https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90פרשנות המקרא - היסטוריית גרסאות2026-09-14T10:28:49Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=117992&oldid=previmported>EranBot: בוט החלפות: \1ניסיו\2\3, \1תוכני\2, אורתודוקס, \1שנייה\2, לעיתים, הייתה2026-04-01T03:27:53Z<p><a href="/index.php?title=%D7%95%D7%A7:%D7%94%D7%97&action=edit&redlink=1" class="new" title="וק:הח (הדף אינו קיים)">בוט החלפות</a>: \1ניסיו\2\3, \1תוכני\2, אורתודוקס, \1שנייה\2, לעיתים, הייתה</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''פרשנות המקרא''' היא ניסיון לבאר את הכתוב במקרא או חלקים ממנו. פרשנות כזאת יכולה לבוא לידי ביטוי ב[[תרגומי המקרא|תרגום]], בהבהרות מלים ופסוקים המלוות את הטקסט המקראי עצמו, או ב[[פרפרזה]]. פרשנות המקרא הדתית, הקיימת ב[[יהדות]] וב[[נצרות]], מניחה שהטקסט כולו שלם ולא נתון לשינויים, והגיע כולו ממקור אלוהי אחד, כך שחלקים שונים במקרא מאירים זה את זה. פרשנות המקרא המחקרית מבוססת על [[ביקורת המקרא|הגישה הביקורתית למקרא]].<ref>{{אנציקלופדיה מקראית|[[משה גרינברג]]|"תנ"ך, פרשנות: [א] הגדרת הנושא והיקף הערך"|ח|641–642}}</ref><br />
<br />
== פרשנות המקרא היהודית ==<br />
{{ערך מורחב|פרשני המקרא היהודים}}<br />
פרשנות המקרא היהודית המוקדמת ביותר הקיימת כיום היא פרשנות [[חז"ל]]. הפרשנות העיקרית הישירה של המקרא בידי חז"ל היא ב[[מדרש|ספרות המדרשים]]: [[מכילתא]] (על ספר שמות), [[ספרא]] (על ויקרא), [[ספרי]] (במדבר ודברים); עם זאת, כל [[ספרות חז"ל]], ה[[משנה|משנאית]] וה[[תלמוד|תלמודית]], היא במידה מסוימת פרשנות למקרא. פרשנות חז"ל לא כוללת רק הבהרה ישירה של משמעות התוכן המקראי ([[פרשנות הפשט למקרא]]), אלא גם פרשנות [[דרש]]: פרשנות הנוטלת חירות לנתק את הכתוב מהקשרו, למצוא בו רמיזות ולקשר בינו לבין עניינים רחוקים ממנו.<ref>{{אנציקלופדיה מקראית|[[משה גרינברג]]|"תנ"ך, פרשנות: [ב] פרשנות חז"ל"|ח|642}}</ref> חלק חשוב נוסף של פרשנות המקרא בימי חז"ל היה תרגומי המקרא (או חלקים מהמקרא) לארמית: [[תרגום אונקלוס]], [[תרגום נאופיטי]], התרגומים הארץ־ישראליים ([[תרגום יונתן בן עוזיאל]], [[תרגום ירושלמי]]) ועוד. התרגומים עצמם בחרו לתרגם עניינים מסוימים לפי הפירוש המועדף של המתרגם גם כאשר ניתן להבין את הטקסט ביותר מצורה אחת, הכילו ביאורים תוכניים ועלילתיים שנועדו לפרש חלקים פחות ברורים בכתוב העברי, ולעיתים אף כללו דברי [[אגדה (יהדות)|אגדה]].<ref>{{אנציקלופדיה מקראית|[[משה גרינברג]]|"תנ"ך, פרשנות: [ג] הפרשנות בתרגומים הארמיים"|ח|647–648}}</ref><br />
<br />
