https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A8 2026-09-14T07:22:46Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A8&diff=265849&oldid=prev 2026-02-21T15:36:52Z

<p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{מדען<br /> |תמונה=[[קובץ:Dr. Peretz Sandler.jpg|200px|פרץ סנדלר]]<br /> |כיתוב=פרץ סנדלר}}<br /> &#039;&#039;&#039;פרץ סנדלר&#039;&#039;&#039; ([[י&#039; בטבת]] [[ה&#039;תרס&quot;ד]], [[29 בדצמבר]] [[1903]] – [[י&quot;א בטבת]] [[ה&#039;תשמ&quot;ה]], [[4 בינואר]] [[1985]]{{הערה|{{GRAVEZ|0C0DBE49-842B-4FF6-A8B6-5770C55E20D4}}|שם=GRAVEZ}}) היה [[חוקר מקרא|חוקר]] [[מקרא]] [[ישראלי]].<br /> <br /> ==ביוגרפיה==<br /> פרץ סנדלר נולד ב[[י&#039; בטבת]] [[תרס&quot;ד]] ([[1903]]) בעיירה לונה, ליד הנהר [[ניימן (נהר)|ניימן]] שב[[רוסיה הלבנה]] (אז ב[[תחום המושב]] היהודי של [[האימפריה הרוסית]]), בן בכור למשפחה מרובת ילדים. כבר בילדותו נחשב ל[[עילוי (לימוד)|עילוי]] ונודע בלמדנותו המופלגת. אמו, שהכירה בכישרונותיו יוצאי הדופן של בנה, שלחה אותו ללמוד ב[[ישיבה|ישיבת]] &quot;[[ישיבת שער התורה|שער התורה]]&quot; ב[[הורדנה|גרודנה]], ש[[ראש ישיבה|בראשהּ]] עמד ר&#039; [[שמעון שקופ]], וב[[סמינר למורים]] &quot;[[תרבות (רשת חינוך)|תרבות]]&quot; ב[[וילנה|ווילנה]], שם נתוודע לראשונה אל המושגים ה[[מדע]]יים של [[חקר המקרא]]. לאחר ארבע שנות הוראה בעיירות שונות בפולין, [[העלייה החמישית|עלה]] בשנת [[1931]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]] והשתקע ב[[ירושלים]]. בין השנים [[1933]]–[[1942]] למד ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] ב[[הר הצופים]], שם קשר יחסים הדוקים עם הסופר והמבקר [[שלמה צמח]], עם פרופ&#039; [[יוסף קלוזנר]] ועם פרופ&#039; [[משה צבי סגל]]. הוא סיים את לימודיו בתואר מוסמך ל[[מדעי הרוח]] במקצועות: [[ספרות עברית]], היסטוריה ו[[סוציולוגיה]] של עם ישראל ומקרא.<br /> <br /> מיום הגיעו ארצה ועד יציאתו לגמלאות היה טרוד בענייני פרנסה, שהותירו לו זמן מועט למחקריו. במהלך השנים נטל על עצמו עבודות שונות: כסטודנט עבד כ[[סדרן]] ב[[קולנוע אדיסון|בית הקולנוע &quot;אדיסון&quot;]] בירושלים. במחצית השנייה של [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]] הועסק כמורה בקיבוץ [[גבע]]. לאחר נישואיו לטוניה שיינפלד-ברטר ([[1940]]) לימד בבית הספר היסודי לילדי העובדים ב[[נשר (עיר)|נשר]], שם נולדו ילדיו, ינון ונטע. בתחילת [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות החמישים]] העתיקה המשפחה את משכנה לשכונת [[בת גלים]] ב[[חיפה]], והוא החל ללמד תנ&quot;ך ב[[בית הספר &quot;תיכון חדש&quot; בחיפה]]. לאחר מספר שנים קיבל על עצמו את ניהול [[סמינר צה&quot;ל למורים ולגננות]], תוך שהוא ממשיך להחזיק במשרתו כמורה לתנ&quot;ך ב&quot;תיכון חדש&quot;. לאחר [[פרישה לגמלאות|צאתו לגמלאות]], במחצית השנייה של [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]], שימש כמרצה ב[[בית הספר להשתלמויות מורים]] ב[[תל אביב]] מספר שנים. לעיתים קרובות אחז במספר משרות בעת ובעונה אחת, וכהשלמת הכנסה בדק במשך שנים בחינות בגרות בתנ&quot;ך.<br /> <br /> סדר יומו העמוס במשך רוב שנות חייו הותיר בידיו זמן מצומצם בלבד למחקריו המדעיים. על מחקרים אלה היה שוקד בשעות הקטנות של הלילה. הוא היה מרצה מבוקש, ולמרות עיסוקיו הרבים, הקדיש מזמנו להרצאות לציבור הרחב בתחום המקרא.