https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%96%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9D_%28%D7%A1%D7%A4%D7%A8%29 2026-09-14T10:17:23Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%96%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9D_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=964915&oldid=prev 2025-12-10T18:37:50Z

<p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{ספר<br /> | שם = פרזיטים: כיצד איבד המערב את ההיגיון הבריא<br /> | שם בשפת המקור = The Parasitic Mind: How Infectious Ideas Are Killing Common Sense<br /> | תמונה = Saad_1_1024x1024.webp<br /> | הוצאה בעברית = [[סלע מאיר]]<br /> | תאריך הוצאה בעברית = תשפ&quot;ד (2024)<br /> | תרגום לעברית = אלחנן שפייזר<br /> }}<br /> &#039;&#039;&#039;פרזיטים – כיצד איבד המערב את ההיגיון הבריא&#039;&#039;&#039; (באנגלית: &#039;&#039;&#039;The Parasitic Mind: How Infectious Ideas Are Killing Common Sense&#039;&#039;&#039;, מילולית: &quot;המוח הטפילי: כיצד רעיונות מדבקים הורגים את ההיגיון הבריא&quot;) הוא [[ספר]]ו הביקורתי של ה[[פרופסור]] [[גד סעד]], העוסק בניתוח מעמיק של השפעות רעיוניות ו[[אידאולוגיה|אידאולוגיות]] על [[העולם המערבי|החברה המערבית]]. בספר מובאים תיאורים השוואתיים בין [[תהליך ביולוגי|תהליכים ביולוגיים]] לבין התפשטות רעיונות מסוכנים, אשר לדעת המחבר מובילים להרס ערכים יסודיים כמו [[לוגיקה|היגיון]], [[חירות האדם|חירות]] וכבוד אישי. הספר מציג סדרה של פרקים, שכל אחד מהם מתמקד בהיבט אחר של התופעה, ומציע כלים מעשיים להתמודדות עם השפעות אלו.<br /> <br /> == הקדמה ==<br /> בספר מוצגת טענה בדבר השתלטות מעין־[[טפילות|טפילית]] של תבניות חשיבה מעוותות על ה[[תודעה]] המערבית. המחבר טוען כי רעיונות מסוימים, אשר צמחו ב[[מוסד להשכלה גבוהה|מוסדות אקדמיים]] ובמסגרות [[תרבות]]יות שונות, אינם רק תוצר של מחשבה ביקורתית אלא למעשה מהווים &quot;[[פתוגניות|פתוגנים]]&quot; אידאולוגיים המשמידים את עקרונות [[שכל ישר|השכל הישר]] והערכים הבסיסיים של החברה.<br /> <br /> הספר מתבסס על שנות מחקר ארוכות וניסיון אישי כ[[מרצה]]. לפי סער, [[תופעת העדר|חשיבת העדר]] ה[[פרוגרסיביזם|פרוגרסיבית]] מאפשרת את פריחתן המחודשת של תופעות חברתיות שליליות – מ[[הפרעת אכילה|הפרעות אכילה]] ועד [[אנטישמיות]]. הוא מדגיש כיצד רעיונות אלו, שהופיעו לראשונה במוסדות ה[[אקדמיה]], התפשטו במהירות גם במציאות החברתית – החל מהפגנות [[סטודנט]]ים ברחבי [[קמפוס]]ים של [[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] מובילות ב[[ארצות הברית]], דרך [[אנרכיה]] ברחובות ועד למקרים בהם אף אנשי אקדמיה ובכירי חברות [[היי-טק|הייטק]] סבלו מצנזורה או מהסתה אידאולוגית.