לאחר תקופת חז"ל הגיעה הפרשנות היהודית בימי הביניים. בתוך פרשנות זאת נבדלת הפרשנות של ממשיכי חז"ל ופרשנות ה[[שומרונים]] וה[[יהדות קראית|קראים]], שלא האמינו ב[[תורה שבעל-פה|מסורת התורה שבעל פה]] וראו בה מסורת מעשה ידי אדם. בראשית התקופה הפרשנות נעשתה לעיתים קרובות ב[[ערבית]], ה[[לינגואה פרנקה]] של אותה העת (כשם שהארמית הייתה הלינגואה פרנקה בימי חז"ל).<ref>{{אנציקלופדיה מקראית|[[אברהם הלקין|אברהם ש. הלקין]]|"תנ"ך, פרשנות: [ד] הפרשנות היהודית בימי־הביניים: 1. הפרשנות היהודית בערבית חוץ לספרד והפרשנות הקראית הקדומה"|ח|649–650}}</ref> בימי הביניים בלטה ו[[תור הזהב של יהודי ספרד|פרחה הפרשנות בספרד]], שהתקיימה תוך עימות מול ה[[אסלאם]] השליט;<ref>{{אנציקלופדיה מקראית|[[אוריאל סימון]]|"תנ"ך, פרשנות: [ד] הפרשנות היהודית בימי־הביניים: 2. פרשני ספרד"|ח|659–660}}</ref> מקומות נוספים שבהם בלטה פרשנות יהודית למקרא הם [[יהדות צרפת|צרפת]], שבניגוד לפרשנים בארצות האסלאם חיו בקרב נוצרים, וטבע העימותים שלהם עם סביבתם נבע מהמחלוקות בין הנצרות ליהדות,<ref>{{אנציקלופדיה מקראית|[[משה גרינברג]]|"תנ"ך, פרשנות: [ד] הפרשנות היהודית בימי־הביניים: 3. פרשני צרפת"|ח|689}}</ref> אחריהם פרשני [[יהדות פרובאנס|הפרובאנס]] במאות ה־12–13, שחיו בצרפת באזור סמוך לספרד ותיווכו את הפעילות הפרשנית הספרדית (שנעשתה בעיקר בערבית) ליהודים בארצות שאינן דוברות ערבית,<ref>{{אנציקלופדיה מקראית|אפרים פ. תלמג'|"תנ"ך, פרשנות: [ד] הפרשנות היהודית בימי־הביניים: 2. פרשני פרובנס במאה י"ב ובראשית מאה י"ג"|ח|703}}</ref> ולבסוף גם פרשנים [[יהדות איטליה|באיטליה]].<ref>{{אנציקלופדיה מקראית|שניאור ז. ליימן|"תנ"ך, פרשנות: [ד] הפרשנות היהודית בימי־הביניים: 2. אחרוני הפרשנים בספרד ופרובנס ופרשני איטליה"|ח|708}}</ref><br />
<br />
ב[[העת החדשה|עת החדשה]] נוצרה גם פרשנות יהודית ברוח [[תנועת ההשכלה היהודית]] אשר שאפה, לפי [[האנציקלופדיה המקראית]]: {{""|לשחרר את לימוד המקרא מהפרשנות של פילפול ודרש, ולהעמיד במקומה פרשנות המבוססת על הטעם הטוב והשכל הישר}}. גישה זאת הושפעה, בין השאר, מהפרשנות הנוצרית באותה עת. פרשנות ההשכלה גם כללה תרגומים יהודיים של המקרא לשפות אירופה שבהן דיברו היהודים, וכן ל[[יידיש]]. יהודים רבים באירופה התנגדו לגישת ההשכלה בפרשנות ובתרגום, בעיקר מחשש שהמעבר לשפות הגויים יגרום לנטישת העברית, ולבסוף גם ל[[התבוללות]]. בהמשך, גם תנועת [[חכמת ישראל]] עסקה בפרשנות השכלתית למקרא (אף בתחילה עיקר עיסוקה היה בספרות רבנית). תגובת הנגד המסורתית ביהדות האורתודוקסית, החל המאה ה־18, כללה פירושים לתנ"ך הכתובים אמנם ברוח המסורת אך בעלי אופי מודרני יותר בהיותם מבוססים על מאפיינים דקדוקיים ולשוניים; רבנים בולטים שפעלו במגמה זאת הם [[יעקב צבי מקלנבורג|הכתב והקבלה]], [[נפתלי צבי יהודה ברלין|העמק דבר]], [[מלבי"ם]] ו[[רש"ר הירש]].<ref>{{אנציקלופדיה מקראית|יהושע הורוביץ|"תנ"ך, פרשנות: [ו] הפרשנות היהודית בדורות האחרונים"|ח|722, 726, 728, 731–732}}</ref><br />
<br />
