ"לים}}
{{ראשי אמ"ץ}}
{{ראשי אכ"א}}
{{פיקוד המרכז}}
{{ראשי התעשייה האווירית}}}}
{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:צור, צבי}}
[[קטגוריה:ראשי המטה הכללי]]
[[קטגוריה:סגני רמטכ"ל]]
[[קטגוריה:ראשי אג"ם]]
[[קטגוריה:מפקדי פיקוד המרכז]]
[[קטגוריה:ראשי אגף כוח האדם]]
[[קטגוריה:ראשי מטה פיקוד הדרום]]
[[קטגוריה:מפקדי גדודים בחטיבת גבעתי (תש"ח)]]
[[קטגוריה:עובדי משרד הביטחון]]
[[קטגוריה:יושבי ראש התעשייה האווירית לישראל]]
[[קטגוריה:יו"ר צים]]
[[קטגוריה:זוכי פרס התעשייה]]
[[קטגוריה:לוחמי ההגנה]]
[[קטגוריה:צהלה: אישים]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת מטעם רפ"י]]
[[קטגוריה:בוגרי גימנסיה גאולה]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת השישית]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת: אנשי צבא]]
[[קטגוריה:מנכ"לי מקורות]]
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות הצבאי קריית שאול]]
[[קטגוריה:חברי הוועדה לאנרגיה אטומית]]
[[קטגוריה:קציני צה"ל לשעבר בפוליטיקה הישראלית]]
[[קטגוריה:אישים שהונצחו על מדליות ישראל]]
[[קטגוריה:אישים שעל שמם בסיסי צה"ל]]
[[קטגוריה:חברי המטה הכללי של צה"ל במלחמת סיני]]
[[קטגוריה:זוכי פרס חיים הרצוג]]
[[קטגוריה:עצורי השבת השחורה]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1923]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2004]]

צבי צור - היסטוריית גרסאות

imported>מקף־עברי ב־19:02, 2 במאי 2026