<br /> <br /> == מבנה הספר ==<br /> === פרק ראשון: ממלחמת אזרחים למלחמת רעיונות ===<br /> בפרק זה מתאר סעד תהליך מעבר [[מלחמה קונבנציונלית|מהמלחמות המסורתיות]], שהתנהלו בין קבוצות או [[מדינה|מדינות]], למאבקים המתנהלים ב{{ה|מאה ה-21}} בזירה האידאולוגית. המחבר טוען כי במאה זו, הקרב אינו משתמש בהכרח ב[[כלי נשק]] אלא במערכות רעיוניות, כאשר תנועות פוליטיות ואקדמיות מעצבות את דעת הקהל ומשפיעות על עקרונות היסוד של החברה. המעבר מהמלחמות הפיזיות למאבקים על רעיונות מהווה, לדעת סעד, תהליך מסוכן שעלול להביא להרס ערכי היסוד בחברה.<br /> <br /> === פרק שני: חשיבה מול הרגשה, אמת מול רגשות פגועים ===<br /> פרק זה מתמקד [[סכסוך|בקונפליקט]] שבין [[רציונליזם|חשיבה רציונלית]] לתגובות [[רגשנות|רגשיות]] ולעיתים פגועות. סעד טוען כי נטייה להתבסס על רגשות, במקום על [[עובדה|עובדות]] ו[[מחקר]]ים [[אמפיריציזם|אמפיריים]], עלולה להוביל לקבלת החלטות מוטעות ולהשפיע על איכות השיח הציבורי. המחבר מציג את הרעיון כי השפעתם של רגשות פגועים מעכבת את התהליך הביקורתי והמדעי, ובכך מסכנת את יכולת החברה להגיע להבנה אמיתית של המציאות.<br /> <br /> === פרק שלישי: יסודות שאינם בני מיקוח בחברה חופשית ===<br /> בפרק זה טוען המחבר בדבר החשיבות של שמירת הערכים הבלתי מתפשרים בחברה חופשית, כגון חירות, כבוד אישי והיגיון. סעד טוען כי ערכים אלו מהווים את הבסיס לחברה מתוקנת, והוויתור עליהם או ניסיונות להתפשר עליהם במסגרת מאבקים אידאולוגיים עלולים להוביל להרס מוסדי וחברתי. הפרק מדגיש את הצורך לעמוד על ערכים אלה גם מול לחצים [[פוליטיקה|פוליטיים]] וחברתיים.<br /> <br /> === פרק רביעי: תנועות אנטי מדעיות, אנטי הגיוניות וא-ליברליות ===<br /> בפרק זה מבקר סעד תנועות ואידאולוגיות שלדעתו מתנגדות לעקרונות המדעיים והלוגיים. המחבר טוען כי תנועות אלו, שמקורן ברעיונות [[פוסטמודרניזם|פוסט-מודרניים]], מסירות את חשיבות ההוכחות האמפיריות ומקדמות אמונות המבוססות על רגשות ומניעים פוליטיים. הפרק עוסק בהשפעתן השלילית על מוסדות האקדמיה ועל התהליכים המחקריים, ומעלה את השאלה עד כמה השפעות אלו יכולות לסכן את יכולת החברה לשאוף לאמת ולחשיבה מבוססת.<br /> <br /> === פרק חמישי: טירוף בקמפוס – עלייתו של לוחם הצדק החברתי ===<br /> בפרק זה מתוארת עלייתם של תנועות [[קיצוניות ורדיקליזם|קיצוניות]] בתוך מסגרות אקדמיות, והופעתם של קבוצות סטודנטים ופרופסורים המעורבים במאבקים אידאולוגיים. סעד טוען כי האקדמיה, שבעבר הייתה מרכז לחשיבה ביקורתית ומדעית, הפכה לזירה למאבקי רעיונות אשר לעיתים מובילים ל&quot;תופעת טירוף&quot; – כאשר אינטלקטואלים נוהגים להציג רעיונות קיצוניים במטרה לטעון ל[[צדק חברתי]], אך למעשה מזיקים לערכים האקדמיים והחברתיים. המחבר מציג את התופעה כקריאה לבחינה מחודשת של גבולות השיח והפעילות האקדמית.