imported>עמד בוט: תיקון עיצוב טבלאות – המרת עיצוב ישן בחדש והסרת פרמטרים מיותרים (דיון)

2026-05-17T09:14:44Z

תיקון עיצוב טבלאות – המרת עיצוב ישן בחדש והסרת פרמטרים מיותרים (דיון)

דף חדש

{{שפה
|שם=פרסית
|שם בשפת המקור=فارسی, پارسی
|מדינות=[[איראן]], [[אפגניסטן]], [[טג'יקיסטן]], [[בחריין]], [[אוזבקיסטן]]
|אזורים=[[המזרח התיכון]]
|דוברים=כ-120,000,000
|שפת אם=כ-78,000,000
|כתב=[[אלפבית פרסי]] (איראן ואפגניסטן){{ש}}
[[אלפבית טג'יקי]] (טג'יקיסטן){{ש}}
[[אלפבית פרסי עתיק]] (525–330 לפנה"ס){{ש}}
[[סקריפט פהלווי]] (המאה ה-2 לפנה"ס – המאה ה-7){{ש}}
[[ברייל פרסי]]
|משפחה=[[שפות הודו-אירופיות|הודו-אירופית]]
:[[שפות הודו-איראניות|הודו-איראנית]]
::[[שפות איראניות|איראנית]]
:::[[שפות איראניות|דרום-מערבית]]
::::'''פרסית'''
|לאום=[[איראן]], [[אפגניסטן]], [[טג'יקיסטן]], [[אוזבקיסטן]], [[דאגסטן]]
|מוסד=فرهنگستان زبان و ادب فارسی – [[האקדמיה ללשון ולספרות הפרסית]]
فرهنگستان زبان و ادبیات رودکی – [[האקדמיה ללשון וספרות רודאקי]]
|תמונה=Persian_names.png}}
[[file:Persian Language Location Map.svg|frameless|left]]
{{אלפבית פרסי}}
'''פרסית''' ({{שמע|קובץ=Farsi.ogg|תיאור='''فارسی'''}}, פַֿארְסִי) היא [[שפות איראניות|שפה איראנית]]. הפרסית מדוברת בפי כ-80 מיליון בני אדם ב[[איראן]], כ-8 מיליון ב[[אפגניסטן]] ובקרב קהילות נוספות במדינות סמוכות לאיראן. זוהי שפתה הרשמית של הרפובליקה האסלאמית של איראן. כמחצית מאזרחיה דוברים אותה כשפת אם, והשאר כשפה שנייה. ב[[טג'יקיסטן]] השפה הרשמית היא [[טג'יקית]] – ניב של פרסית. אחת הלשונות הרשמיות של אפגניסטן היא ה[[דארי]], שאף היא ניב של פרסית. באיראן השם "דארי" משמש לתיאור הפרסית הקלאסית.

הפרסית מתועדת החל מ[[העת העתיקה]]. נהוג לחלק את ההיסטוריה של הלשון הפרסית לשלושה חלקים עיקריים:
*ה[[פרסית עתיקה|פרסית העתיקה]] – לשון [[הממלכה האחמנית]], נכתבה ב[[כתב יתדות]].
*ה[[פרסית אמצעית|פרסית האמצעית]] – לשון [[האימפריה הסאסאנית]]. נכתבה בכתב המזכיר את ה[[אלפבית ארמי|אלפבית הארמי]], אך חסר אבחנות רבות.
*הפרסית החדשה – לשון איראן ואפגניסטן החל מ[[היסטוריה של איראן#הכיבוש האסלאמי|הכיבוש האסלאמי]]. נכתבת ב[[אלפבית ערבי|אלפבית הערבי]], אליו מתווספות מספר אותיות. הפרסית הקלאסית, הנחשבת לפרסית חדשה מוקדמת (הלכה למעשה, הפרסית החדשה של [[ימי הביניים]]) קיימת בכתב מ[[המאה ה-9]] לערך. תיעוד ראשון לשימוש בה קיים ב[[קולופון]] בכתב יד של ה[[קוראן]] משנת 905 לספירה{{הערה|{{הספרנים|רחל גולדברג|קוראן ערבי, זהות פרסית|sodot-aravit-parsit|14 ביוני 2022}}}}.

