https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A8-S1פנציר-S1 - היסטוריית גרסאות2026-09-14T01:29:26Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A8-S1&diff=138742&oldid=previmported>Mod ב־06:38, 1 בינואר 20262026-01-01T06:38:38Z<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{רק"ם<br />
| שם = פנציר-S1<br />
| שם בשפת המקור = Панцирь-С1<br />
| תמונה = [[קובץ:Bronnitsy - 01 - Pantsir-S1 SAM.jpg|250px]]<br />
| כיתוב = מערכת נ"מ פנציר-S1 על משאית [[קאמאז]] 8*8 KAMAZ-6560<br />
| מדינת מקור = {{דגל|רוסיה||+}}<br />
| שנה = [[2008]]–הווה<br />
| דגם קודם = [[9K22 טונגוסקה]]<br />
| מערכה = <br />
| קליבר = 30 מ"מ<br />
| אורך = <br />
| רוחב = <br />
| גובה = <br />
| אורך קנה = <br />
| משקל = <br />
| צוות = 3 מפעילים<br />
| מרכב = <br />
| סוגי תחמיש = טילי 57E6<br />
| משקל פגז = 0.97 ק"ג<br />
| חימוש משני = 2 תותחי 30 מ"מ מדגם 2A38M<br />
| בריח = <br />
| בלם לוע = <br />
| זווית צידוד = <br />
| זווית עלרוד = <br />
| קצב אש = 2,500 כדורים לדקה לכל תותח<br />
| מהירות לוע = 960 [[מטר לשנייה]]<br />
| טווח מקסימלי = 0.2 מטר - 4 ק"מ {{ש}} אנכי: עד 3 ק"מ<br />
| מנוע = <br />
| מהירות = <br />
}}<br />
{{טיל<br />
|שם= 57E6<br />
|תמונה=[[קובץ:Pantsir-S1_missile_maks2009.jpg|מרכז|35px]]<br />
|ייעוד=[[טיל קרקע-אוויר]]<br />
|יצרן=<br />
|עלות יחידה=<br />
|הנעה= מנוע רקטי דלק מוצק<br />
|משקל=90 ק"ג<br />
|אורך=3.2 מטר<br />
|קוטר= 0.17 מטר<br />
|מוטת כנפיים=<br />
|מהירות=1,300 מטר לשנייה<br />
|טווח=20 ק"מ<br />
|גובה טיסה= 15,000 מטר<br />
|ראש קרבי=20 ק"ג<br />
|מרעום= מגע וקרבה<br />
|הנחיה=<br />
|פלטפורמת שיגור= פנציר-S1<br />
|פעילות מבצעית=<br />
}}<br />
[[קובץ:Pantsir-s1-weapons.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מערכת הנשק של הפנציר-S1]]<br />
'''פנציר S-1''' (ב[[רוסית]]: '''Панцирь-С1''', או בציון: 96К6; ב[[קוד דיווח נאט"ו]]: '''SA-22 Greyhound''') היא מערכת [[נ"מ]] משולבת של [[תותח]]ים ו[[טיל קרקע-אוויר|טילי קרקע-אוויר]], טקטית וניידת נגד [[כלי טיס]] וטילי שיוט. המערכת מיוצרת על ידי [[משרד לתכנון ניסויי (ברית המועצות)|משרד התכנון]] KBP ב[[טולה]], [[רוסיה]]. מערכת הפנציר S-1 היא שיפור ישיר של קודמתה, SA-19/SA-N-11.<br />
<br />
==היסטוריית פיתוח==<br />
מערכת הפנציר-S פותחה החל משנת [[1990]] כמחליפה ל-[[9K22 טונגוסקה]]. [[אב טיפוס|אב הטיפוס]] הושלם ב-[[1994]] והוצג שנה לאחר מכן ב[[הסלון האווירי במוסקבה|תערוכת הסלון האווירי]] ב[[מוסקבה]]. הפיתוח הואט באותה תקופה בשל [[כלכלת רוסיה|המצב הכלכלי הגרוע ברוסיה]], אך חודש בתמיכת הלקוח הראשון, [[איחוד האמירויות]], בשנת [[2000]].<br />