== פרשנות המקרא הנוצרית ==<br />
הנצרות מראשיתה עסקה בפירוש המקרא – [[הברית הישנה]] וה[[הברית החדשה]], וכן בשאלת היחסים בין הברית הישנה לחדשה. הנצרות ראתה בברית הישנה "[[פרוזדור]]" לברית החדשה, תפיסה הקיימת כבר בברית החדשה עצמה, ואולם, התקיים מתח בין השקפה זאת לבין הפירוש המילולי וההיסטורי של המקרא. המתיחות הזאת יצרה שתי אסכולות פרשניות: האסכולה ה[[אלכסנדריה|אלכסנדרונית]], שהדגישה את הפן ה[[אלגוריה|אלגורי]] בפירוש המקרא, ובה בולטים [[אוריגנס]] ו[[אוסביוס מקיסריה]]; והאסכולה ה[[אנטיוכיה|אנטיוכית]], שהדגישה את המשמעות המילולית־היסטורית של הכתובים, ובולטים בה [[יוחנן כריסוסטומוס]] ו[[תאודורוס ממופסואסטיה]].<ref>{{אנציקלופדיה מקראית|אפרים פ. תלמג'|"תנ"ך, פרשנות: [ה] הפרשנות הנוצרית בימי־הביניים וזיקת הגומלין בינה לבין הפרשנות היהודית"|ח|714–715}}</ref><br />
<br />
ארבעה מפלסי הבנה של הכתובים ננהגו בנצרות, המודגמים בדברי {{קישור שפה|איטלקית|Agostino di Dacia|אוגוסטינוס מדאקיה}}: {{ציטוטון|המלים מלמדות את המעשים, האלגוריה – את מה שתאמין, המוראליה – את מה שתעשה, ולמה תשאף – ה[[אנגוגיה]]}}, ופרשנות המקרא הנוצרית היא במידה רבה פירוש היחסים בין ארבע מפלסי הבנה אלה. במאות ה־12–13 החלה מגמת הדגשה של הפרשנות המילולית מול שלוש האחרות.<ref>{{אנציקלופדיה מקראית|אפרים פ. תלמג'|"תנ"ך, פרשנות: [ה] הפרשנות הנוצרית בימי־הביניים וזיקת הגומלין בינה לבין הפרשנות היהודית"|ח|715–717}}</ref><br />
<br />
הפרשנות היהודית והפרשנות הנוצרית השפיעו אחת על השנייה בדרכים שונות.<ref>{{אנציקלופדיה מקראית|אפרים פ. תלמג'|"תנ"ך, פרשנות: [ה] הפרשנות הנוצרית בימי־הביניים וזיקת הגומלין בינה לבין הפרשנות היהודית"|ח|717–721}}</ref><br />
<br />
== פרשנות המקרא המחקרית ==<br />
{{ראו גם|ביקורת המקרא}}<br />
החקר הביקורתי של המקרא, בניגוד לגישות הדתיות המסורתיות, הוא גישה פרשנית למקרא החותרת לגילוי האמת במידת האפשר והדיוק, ללא הנחה מוקדמת של ה[[אקסיומות]] ה[[אמונה|אמוניות]] העומדות בבסיס פרשנות המקרא המסורתית.<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[יאיר הופמן]]|שם=סוגיות בביקורת המקרא|מו"ל=משרד הבטחון – ההוצאה לאור|שנת הוצאה=1997|עמ=11–14}}</ref> הגישה הביקורתית למקרא כוללת שני אספקטים מרכזיים: [[ביקורת נוסח המקרא]] – ניסיון לשחזר את הנוסח המקורי של המקרא ואת הגלגולים והשינויים שעבר לפני שהגיע לידינו; והביקורת הספרותית־עניינית – חקר עניינים במקרא כגון זהות מחברי הטקסטים המקראיים, הרקע ההיסטורי והתרבותי שבמסגרתו נכתב המקרא, וביאור תוכני המקרא עצמם.<ref>{{אנציקלופדיה מקראית|[[פרץ סנדלר]]|"מקרא, חקר המקרא"|ה|386}}</ref><br />
<br />
== ראו גם ==<br />
<br />
* [[:קטגוריה:פרשני המקרא]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:פרשנות המקרא]]</div>imported>EranBot