הפרסית אינה מבחינה בין מינים דקדוקיים. הפועל הפרסי נוטה בגוף ומספר, ומערכת הפועל מכילה צורות סינתטיות (צורות העבר, ההווה, האיווי והציווי) לצד צורות פריפרסטיות המורכבות מפועל עזר הנושא, יחד עם תבנית הנטייה עצמה, מידע דקדוקי ואלמנט פועלי הנושא בעיקר מידע לקסיקלי (צורות העתיד, העבר הרחוק ועוד).
שם העצם הפרסי אינו נוטה ביחסה ובמין דקדוקי (החל מהפרסית האמצעית) אלא רק במספר – יחיד ורבים. הפרסית מכירה תווית סיתום פוסטפוזיטיבית בלבד, וחסרת תווית ידוע.

השפה נכתבת באמצעות גרסת [[אלפבית ערבי|האלפבית הערבי]] המותאמת לכתיבת הפרסית וכוללת 32 אותיות. חלק מהאותיות התפתחו לשם כתיבת הגאים שאינם קיימים בערבית. מילים ערביות נכתבות בדרך-כלל בכתיב המקורי, גם אם כוללות הגאים שאינם נהגים בפרסית. לפיכך יש אותיות המשמשות רק בכתיבת מילים ממוצא ערבי. בפרסית נעשה שימוש נרחב ב[[אם קריאה|אמות קריאה]], הרבה מן המקובל בערבית, אולם כלל זה חל רק על מילים ממוצא פרסי ולא ממוצא ערבי.

באוצר המילים הפרסי מילים רבות ממקורות זרים, רובן מ[[ערבית]], וחלק גדול אחר מהמילים השאולות – ב[[צרפתית]]. בתקופה שבה נפוץ ה[[אסלאם]] באיראן החליפו מילים ערביות שאולות חלק גדול מהפרסיות. השפה הפרסית היום כוללת מספר רב של מילים ממוצא ערבי, אולם הגייתן הותאמה למערכת ההגאים הפרסית, כך שהן נשמעות שונות למדי מהגרסה הערבית שלהן. ישנן גם מילים רבות המשותפות ל[[טורקית]] ולפרסית, אף-על-פי שמדובר בשפות שונות מאוד זו מזו.

במאה ה-20, עם התחזקות ההשפעה האירופית באיראן, התווספו מילים רבות שמוצאן בשפות אירופאיות רחבות-תפוצה כגון צרפתית וגרמנית. כיום ההשפעה הרבה ביותר היא של השפה ה[[אנגלית]], שהפכה לשפה הבין-לאומית. אפשר למצוא בפרסית מילים חדשות רבות השאולות מאנגלית, בעיקר מונחים טכניים בתחום המחשבים, תחומים שונים במדע ובתחומים טכנולוגיים אחרים.

בשנת 1931 [[מירזא עלי-אכבר קזויני דהח'דא]] פרסם מילון השפה הפרסית שגם כיום נחשב למילון חשוב.