דרישת איחוד האמירויות הייתה למכ"ם המסוגל לעקוב גם אחר מטרות קרקע, בתוספת תותחים וטילים משופרים, מה שהאט מעט את סיום הפיתוח. ניסויים חיים נערכו ביוני 2006 במטווח [[קפוסטין יאר]] ב[[אסטרחן]]. בדיקות סופיות במאי 2007 כללו מסע מזורז של הכלים לאורך 250 ק"מ לעמדת ירי בלתי מוכנה, כדי לדמות משימת הגנה אוויריות אופיינית.<br />
<br />
==תיאור כללי של המערכת==<br />
כל מרכיבי המערכת מותקנים על [[אמצעי תחבורה|כלי רכב]] אחד הנושא הן את [[מכ"ם|מכ"מי]] החיפוש והעקיבה והן את משגרי הטילים והתותחים על מערכותיהם. כלי הרכב המוביל את המערכת השתנה בין הגרסאות השונות והיה לרוב [[משאית]] כבדה בעלת הנעה 8x8 מסוג URAL-5323, KAMAZ-6560, MZKT-7930 או [[שלדת רכב|שלדה]] זחלית [[בלארוס]]ית מסוג GM-352M1E, שהיא כפי הנראה היחידה המאפשרת ירי בתנועה. כמו כן קיימת גרסה נייחת להתקנה על [[כלי שיט]].<br />
<br />
הצריח נושא 12 טילי 57E6 או 57E6-E בשתי קבוצות בנות 6 צינורות שיגור, אחת בכל צד של הצריח. ה[[טיל]] הוא דו שלבי מונע בדלק מוצק, כשהשלב העליון צר מהתחתון. [[ראש קרב|ראש הקרב]] מכיל [[מרעום|מרעומי קרבה ומגע]] ו[[חומר נפץ]] מרסק במשקל 16 ק"ג. הטיל כולו שוקל 65 [[ק"ג]], מגיע למהירות מרבית של 1,100 [[מטר לשנייה]] וטווחו היעיל 1–12 [[ק"מ]].<br />
<br />
צמד תותחי 2A38M בקוטר 30 מ"מ מצוידים ב-700 פגזים מסוגים שונים. התותחים מגיעים לקצב אש של 2,500 פגזים לדקה וטווחם מגיע עד 4 ק"מ. התותחים בשילוב הטילים יכולים ליירט מטרות מנמיכות טוס ביותר, [[כטב"מ]]ים ואף [[טיל שיוט|טילי שיוט]] בגובה שאינו נמוך מ-15 רגל (כחמישה מטרים מעל פני הקרקע).<br />
<br />
המכ"מים פועלים בתדרים המילימטריים והסנטימטריים. טווח הגילוי הוא 30 ק"מ וטווח העקיבה הוא 24–28 ק"מ למטרה בעלת [[שטח חתך מכ"ם]] של 2 מטר מרובע. בנוסף למכ"ם קיימת במערכת בקרת האש גם מערכת הדמיה תרמית ב[[אינפרה אדום]] עם [[עיבוד אות ספרתי]] ועקיבה אוטומטית. מערכות זולות המיועדות לייצוא מכילות בקרת אש אלקטרו-אופטית פשוטה יותר.<br />
<br />
==תצורות הפעלה מבצעית==<br />
עד לשישה רכבי פנציר S-1 יכולים לפעול בתצורות הבאות:<br />
* פריסה עצמאית: כל רכב שיגור הוא יחידה עצמאית לחלוטין המגלה, רוכשת, עוקבת ומיירטת את מטרותיה.<br />
* סוללה: רכב שיגור אחד מתפקד כמרכז בקרת אש השולט ב-3–5 כלים אחרים המקבלים מידע מטרה ממנו ומבצעים את פקודות האש.<br />
* פריסה מול עמדת פיקוד נייחת: עמדת פיקוד נ"מ מרכזית שולחת הוראות אש לכלים הניידים. ניתנת להפעלה עם מכ"ם גילוי מוקדם ארוך טווח.<br />
