https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%A1_%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%A8פרנסיס בייקר - היסטוריית גרסאות2026-09-14T07:01:18Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%A1_%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%A8&diff=396384&oldid=previmported>Idoiz: נכתב – מנהלת שטח האויב הכבוש2025-11-04T12:18:51Z<p>נכתב – <a href="/index.php/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%AA_%D7%A9%D7%98%D7%97_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%99%D7%91_%D7%94%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%A9" title="מנהלת שטח האויב הכבוש">מנהלת שטח האויב הכבוש</a></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div><br />
''' פרנסיס בייקר''' (ב[[אנגלית]]: '''Francis Horace Baker'''; {{כ}}([[1887]] - ?) היה [[שופט]] [[בריטי]] שכיהן ב[[ארץ ישראל]] בתקופת [[המנדט הבריטי]]. ישב בדין בבית המשפט העליון המנדטורי, כאחד מהרכב שלושת השופטים שדנו ב[[ערעור]]ו של [[אברהם סטבסקי]] מנאשמי משפט [[רצח ארלוזורוב]], על הרשעתו בבית המשפט לפשעים חמורים, שבגינה נגזר עליו [[עונש מוות]].<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
פרנסיס הוראס בייקר נולד ב[[אנגליה]] בשנת 1887. למד [[משפטים]] באנגליה ובשנת [[1910]] הוסמך ל"סוליסיטור" (תוארו של [[עורך דין]] המוסמך לעסוק בכל פעילות משפטית אך לא להופיע כטוען בבתי המשפט באנגליה, להבדיל מ"בריסטר" המוסמך להופיע ולטעון בבתי המשפט באנגליה). בייקר הגיע לארץ ישראל בראשית כיבוש הארץ על ידי ה[[בריטים]] כמייג'ר – רב-סרן ב[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]], במסגרת "[[מנהלת שטח האויב הכבוש]]" וכבר בשנת [[1918]] נתמנה לשופט. בשנת [[1920]] נתמנה לנשיא בית המשפט המחוזי ב[[ירושלים]]. בפברואר 1927 נתמנה באופן זמני לבית המשפט לערעורים{{הערה|{{PalBull||Appointments|19270218|11}}}}. בדצמבר 1928 מילא במשך שבועיים את מקומו של [[זקן השופטים]] בעת ש[[מייקל מקדונל]] היה בחופשה{{הערה|{{PalBull||Appointments|19290103|5}}}}. בתחילת 1929 מונה לשופט בריטי שלישי בבית המשפט לערעורים{{הערה|{{PalBull||Appointments|19290519|5}}}}. <br />
<br />
בייקר הוכלל בהרכבים של בתי משפט מיוחדים שהורכבו לצורך דיון במשפטי רצח, ולצורך כך נשלח לבתי משפט במקומות שונים ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|{{דואר היום||נידון למוות|19310306|29}}{{ש}}{{דואר היום||בבתי המשפט|19310329|26}}}}. <br />
<br />
בייקר ישב בדין במשפטים שהסעירו את היישוב היהודי בשנות ה-30. הוא ישב, למשל, בהרכב בית הדין לערעורים שביטל את גזר דין המוות של [[שמחה חינקיס]]{{הערה|{{דבר||בירור ערעורו של חינקיס|19300309|5}}}} והיה אב בית הדין בבית המשפט לעניינים פליליים ב[[שכם]] במשפטו של [[אבו ג'ילדה]], [[שוד]]ד דרכים [[ערבי]] ששמו הפך למושג, שנדון עם שותפו למוות. בייקר גם ישב בהרכב השופטים בערעור של [[אברהם סטבסקי]] על הרשעתו ב[[רצח ארלוזורוב]], בו זוכה סטבסקי ב-[[20 ביולי]] [[1934]]. <br />
<br />
ביוני [[1936]] עזב השופט בייקר את [[ארץ ישראל]] ויצא ל[[ניגריה]], שהייתה באותה תקופה [[קולוניה|מושבה]] בריטית, על מנת לכהן בה כשופט. לאחר מכן, בסוף 1955 התבקש על ידי מושל [[גמביה]], [[פרסי וין-הריס]], לעמוד בראש ועדת חקירה לבדיקת טענותיו של שר החינוך והרווחה [[פייר סאר נג'י]] נגד מפקד המשטרה הבריטית במושבה{{הערה|[http://discovery.nationalarchives.gov.uk/details/record?catid=9053903&catln=6]{{ש}}[https://books.google.com/books?id=nNGYAwAAQBAJ&pg=PA142&lpg=PA142]}}.<br />
<br />