==הגיית השפה וכתיבתה==
{| class=wikitable style=text-align:center; style="float: left;"
|+פונמות בפרסית
|
! colspan=2 | [[עיצורים סדקיים|סדקי]]
! colspan=2 | [[עיצורים ענבליים|ענבלי]]
! colspan=2 | [[עיצורים וילוניים|וילוני]]
! colspan=2 | [[עיצורים חכיים|חכי]]
! colspan=2 | [[עיצורים בתר-מכתשיים|בתר־{{ש}}מכתשי]]
! colspan=2 | [[עיצורים מכתשיים|מכתשי]]
! colspan=2 | [[עיצורים שפתיים|שפתי]]{{ש}}(־[[עיצורים שפתיים#שפתיים־שיניים|שִנִּי]])
|-align=center
! [[עיצורים אפיים|אפי]]
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| width="14" style="border-left: 0;" |[ŋ]|| width="14" style="border-right: 0;" |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| width="14" style="border-left: 0;" |n|| width="14" style="border-right: 0;" |
| width="14" style="border-left: 0;" |m|| width="14" style="border-right: 0;" |
|-align=center
! [[עיצורים סותמים|סותם]]
| width="14" style="border-left: 0;" | || width="14" style="border-right: 0;" |ʔ
| width="14" style="border-left: 0;" |[ɢ|| width="14" style="border-right: 0;" |q]
| style="border-left: 0;"|g||style="border-right: 0;"|k
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| style="border-left: 0;"|d||style="border-right: 0;"|t
| style="border-left: 0;"|b||style="border-right: 0;"|p
|-align=center
! [[עיצורים מחוככים|מחוכך]]
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| width="14" style="border-left: 0;" |ʤ|| width="14" style="border-right: 0;" |ʧ
| colspan=2 |
| colspan=2 |
|-align=center
! [[עיצורים חוככים|חוכך]]
| style="border-left: 0;"| ||style="border-right: 0;"|h
| colspan=2 |
| style="border-left: 0;"|ɣ||style="border-right: 0;"|x
| colspan=2 |
| style="border-left: 0;"|ʒ||style="border-right: 0;"|ʃ
| style="border-left: 0;"|z||style="border-right: 0;"|s
| style="border-left: 0;"|v||style="border-right: 0;"|f
|-align=center
! rowspan=2 | [[עיצורים מקורבים|מקורב]]{{ש}}([[עיצורים צדיים#מקורבים צדיים|צדי]])
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| style="border-left: 0;"|w||style="border-right: 0;"|
| width="14" style="border-left: 0;" |j|| width="14" style="border-right: 0;" |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
|-align=center
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| style="border-left: 0;"|l||style="border-right: 0;"|
| colspan=2 |
|-align=center
! [[עיצורים מקישים|מקיש]]
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| style="border-left: 0;"|ɾ||style="border-right: 0;"|
| colspan=2 |
|-align=center
! [[עיצורים רוטטים|רוטט]]
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| style="border-left: 0;"|[r]||style="border-right: 0;"|
| colspan=2 |
|}