<br /> <br /> === פרק שישי: הבריחה מתבונה – תסמונת היען הטפילית ===<br /> בפרק זה המחבר משווה את ההתנהגות האנושית ל[[תסמונת]] ה[[יען]] – [[תופעה]] שבה [[בעלי חיים|בעל חיים]] מחביא את [[ראש]]ו כדי להימנע מהתמודדות עם המציאות. סעד מציג את הרעיון כי רעיונות טפיליים מסוימים מאפשרים לאנשים &quot;להבריח&quot; את המציאות ולברוח מהתמודדות עם האמת, ובכך משפיעים על תהליכי קבלת ההחלטות והחשיבה הביקורתית. הפרק מציע ניתוח מעמיק של מנגנונים פסיכולוגיים ואידאולוגיים אשר מובילים להתנהגויות מסוג זה.<br /> <br /> === פרק שביעי: כיצד למצוא את האמת – רשתות נומולוגיות של ראיות ===<br /> בפרק זה מציע סעד שיטה למציאת האמת המבוססת על איסוף והערכת ראיות בצורה שיטתית. המחבר מציג את הרעיון כי האמת אינה תוצר של רגשות או אידאולוגיות, אלא נבנית מרשת מורכבת של ראיות וממצאים אובייקטיביים. הפרק מדגיש את חשיבות השימוש בכלים מדעיים ובגישה [[נומולוגיה|נומולוגית]], אשר מאפשרים לבחון טענות ולבצע השוואה בין מקורות שונים, במטרה להגיע להבנה מעמיקה ואמינה של המציאות.<br /> <br /> === פרק שמיני: קריאה לפעולה ===<br /> בפרק הסיום, פונה המחבר לקורא ומזמין אותו להשתתף בתהליך של התעוררות והחזרת ההיגיון והחירות לחברה. סעד מציע כלים מעשיים להתמודדות עם ההשפעות המזיקות של רעיונות טפיליים, ומדגיש את הצורך בעשייה אישית וקולקטיבית לשימור ערכים בסיסיים. הקריאה לפעולה מהווה מסר חשוב לקוראים להפעיל חשיבה ביקורתית ולפעול לשינוי חברתי מקדם.<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> הספר יצא לאור בשנת 2020 בהוצאת ריג&#039;נסי האמריקאית {{אנ|Regnery Publishing}}. בישראל הספר יצא בשנת 2024 בהוצאת [[סלע מאיר]], בתרגומו של [[אלחנן שפייזר]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * {{מקור ראשון|מתן חסידים|&quot;הפוסטמודרניזם הוא אבי אבות הרעיונות הטפיליים שהשתלטו על האקדמיה&quot;|news/819200|27 בפברואר 2025}}<br /> * {{גלובס|אריאל ויטמן|החוקר היהודי־קנדי שמזהיר: כך &quot;טפילים אידיאולוגיים&quot; משתלטים על המערב|1001498477|3 בינואר 2025}}<br /> * {{מקור ראשון|שלמה פיוטרקובסקי|&quot;יש סנטימנט ישראלי חדש ובריא, ורוב לאומי חדש – אבל אין לו רעיונות ותפיסת עולם&quot;|magazine/dyukan/749393|25 במרץ 2024}}<br /> * נדב רט, [https://epoch.org.il/culture-and-arts/579716/ &quot;תסמונת היען הטפילית&quot; של פרופ&#039; גד סעד], באתר Epoch, בתאריך 7 בנובמבר 2024<br /> * {{מידה|מספר כתבה=https://mida.org.il/2024/12/06/%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%97%D7%94-%D7%9E%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A2%D7%9F-%D7%94%D7%98%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%AA/|כותב=גד סעד|כותרת=הבריחה מתבונה: תסמונת היען הטפילית|תאריך=6 בנובמבר 2024}}<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרים בעברית]]<br /> [[קטגוריה:ספרי הוצאת סלע מאיר]]</div>

imported>Shimon Tregubov