==שיפוטו==<br />
בייקר היה בין השופטים שגילו יחס קולוניאלי אל תושבי הארץ, "הילידים" בעיניהם, ופסקו כי הדין האנגלי אינו חל בארץ ישראל. פסק דין נודע שהוציא שיקף את גישתו זאת. היה זה פסק דין שבייקר נתן בשנת [[1930]] בעניין ד"ר צזר חורי נ' עיריית חיפה. ד"ר חורי נפל לתוך שוחה פתוחה ונפצע. השופט בייקר פסק שאין לד"ר חורי זכות לפיצויים על פי [[המשפט המקובל|המשפט האנגלי]], מאחר שהמשפט [[עות'מאנים|העות'מאני]] אינו מכיר בפיצויים לנזקי גוף.<br />
<br />
ב [[7 בפברואר]] 1930 התפרסם בעיתון [[דבר (עיתון)|דבר]] [[מאמר מערכת]] בכותרת "אי אימון" ובו קבל העיתון על איפה ואיפה ביחסם של בתי המשפט המנדטוריים אל נאשמים ערבים ויהודים מנאשמי משפטי המאורעות. העיתון הביא כדוגמה את זיכויים של הנאשמים ברצח בני משפחת מקלף שנרצחו בדם קר, לעומת מעשיהם של [[שמחה חינקיס]] ויוסף אורפלי שנעשו כהגנה מפי תוקפים ונדונו למוות. היועץ המשטי לממשלת המנדט החליט להעמיד לדין את עורך העיתון [[ברל כצנלסון]], אך מאחר שהוא שהה אז בחו"ל הועמד לדין סגן העורך זלמן רובשוב (לימים [[זלמן שזר]] [[נשיא מדינת ישראל|נשיאה]] השלישי של [[מדינת ישראל]]). העבירה עליה הועמד רובשוב לדין הייתה עבירה על [[פקודת בזיון בית המשפט]]. האישום היה על "מאמרים הנוגעים בבירורים משפטיים התלויים ועומדים בבתי הדין, והעלולים להזיק לבירורים אלה ולהבזות את בתי הדין אשר לפניהם הם מתנהלים". השופטים במשפטו של רובשוב היו [[מייקל מקדונל]] ופרנסיס בייקר. פרנסיס בייקר בעל הגישה הקולוניאלית המתנשאית היה עזר כנגדו. ב-[[27 בפברואר]] 1930 הרשיעו השופטים את רובשוב, קנסו אות בשמונים [[לירה ארץ ישראלית|לירות ארץ ישראליות]], סכום כסף גדול באותה עת וחייבו את העיתון לפרסם התנצלות וכן תרגום מלא ל[[עברית]] של פסק הדין. בנימוקי ההחלטה הזכירו השופטים החלטה משנת [[1899]] של הוועדה המשפטית של מועצת המלך ב[[לונדון]] בה נאמר שבאנגליה עצמה תביעות על [[בזיון בית המשפט]] הן נדירות, אך פסקה כי:<br />
<br />
::"במושבות קטנות, שאוכלוסייהן מורכבים בעיקר מעמים צבעוניים, החיוב על בזיון בית המשפט יכול להיות הכרחי בהחלט, כדי לשמור בקרב ציבור כזה את יחס הכבוד למשפט". <br />
<br />
כמו כן נכללה בפסק הדין פיסקה שהייתה בה התנשאות של השופטים על עורכי דבר, ילידי [[מזרח אירופה]] בעלי הדעות ה[[סוציאליזם|סוציאליסטיות]]:<br />
<br />
::"דבר מכנה עצמו "עיתון פועלי ארץ ישראל" והצבור שהוא פונה אליו הוא [[פרולטריון]] קוסמופוליטי, אשר ייתכן כי בא הנה מארצות שהאמון באי משוא פנים וביושר של בתי הדין איננו נוהג בהן כמו בארצות שתחת השלטון הבריטי".{{הערה|{{דבר||"פסק דינו של דבר"|19300228|1}}}}<br />
<br />
את הגישה, אותה ביטא במשפט רובשוב, כי ההלכה האנגלית בדבר בזיון בית המשפט אינה חלה על תושבי ארץ ישראל, החיל השופט בייקר גם על פרשת רצח ארלוזורוב, כאשר דן ב [[12 ביולי]] 1934 שלושה [[עיתון|עיתונים]] לקנסות כבדים באשמת עבירה על פקודת בזיון בית המשפט. האישום הוגש על כך שבכתבות שפרסמו היה כדי להשפיע על בית המשפט בדיון בערעורו של סטבסקי. את [[הירדן (כתב עת)|הירדן]], ביטאון התנועה הרוויזיוניסטית קנס ב-75 לירות. את [[דאר היום]], שנהג לבטא אהדה לתנועה הרוויזיוניסטית קנס ב-35 לירות, ואת [[עיתון מיוחד]], שהיה [[שבועון]] עסק ב[[משפט פלילי|פלילים]] וב[[רכילות]] קנס ב-40 לירות.<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: בייקר, פרנסיס}}<br />
[[קטגוריה:שופטים בתקופת המנדט הבריטי]]<br />
[[קטגוריה:רצח חיים ארלוזורוב]]<br />
[[קטגוריה:שופטים בריטים]]<br />
[[קטגוריה:נשיאי בתי משפט]]<br />
[[קטגוריה:עורכי דין ארץ-ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:עורכי דין בריטים]]</div>imported>Idoiz