[[קובץ:Farsi vowel chart.svg|שמאל|ממוזער|300px|מיקום תנועות בפרסית]]
[[קובץ:نستعلیق.png|alt=نستعليق|ממוזער|קו [[נסתעליק]] (خط نستعليق)]]
[[קובץ:Welcome to Persian Wikipedia.svg|ממוזער|ברוכים הבאים לוויקיפדיה הפרסית (به ویکی‌پدیای فارسی "پارسی" خوش آمدید)]]
{| class="wikitable" style="text-align:center"
! colspan=7 {{כ}}| <big>[[עיצור|העיצורים]]<big>
|-
! colspan=4 | הסימון הגרפי
! rowspan=2 | תעתיק{{ש}}[[אלפבית פונטי בינלאומי|IPA]]
! rowspan=2 | תעתיק{{ש}} ל[[עברית]]
! rowspan=2 | הערך הפונטי
|-
! בודד
! תחילי
! אמצעי
! סופי
|-
! colspan=2 {{כ}}| <big>ا</big>
! colspan=2 {{כ}}| <big>ـا</big>
| [[עיצור סדקי, סותם, אטום|ʔ]]
| א
| align=right | אינו נהגה או שנהגה כהגיית אל"ף; עשוי לשאת תנועות חולם או צירי פתוחים
|-
! <big>ب</big>
! <big>بـ</big>
! <big>ـبـ</big>
! <big>ـب</big>
| [[עיצור דו-שפתי, סותם, קולי|b]]
| ב
| align=right | נהגה כהגיית בי"ת
|-
! <big>ﭖ</big>
! <big>ﭘ</big>
! <big>ـپـ</big>
! <big>ـپ</big>
| [[עיצור דו-שפתי, סותם, אטום|p]]
| פּ
| align=right | נהגה כהגיית פּ"א
|-
! <big>ت</big>
! <big>تـ</big>
! <big>ـتـ</big>
! <big>ـت</big>
| [[עיצור מכתשי, סותם, אטום|t]]
| ת
| align=right | נהגה כהגיית ת"ו
|-
! <big>ث</big>
! <big>ثـ</big>
! <big>ـثـ</big>
! <big>ـث</big>
| [[עיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום|s]]
| ת'
| align=right | משמש מילים שאולות מערבית, נהגה כהגיית סמ"ך
|-
! <big>ج</big>
! <big>ﺟـ</big>
! <big>ـﺠـ</big>
! <big>ـﺞ</big>
| [[עיצור בתר-מכתשי, מחוכך, קולי|ʤ]]
| ג'
| align=right | נהגה כהגיית גימ"ל גרושה
|-
! <big>ﭺ</big>
! <big>ﭼ</big>
! <big>ـچـ</big>
! <big>ﭻ</big>
| [[עיצור בתר-מכתשי, מחוכך, אטום|ʧ]]
| צ'
| align=right | נהגה כהגיית צד"י גרושה
|-
! <big>ح</big>
! <big>حـ</big>
! <big>ـحـ</big>
! <big>ـح</big>
| [[עיצור סדקי, חוכך, אטום|h]]
| ח
| align=right | נהגה כהגיית ה"א או שלא נהגה כלל
|-
! <big>خ</big>
! <big>خـ</big>
! <big>ـخـ</big>
! <big>ـخ</big>
| [[עיצור וילוני, חוכך, אטום|x]]
| ח'
| align=right | נהגה כהגיית כ"ף רפה
|-
! colspan=2 {{כ}}| <big>د</big>
! colspan=2 {{כ}}| <big>ـد</big>
| [[עיצור מכתשי, סותם, קולי|d]]
| ד
| align=right | נהגה כהגיית דל"ת
|-
! colspan=2 {{כ}}| <big>ذ</big>
! colspan=2 {{כ}}| <big>ـذ</big>
| [[עיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי|z]]
| ד'
| align=right | משמש מילים שאולות מערבית, נהגה כהגיית זי"ן
|-
! colspan=2 {{כ}}| <big>ر</big>
! colspan=2 {{כ}}| <big>ـر</big>
| [[עיצור מכתשי, רוטט|r]]
| ר
| align=right | נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת
|-
! colspan=2 {{כ}}| <big>ز</big>
! colspan=2 {{כ}}| <big>ـز</big>
| z
| ז
| align=right | נהגה כהגיית זי"ן
|-
! colspan="2" | <big>ﮊ</big>
! colspan="2" | <big>ـژ</big>
| [[עיצור בתר-מכתשי, חוכך, קולי|ʒ]]
| ז'
| align=right | נהגה כהגיית זי"ן גרושה
|-
! <big>س</big>
! <big>سـ</big>
! <big>ـسـ</big>
! <big>ـس</big>
| s
| ס
| align=right | נהגה כהגיית סמ"ך
|-
! <big>ش</big>
! <big>شـ</big>
! <big>ـشـ</big>
! <big>ـش</big>
| [[עיצור בתר-מכתשי, חוכך, אטום|ʃ]]
| ש
| align=right | נהגה כהגיית שי"ן ימנית
|-
! <big>ص</big>
! <big>صـ</big>
! <big>ـصـ</big>
! <big>ـص</big>
| s
| צ
| align=right | משמש מילים שאולות מערבית, נהגה כהגיית סמ"ך
|-
! <big>ض</big>
! <big>ضـ</big>
! <big>ـضـ</big>
! <big>ـض</big>
| z
| צ'
| align=right | משמש מילים שאולות מערבית, נהגה כהגיית זי"ן
|-
! <big>ط</big>
! <big>طـ</big>
! <big>ـطـ</big>
! <big>ـط</big>
| t
| ט
| align=right | משמש מילים שאולות מערבית, נהגה כהגיית ת"ו
|-
! <big>ظ</big>
! <big>ظـ</big>
! <big>ـظـ</big>
! <big>ـظ</big>
| z
| ט'
| align=right | משמש מילים שאולות מערבית, נהגה כהגיית זי"ן
|-
! <big>ع</big>
! <big>عـ</big>
! <big>ـعـ</big>
! <big>ـع</big>
| ʔ
| ע
| align="right" | מופיעה במילים שאולות מערבית, נהגית כהגיית אל"ף או שאינה נהגית כלל
|-
! <big>غ</big>
! <big>غـ</big>
! <big>ـغـ</big>
! <big>ـغ</big>
| [[עיצור וילוני, חוכך, קולי|ɣ]], [[עיצור ענבלי, סותם, קולי|ɢ]]
| ע'
| align=right | נהגית כהגיית גימ"ל רפה/רי"ש מודרנית, בתחילת מילה נהגה כגימ"ל ענבלית יותר
|-
! <big>ف</big>
! <big>فـ</big>
! <big>ـفـ</big>
! <big>ـف</big>
| [[עיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום|f]]
| פ
| align=right | נהגה כהגיית פ"א רפה
|-
! <big>ق</big>
! <big>قـ</big>
! <big>ـقـ</big>
! <big>ـق</big>
| ɣ, ɢ, [[עיצור ענבלי, סותם, אטום|q]]
| ק
| align=right | נהגית כמו غ; בניבים מסוימים נהגית כמו קו"ף מקראית (ענבלית)
|-
! <big>ک</big>
! <big>کـ</big>
! <big>ـکـ</big>
! <big>ـک</big>
| [[עיצור וילוני, סותם, אטום|k]]
| כ
| align=right | נהגה כהגיית כ"ף
|-
! <big>گ</big>
! <big>ﮔـ</big>
! <big>ـگـ</big>
! <big>ـگ</big>
| [[עיצור וילוני, סותם, קולי|ɡ]]
| ג
| align=right | נהגה כהגיית גימ"ל
|-
! <big>ل</big>
! <big>لـ</big>
! <big>ـلـ</big>
! <big>ـل</big>
| [[עיצור מכתשי, מקורב צדי|l]]
| ל
| align=right | נהגה כהגיית למ"ד
|-
! <big>م</big>
! <big>مـ</big>
! <big>ـمـ</big>
! <big>ـم</big>
| [[עיצור דו-שפתי, אפי|m]]
| מ
| align=right | נהגה כהגיית מ"ם
|-
! <big>ن</big>
! <big>نـ</big>
! <big>ـنـ</big>
! <big>ـن</big>
| [[עיצור מכתשי, אפי|n]]
| נ
| align=right | נהגה כהגיית נו"ן
|-
! colspan=2 {{כ}}| <big>و</big>
! colspan=2 {{כ}}| <big>ـو</big>
| [[עיצור שפתי-שיני, חוכך, קולי|v]]
| ו
| align=right | נהגה כהגיית בי"ת רפה; עשוי לשמש תנועות חולם ושורוק או [[דיפתונג]] אוו
|-
! <big>ﻩ</big>
! <big>هـ</big>
! <big>ـهـ</big>
! <big>ـه</big>
| h
| ה
| align=right | נהגה כהגיית ה"א; עשוי לשמש תנועת צירי פתוח או שלא ליהגות כלל
|-
! ی
! <big>یـ</big>
! ـیـ
! <big>ـی</big>
| [[עיצור חכי, מקורב|j]]
| י
| align=right | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית; עשוי לשמש תנועת חיריק או תנועת צירי
|}