<br /> <br /> גישתו המחקרית מצטיינת ביסודיות, ברחבות אופקים ובמיצוי המידע הרלוונטי.{{הערה|1=כפי שמעידים עליו פרופ&#039; [[יוסף קלוזנר]] ופרופ&#039; [[דב סדן]] בהקדמות לשתי המהדורות של ספרו על [[משה מנדלסון#הביאור|הביאור לתורה של מנדלסון]], וכמו כן [[גצל קרסל]] במאמרו &quot;פרץ סנדלר – מרחיב אופקי מחקר המקרא&quot;, שפורסם בהגיעו לגבורות (בית-מקרא א&#039; (צ&quot;ו), תשרי-כסלו, תשמ&quot;ד, עמ&#039; 1–6).}}<br /> <br /> בשל הזמן המצומצם שנותר בידיו למחקר והזמן שהקדיש ללימוד יסודי של נושאי מחקריו המגוונים, לא הִרבה פרץ סנדלר לפרסם. בנוסף על ספרו על הביאור לתורה של [[משה מנדלסון]], שפורסם לראשונה ב-[[1940]], ובו ערך, בין השאר &quot;ניתוח הביאור והתרגום תוך סיפור הקרנת מעשה התרגום והביאור על בית ישראל באותה תקופה ובתקופות שלאחריה&quot;,{{הערה|1=ג. קרסל, שם, עמ&#039; 3–4.}} חיבר גם שורת ערכים (ר&#039; [[#מחקריו ופרסומיו (לא כולל פרסומים וראיונות בעיתונות)|פירוט להלן]]), בשלל ההיבטים השונים של [[פרשני המקרא|פרשנות המקרא]] ב&quot;[[אנציקלופדיה מקראית]]&quot; וב&quot;לקסיקון המקראי&quot; – &quot;סיכומים מצוינים בהדגשת הייחוד של התקופה או האישיות, והתרומות המצטרפות לכלל גדול של חקר המקרא במשך הדורות בעמים ובישראל&quot;.{{הערה|1=ג. קרסל, שם, עמ&#039; 6.}}<br /> <br /> לצד ערכים אלה פרסם פרץ סנדלר שורה של מאמרים חשובים העוסקים בסוגיות יסוד מהותיות בחקר המקרא (ר&#039; [[#מחקריו ופרסומיו (לא כולל פרסומים וראיונות בעיתונות)|פירוט להלן]]) כגון: סוגיית הגלוסה במקרא;{{הערה|1=&quot;סתרם של מפורסמות&quot;, בחינות בבקורת הספרות 10, מוסד ביאליק, ירושלים, עמ&#039; 53–62.}} תולדות הפולמוס והנצחנות שבין היהודים לנוצרים בימי הביניים;{{הערה|1=&quot;בין ישראל לעמים&quot;, כרמלית, תשט&quot;ו–תשי&quot;ז, עמ&#039; 1–11.}} וסוגיות הקשורות ב[[תרגום המלך ג&#039;יימס|תרגום המקרא לנוסח האנגלי הרשמי של המלך ג&#039;יימס]].{{הערה|1=&quot;תרגום המקרא נוסח המלך ג&#039;יימס&quot; ב&quot;מהדורה מתוקנת ומשופרת&quot;, בית מקרא, א&#039; (נ&quot;ו), תשל&quot;ד, עמ&#039; 54–93.}}<br /> <br /> בנוסף עסק סנדלר גם בתחום החורג מעיסוקו העיקרי – תולדות ה[[ציונות]]. הוא גילה את ה[[אוטופיה]] &quot;חזות העתיד&quot; של [[מנחם אייזלר]], ופרסמה בצירוף מבוא ותרגום בספר &quot;חזיוני מדינה: ילקוט אוטופיות ציוניות&quot; שבעריכתו.{{הערה|1=ר&#039; שם, עמ&#039; 9–98.}}<br /> <br /> חוג מכריו היה נרחב, והקיף רבים מאנשי הספר והתרבות בחיפה ומחוצה להּ, בהם פרופ&#039; יוסף קלוזנר, פרופ&#039; [[משה צבי סגל]], פרופ&#039; [[דב סדן]], [[דב בר מלכין]], [[שלמה טנאי]], [[שלמה צמח]], [[שמשון מלצר]], [[ש. שלום]], [[יעקב אורלנד]] (שהספידו במותו), שרגא אבנרי, פרופ&#039; [[גדליה אלקושי]], יהושע נבון, פרופ&#039; [[יעקב טלמון]], [[גצל קרסל]], [[חיים גבריהו]], הציירים צבי מאירוביץ&#039;, אברהם ישכיל, שמואל לם, ה[[משורר]] והמבקר [[יצחק עקביהו]] ועוד רבים אחרים.<br /> <br /> סנדלר נפטר ב-[[1985]] ונקבר ב[[מתחם בתי הקברות בחיפה|בית הקברות שדה יהושע]] בחיפה.{{הערה|שם=GRAVEZ}}<br /> <br /> בתו, [[נטע זגגי]], היא פרופסור בחוג ל[[לימודים קלאסיים]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]].<br /> <br /> ==מחקריו ופרסומיו (לא כולל פרסומים וראיונות בעיתונות)==<br /> * &#039;&#039;&#039;הביאור לתורה של משה מנדלסון וסיעתו, התהוותו והשפעתו&#039;&#039;&#039;, הוצ&#039; [[ראובן מס]], ירושלים, תש&quot;א-1940. (מהדורה שנייה, ירושלים: [[הוצאת ראובן מס]], תשמ&quot;ד-1984 - עם ראשית דבר מאת [[דב סדן]].)