<br />
==תפוצת המערכת==<br />
* {{דגל|איחוד האמירויות הערביות||+}}: 50 כלים הוזמנו במאי 2000. מחציתם על כלי-רכב זחליים.<br />
* {{דגל|אלג'יריה||+}}: 38 כלים בקירוב הוזמנו, כחלק מעסקת נשק גדולה בשווי 8 מיליארד דולר.<br />
* {{דגל|סוריה||+}}: 36 כלים הוזמנו כחלק מעסקת נשק של מיליארד דולר. אספקה החלה באוגוסט 2007. השבועון "ג'יינס דיפנס ויקלי" דיווח במאי 2007 שעשרה כלים עתידים להמסר לאיראן עד סוף 2008<br />
* {{דגל|איראן||+}}: ככל הנראה עשרה כלים שהועברו מסוריה.{{הערה|http://www.janes.com/press/features/pr070518_1.shtml}}<br />
* {{דגל|חזבאללה||+}}: מספר מערכות שככל הנראה הוברחו מסוריה. רובן הושמד במבצע "אוויר הרים" שביצע חיל האוויר במהלך שנת 2024.{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|להפיל מטוס ישראלי: התחבולות שחיסלו את תוכנית העל של חיזבאללה, ו"השוק" מהפעולה בסוריה {{!}} מיוחד|news/article/hkj92zkvjl|14 בדצמבר 2024}}}}<br />
<br />
== פעילות מבצעית ==<br />
ב-[[22 ביוני]] [[2012]], הפילה יחידת פנציר-S1 סורית מטוס [[F-4 פנטום]] [[טורקיה|טורקי]] מול חופי העיר [[לטקיה]]. לפי מקורות ישראלים{{הערה|{{ynet||דיווח: רוסים השתתפו בהפלת המטוס הטורקי|4249375|1 ביולי 2012}}}} ה[[רוסיה|רוסים]] כנראה מעורבים בהפלת המטוס כאזהרה לכוחות [[נאט"ו]] שלא להתערב צבאית ב[[מלחמת האזרחים בסוריה]].<br />
<br />
במהלך [[עימות ישראל-איראן (מאי 2018)|התקיפות האוויריות של ישראל על מטרות איראניות בסוריה]] ב-[[10 במאי]] [[2018]] סוללת פנציר-S1 (קוד נאט"ו [[SA-22]]) שתקפה את מטוסי [[חיל האוויר הישראלי]] הושמדה.{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|תיעוד מהתקיפה: כך השמיד חיל האוויר סוללת נ"מ סורית|5256713|10 במאי 2018}}}}<br />
<br />
ב-[[21 בינואר]] [[2019]], במסגרת [[סכסוך ישראל–איראן–חזבאללה בסוריה|תקיפות תגובה נגד תשתיות איראניות בסוריה]], השמיד [[חיל האוויר הישראלי]] לפחות שתי סוללות פנציר-S1 סוריות אחרי שאלה פתחו באש חרף האזהרה שהעבירה ישראל לסורים.{{הערה|{{אתר צה"ל||תיעוד מתקיפת מטוסי הקרב בשטח סוריה|7603|21 בינואר 2019}},{{ש}}{{אתר חיל האוויר|מערכת אתר חיל-האוויר|חיל-האוויר תקף מטרות איראניות בסוריה|9072-50891|21 בינואר 2019}}}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* {{כלכליסט|ניצן סדן|מלכודת הפנציר: כך ינסה חיזבאללה לעצור את חיל האוויר|calcalistech/article/h1i7ndyrc|4 באוקטובר 2024}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{רק"מ מדינות הגוש הסובייטי לאחר מלחמת העולם השנייה}}<br />
<br />
[[קטגוריה:טילי קרקע-אוויר רוסיים וסובייטיים]]</div>imported>Mod