== דקדוק ==
'''סדר הרכיבים במשפט הפעלי בפרסית:'''
סדר הרכיבים במשפט הפרסי אינו קבוע לחלוטין, אבל המבנה הרגיל של משפט בפרסית הוא SOV, כלומר: נושא, משלימים (משבצת אופציונלית), אלמנט פרדיקטיבי (פועל).
משבצת הנושא מוגדרת על ידי הרכיב המקיים התאם עם צורת הפועל (גוף ומספר), וניתן למצוא בה – שם עצם, אינפיניטיב, ביטויי מספר וכמות וכינוי גוף. משבצת המשלימים ותוארי הפועל תלויה במסגרת ההצרכה והערכיות של הפועל במשפט (המצוי, אם בכלל, במשבצת הפרדיקאט). המושא הישיר מאופיין על ידי הפוסטפוזיציה ra (דומה, אך לא חופף מבחינת התפוצה ל"את ה-" בעברית). משלימים נוספים מאופיינים על ידי פרפוזיציות שונות. במשבצת הפרדיקאט ניתן למצוא פועל פיניטי (דהיינו המאופיין בגוף), שם עצם או ביטוי שמני. כאשר הפרדיקאט הוא שם עצם, ימצא לאחריו אוגד פועלי בדגמים מסוימים, אך קיימים דגמים בלי משבצת אוגד (דהיינו משפטים שימניים).