<br /> * &#039;&#039;&#039;חזיוני מדינה: ילקוט אוטופיות ציוניות&#039;&#039;&#039;, עם מבוא ל&quot;חזות העתיד&quot; מאת פ. סנדלר ואחרית-דבר [[ג. קרסל]], תל אביב: [[מ. ניומן]], תשי&quot;ד-1954.<br /> * &quot;לבעיית &quot;פרדס&quot; והשיטה המרובעת&quot;, ספר אורבך, כרך א&#039; של כתבי החברה העברית לחקר המקרא, תשט&quot;ו, עמ&#039; 222–235.<br /> * &quot;בין ישראל לעמים&quot;, כרמלית, תשט&quot;ו–תשי&quot;ז, עמ&#039; 1–11.<br /> * &quot;[https://web.archive.org/web/20130929211723/http://katharsis.co.il/images/magazine/9_stram.pdf סתרם של מפורסמות]&quot;, &#039;&#039;&#039;בחינות בבקורת הספרות&#039;&#039;&#039; 10, [[מוסד ביאליק]], ירושלים, עמ&#039; 53–62.<br /> * &quot;לחקר ה&quot;פסקא באמצע הפסוק&quot;, ספר ד. נייגר, הוצאת [[החברה לחקר המקרא בישראל]], ירושלים, תשי&quot;ט, עמ&#039; 222–249.<br /> * &quot;על ישן וחדש בפרשנות&quot;, בית מקרא, א&#039; (מ&quot;ד), תשל&quot;א, עמ&#039; 46–67.<br /> * &quot;תרגום המקרא נוסח המלך ג&#039;יימס&quot; ב&quot;מהדורה מתוקנת ומשופרת&quot;, בית מקרא, א&#039; (נ&quot;ו), תשל&quot;ד, עמ&#039; 54–93.<br /> * {{קתרסיס||מנדלסוניאנה – בימים ההם ובזמן הזה|mnd|12, סתיו תש&quot;ע-2009}} (פרסום ראשון מכתב יד שבעיזבונו של פרץ סנדלר. נכתב בשנת תשכ&quot;ט/תש&quot;ל – 1969/70).<br /> * {{קתרסיס||מגידולי שדה-הפקר או: העת לעקור נטוע?|8_mgiduley|12, סתיו תש&quot;ע-2009}} (פרסום ראשון של מאמר, מעיזבונו של פרץ סנדלר, שנכתב בשנת 1970).<br /> * הערכים &quot;מדע המקרא&quot; (עמ&#039; 466–495), &quot;פרשנות&quot; (עמ&#039; 733–756) ב&#039;&#039;&#039;לקסיקון מקראי&#039;&#039;&#039; בעריכת מ. סוליאלי ו-מ. ברכוז, תל אביב: [[הוצאת דביר]], תשכ&quot;ה.<br /> * [[אנציקלופדיה מקראית]] כרך ד&#039; – &quot;מבוא&quot;, &quot;מבואות למקרא&quot; (עמ&#039; 579–596);<br /> * אנציקלופדיה מקראית, כרך ה&#039; – &quot;מקרא&quot;, &quot;חקר המקרא&quot; (עמ&#039; 386–418).<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[נטע זגגי|נטע (סנדלר) זגגי]], [https://web.archive.org/web/20210426014516/http://www.katharsis.co.il/images/magazine/7_perez.pdf זיכרון לראשונים: פרץ סנדרלר], &#039;&#039;&#039;[[קתרסיס (כתב עת)|קתרסיס]]&#039;&#039;&#039; 12, סתיו תש&quot;ע-2009, עמ&#039; 87–91.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * {{דף שער בספרייה הלאומית|987007289417005171|פרץ סנדלר (1903-1985)}}<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{בקרת זהויות}}<br /> {{מיון רגיל:סנדלר, פרץ}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישראלים ילידי האימפריה הרוסית]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת שער התורה-גרודנה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תרבות (רשת חינוך)]]<br /> [[קטגוריה:אנשי העלייה החמישית]]<br /> [[קטגוריה:חוקרי מקרא ישראלים]]<br /> [[קטגוריה:אנשי חינוך ישראלים]]<br /> [[קטגוריה:יהודים בלארוסים]]<br /> [[קטגוריה:עורכי האנציקלופדיה המקראית]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות שדה יהושע]]<br /> [[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1903]]<br /> [[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1985]]</div>

~2025-41517-60