'''כינויי הגוף:'''
כינויי הגוף השונים אינם מהווים קטגוריה דקדוקית, אלא סינתזה של מספר קטגוריות. עם זאת, קיים יתרון בהצגתם כטבלה – הסביבה התחבירית והפונקציונלית בה ניתן למצאם אינה שווה עבור כל כינויי הגוף ובייחוד ניתן למצוא הבדל סביבתי ותחבירי בין הגופים הראשון והשני ובין הגוף השלישי. כינויי הגוף בפרסית, כשאר שמות העצם, אינם מבחינים במין דקדוקי.
*'''من''' ''man'' – גוף ראשון יחיד. '''ما''' ''mā'' – גוף ראשון רבים.
*'''تو''' ''to'' – גוף שני יחיד. '''شما''' ''shomā'' – גוף שני רבים.
*'''او / وی''' ''vey / u'' – גוף שלישי יחיד. '''ايشان''' ''ishān'' – גוף שלישי רבים.
*'''آن''' ''ān'' – גוף שלישי יחיד. '''آنها''' ''ānhā'' – גוף שלישי רבים.

shomā – משמש לעיתים בפניות מנומסות כגוף שני יחיד. u ו-ishān – מציינים בני אדם בלבד. האחרון מסמן אזכור מנומס. ān ו-ānhā – פורמלית מהווים כינויים רומזים, אך משמשים פונקציונלית ככינויי גוף.

לא ניתן להגות מילה המתחילה בעיצור /s/ ולאחריו עיצור נוסף (כלומר CC)V) שראשו [s]) ולכן בדרך כלל מוסיפים את תנועת /e/ (סימן הניקוד "סגול"); לדוגמה, [[ספגטי]] – א-ספגטי.

== פרסית ושפות הודו-אירופאיות ==

{| class="wikitable sortable"
|+
|-
! פרסית עתיקה || פרסית תיכונה || פַּרסִית מודרנית ||יוונית עתיקה
|| לָטִינִית||גרמנית
|| אַנגְלִית||פולנית
|| שוודית || ליטאית
|-
| pitar || pidar || pedar (پدر) || patēr || pater || Vater || father || ojciec || fa(de)r || tėvas
|-
| mātar || mād(ar) || mādar (مادر) || mētēr || mater || Mutter || mother || matka || mo(de)r || motina
|-
| brātar || brād(ar) || barādar (برادر) || adelphos || frater || Bruder || brother || brat || bro(de)r || brolis
|-
| ? || ducht(ar) || dokhtar (دختر) || thygatēr || filia || Tochter || daughter || córka || dotter || dukra
|-
| nāman || nām || nām (نام) || onoma || nomen || Name || name || imię || namn || vardas
|-
| martiya (Sterblicher) || mard || mard (مرد) || anēr || mortalis || Mord || murder || martwy || mord || mirtingas (Sterblicher)
|-
| dadā-tanaiy || dādan || dādan (دادن) || didōmi || dare || geben || give || dać || giva/ge || duoti
|-
| hischta-tanaiy || awischtadan || istādan (ایستادن) || histēmi || sistere || stehen || stand || stać || ställa sig || stoti
|-
| manā (mich) || man (ich, mich) || man (ich) (من) || eme || me || mich || me (ich, mich) || mnie || mig || mane
|-
| pantscha || pandsch || pandsch (پنج) || pente || quinque || fünf || five || pięć || fem || penki
|-
| hafta || haft || haft (هفت) || hepta || septem || sieben || seven || siedem || sju || septyni
|-
| utā || ud || o (و) || kai || et || und || and || i || och || ir
|-
| rāsta || rāst || rāst (راست) || orthos || rectus || recht, richtig, rechts || right || prawy ||rätt,riktig(t),höger || dešinė
|}

{| class="wikitable"
|-
! [[פרוטו-הודו-אירופית]] || [[סנסקריט]]|| פַּרסִית מודרנית || יוונית עתיקה || לָטִינִית|| גרמנית || [[פולנית]] || שוודית || ליטאית
|-
| *esmi || asmi || hastam (هستم) || eimi {{Polytonic|εἰμί}} || sum || ich bin || jestem || jag är || esu
|-
| *essi || asi || hasti (هستی) || ei {{Polytonic|εἶ}} || es || du bist || jesteś || du är || esi
|-
| *esti || asti || hast / ast (هست) || esti {{Polytonic|ἐστί}} || est || er ist || jest || han är || yra (esti)
|-
|-
| *smesi / *smosi || smas || hastim (هستیم) || esmen {{Polytonic|ἐσμέν}} || sumus || wir sind || jesteśmy || vi är || esame
|-
| *stes || stha || hastid (هستید) || este {{Polytonic|ἐστέ}} || estis || ihr seid || jesteście || ni är || esate
|-
| *senti || santi || hastand (هستند) || eisin {{Polytonic|εἰσίν}} || sunt || sie sind || są || de är || yra (esa)
|}

{| class="wikitable"
|-
! פרוטו-הודו אירופית || סנסקריט|| פַּרסִית מודרנית || יוונית|| לָטִינִית || סלאבית עתיקה|| ahd. || גרמנית
|-
| *bhero || bharami || mi-baram (می‌برم) || phero φερω || fero || bera || biru || ich bringe
|-
| *bheresi || bharasi || mi-bari (می‌بری) || phereis φερεις || fers || beresi || biris || du bringst
|-
| *bhereti || bharati || mi-barad (می‌برد) || pherei φερει || fert || beretu || birit || er, sie, es bringt
|-
|-
| *bheromes || bharamas || mi-barim (می‌بریم) || pheromen φερομεν || ferimus || beremu || berames || wir bringen
|-
| *bherete(s) || bharatha || mi-barid (می‌برید) || pherete φερετε || fertis || berete || beret || ihr bringt
|-
| *bheronti || bharanti || mi-barand (می‌برند) || pherusin φερουσιν || ferunt|| beratu || berant || sie bringen
|}

== שאילה עברית של מילים פרסיות==
מילים פרסיות רבות נשאלו לעברית, בעיקר מהפרסית הקדומה. חלק גדול משאילות אלה מצויות כבר בתנ"ך, בספרים שנכתבו בתקופת שלטון האימפריה הפרסית וחלקם מצויים במקורות עבריים אחרים.
* המילה המקראית '''זמן''' שאולה משורש איראני שפירושו "הולך". מילה זו התקבלה במשמעות זו גם ב[[שפות שמיות]] אחרות, למשל [[ערבית]], וגם ב[[טורקית]] ששאלה אלפי מילים פרסיות, ישירות או דרך הערבית.
* המילה המקראית '''דת''', שמופיעה ב[[מגילת אסתר]] במשמעות - "חוק"{{הערה|כמו בביטוי שבמגילת אסתר: "ודתיהם שֹׁנוֹת", כלומר וחוקיהם שונים.}} (או "נֹהַג") - צו אשר "ניתן" על ידי המלך{{הערה|כמו בביטויים שבמגילת אסתר: "והדת נִתְּנָה", "וַתִּנָּתֵן דת", "לְהִנָּתֵן דת", "כתב-הדת אשר נִתַּן".}}, מוצאה מהמילה הפרסית העתיקה: data – "חוק", שמשמעותה המקורית הייתה – "נתון" – כלומר צו אשר "ניתן" על ידי המלך (וכן בשאר השפות ההודו-אירופיות כולל לטינית: data – "נתונים"). מילה זו שבפרסית העתיקה עברה בהמשך, גם לארמית (כולל ארמית מקראית): דָּתָא – "חוק", וגם לפרסית של ימינו: داد – "צדק", וכן داده – "נתון".
* המילה המקראית '''פרדס''' מוצאה מפרוטו איראנית, שפירושה "גן". מילה זו התקבלה גם בערבית וגם בשפות אירופיות במשמעות "גן-עדן" (למשל באנגלית: Paradise).
* המילה המקראית '''פתגם''' – במשמעותה המקורית, הודעה: מפרסית paygām (בפרסית מודרנית: پیغام).
* המילים '''[[סרבל]]''' (במקרא רק בארמית), ו'''שרוול''' (בעברית משנאית) – מפרסית: sharval – [[מכנסיים]].
* המילה '''בוסתן''' (בתלמוד הבבלי רק בארמית) שמורכבת, מהמילה بو (bu) שפירושה "[[ריח]]" (כשהכוונה היא לריח טוב), ומהסיומת ستان (stan) המציינת - אזור - חבל ארץ (והקיימת בימינו כסיומת גם בשמות המדינות: [[אוזבקיסטן]], [[טג'יקיסטן]], [[טורקמניסטן]], [[קזחסטן]], [[קירגיזסטן]]). מילה זו הושאלה גם לערבית.
* שם העץ '''אזדרכת''' פירושו בפרסית "עץ החופשיים". (אזד – חופש, דרכת – עץ).
*המילה '''בזאר''' – שוק. בפרסית: bāzār.
* המילה '''פיג'אמה''' – פריט לבוש, לאו דווקא לשינה. מילולית: לבוש לרגל, פוזמק=גרב (پا, pae – רגל; jamah – בגד).
* המילה '''שחמט''' – שח-מט – בפרסית, שח (شاه, shah) משמעו מלך. מאט (mat) – נדהם; היה חסר אונים.
* המילה '''לימון''' – מפרסית, בהשאלה מסנסקריט – nimbū.
* המילה '''הנדסה''' – במשמעותה המקורית, [[גאומטריה]] (בפרסית: مهندسی mahandesi). המילה הגיעה לעברית דרך הערבית.
* המילה '''אשכרה''' – בשפת הדיבור בעברית: שקוף וברור. מפרסית: דבר ידוע, גלוי.

==ראו גם==
* [[אלפבית פרסי]]
* [[אזאפה]]

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=fa|ויקיספר=פרסית|שיחון ויקימסע=שיחון פרסי}}
* {{קישור כללי|אתר=[[ויקימילון]]|כתובת=https://he.wiktionary.org/wiki/קטגוריה:מילים_שאולות_מהשפה_הפרסית|כותרת=מילים שאולות מהשפה הפרסית}}
* {{הקלטה}} [https://web.archive.org/web/20190125131003/https://ilanabc.co.il/?page_id=669 פרק 27 – דבר היום: בפרדס ליד הקיוסק – על מילים פרסיות בעברית] ב[[פודקאסט]] דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס
* {{הקלטה}} [https://podcast.zeresh.co.il/2018/07/16/פרק-23-השפה-הפרסית-שאלות-המאזינים/ פרק 23 | השפה הפרסית – שאלות המאזינים!] ב[[פודקאסט]] איראניום מועשר של [[תמר עילם גינדין]]
* {{בריטניקה}}
* {{הספרנים|רחל גולדברג|כתב יד חושף את ההופעה הראשונה של הפרסית החדשה על בימת ההיסטוריה|sodot-aravit-parsit|יוני 2022}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007536485405171|שפה פרסית}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:פרסית|*]]
[[קטגוריה:איראן: תרבות]]
[[קטגוריה:שפות איראניות]]
[[קטגוריה:שפות הודו-איראניות]]
[[קטגוריה:שפות]]

פרסית - היסטוריית גרסאות

imported>עמד בוט: תיקון עיצוב טבלאות – המרת עיצוב ישן בחדש והסרת פרמטרים מיותרים (דיון)